האם יש חיים בנוגה?

האם יש חיים בנוגה?

שום צורת חיים המוכרת למדע אינה יכולה לחיות על פני השטח של כוכב הלכת נוגה, בלחץ אטמוספירי של פי 91 מהלחץ האטמוספירי של כדור הארץ ובטמפרטורה של 462 מעלות צלזיוס.

 

עם זאת, כמה מדענים הציעו לחפש חיים בקצה שכבת העננים. בגובה של בערך 50 ק"מ מעל פני השטח, הטמפרטורה והלחץ דומים לאלו שבכדור הארץ. יתרה מכך, בגובה כזה ניתן למצוא את כל מה שדרוש לקיום חיים: אנרגיה מהשמש, לצד חומרי הזנה כמו אדי מים, חמצן ופחמן.

 

חומרי המזון הללו קיימים אומנם בדוחק רב. אדי מים, למשל, מהווים 0.4% מהאטמוספירה של כדור הארץ – ורק 0.002% מהאטמוספירה של נוגה. אבל הם אמורים להספיק לצורות חיים קטנות מאוד, כלומר לחיידקים.

 

חיידקים בעננים? כאן בכדור הארץ, הרוח מעיפה חיידקים לעננים כל הזמן. ואילו בנוגה אנו רואים תופעה מוזרה: כשמצלמים את כוכב הלכת באור על-סגול, כלומר באורכי גל קצרים יותר מהאור הנראה, רוב הקרינה העל-סגולה נספגת על ידי עצמים זעירים (Unknown Absorbers). 

 

 

כבר בשנות ה-60 הציעו קרל סייגן והרולד מורוביץ שאת הקרינה העל-סגולה סופגים חיידקים החיים בעננים, בתהליך של פוטוסינתזה. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים דרמטיים באקלים, במשטר הרוחות ובמידת החזר האור של כוכב הלכת, שינויים שעולים בקנה אחד עם הִתְרַבּות של אותם עצמים זעירים באטמוספירה. כך, למשל, בין השנים 2006 ל-2017 התעמעם אורו של נוגה בחצי, ומספר הסופגים המסתוריים באטמוספירה הוכפל. אחר כך נוגה חזר להאיר כרגיל – וריכוז הסופגים נחתך בחצי. האם לפנינו מושבות ענק של חיידקים, שמתרבים ומתרבים עד שהם מסתירים זה לזה את השמש?

 

לפני שקופצים למסקנות, צריך להבין שאנחנו פשוט לא מכירים את נוגה מספיק כדי לשלול הסברים סבירים יותר. חומרים כימיים רבים סופגים קרינה על-סגולה, והכמות שלהם יכולה לגדול עקב שינויים מחזוריים בקרינת השמש. 

 

כדי לפתור את חידת העננים של נוגה, האנושות תצטרך לשלוח לכוכב הלכת חלליות שידגמו וינתחו את הרכב האוויר. סוכנויות החלל האירופית והרוסית עובדות בימים אלה על משימת "ונרה D", שתכלול מקפת ונחתת, וגם נאס"א בוחנת את האפשרות לשגר רובר ראשון לנוגה.

שתף: