Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
world space week
שבוע החלל העולמי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

חלל על הבר – יש רופא בחלל?

-
-
לרגל שבוע החלל העולמי, סוכנות החלל הישראלית מזמינה אתכם להרצאתו של ד"ר ערן שנקר. רופא החלל הישראלי יסקור את המחקרים הביולוגים הישראלים ששוגרו ואלה שמתוכננים להיות משוגרים לחלל עם איתן סטיבה, הישראלי הראשון בתחנת החלל הבינלאומית בקרוב. שנקר יסביר מה השינויים שחלים בחלל בכל אחת ממערכות הגוף, למה כה חשוב להבין את השפעת כוח הכבידה על כל אחד מאיתנו כאן בכדור הארץ ומתי נתיישב על המאדים. 
 
הכניסה חופשית לפי הנחיות התו הירוק.
 
פרטים נוספים:
איפה: צ'ארליז בניר בנים (חפשו בווייז)
מתי: יום חמישי, 7.10.21 בשעה 20:00
למי: קהל הרחב (בוגרים)

 
לאירועי שבוע החלל העולמי
Event Image
איור: NASA
world space week
שבוע החלל העולמי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

חלל על הבר – המירוץ למזון בחלל

-
-
על מנת לשרוד לטווח זמן ארוך בחלל ובעולמות אחרים, בני אדם יצטרכו לגדל את המזון שהם אוכלים בתנאים אחרים לגמרי. אופן גידול המזון בחלל הוא תחום בו רב הנסתר על הגלוי, ובכל זמן מתרחשות בו פריצות דרך והמצאות חדשות.
 
לכבוד שבוע החלל העולמי, סוכנות החלל הישראלית מזמינה אתכם להרצאתה המרתקת של מידן פלג, שתיגע בחלק מהסודות, האתגרים והחדשנות בתחום נגלה גם כיצד כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להיות חקלאים "חלליים" כבר עכשיו.
 
הכניסה חופשית לפי הנחיות התו הירוק.
 
פרטים נוספים:
איפה: הג'ק: מרכז מסחרי חוף דלילה, אשקלון
מתי: יום רביעי, 6.10.21 בשעה 20:00
למי: קהל הרחב (בוגרים)

 
לאירועי שבוע החלל העולמי
Event Image
חממה במאדים תזדקק לכמויות נדיבות של אדמה פוריה, וזה רק אחד האתגרים שעומדים בפנינו. איורים: NASA
world space week
שבוע החלל העולמי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

חלל על הבר – אדריכלות חלל

-
-
אדריכלות חלל עוסקת במחקר, תכנון ועיצוב של הסביבה הבנויה לבני אדם מחוץ לכדור הארץ: חלליות כמו תחנת החלל הבינלאומית, מבנים על הירח, על מאדים והרחק למעמקי הגלקסיה.
 
לרגל שבוע החלל העולמי, סוכנות החלל הישראלית מזמינה אתכם להרצאתה של מיכל זיסו, אדריכלית חלל ומייסדת מעבדת החדשנות ואדריכלות - ZISO, שתספר לכם על העולם המרגש והמאתגר מחוץ לכדור הכחול שלנו: מה קיים היום ומה מתוכנן לעתיד הקרוב והרחוק שלנו; למה אדריכלות חלל חשובה לא רק בשביל העתיד בחלל אלא גם בשביל עתיד כדור הארץ; ואיך העיסוק הייחודי שלה במחקר לשיפור הבריאות והפעילות האנושית בחלל מתוך העיצוב קשור לשוויון מגדרי ולהנגשה של עידן החלל החדש למגוון האנושי, מאסטרונאוטים, לתיירי חלל ואולי אפילו לכם!
 
הכניסה חופשית לפי הנחיות התו הירוק.
 
פרטים נוספים:
איפה: בבל: רחוב מקווה ישראל 8, תל אביב
מתי: יום רביעי, 6.10.21 בשעה 20:00
למי: קהל הרחב (בוגרים)

 
לאירועי שבוע החלל העולמי
Event Image
הדמיית התיישבות מאדים. קרדיט: ZISO
world space week
שבוע החלל העולמי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

חלל על הבר – מיומנה של מהנדסת חלל

-
-
מה עושה מהנדסת חלל ולוויינים? לרגל שבוע החלל העולמי סוכנות החלל הישראלית הזמינה את מאיה גליקמן-פריינטא לספר לכם על התפקידים השונים, החל מתפעול שוטף של לוויינים ביום יום, ניהול מערכת של מספר לוויינים במקביל, ניהול התראות של סכנת התנגשויות בחלל, תכנון לוויינים חדשים ועמידה בפני אתגרים רבים בחלל ובכדור הארץ.
 
הכניסה חופשית לפי הנחיות התו הירוק.
 
פרטים נוספים:
איפה: אנג'לינה: רחוב הבנים 14, הוד השרון
מתי: יום שלישי, 5.10.21 בשעה 20:00
למי: קהל הרחב (בוגרים)

 
לאירועי שבוע החלל העולמי
Event Image
ניהול מערכת של מספר לוויינים במקביל. איור: אלון שיקאר
world space week
שבוע החלל העולמי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

חלל על הבר – לגור על מאדים... כמעט

-
-
מה יש לנו לחפש במאדים, האם ניתן למצוא שם חיים ואיך כולנו יכולים להיות אסטרונאוטים ולו לכמה ימים? לרגל שבוע החלל העולמי סוכנות החלל הישראלית מזמינה אתכם להרצאתה של ד״ר רעות סורק-אברמוביץ, אסטרוביולוגית ממופ״ מדבר וים המלח, בחסות אוניברסיטת בן גוריון.
 
הכניסה חופשית לפי הנחיות התו הירוק.
פרטים נוספים:
איפה: דבלין-ירושלים, רחוב שמאי 4 ירושלים
מתי: יום שלישי, 5.10.21 בשעה 20:00
למי: קהל הרחב (בוגרים)

 
לאירועי שבוע החלל העולמי
Event Image
פיילוט במצפה רמון לקראת הדמיית מאדים הבינלאומית | קרדיט: ניב שואו
world space week
שבוע החלל העולמי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

תחת שמי הלילה: תצפית רחוב פתוחה

-
-
עולם האסטרונומיה בשיתוף קהילת מחנכי החלל הוריזון של סוכנות החלל הישראלית מזמינה אתכם, במסגרת שבוע החלל העולמי בנושא נשים בחלל, לתצפית רחוב המופעלת על ידי נשים בלבד! נציב טלסקופים בכיכר ליד גשר התערוכה מול הפסל של כנפיי מלאך ונצפה בירח, שבתאי וצדק. 
 
פרטים נוספים:
  • מתי: ביום רביעי, 13.10.21 בשעה 18:30–21:00
  • איפה: נמל תל אביב ליד גשר התערוכה (ליד דוד רוטלוי 12 תל אביב). 
  • למי: לכל המשפחה
  • השתתפות: הכניסה ללא עלות
  • טלפון לבירורים: אלה 058-7979-471
לאירועי שבוע החלל העולמי
Event Image
הציור "תחת השמיים" של הצייר Federico Beltran Masses
world space week
שבוע החלל העולמי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

תצפית כוכבים וצפייה בשבתאי

-
-
עיריית קרית שמונה, רשת המתנסים וסוכנות החלל מזמינים אתכם לתצפית כוכבים מונחית וצפייה בשבתאי, לכבוד שבוע החלל העולמי בנושא נשים בחלל.
 
פרטים נוספים:
  • מתי: ביום חמישי 7.10 בשעה 19:00
  • איפה: ברל כצנלסון 22 קרית שמונה - מנהלת רובע ג. 
  • למי: לכל המשפחה
לאירועי שבוע החלל העולמי
Event Image
נשים בחלל
world space week
שבוע החלל העולמי
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

הפנינג חלל וסדנאות

-
-
עיריית קרית שמונה, רשת המתנסים וסוכנות החלל הישראלית מזמינים אתכם לפעילות לכבוד שבוע החלל העולמי בנושא נשים בחלל:
 
מה בתוכנית: ביצוע הניסוי של אילן רמון בחלל, יצירת מכסה רובר בעזרת מיקרו ביט, סדנה על נשים בחלל, סדנת מערכת השמש ועוד.
בשעה 20:30 תתקיים הרצאה של לירן טוביה מייסד חברת רמון ספייס.
 
פרטים נוספים:
  • מתי: ביום רביעי 6.10 בשעה 17:00
  • איפה: רמבם 19 קריית שמונה. 
  • למי: לכל המשפחה
לאירועי שבוע החלל העולמי
Event Image
נשים בחלל
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

צפו: מה גרם לשיגור Inspiration4 להיראות כמו מדוזת חלל זוהרת?

משימת Insparation4 נחתה בבטחה בכדור הארץ, אחרי שהקיפה אותו במשך שלושה ימים. אבל נראה כי השיגור עצמו משך את רוב תשומת הלב

עודד כרמלי
19.09.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
"מדוזה" בשמי פלורידה. החללית נראית הפוכה, שכן בשלב זה הפסיקה לטפס מעלה ופנתה מזרחה עם סיבוב כדור הארץ. קרדיט: John Kraus
"מדוזה" בשמי פלורידה. החללית נראית הפוכה, שכן בשלב זה הפסיקה לטפס מעלה ופנתה מזרחה עם סיבוב כדור הארץ. קרדיט: John Kraus

הלילה בשעה 02:06 לשעון ישראל נחתו בבטחה באוקיינוס האטלנטי ארבעת האסטרונאוטים של משימת Inspiration4, המשימה הפרטית הראשונה לחלל שלא כללה אף אסטרונאוט "מקצועי". חברי הצוות ג'ארד אייזקמן, היילי ארסנאו, כריס סומברסקי ושיאן פרוקטור הקיפו את כדור הארץ בחללית דרגון של חברת ספייס אקס במשך 71 שעות. בגלל בעיות בתקשורת, מעט מאוד תמונות פורסמו בינתיים מהמשימה עצמה – ואת עיקר תשומת הלב תפס בכלל השיגור המיוחד ביום חמישי: משגר הפלקון 9 נראה היה כמו מדוזה זוהרת בשמי הלילה. אז למה זה קורה?

 

שיגורים לחלל הם תמיד מחזה מרהיב, אבל לעיתים נדירות משגר יוצר שובל זוהר וצבעוני שמתנפח לכדי עננים זוהרים וצבעוניים – שנקראים גם "מדוזות חלל" בשל צורתם. האפקט הזה נקרא "אפקט הדמדומים" (Twilight Effect), וכשמו כן הוא – מתרחש בשיגורים שנערכים חצי שעה אחרי השקיעה וחצי שעה לפני הזריחה.

 

640px-CRS-15_Mission_(41281636860).jpg

אפקט הדמדומים בפעולה בשיגור פלקון 9 מעט לפני הזריחה ב-2018. קרדיט: ספייס אקס. 
אפקט הדמדומים בפעולה בשיגור פלקון 9 מעט לפני הזריחה ב-2018. קרדיט: ספייס אקס. 

 

האפקט נוצר כאשר המשגר ממריא מחוץ לצל כדור הארץ ומואר מחדש על ידי אור השמש. למה הדבר דומה? לשכיבה בחוף הים בשקיעה. מיד לאחר שהשמש נעלמת מעבר לאופק מנקודת המבט של הצופה השוכב, היא "תשקע" שוב אם הוא יתרומם במהירות על רגליו. אחרי שהשמש שוקעת על הצופים בשיגור שנערך אחרי השקיעה או אחרי הזריחה, המשגר ממריא גבוה ומהר מספיק כדי לעמוד שוב בזווית ישרה לשמש.

 

כך נוצר מצב שבו לצופה מהקרקע השמיים כבר חשוכים לגמרי, אבל אדי הדלק הנשרף של המשגר מוארים לחלוטין – מה שגורם להם להיות בולטים וזוהרים במיוחד על רקע שמי הלילה.

 

ככל שהמשגר מטפס למסלולו, האטמוספרה מדלדלת וסילון אדי הדלק מתרחב והולך. בשל הלחץ האטמוספרי הנמוך, בכוחם של משבי רוחות באטמוספרה העליונה לסלסל את האדים הזוהרים, עד שהם מקבלים צורה של חולץ פקקים. במקביל, חלקיקים שונים באדי הדלק משקפים חזרה את אור השמש באורכי גל שונים, וכך הם נצבעים לעינינו בכחול ובכתום.

 

MkK9oTXxQFKVjQ2Z6PR627-970-80.jpg

בחשיפה ארוכה, שיגור דמדומים נראה כך: סילון זוהר בכתום, שהופך למדוזה כחלחלה. בתמונה: שיגור משימת SAOCOM-1A, גם כן במשגר פלקון 9, ב-2018.
בחשיפה ארוכה, שיגור דמדומים נראה כך: סילון זוהר בכתום, שהופך למדוזה כחלחלה. בתמונה: שיגור משימת SAOCOM-1A, גם כן במשגר פלקון 9, ב-2018. קרדיט: ספייס אקס

 

למעשה, מקרה פרטי של "אפקט הדמדומים" הוא מעברים בהירים של לוויינים המקיפים את כדור הארץ. כך למשל, תחנת החלל הבינלאומית מקיפה את הארץ מדי 90 דקות, אבל ניתן לראות אותה רק אחרי השקיעה ואחרי הזריחה. אז השמיים חשוכים אבל בגובה 400 ק"מ מעל גובה פני הים התחנה עצמה מוארת באור השמש.

 

שיגורים מרהיבים כמו שיגור משימת Inspiration4 מנמל החלל קייפ קנוורל הם נדירים למדי. ב-2017, תושבים רבים במדינת קליפורניה דיווחו על פלישת חייזרים או על מתקפת טילים כתוצאה מאפקט כזה שיצר פלקון 9 ששוגר מבסיס חיל האוויר ונדנברג.

 

קבלו עוד כמה תמונות מרהיבות של "מדוזות חלל" משיגור פאלקון 9 של ספייס אקס ב-7 באוקטובר, 2018, כפי שהן צולמו על ידי ראש העיר לוס אנג'לס, אריק גארסטי:

4PZij5nJVanEu2vsA6c48X-970-80.jpg

אפקט הדמדומים בשיגור פלקון 9
קרדיט: Office of the Mayor of Los Angeles/Eric Garcetti
 

BMNSGQzYay9LMtn4JT62CY-970-80.jpg

אפקט הדמדומים בשיגור פלקון 9
קרדיט: Office of the Mayor of Los Angeles/Eric Garcetti
 

SB3sqSeBqgn97U3YZmGARb-970-80.jpg

אפקט הדמדומים בשיגור פלקון 9
קרדיט: Office of the Mayor of Los Angeles/Eric Garcetti
 
תגיות:
  • ספייס אקס
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

בחמישי: אינספיריישן4, טיסת החלל הראשונה בהיסטוריה – בלי אסטרונאוטים "מקצועיים"

משימת Insparation4 משנה את כללי המשחק: אנשים "רגילים" יקיפו את כדור הארץ במשך שלושה ימים על סיפון חללית מסוג דרגון של חברת ספייס אקס

עודד כרמלי
14.09.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
צוות Insparation4. למעלה: אייזקמן, משמאלו: ארסנאו, מימינו: פרוקטור, למטה: סומברסקי. קרדיט: Insparation4
צוות Insparation4. למעלה: אייזקמן, משמאלו: ארסנאו, מימינו: פרוקטור, למטה: סומברסקי. קרדיט: Insparation4

כבר היו תיירים בחלל – אבל משימה כזאת עוד לא הייתה לנו: ביום חמישי, בשעה 15:00 לשעון ישראל, ייפתח חלון בן 24 שעות לשיגור משימת Inspiration4 – המשימה המאוישת הרביעית של חללית הדרגון 2 של חברת ספייס אקס והמשימה הראשונה בהיסטוריה שלא תכלול אף אסטרונאוט "מקצועי". אם עד עכשיו תיירים (עשירים במיוחד) טסו לחלל כנוסעיהם של טייסי חלל מנוסים, משימת Insparation4 תשגר לחלל אך ורק אנשים בשר ודם, כמו גיאולוגית או שורדת סרטן ילדים שעובדת כאחות. המשימה המיוחדת זכתה לסדרה בנטפליקס בשם Countdown, שעוקבת אחר ההכנות לשיגור כמעט בזמן אמת.

 

כמו כל טיסות הדרגון, המשימה תשוגר על גבי המשגר הרב-פעמי פלקון 9, גם כן מתוצרת חברת ספייס אקס, אלא שהיא לא תעגון בתחנת החלל הבינלאומית. Inspiration4 תיכנס למסלול עצמאי סביב כדור הארץ – המשימה המאוישת הראשונה שלא עוגנת בתחנה מאז שמעבורת החלל אטלנטיס נשלחה לתקן את טלסקופ החלל האבל ב-2009.

 

המשימה תקיף את כדור הארץ במשך שלושה ימים בגובה כ-540 קילומטר מעל פני הים – כ-150 ק"מ מעל מסלולה של תחנת החלל הבינלאומית – ובמהירות של כ-27,300 קמ"ש. חידוש נוסף נמצא במבנה החללית עצמה: בפעם הראשונה תותקן בדרגון כיפת זכוכית, שתאפשר לנוסעים להשקיף על החלל ועל כדור הארץ בפנורמה של 360 מעלות, בדומה למודול הקופולה בתחנת החלל הבינלאומית. יצוין כי בטיסות של הדרגון בשירות נאס"א, המצריכות עגינה, לא ניתן להתקין את הכיפה – שכן במקומה נמצא מנגנון העגינה.

 

cupola-scaled.jpg

בדרגון הותקנה כיפת זכוכית, שתאפשר לנוסעים להשקיף על החלל ועל כדור הארץ בפנורמה של 360 מעלות
בדרגון הותקנה כיפת זכוכית, שתאפשר לנוסעים להשקיף על החלל ועל כדור הארץ בפנורמה של 360 מעלות. קרדיט: Insparation4/SpaceX

 

יזם, אחות, מהנדס תוכנה וגיאולוגית עולים על חללית

אבל כל אלו הן זוטות לעומת החידוש האמיתי של המשימה: זהות הנוסעים. את הטיסה קנה המיליארדר בן ה-38 ג'ארד אייזקמן, מייסד ומנכ"ל חברת Sift4 Payment. את החברה, שמעבדת סליקה אלקטרונית, ייסד אייזקמן בגיל 16, אחרי שנשר מלימודי התיכון – והיום היא מגלגלת כמיליארד דולר בשנה.

 

באותו הזמן, אייזמן מצא לעצמו תחביב: טיסה. ב-2008 וב-2009 קבע אייזקמן שני שיאים בהקפת העולם במטוס נוסעים קל למען צדקה, וב-2011 ייסד את DRAKEN – חברה שבבעלותה הצי הפרטי הגדול בעולם של מטוסי קרב, שמאמנת טייסים לחיל האוויר האמריקאי. במסגרת זו הפך אייזקמן עצמו לטייס קרב גם כן, אף שמעולם לא שירת בצבא.

 

בפברואר שנה שעברה הודיע מייסד ספייס אקס אילון מאסק כי אותו ג'ארד אייזקמן קנה את כל ארבעת המושבים במשימה הרביעית – והפרטית הראשונה – של חללית הדרגון. אייזקמן החליט להקדיש את המשימה כולה לגיוס כספים לבית חולים לילדים חולי סרטן סנט ג'וד, כשהוא מחלק את המושבים לארבע תכונות מעוררות השראה: מנהיגות, תקווה, נדיבות ושגשוג.

 

inspiration4team.jpg

הצוות מתאמן במיקרו-כבידה. קרדיט: Insparation4
הצוות מתאמן במיקרו-כבידה. קרדיט: Insparation4

 

את מושב המנהיגות לקח אייזקמן עצמו כמובן, שגם ישמש כמפקד הדרגון – אף כי החללית עצמה אוטומטית כמעט לחלוטין. למושב התקווה, אייזקמן פנה לבית החולים סנט ג'וד ושאל מי מאנשי הצוות הם חושבים שיעניק השראה לאנשים ברחבי העולם. בבית החולים הפנו אותו לאחות היילי ארסנאו בת ה-29. ארסנאו חלתה בסרטן העצמות כשהייתה בת 10 וטופלה בסנט ג'וד. במהלך אשפוזה הממושך, הבטיחה לצוות שתחזור לעבוד שם כשתגדל שם כדי להעניק תקווה לילדים חולי סרטן אחרים. כעת, היא תהפוך לאדם הראשון עם שתל שטס לחלל.

 

ואילו מושב הנדיבות הוגרל בין כל מי שיתרום כסף, בכל סכום החל מעשרה דולרים, לבית החולים סנט ג'וד. יותר מ-72,000 תורמים השתתפו בתחרות – ויחד הם גייסו כ-100 מיליון דולר לבית החולים, כאשר אייזקמן עצמו תרם 100 מיליון דולר נוספים. בסופו של דבר נבחר התורם כריס סומברסקי בן ה-42, מהנדס תוכנה בלוקהיד מרטין, וטרן מלחמת עיראק וחובב רקטות.

 

המושב הרביעי והאחרון – שגשוג – הורגל בין כל מי שהטמיע את מערכת הסליקה של Shift4 Payment באתר האינטרנט שלו, אלא שלבסוף לא היה מדובר באיש עסקים – אלא בגיאולוגית ודוברת חלל בשם שיאן פרוקטור. פרוקטור, ילידת גואם, הופיעה במספר תוכניות טלוויזיה בנושא חקר החלל בערוצי דיסקברי וסיינס, וב-2009 הייתה פיינליסטית – אחת מבין 47 בסך הכול – בתוכנית האסטרונאוטים של נאס"א. היא לא נבחרה, אבל כעת היא תגשים את חלומה לטוס לחלל.

 

אחרי משימת Insparation4 תשוגר משימה נוספת של הדרגון בשירות נאס"א, ובפברואר 2022 תשוגר אקסיום 1 למשימה בת שמונה ימים לתחנת החלל הבינלאומית. במשימה יטוסו איש העסקים לארי קונור האמריקאי, המשקיע הקנדי מארק פאתי וטייס הקרב והיזם הישראלי איתן סטיבה. עם זאת, המשימה אינה מוגדרת כמשימה "אזרחית נטו" בשל העובדה שמפקד המשימה יהיה אסטרונאוט נאס"א הוותיק והמנוסה מיכאל לופז אלגריה.

 

f9-roll1.jpg

הדרגון 2 בהכנה לשיגור
הדרגון 2 בהכנה לשיגור. קרדיט: SpaceX
 
תגיות:
  • ספייס אקס
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

قافلة نحو المريخ: ثلاث مركبات فضائية، إماراتية وصينية وأمريكية، ستصل في الأيام القريبة القادمة إلى المريخ.

إذا لم تحدث أية أعطال، ستصل المركبتان الإماراتية والصينية غداً وبعد غد بالتتالي وستسجل انجازاً مميزاً.

عوديد كرميلي
7.02.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
مركبة الأمل المدارية الإماراتية. الصورة من: Mohammed bin Rashid Space Center
مركبة الأمل المدارية الإماراتية. الصورة من: Mohammed bin Rashid Space Center

 

المريخ هو الكوكب السيار الأكثر إثارة للاهتمام في النظام الشمسي، وهناك ثمانية روبوتات على الأقل تقوم بدراسته من الفضاء ومن غلافه الجوي الرقيق ومن على سطحه. في الأيام القريبة القادمة ستنضم إليها واحدة بعد الأخرى ثلاث مهمات أخرى: مركبة الأمل المدارية التابعة للإمارات المتحدة، مهمة تيانون 1 الصينية، ومارس 2020 التابعة لناسا – والتي ستشمل لأول مرة مروحية فضائية أيضاً.

 

 

بسبب المسافة الطويلة بين الكواكب، فإن فرصة إطلاق المهمات من الكرة الأرضية إلى المريخ تتاح مرة كل سنتين فقط. بدأت الفرصة الأخيرة في 30 تموز وانتهت في 15 آب من هذا العام – وخلالها أطلقت البشرية ثلاث مركبات فضائية نحو جارنا الكوكب الصغير والبارد. في هذه الأيام، وبعد رحلة استمرت نحو ستة أشهر، شارفت هذه المهمات الثلاث على الوصول إلى الكوكب الأحمر.

 

جزء من الثانية سيقرر مصير مهمة الأمل

 

المهمة الأولى التي ستصل إلى المريخ هي مركبة الإمارات المتحدة المدارية، الأمل – وهي المهمة الفضائية الأولى لدولة خليجية، والمهمة الأولى لدولة عربية إلى الفضاء العميق. ستحاول المدارية الإماراتية التي أطلقت في 19 تموز الدخول إلى مسار حول المريخ يوم غد (الاثنين)، 9 شباط في الساعة 17:41 بتوقيت إسرائيل. قبل ذلك، ستشغل المركبة الإماراتية محركاتها الرئيسية لمدة 27 دقيقة بهدف تخفيف سرعتها بما يكفي لكي تعلق في مجال جاذبية الكوكب وتدخل في مسار حوله. هذه المناورة المعقدة هي المرحلة الأكثر مصيرية منذ إطلاق المركبة. فالتشغيل المبكر للمحركات يمكن أن يدفع بها في مسار حول الشمس، والتأخير في تشغيلها ولو بشكل طفيف يمكن أن يتسبب بسقوطها وتحطمها على سطح الكوكب الأحمر.

 

 

إذا مرت العملية دون مشاكل، ستدخل الأمل في مسارها النهائي – بين 20،000 و 43،000 كم فوق سطح المريخ. من هناك ستدرس المركبة الغلاف الجوي للمريخ، ولمدة عامين كاملين ستقوم بدراسة العلاقة بينه وبين الرياح الشمسية، وبينه وبين الحالة الجوية على سطحه، مثل العواصف الرملية. عبر قياس مستوى انبعاث الهيدروجين والأكسجين اليوم، يأمل العلماء في الإمارات المتحدة بتسليط ضوء جديد على الظروف التي سادت المريخ قديماً، وعلى الأسباب التي أدت لفقدان المريخ لغلافه الجوي، وسيقوم الإماراتيون بمشاركة استنتاجاتهم بشكل مباشر مع 200 مركز بحث في العالم، بما فيها وكالة ناسا.

 

6786187.jpg

صورة أولى للمريخ، بالأبيض والأسود، التقطتها المركبة المدارية تيانون 1، عن مسافة نحو 2.2 مليون كم من الكوكب. الصورة من : CNSA
صورة أولى للمريخ، بالأبيض والأسود، التقطتها المركبة المدارية تيانون 1، عن مسافة نحو 2.2 مليون كم من الكوكب. الصورة من : CNSA

 

الصينيون يبنون قاعدة فضائية مثيرة للإعجاب - أيضاً على المريخ 

 

لن يكون للمريخ وقت كاف للتعرف على الزائر الإماراتي، ففي يوم الأربعاء 10 شباط، ستصل البعثة الصينية تيانون 1 ("أسئلة سماوية"). المهمة الصينية التي تشمل مركبة مدارية وعربة فضائية، أطلقت في 23 تموز وهي المهمة الأولى للدولة الفضائية الناشئة إلى الكوكب الأحمر. بعد أن تشغل صواريخها الأولية من اجل الدخول في مسار حول المريخ، ستقوم المركبة المدارية تيانون 1 بتصوير السطح من أجل البحث عن موقع ملائم لهبوط العربة الفضائية – والتي تجري الصين هذه الأيام منافسة علنية لاختيار إسم لها.

 

 

من المتوقع أن تظل العربة متصلة بالمركبة المدارية لمدة شهرين أو ثلاثة أشهر قبل أن تحاول الصين فصلها عن المركبة الأم – وتركها تهبط بسلام. موقع الهبوط المختار موجود في الشمال الشرقي من الكوكب، ويسمى سهل اوتوبيا. السهل هو عبارة عن حوض نشأ عن اصطدام كويكب أو مذنب قديم، وهو أيضاً الموقع الذي هبطت فيه المركبة الأمريكية فايكينغ 2 عام 1976. داخل السهل الواسع ستحدد الصين موقع هبوط العربة على الخط الذي يمتد بين سهل ايزيس وبركان اليسيوم.

 

 

بعد الهبوط في سهل اوتوبيا، ستقوم العربة التي يصل وزنها إلى 240 كغم وتتحرك بواسطة ألواح شمسية بدراسة تربة المريخ – مع التركيز على إيجاد الخزانات الجليد تحت الأرضية باستعمال الرادارات. من المتوقع أن تعمل العربة لمدة 90 يوم مريخياً – أو 92 يوماً أرضياً، بينما تعتمد على المركبة المدارية تيانون 1 كمحطة إرسال للتواصل مع الكرة الأرضية. في المقابل ستجري المركبة بنفسها بعض التجارب، ومن المتوقع أن تعمل لمدة سنة مريخية كاملة. ستعمل تيانون 1 أيضاً كرادار من اجل مسح التكوينات والجيولوجيا الخاصة بالمريخ، وقياس المجال المغناطيسي والغلاف المتأين للكوكب.

 

هل هناك حياة على المريخ؟ الإجابة في البحيرة

 

على الرغم من أهمية المهمتين العربية والصينية إلى المريخ، إلا أن مجتمع العلماء يتابع باهتمام أكبر مسار المركبة الثالثة – مارس 2020 التابعة لوكالة الفضاء الأمريكية، والتي تم إطلاقها بتاريخ 30 تموز ومن المتوقع أن تهبط على المريخ بتاريخ 18 شباط، في الساعة 22:55 بتوقيت إسرائيل. وستقوم مارس 2020 عندها بوضع العربة الأحدث والأكثر تطوراً في التاريخ (برسفيرنس) على سطح المريخ بنعومة. إلى جانب برسفيرنس، تحمل مارس 2020 أيضاً مروحية هي الأولى من نوعها وتدعى (اينجنيوتي). سيبحث الروبوتان معًا عن حفريات لكائنات حية في فوهة بركانية قديمة ومثيرة للاهتمام تسمى (جزيرو)، والتي كانت ذات يوم بحيرة.

 

 

في الأسبوع المقبل، وقبيل هبوط مارس 2020، سنروي لكم المزيد عن أول مهمة بيولوجية فلكية تابعة لناسا منذ مهمتا فايكنغ 1 و 2 في عام 1976 - وهي مهمة ستجيب أخيرًا عن سؤال هل توجد حياة، أو كانت في يوم ما، على المريخ.

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

عالمة إسرائيلية ضمن طاقم سايكي التابع لناسا: "نحن نسافر إلى مكان لا نعرف ما هو بالضبط"

هل أصل النيازك المعدنية التي تسقط على الكرة الأرضية هو أنوية كواكب قديمة؟ تحاول مهمة سايكي التي أطلقتها ناسا الإجابة عن هذا السؤال، وذلك من بين أمور أخرى عبر تحليل مغناطيسي تجريه الدكتورة رونا اورن من MIT.

عوديد كرميلي
25.02.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
تجسيد فني لمهمة سايكي في الفضاء. صورة: Maxar/ASU/Peter Rubin
تجسيد فني لمهمة سايكي في الفضاء. صورة: Maxar/ASU/Peter Rubin

 

حصلت مهمة سايكي (Psyche) على ضوء أخضر من ناسا للبدء بتجميع القطع المختلفة للمركبة المدارية، قبيل إطلاقها في عام 2022 – وضمن طاقم المهمة توجد أيضاً باحثة إسرائيلية.

 

 

ستكون سايكي مركبة الفضاء الأولى في التاريخ التي تهبط على سطح كويكب معدني – سايكي 16. الكويكب سايكي هو الكويكب المعدني الأكبر ضمن حزام الكويكبات بين المريخ والمشتري، ويأمل الباحثون بأن تلقي المهمة الضوء على سلسلة طويلة من الألغاز العلمية: من نشأة الكواكب السيارة، مروراً بإمكانية وجود حياة على كواكب أخرى، وانتهاء بمسألة منشأ النيازك المعدنية التي تسقط على الكرة الأرضية.

 

 

تقول الدكتورة رونا اورن من قسم علوم الغلاف الجوي والكواكب في المعهد التكنولوجي لماستشوستس (MIT) وعضو طاقم مهمة ناسا: "بحسب التقديرات، يدور في المسار بين المريخ والمشتري بين 700 ألف و 1.2 مليون كويكب، بعضها بحجم لا يتجاوز عدة سنتيمترات، وبعضها بقطر مئات الكيلومترات. نحو 90% من هذه الكواكب صخري، مثل "فيستا" و"كريس"، و10% منها لا نعرف عنه شيئاً. تسمى هذه الكويكبات بالنوع M، لأننا نفترض بحسب طريقة عكسها لضوء الشمس بأنها كويكبات غنية بالمعادن. ولكن تلك مجرد تقديرات فقط. 

حتى اليوم، زارت البشرية عوالم صخرية وعوالم غازية وعوامل جليدية، ولكننا لم نزر أبداً عالماً معدنياً. نحن ببساطة لا نعرف ما الذي سنكتشفه هناك".

 

مصدر النيازك المعدنية التي تسقط على الكرة الارضية

 

كما يظهر من إسمه، سايكي 16 هو الكويكب السادس عشر الذي تم اكتشافه. واكتشفه عالم الفلك الايطالي انيبالا دي جاسبريس عام 1852، وقرر أن يسميه على إسم إلهة النفس الأسطورية اليونانية (من هنا أيضاً تم اشتقاق كلمات مثل سيكولوجيا). سايكي هو الكويكب الأضخم من النوع M، وتشكل كتلته نحو 1% من مجمل الكتلة في حزام الكويكبات. مساحة سطح الكويكب سايكي 16 تقدر بنحو 165،800 كم مربع – تساوي تقريباً مساحة تكساس – وسيحاول طاقم مركبة سايكي التأكد إن لم يكن هذا الكويكب نواة كوكب سيار قديم.

 

Psyche_Mission_Psyche_-Asteroid_180105 (1).jpg

 تجسيد فني للكويكب سايكي 16. الصورة من: ASU/Peter Rubin
تجسيد فني للكويكب سايكي 16. الصورة من: ASU/Peter Rubin

 

 

"قسم كبير من النيازك التي تسقط على الكرة الأرضية هي شظايا كويكبات، وهي تقسم إلى صخرية ومعدنية"، توضح الدكتورة أورن: "يجب أن نفهم أن النيازك المعدنية هي كتل من المعدن النقي. لهذا يُطرح السؤال: كيف تتكون كتلة من الحديد والنيكل مثلاً؟ خاصة وأن الحديد هو مادة نادرة في النظام الشمسي. الشمس نفسها فيها أقل من نسبة مئوية واحدة من الحديد. إذا وجدنا على الكرة الأرضية كتلاً معدنية سقطت من الفضاء الخارجي، فهذا يعني أن هناك عملية قد حصلت وبسببها تركزت هذه المعادن معاً. نمتلك الآن نظرية واحدة فقط لتفسير ذلك وهي أن النيازك المعدنية عبارة عن قطع من أنوية كواكب أخرى. ليس لدينا تفسير آخر لوجود النيازك المعدنية على الكرة الأرضية. من ناحية أخرى، نحن لم نزر بعد كويكباً معدنياً واحداً. وهذا ما دفع ناسا إلى إطلاق مهمة سايكي.


 

كواكب محطمة

 

جاءت مهمة سايكي في أعقاب مقالة من عام 2011 نشرها كل من "ليندي الكينس تانتون" من جامعة أريزونا و"بن فايس" من معهد MIT. عرضت المقالة التي نشرت في مجلة Earth and Planetary Science Letters نظرة جديدة في دراسة النيازك الصخرية. حتى ذلك الحين كان الافتراض بأن النيازك الصخرية هي أجرام بدائية تماماً، وأنها مجرد بقايا من نشوء النظام الشمسي، ولكن "الكينس تانتون" و"فايس" قدما نظرية مختلفة، وهي أن الكواكب المصغرة – وهي كواكب قديمة من العصور الأولى لنشأة النظام الشمسي – مرت بعملية تمايز جزئي لعناصرها: فقد كان حجمها هائلاً بما يكفي لكي تغوص العناصر الثقيلة من المعادن في نواتها، في حين بقي غلافها دون تغيير. هذا الأمر سمح بتكون النيازك الصخرية والنيازك المعدنية من نفس الكوكب القديم: النيازك الصخرية مصدرها الغلاف والنيازك المعدنية مثل سايكي 16، ليست إلا أنوية مكشوفة للكواكب المحطمة.

 

 

في عام 2017 أعلنت ناسا أنها اختارت المركبة المدارية سايكي والمسبار لوسي، لتنفيذ المهمات ديسكفري 13 و 14 بالتتالي. من المتوقع إطلاق سايكي من مركز كينيدي الفضائي في شهر آب 2022 على ظهر صاروخ إطلاق ثقيل من نوع فالكون من شركة "سبيس إكس"، والقيام باندفاع ضد الجاذبية حول كوكب المريخ والوصول إلى الكويكب الغامض عام 2026. وعلى رأس طاقم المهمة ستكون "الكينس تانتون" من جامعة أريزونا، وهي المرة الثانية التي تقود فيها امرأة إطلاق مهمة لناسا نحو جرم فضائي، بينما ستكون الإسرائيلية الدكتورة اورن عضوة في طاقم "فايس" في MIT، والمسؤولة عن نظام رصد المجال المغناطيس الخاص بالمركبة المدارية.

team.jpg

طاقم مهمة سايكي. في الصف الأول وترتدي الجاكيت الأحمر: البروفيسور الكينس تانتون. في الزاوية اليمنى في الأسفل: د. رونا أورن. الصورة من: Hendron/ASU/NASA
طاقم مهمة سايكي. في الصف الأول وترتدي الجاكيت الأحمر: البروفيسور الكينس تانتون. في الزاوية اليمنى في الأسفل: د. رونا أورن. الصورة من: Hendron/ASU/NASA

 

 

"سنكون مسؤولين عن كامل البحث المغناطيسي الخاص بالمهمة، بهدف قياس وتحديد إن كان سايكي 16 يمتلك مجالاً مغناطيسياً". تقول د. اورن. "إذا كانت الفرضيات صحيحة فإن سايكي هو بالفعل نواة كوكب سيار قديم مر بعملية فصل لعناصره ثم فقد طبقاته الخارجية نتيجة لاصطدام، هناك احتمال بأنه توقف عن إصدار مجال مغناطيسي. تنشأ المجالات المغناطيسية فقط عن الكواكب هائلة الحجم، ولذلك لم نجد حتى اليوم مجالاً مغناطيسياً في أي كويكب. لحسن الحظ، تستطيع العناصر المعدنية "تسجيل" المجال المغناطيسي الذي كان عندما برد الكويكب – وهكذا نتمكن باستخدام قياسات الماغنومتر استعادة المجال المغناطيسي الخاص بسايكي".

 

تبعات البحث عن حياة أخرى في الكون

 

المجالات المغناطيسية هي من الأسئلة المفتوحة الأكبر لعلماء الفلك. حدد البرت اينشتاين فهم مصدر المجال كأحد أهم خمسة ألغاز في مجال الفيزياء. بحسب النظرية المعتمدة، فإن المجال المغناطيسي للكرة الأرضية يتشكل في لبها الخارجي، على عمق أكثر من 2900 كم وفي درجة حرارة تفوق 4000 درجة مئوية. الطبقة مكونة بأغلبها من الحديد السائل، وحركة الحديد، والذي هو مادة موصلة كهربائياً، تصنع مجالاً مغناطيسياً عند دوران الكرة الأرضية حول محورها.

