אם יתבהרו השמיים – הערב נוכל לצפות בטור לווייני סטארלינק: שלשום (17 בפברואר), חברת ספייס אקס שיגרה בהצלחה 60 לוויינים נוספים למערך סטארלינק שלה – השיגור החמישי במסגרת פרויקט סטארלינק השאפתני והשיגור השלישי מתחילת השנה. מערך הלוויינים כבר מונה 300 לוויינים במסלול, מה שהופך את חברת ספייס אקס למפעילת הלוויינים המסחרית הגדולה בעולם.
וזאת רק ההתחלה. החברה מתכוונת להמשיך ולשגר לוויינים בקצב חסר תקדים – ולרשת את השמיים במערך של 12,000 לווייני תקשורת. לשם השוואה, משרד האו"ם לענייני החלל החיצון (UNOOSA) מונה 4,987 לוויינים המקיפים את כדור הארץ. אלו הם כל הלוויינים הפעילים – צבאיים, אזרחיים ומדעיים – של כל מדינות העולם. ספייס אקס מתכוונת לשלש את המספר הזה בתוך מספר שנים, עם הרחבה אפשרית של המגה-מערך ל-42,000 לוויינים.
אינטרנט מהחלל
סטארלינק נועד לספק אינטרנט מהחלל, לכל משתמש ובכל מקום על פני כדור הארץ: מסירות בלב ים, דרך כפרים נידחים באפריקה שאינם נהנים מתשתית נאותה וכלה בתושבים של מדינות רודניות שמצנזרות או חוסמות את הגישה לאינטרנט. ספייס אקס מקווה להתחיל להציע אינטרנט מהחלל לתושבי צפון אמריקה במהלך השנה הנוכחית – ולהרחיב את שירותיה לשאר העולם כבר ב-2021. בהמשך, מאסק מקווה שהמערך הלווייני הגרנדיוזי יאפשר תקשורת אינטרנט מהירה יחסית בין כדור הארץ למתיישבים שבכוונתו לשלוח למאדים.
לשם כך, על ספייס אקס לעמוד בקצב שיגורים מבהיל של 60 לוויינים מדי שבועיים. 60 הלוויינים הראשונים במערך שוגרו במאי 2019. בנובמבר 2019 שוגרו 60 נוספים, בינואר השנה שוגרו 120 לוויינים בשתי משימות, 60 לוויינים שוגרו שלשום – והשיגור הבא מתוכנן ל-4 במרץ. קצב כזה הוא חסר תקדים בהיסטוריה. ב-2018, למשל, כל סוכנויות החלל בעולם שיגרו בסך הכול 382 עצמים לחלל. ב-2020 ספייס אקס צפויה לשגר יותר עצמים לחלל מכל מדינות העולם גם יחד.
יותר לוויינים מכוכבים
השתלטות סטארלינק על החלל הסמוך לכדור הארץ יוצרת דאגה רבה בקרב אסטרונומים, ממספר סיבות. ראשית, המסלול הלווייני הנמוך מסביב לעולם הבית שלנו כבר פקוק, צפוף ומסוכן. כבר בספטמבר 2019 נאלץ הלוויין המחקרי אאוליס של סוכנות החלל האירופית לבצע תמרון חירום על מנת למנוע התנגשות באחד מלווייני סטארלינק. כל לוויין סטארלינק כזה שוקל 227 ק"ג וגודלו כגודל שולחן – לא משהו שנעים להיתקל בו במהירות של 26,000 קמ"ש.
יתרה מכך, החלל הקרוב אלינו מלא בפסולת חלל, כמו לוויינים שיצאו מכלל שימוש. בכל שיגור של סטארלינק יש מספר לוויינים שיוצאים מכלל שליטה עקב תקלה טכנית במבערים או בתקשורת עם כדור הארץ. לוויינים אלו יישארו במסלול שנים רבות אחרי סוף הפרויקט – וימשיכו לסכן לוויינים, מעבורות חלל ואסטרונאוטים עתידיים.
אבל אולי הדאגה הגדולה ביותר נוגעת לזיהום אור. בקצב הזה, בתוך שנה או שנתיים יהיו יותר סטארלינקים בשמיים מאשר כוכבים, והחזריות האור שלהם תקשה על תצפיות אסטרונומיות הן באור הנצפה והן ברדיו. מאחר שהסטארלינקים נעים באופן אוטונומי בהתאם לביקוש, למצפי הכוכבים אין אפשרות לחזות מראש איפה הלוויינים יימצאו. בכל תצפית על כל גרם שמיים, לוויין סטארלינק עלול להופיע ולשבש את התוצאות.
5Snapshot - 2.jpg
כיצד לצפות בלווייני סטארלינק
למעשה, הסטארלינקים בהירים עד כדי כך שניתן לראותם בעין בלתי-מזוינת בזמן שהם "מטפסים" למסלול. ב-13 בינואר השנה נצפו בשמי ישראל לווייני סטארלינק ששוגרו שבוע קודם לכן מקייפ קנוורל שבפלורידה. הלוויינים נראים מעט אחרי השקיעה או מעט לפני הזריחה – כשאור השמש עוד משתקף מהם אבל כבר חשוך מספיק כדי לזהות אותם – כמעין טור של כוכבים בהירים.
גם את השיגור של יום שלישי ניתן יהיה לראות מישראל – ללא טלסקופ. אם לא יהיה מעונן מדי, הערב (רביעי), בשעה 17:47, יופיע הראשון בטור הלוויינים מכיוון צפון-מערב ויחצה את השמיים לכיוון דרום-מזרח, כשהוא חולף סמוך לנוגה, הכוכב הבהיר ביותר בשמיים. כל לוויין יעלם בתוך מספר שניות וכל 60 הלוויינים יחלפו עד 17:52 – לכן כדאי לדייק. מאחר שהלוויינים יחלפו הערב קרוב מאוד לאופק, בגובה של 10 מעלות ממנו, מומלץ לצפות בהם ממקום גבוה.
starlink_map.png
