מסכמים את 2020 בחלל: מיקרובים בענני נוגה, סינים בירח ואילון מאסק בכל מקום

 

אם הכול ילך כשורה, כל החלליות עתידות להגיע למאדים בפברואר 2021. מסקרן במיוחד מבחינה מדעית הוא הרובר פרסרוורנס, שינחת באתר מיוחד במינו בשם מכתש ג'זרו, שקוטרו כ-50 ק"מ. ב-2007 זיהתה המקפת לסקר מאדים של נאס"א, או MRO, מינרלי חרסית במכתש. כאן בכדור הארץ, חרסית כזאת נוצרת כתוצאה מבלייה של מים. מאז הצטברו ראיות נוספות לכך שהמכתש היה בעבר אגם בעומק 250 מטרים, וכך זכה לשם ג'זרו – "אגם" בשפות הסלאביות.

 

הרובר פרסרוורנס יחקור את שתי הדֶּלְתות שנוצרו משני הנהרות העתיקים שהובילו מים לאגם, מצפון וממערב, במחשבה שאם התקיימו אי פעם חיים מיקרוסקופיים או מקרוסקופיים על פני כוכב הלכת – בין אם באגם עצמו או על גדות הנהרות שהובילו לאגם – ייתכן כי צורתם השתמרה במינרלי החרסית בצורת מאובנים.

 

קראו עוד:

• האם אפשר לחיות במאדים?
• המטאוריט ממאדים: סימן חיים?
• מארס 2020 יוצאת לדרך: הרובר והמסוק של נאס"א שיחפשו חיים על מאדים
• כיצד עשויים להיראות מתיישבים אנושיים על מאדים?

 

3. סימני חיים בנוגה?

לכאורה, כוכב הלכת נוגה הוא המקום האחרון לחפש בו חיים במערכת השמש. בגלל אפקט חממה בלתי נשלט, הטמפרטורה על פני השטח של נוגה עומדת – כמעט ללא שינוי – על 462 מעלות צלזיוס, חם מספיק כדי להתיך עופרת.

 

עם זאת, בשנים האחרונות מצטברות ראיות לכך שנוגה היה עד לא מזמן (במונחים קוסמיים, כמובן) כוכב לכת דומה לכדור הארץ, עם טמפרטורות נוחות ואוקיינוסים רחבים. למעשה, המקום הדומה ביותר לכדור הארץ היום הוא ענני נוגה: בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מפני השטח, הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 30 מעלות והלחץ האטמוספרי כמעט זהה לזה של עולמנו.

 

 

ב-12 בספטמבר צוות בינלאומי של אסטרונומים הטיל פצצה פלנטרית רצינית בכתב העת Nature Astronomy. החוקרים מצאו ראיות לגז מסוג פוספין באטמוספרה של נוגה. כאן בכדור הארץ, גז פוספין נוצר באחת משתי דרכים: בתעשייה או על ידי חיים מיקרוביולוגיים, ספציפית חיידקים אווירניים – ועד כה לא נמצא הסבר אחר חוץ-ביולוגי להימצאותו בנוגה. למעשה, הפוספין בנוגה נמצא בריכוזים גבוהים פי אלפיים מריכוזו באטמוספרה שלנו.

 

אז האם נחילי ענק של מיקרואורגניזמים חיים בקצות העננים של נוגה? אם כן, עליהם להיות שונים מאוד מהחיים המוכרים לנו. פה בכדור בארץ, מדענים מכירים חיידקים שמסוגלים להתמודד עם 5% חומצה בסביבתם – ואילו ענני נוגה הם חומצתיים כמעט לחלוטין. ואם לא, ומדענים ימצאו הסבר כימי חלופי לתופעת הפוספין – מדובר בתגלית גדולה לא פחות: תהליך כימי שאינו מוכר למדע. כך או כך, נוגה חזר השנה לרדאר של קהילת החלל הבינלאומית, ובשנים הקרובות אנו צפויים לראות משימות חלל חדשות לכוכב הלכת המסתורי.

 

 

קראו עוד:

• האם יש חיים בנוגה?
• אסטרונומים: מצאנו חומצת אמינו בענני נוגה – מאבני הבניין של חיים
• למה נאס"א אינה שולחת אסטרונאוטים לנוגה?
• איך אנחנו יודעים מה קורה בשטח של נוגה אם אי אפשר לצלם דרך האטמוספירה הדחוסה שלה?