 

 

على الرغم من أن قياس العناصر المعدنية في عينات التربة التي تم إحضارها في مهمات أبولو، تبين أن قمرنا أيضاً امتلك مجالا مغناطيسياً في السابق. يختلف العلماء حول كيفية امتلاك جرم سماوي ذي كتلة منخفضة نسبياً مثل القمر مجالاً مغناطيسياً، أو لماذا ومتى اختفى المجال المغناطيسي للقمر. لهذا السؤال تبعات أيضاً على جهود البحث عن حياة خارج الكرة الأرضية. إحدى الفرضيات الرائدة حول المشتري هي أن الكوكب فقد غلافه الجوي بسبب الرياح الشمسية، وتحول مع مرور السنين إلى صحراء جافة وباردة، لأن نواته بردت وتوقفت عن إنشاء مجال مغناطيسي. وفي النهاية، يختلف الباحثون أيضاً حول مسألة إن كان وجود مجال مغناطيسي هو شرط أساسي لوجود الحياة كما نعرفها، وبالتالي فهم يختلفون أيضاً على سؤال إذا كان يتوجب البحث عن الحياة فقط على الكواكب خارج النظام الشمسي القادرة على امتلاك مجال مغناطيسي.

planet.jpg

الكوكب المصغر هائل بما يكفي لامتلاك مجال مغناطيسي ولكن دون أن يتسبب بتغييرات على غلافه، ومنه تتفكك قطع تتحول إلى كويكبات. رسم: Ben Weiss/Damir Gamulin
الكوكب المصغر هائل بما يكفي لامتلاك مجال مغناطيسي ولكن دون أن يتسبب بتغييرات على غلافه، ومنه تتفكك قطع تتحول إلى كويكبات. رسم: Ben Weiss/Damir Gamulin

 

 

تقول الدكتورة اورن: "يحمينا المجال المغناطيسي للكرة الأرضية من الرياح الشمسية والإشعاع الكوني، ويمكن أن يكون الغلاف المغناطيسي للكرة الأرضية هو ما يسمح ببقائنا. إذا اكتشفنا أن سايكي يمتلك بالفعل مجالاً مغناطيسياً، فهي ستكون المرة الأولى التي يقيس فيها البشر غلافاً مغناطيسياً لكويكب، أي بيئة يستطيع من خلالها الكويكب أن يتحكم بالرياح الشمسية ويبعدها، إضافة إلى الظواهر الأخرى التي تميز الغلاف المغناطيسي، مثل التوهج القطبي مثلاً. نحن لن نصل أبداً إلى نواة الكرة الأرضية، ولكن يمكن أن يسمح لنا سايكي بإلقاء نظرة على نواة معدنية، وفهم الشروط الأولية المطلوبة لامتلاك مجال مغناطيسي في الكون – مع التبعات المصيرية لذلك على مسألة البحث عن حياة في الكون".

 

حل الأحجية الأكبر في النظام الشمسي

 

بالطبع، إذا اكتشفت المركبة المدارية أن النيزك هو بالفعل نواة معدنية وممغنطة لكوكب قديم، سيبرز تساؤل آخر حول ما حدث لهذا الجرم السماوي القديم.

 

 

تقول د. أورن: "هناك اعتقاد بأن حزام الكويكبات كان من المفترض أن يكون كوكباً، ولكن وجود كوكب المشتري لم يسمح بتكونه عبر التجاذب الناجم عن التصادمات حينما يقترب جسم من جسم آخر في كل مرة ويصطدم به بقوة. ما يهمنا هو معرفة إذا كان هذا الجرم الفضائي، أو الأجرام العديدة، هي مصدر الكويكبات في حزام الكويكبات، وبالتالي أيضاً مصدر بعض النيازك التي نراها على الكرة الأرضية، معدنية كانت أم صخرية. يمكن أن يعلمنا الكويكب سايكي عن الوتيرة التي تتكون بها الكواكب، وعن خصائصها وتطورها: في أي من مرحلة يبدأ كوكب مثل الكرة الأرضية بفصل مكوناته وامتلاك مجال مغناطيسي".

 

 

بعد أن وصلت البشرية إلى أنحاء النظام الشمسي، تستثمر وكالات فضاء في أنحاء العالم في السنوات الأخيرة موارد أكبر في دراسة الأجسام الأصغر في النظام الشمسي، مثل الكواكب القزمة والأقمار والمذنبات والكويكبات. وبحسب الدكتورة اورن، فهذه الجهود هي موضع ترحيب.

 

 

بحلول ثمانينيات القرن الماضي كنا قد وصلنا فعلاً إلى جميع الكواكب السيارة، وباستثناء اورانوس ونبتون كررنا زيارتها أيضاً. كانت تلك حقبة رائدة، لأننا لم نكن نعرف ما يوجد هناك بالمرة – وأردنا فقط أن نحصل على سبق علمي. الحافز العلمي كانت عالياً جداً، وأنا أعتقد أنه واضح أيضاً في الجيل الجديد من المهمات نحو الأجرام الصغيرة. إذا انصب اهتمامناً في الماضي على الكواكب في الأساس، فإننا اليوم ندرك أن النظام الشمسي هو مجموعة متنوعة من الأجسام الكبيرة والصغيرة، وكل منها هو قطعة من أحجية هائلة حول تطور كواكبنا. عندما نكتشف نحن البشر أمراً مختلفاً، نرغب فوراً في الوصول إليه. سايكي 16 هو كويكب مختلف. نحن لا نعرف حتى إن كان معدنياً – وربما يدحض ما سنكتشفه جميع فرضياتنا. في الواقع، في اللحظة التي أعلنت فيها ناسا عن المهمة، وجهت تلسكوبات أكثر وأكثر عدساتها نحو سايكي 16، ولكن كلما نظرنا إليه أكثر فهمناه أقل. نحن نسافر إلى مكان لسنا مدركين ما هو بالضبط – وهذا ما يجعل الأمر مثيراً".

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 130
  • 131
  • 132
  • 133
  • 134
  • 135
  • 136
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית