ב"שקיעה", סיפורו הקלאסי של סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב, ציוויליזציה מתפתחת על עולם המקיף שמונה כוכבי-שבת שונים. לבסוף, אחרי 2,000 שנה, כל שמונה השמשות שוקעות יחד, תושבי כוכב הלכת רואים לראשונה כוכבים מנצנצים בשמי הלילה ומבינים שמערכת הכוכבים שלהם אינה היחידה ביקום. כעת, לראשונה בהיסטוריה, אסטרונומים מאמינים שמצאו עולם במערכת המונה לא כוכב אחד, לא שניים – אלא שלושה.
צוות המדענים השתמש במצפה הכוכבים ALMA במדבר אטקמה שבצ'ילה כדי לחקור את דיסקת האבק הקדם-פלנטרית מסוג GW בקבוצת אוריון. המערכת הצעירה מרוחקת מאיתנו כ-1,300 שנות אור, והיא מערכת כוכבים משולשת היררכית: שני כוכבים המקיפים זה את זה, וכוכב שלישי המקיף את הזוג ממרחק. דוגמה מפורסמת למערכת כוכבים שכזו היא שכנתנו הקרובה ביותר, מערכת אלפא קנטאורי, המורכבת משני כוכבים שכוכב שלישי, ננס אדום בשם פרוקסימה קנטאורי, מקיף אותם.
GW.jpg
עם זאת, עד היום לא ידענו על אף עולם המקיף את זוג הכוכבים הראשיים במערכת משולשת. המערכת באוריון היא ככל הנראה המערכת הפלנטרית הראשונה שמתגלה שם. המערכת הצעירה מוקפת בשלוש טבעות ענק של גז ואבק, המכונות דיסקות קדם-פלנטריות, שכן כוכבי לכת נוצרים מקריסה כבידתית של החומר שנשאר מהיווצרות הכוכבים. מדענים מחפשים טבעות מאובקות כמו טבעות GW באוריון כדי לחקור את התהליך הזה ולהבין כיצד נוצרו כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו.
אלא שבדיסקות הקדם-פלנטריות האלה יש חור, רווח גדול. מהנתונים החדשים של ALMA, ולאחר ששללו את כל האפשרויות האחרות, החוקרים מניחים שהרווח הזה בדיסקות נגרם מהיווצרות של כוכב לכת. זאת ועוד, שלוש הטבעות מוטות זו ביחס לזו – כפי הנראה כתוצאה מכוח הכבידה של אותו עולם צעיר.
באשר לסיפור של אסימוב, קשה להניח שחיים יתפתחו בעתיד על כוכב הלכת החדש – שכן לרוב כוכבי הלכת הראשונים שנוצרים במערכות כוכבים הם ענקים גזיים דוגמת צדק ושבתאי במערכת השמש שלנו. אך כפי שניתן לראות, הדיסקות עדיין צפופות מאוד, ויש מספיק חומר כדי לצקת כוכבי לכת נוספים, מהם גם סלעיים, דמויי כדור הארץ.
ומי יודע, אולי בעתיד יתפתחו חיים על אחד מכוכבי הלכת האלה, והם יצפו בשמש שוקעת שלוש פעמים ביום.
