חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

הפתעה: פני השטח של האסטרואיד בנו "רטובים", סלעיים ופולטים סילונים לחלל

משימת אוסיריס-רקס של נאס"א ומשימת היאבוסה2 של סוכנות החלל היפנית מדווחות על נתונים סותרים

עודד כרמלי
21.03.2019
نوافير من الغبار والغاز تنبعث من الكويكب بينو. تقدمة: NASA/Goddard/University of Arizona/Lockheed Martin
סילוני אבק וגז הנפלטים מהאסטרואידים בנו. קרדיט: NASA/Goddard/University of Arizona/Lockheed Martin

החללית אוסיריס-רקס (OSIRIS-Rex) של נאס"א, שנשלחה להשיב לכדור הארץ דוגמיות קרקע מאסטרואיד בשם בנוּ (Bennu) בשנת 2023, גילתה שהאסטרואיד פולט סילונים קטנים, כפי הנראה של גז ואבק, מפני השטח שלו – תגלית ראשונה מסוגה. בנוסף, פני השטח של האסטרואיד התגלו כ"רטובים", כלומר כמכילים מולקולות מים הלכודות בתוך הסלעים, וכן כסלעיים בהרבה מכפי ששוער – עובדה שמאלצת את מתכנני המשימה לחשב מסלול מחדש.

 

ערש המים והחיים

האסטרואיד בנו התגלה ב-1999. קוטרו כ-500 מטרים והוא נמנה עם אסטרואידי אפולו, משפחת אסטרואידים שמסלולם חוצה את מסלול הארץ סביב השמש. בנו נחשב לאסטרואיד מסוכן במיוחד, עם סיכוי נמוך – אבל לא מבוטל – להתנגשות עם כדור הארץ בשלהי המאה ה-22. האות S בשמה של הגשושית מייצגת את המילה "ביטחון" (Security), בהקשר זה. בנו הוא גם אסטרואיד מסוג C, העשירים בפחמן. יסוד זה חיוני ליצירת חיים כפי שאנו מכירים אותם. לפי הסברה המקובלת, אסטרואידים כמו בנו הם שהביאו לכדור הארץ הצעיר את המים לאוקיינוסים ואת תרכובות האורגניות שאפשרו את היווצרותם של חיים. לפיכך בנו הוא מעין "קופסה שחורה" שיכולה ללמד אותנו רבות על ראשית מערכת השמש והחיים – וכן ללמד אותנו שיעור חשוב לעתיד החיים כאן. מטרה זו של המשימה מיוצגת ע"י האות O - "מקור" או "מוצא" (Origins). אסטרואידים כמו בנו גם יוכלו לשמש בעתיד כאתרים לתדלוק או לכריית מחצבים, ומטרה זו מיוצגת בצמד האותיות RI - "זיהוי משאבים" (Resource Identification).

 

ב-31 בדצמבר 2018 אוסיריס-רקס של נאס"א התחילה להקיף את האסטרואיד שהוא הגוף הקטן ביותר שגשושית אנושית הקיפה אותו. גילויים של סילונים הנפלטים מפני השטח של האסטרואיד לחלל הדהימה את החוקרים. סילוני החלקיקים נצפו לראשונה ב-6 בינואר, כשהחללית הקיפה את האסטרואיד מרחק של 1.6 ק"מ. לאחר הערכת מצב, צוות המשימה הסיק שהחלקיקים אינם מהווים סכנה לחללית והוחלט להמשיך במעקב. תצפיות נוספות זיהו סילונים נוספים במשך חודשיים. רוב החלקיקים הללו נפלטו לחלל, אולם החוקרים עקבו אחר חלקיקים שהמשיכו להקיף את בנו כמעין ירחים זעירים – שבהמשך שבו לפני הקרקע מכוח הכבידה של האסטרואיד.

 

תמרון מסוכן

הפתעה נוספת ציפתה למדעני המשימה עם התקרבות החללית לאסטרואיד בחודשיים האחרונים. בהתבסס על תצפיות קודמות מכדור הארץ, הצוות ציפה שפני השטח של בנו יהיו חלקים למדי, למעט מספר סלעים גדולים ומפוזרים. אלא שמסתבר שכל פני השטח של בנו מסולעים.

 

לפי התכנית המקורית, אוסיריס-רקס הייתה אמורה להתקרב עד כדי 5 מטרים מפני השטח, באתר חלק בעל רדיוס של לפחות 25 מטרים, ואז לשלוח זרוע רובוטית שתאסוף את דוגמית הקרקע. אולם הצוות עוד לא הצליח למצוא ולו אתר חלק אחד בעל רדיוס של 25 מטרים – ופירושו של דבר שהחללית תאלץ לתמרן את דרכה בין סלעים מסוכנים כדי להשלים את המשימה.

 

195952_web.jpg

תצלומי תקריב של פני השטח המסולעים על בנו. צוות אוסיריס-רקס נאלץ לחשב מסלול מחדש.  קרדיט: NASA/GSFC/UNIVERSITY OF ARIZONA
תצלומי תקריב של פני השטח המסולעים על בנו. צוות אוסיריס-רקס נאלץ לחשב מסלול מחדש. קרדיט: NASA/GSFC/UNIVERSITY OF ARIZONA
תצלומי תקריב של פני השטח המסולעים על בנו. צוות אוסיריס-רקס נאלץ לחשב מסלול מחדש. קרדיט: NASA/GSFC/UNIVERSITY OF ARIZONA

 

ההערכות השגויות לגבי פני השטח של בנו, שהושגו הן בתצפיות לגבי יכולתו לאגור חום והן בסריקות רדאר, מלמדות שאנחנו יודעים מעט מאוד לגבי טבעם של אסטרואידים קטנים וסלעיים כמו בנו. גם בלי קשר למשימה של נאס"א, הנתונים שאוסיריס-רקס אספה בחודשים האחרונים מחייבים מדענים ברחבי העולם לעדכן את המודלים הממוחשבים שלהם. ההנחה הייתה שפני השטח של בנו יהיו חלקים יחסית, שכן אסטרואידים מסוגו מתחדשים בפעילות גיאולוגית. אלא שהתצפיות החדשות של אוסיריס-רקס מלמדות אותנו שהקרקע של בנו עתיקה, והיא בת 100 מיליון עד מיליארד שנה.

 

נתונים סותרים מהיפנים

במקביל, סוכנות החלל היפנית JAXA פרסמה את הנתונים הראשונים ממשימת האסטרואידים שלה – היאבוסה2 (Hayabusa2. ביפנית: "בז"). החללית היפנית הגיעה לאסטרואיד רְיוּגוּ (Ryugu) מעט לפני אוסיריס-רקס של נאס"א, ב-27 ביוני 2018, והיא עתידה להחזיר דוגמיות קרקע מריגיו לכדור הארץ כבר בדצמבר 2020.

 

10913090-3x2-large.jpg

מצאו את ההבדלים: בנו (משמאל) וריוגו (מימין). קרדיט: NASA ו-JAXA
מצאו את ההבדלים: בנו (משמאל) וריוגו (מימין). קרדיט: NASA ו-JAXA

שתי המשימות אמנם שונות מבחינה טכנית, אבל יעדיהן המדעיים כמעט זהים: ריוגו ובנו הם שני אסטרואידים דומים מבחינת גודלם, הרכבם ומסלולם. אולם בזמן שהאמריקנים מדווחים על אסטרואיד "רטוב", היפנים מדווחים שריוגו יבש למדי. ובזמן שהאמריקנים מספרים על חלקיקי אבק וחול המשתחררים לחלל, היפנים לא הבחינו בסילונים דומים בריוגו. ייתכן כי ההבדל נובע מכך בנו הוא אסטרואיד צעיר יותר מריוגו, ולכן לא הספיק להתייבש – וכי אידוי מולקולות המים הקפואות בסלעים של בנו הוא שמשחרר את האבק.

 

כך או כך, אם הכול ילך כשורה, בשנים הקרובות נזכה לשתי דוגמיות קרקע משני אסטרואידים דומים, שעתידות לפתור את החידות הרבות – וכמובן לייצר חידות מדעיות חדשות.