 

4. חם על הירח

ב-23 בנובמבר שיגרה סין את צ'אנגה 5 על גבי המשגר הכבד לונג מארץ' 5. ב-1 בדצמבר נחתה הנחתת על אדמת הירח, הניפה את דגל סין, חפרה ואספה דוגמיות מאדמת הירח. ב-15 בדצמבר, מיכל הדוגמיות צנח בהצלחה בלב מונגוליה – והמדע קיבל עוד 2 ק"ג מאדמת הירח, שיעזרו לענות על כמה מהשאלות הגדולות שנותרו פתוחות לגבי היווצרות הלוויין הטבעי שלנו.

 

 

המשימה המדהימה של סין היא הראשונה להחזרת דוגמיות קרקע מהירח לארץ מאז המשימה הסובייטית לונה 24 ב-1976, ובסין כבר לוטשים עיניים להנחתת טייקונאוטים (אסטרונאוטים סיניים) בעשור הבא.

 

במקביל, בנאס"א מתקדמים עם תוכנית ארטמיס להנחתת האישה הראשונה והגבר הבא על הירח עד שנת 2024 – והפעם להישאר כדי לבסס מאחז של קבע בקוטב הדרומי של הירח. ב-9 בדצמבר פרסמה סוכנות החלל את "צוות ארטמיס": 18 אסטרונאוטיות ואסטרונאוטים שיהיו הדור הבא של הניל ארמסטרונגים והבאז אולדרינים.

 

 

ממש באותו היום, בהכרזה שנערכה בבית הנשיא (שלנו), הושקה רשמית בראשית 2 בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, שמיועדת גם כן לשנת 2024. המשימה תכלול שתי נחתות נפרדות, שיינחתו בשני אזורים שונים, ומקפת שתקיף את הירח.

 

קראו עוד:

• קול קורא לציבור - מה תציעו שנשלח לירח?
• החללית בראשית 2: ישראל חוזרת לירח
• תגלית: מים מולקולריים התגלו על הירח וכיסים קטנים של קרח מפוזרים בקטבים
• נוקיה ונאס"א יתקינו אינטרנט אלחוטי 4G – על הירח
• טראמפ חתם על צו נשיאותי המאפשר לכרות משאבים מהירח

5. סוף סוף יש בידינו דוגמיות קרקע משמעותיות מאסטרואידים

אסטרואידים הם מהגופים המעניינים ביותר בחלל. הם לא כמעט ולא השתנו מאז ימי ראשית מערכת השמש, כך שאפשר ללמוד מהם על האבולוציה של כוכבי הלכת. חלקם מכילים המון מתכות יקרות, כמו ברזל וניקל, כך שאפשר לכרות מהם את המשאבים שאנו זקוקים להם. ולבסוף, וזו הסיבה העיקרית שאנחנו שומעים עליהם כל הזמן, ישנם אסטרואידים המתקרבים בצורה מסוכנת לכדור הארץ ועלולים להמיט עלינו אסון בעתיד הרחוק. האנושות הולכת ומגבירה את מאמציה בפיתוח אמצעים בהגנה על כדור הארץ. סוכנות החלל הישראלית, אגב, שותפה למאמץ זה. בדיוק: ב-2020 פרסמנו כאן כי ישראל מסייעת בזיהוי אסטרואידים קרובים במיוחד, כחלק מהשתתפותה במערך ההגנה העולמי.

 

 

מכל  הסיבות לעיל, חקר אסטרואידים הוא חיוני מאוד וב-2020 בני האדם הצליחו לדגום שני אסטרואידים שונים. ב-20 באוקטובר הצליחה משימת אוסיריס-רקס של נאס"א לשאוב בין חצי קילו לקילו מאדמת האסטרואיד בנוּ. הדוגמיות אמורות לנחות בכדור הארץ ב-2023. ואילו ב-5 בדצמבר נחתו באוסטרליה 5.4 גרם מאדמת האסטרואיד ריוגוּ – אחרי מסע מטורף בן 5.2 מיליארד ק"מ בחלל של משימת היאבוסה 2 של סוכנות החלל היפנית.

 

5.4 לא נשמע לכם רציני? דעו לכם שהדוגמיות מהאסטרואידים בנו וריוגו הן הדוגמיות המשמעותיות הראשונות בהיסטוריה מעולם שאינו הירח, וזה לא שהרשימה ארוכה. למשימות היאבוסה 2 ואוסיריס-רקס קדמו רק משימת סטארדאסט של נאס"א מ-2006 שהחזירה פחות מגרם אחד מאדמת כוכב השביט ויילד 2 והיאבוסה 1 שהחזירה ב-2010 דוגמיות מהאסטרואיד איטוקוואה – גם כן במשקל כולל של פחות מגרם.

 

קראו עוד

• איזה אסטרואיד עשוי לעשות לנו את המוות?
• צפו: חללית יפנית ממריאה מאסטרואיד – ומעיפה סלעים לכל עבר
• 1.75 קווינטיליון שקל: מהו האסטרואיד היקר ביותר בחלל?
• מצאתי אסטרואיד- אפשר לשמור אותו?
• 
   

6. לארה"ב שוב יש את היכולת לשגר בני אדם לחלל

ב-30 במאי שוגרה החללית המתוקשרת ביותר השנה: הדרגון 2 של חברת ספייס אקס. עשרות מיליוני צופים ברחבי העולם – לרבות ישראל – צפו בשידור החי של החללית הפרטית הראשונה שנושאת אסטרונאוטים, והשיגור המאויש הראשון מארה"ב מאז 2011, והחזיקו אצבעות לשני הנסיינים האמיצים: בוב בנקן ודאג הארלי.

 

 

מאז סיום תוכנית מעבורות החלל ב-2011, אסטרונאוטים אמריקאים טסו לתחנת החלל הבינלאומית על גבי חלליות ומשגרים רוסים מסוג סויוז, כאשר השיגורים נערכים דרך קבע מנמל החלל קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן. ב-2010 קיבל הבית הלבן החלטה עקרונית: לייחד את נאס"א למחקר מדעי בחלל – ולעודד את המגזר הפרטי לייצר את המשגרים ואת החלליות עבור האסטרונאוטים של סוכנות החלל האמריקאית. כך, נאס"א תתמקד בפריצת גבולות מדעיים וחלליים, ובמקביל חברות פרטיות יקבלו את ההזדמנות לפתח יכולות שיגור שישמשו גם למטרות מסחריות, כמו תיירות חלל.

 

ההימור הזה השתלם בענק. הדרגון 2 של ספייס אקס הוכיחה את עצמה כחללית בטוחה, חסכונית ועתידנית. החללית אוטומטית כמעט לגמרי (בנקן והארלי בעיקר ישבו שם), עם מגעי מסך וחליפות חלל לבנות אופנתיות שמזכירות את "אודיסאה בחלל 2001". בשנה הבאה נראה עוד שיגורים מאוישים עם הדרגון 2 – בין היתר את איתן סטיבה הישראלי.

 

7. בדרך לאינטרנט מהחלל

ואם כבר מדברים על ספייס אקס של אילון מאסק, ב-2020 היא הפכה להיות לא רק הגורם המשגר ביותר בעולם – יותר מכל חברה פרטית וסוכנות חלל ממשלתית – היא גם הפכה למפעילת הלוויינים הגדולה בעולם.

 

השיגור הראשון בשנה החולפת, שנערך ב-7 בינואר, היה שיגור של סטארלינק על גבי משגר פאלקון 9 מתוצרת החברה. 60 לווייני סטארלינק נכנסו למסלול סביב כדור הארץ (וגם נראו היטב משמי ישראל) במשימה הזאת. וכבר ב-17 בפברואר שוגרו 60 לוויינים נוספים. וגם ב-18 במארס. וגם באפריל. וגם במאי. כך עד דצמבר. מדי חודש, כמו שעון, שיגרה ספייס אקס 60 לוויינים חדשים למגה-מערך שהיא בונה, שכבר מונה 900 לוויינים פעילים. למען הפרספקטיבה, כל הלוויינים של כל חברות ומדינות העולם – תקשורת, ביטחון ומדע – מונים קצת פחות מ-3,000.

 

 

כשיושלם, מערך הסטארלינק של ספייס אקס צפוי לכלול לא פחות מ-42,000 לוויינים. המקטגרים טוענים שהלוויינים של מאסק מפריעים לתצפיות אסטרונומיות מכדור הארץ, יוצרים זיהום אור חריף ומוסיפים מספר חסר תקדים של לוויינים לחלל הקרוב והצפוף ממילא. מנגד, המסנגרים מצביעים על התועלת האדירה של הפרויקט: שירותי אינטרנט לווייני, מהחלל לטלפון, ללא תלות בתשתיות אינטרנט על הקרקע.

 

גרסת הבטא של סטארלינק התחילה לעבוד בצפון אמריקה כבר באוקטובר השנה, והמשתמשים מדווחים על מהירויות העולות על 150 מגה ביט לשנייה. בחברה מקווים להגיע לכיסוי עולמי כבר בסוף 2021.

 

8. הסטארשיפ מחממת מנועים

ועוד אחד אחרון מספייס אקס: ב-10 בדצמבר ערכה החברה ניסוי מסוג "הופ" (קפיצה) באב טיפוס של חללית הסטארשיפ – שעתידה לשאת יום אחד מתיישבים למאדים. מטרת הניסוי הייתה להמריא לגובה של 12.5 ק"מ באוויר, לבצע מספר תמרונים אוויריים לרבות "קפיצת בטן" (belly flop), ולאחר מכן לנחות בבטחה סמוך לכן השיגור – כפי שחללית הסטארשיפ הסופית תנחת. זה נגמר בפיצוץ מדהים. המנכ"ל הצבעוני מאסק מיהר להכריז בטוויטר: "מאדים – הנה אנחנו באים!".

 

 

ובאמת, אם וכאשר תושלם תתנשא מערכת השיגור לגובה 120 מטרים, בדומה למגדל שלום בתל אביב, ותהיה הגדולה והעוצמתית ביותר שנבנתה אי פעם. הסטראשיפ תורכב מחללית בשם סטארשיפ העשויה מפלדת אל-חלד ומתהדרת בשישה מנועי רפטור, ומשגר סופר-כבד בשם, ובכן, "סופר כבד", שיותקנו בו 30 מנועים כאלה. הן החללית והן המשגר יהיו רב-פעמיים, כלומר ימריאו וינחתו בחתיכה אחת, כשהמטרה היא ליישב את מאדים במיליון תושבים עד 2050.

 

ועד אז, החללית סיפקה לנו את סרטון השיגור הכיפי ביותר של 2020:

 

9. בקרוב: תחנת החלל הסינית

תחנת החלל הבינלאומית, התיישבות הקבע היחידה של האנושות בחלל והמבנה היקר ביותר שאי פעם נבנה, עומדת (או מרחפת) על פרשת דרכים. אבל לעת עתה נראה שהמדינות השותפות במיזם לא מעוניינות להמשיך אותו הלאה – והוא צפוי להפוך למלון-חלל ב-2024. 

 

אז הסינים מחממים מנועים לשיגור תחנת חלל בינלאומית חדשה – משלהם. ב-2021 מתכוונים בסין לשגר את ליבת התחנה, וב-5 במאי הם כבר שיגרו את החללית שתשנע את הטייקונאוטים לשם – ותחליף את חלליות השנג'ואו הישנות. החללית, שכרגע נקראת פשוט "חללית מאוישת מהדור הבא", תוכל לשאת עד שבעה טייקונאוטים לתחנה.

 

אמנם התחנה החדשה, טיאנגונג ("ארמון שמימי") 3 תהיה קטנה בהרבה מתחנת החלל הבינלאומית, אבל היא תהיה בשליטה סינית. עד היום, אף טייקונאוט לא הוזמן לטוס לתחנת החלל הבינלאומית בגלל הווטו האמריקאי על שיתוף פעולה עם סין בתחום החלל. יהיה מעניין לראות אם הסינים יטילו וטו דומה – על האמריקאים.

 

10. הדברים שמאחורי השמש

ולבסוף, כל זה לא היה אפשרי ללא הכוכב (מסוג ננס צהוב) שמאיר עלינו ומחמם אותנו: השמש. ב-10 בפברואר השנה שיגרה סוכנות החלל האירופית חללית ראשונה מסוגה לחקר הקטבים של השמש. סולאר אורביטר, שנבנתה בשיתוף עם נאס"א, עובדת יחד עם חללית של נאס"א בשם פארקר סולאר פרוב ששוגרה ב-2018. יחד, שתי משימות הדגל של סוכנויות החלל לשמש ינסו לענות על אחת השאלות הגורליות לעתיד האנושות: מה מזג האוויר בחלל?

 

 

קטבי השמש משחקים תפקיד מרכזי בהתפרצויות סולאריות. למעשה, מדענים חושדים שהתפרצויות סולאריות נגרמות מהאינטראקציה בין חלקיקים טעונים הנפלטים מהקטבים לחלקיקים הנפלטים מאזורי קו המשווה.

 

למרבה הפלא, עד היום לא נשלחה אף חללית לחקור את הקטבים של הכוכב שלנו. גם הפארקר סולאר פרוב של נאס"א, ששוגרה כדי "לגעת בשמש" מתוך הקורונה עצמה – חוקרת את השמש מקו המשווה בלבד, לא מהקטבים. המקפת סולאר אורביטר של סוכנות החלל האירופית תהיה הראשונה בהיסטוריה שתצלם תמונה של הקוטב הצפוני והדרומי של השמש.

 

 

קראו עוד:

• הגשושית פארקר נשלחה לגעת בשמש וכעת היא חושפת אותה באור אחר
• תמונות התקריב הראשונות של השמש מהסולאר אורביטר – שצולמו בעזרת המחשב הישראלי של רמון צ'יפס
• מחקר: כוכבים נולדים בזוגות – גם השמש שלנו
• אם יש לשמש שלנו כל כך הרבה "דלק", איך זה שהיא לא מתפוצצת כולה בבת אחת?