שבוע החלל העולמי 2021 יוצא לדרך!
כמדי שנה בתחילת אוקטובר בכל רחבי העולם יתקיים שבוע החלל העולמי והשנה, בהחלטת האו"ם, הוא יהיה בסימן – נשים בחלל.
סוכנות החלל הישראלית, שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מזמינה אתכם ואתכן לתצפיות שמיים לכל המשפחה, למגוון הרצאות במתכונת "חלל על הבר", ולכנס נשים וחלל – כל האירועים ללא עלות.
בואו לשמוע את דנה לין-ברנט בחיפה על אתגר האשפה בחלל, עדי ניניו-גרינברג בהרצליה שתסביר למה בדרך למאדים אנחנו נעצור בירח, בן נתנאל בירושלים וטל ענבר בתל אביב שיספרו לכם על הנשים שעשו היסטוריה בחלל. דניאלה גיא רון בתל אביב תספר על המירוץ המחודש לירח ועל החלק המעניין שלנו בו, ומאיה גליקמן-פריינטא בהוד השרון תגלה מה עושה מהנדסת חלל ולוויינים. רעות סורק-אברמוביץ בירושלים על מה יש לנו לחפש במאדים, מיכל זיסו בתל אביב על איזו מין אדריכלות ניצור בכוכב האדום, ומידן פלג באשקלון על איך נגדל שם את האוכל שלנו. רופא החלל ערן שנקר יסביר בניר בנים מה השינויים שחלים במערכות הגוף בחלל.
לרשימה המלאה של ההרצאות, הפעילויות, התצפיות והכנסים, כנסו לעמוד שבוע החלל העולמי 2021.
בשעה טובה עברתם את כל המיונים לקראת משימה אנלוגית ונשלחתם למשימה אנלוגית סודית באנטרקטיקה. המשימה מתקיימת במקביל למשימת מארס ישראל – AMADEE20. עם סיום מוצלח של המשימה תצטרפו למשלחת המאוישת הראשונה למאדים!
אבל משהו השתבש: פעולת עדכון פשוטה של המחשבים בתחנת המחקר הסתיימה בפיצוץ. רון ישראלי, איש המחשבים של המשימה מוטל חסר הכרה. אתם חייבים לפצח את הקודים שרון ישראלי שם על כל המערכות בתחנת המחקר, לפתוח את המחשב הבקרה ולהזעיק עזרה. השתמשו בכל רמז שאתם מקבלים, פתרו את החידה שלב אחר שלב ומהרו – אתם במרוץ נגד הזמן!
שימו לב: לא נדרש ידע מוקדם כדי לשחק. אבל בכל פעם שמופיע לכם אייקון של נורה בצד הימני עליון של המסך, לחצו עליה ותוכלו להרחיב את הידע שלכם על מושגים הקשורים למאדים. המידע לא חיוני לפתרון חדר הבריחה אבל יאפשר לפתור בהצלחה את חידון AMADEE אליו תועברו בסוף.
רוצים להיות בלשי חלל?
אתם מוזמנים להיכנס לנעליה של נוגה כוכבי ולפצח תעלומות במאדים.
ברוכים הבאים למושבה האנושית הראשונה במאדים ולמלון "מאדים המדהים" שהוקם בה.
למושבת מאדים ולמלון שבתוכה מגיעים מדי פעם פושעים שמנסים את מזלם בעולם המרוחק הזה.
למזלם של תושבי המושבה הישרים, נמצאת איתם נוגה כוכבי, בלשית משטרה עם התמחות בתחום החלל. נוגה מעורבת בחקירות המשטרה המורכבות ביותר. גם כאשר נראה שהפושעים מצליחים להערים על המשטרה, נוגה נעזרת בידע האסטרונומי שלה כדי לפצח את התעלומות.
זוהי פעילות למשפחות וליחידים שאוהבים חלל ואוהבים סיפורי בלש.
החידות ישלחו אליכם הביתה, למייל. חידה כל שבוע בניוזלטר (עלון ממוחשב קצר).
איך פותרים את החידות?
בכל חידה מתואר מקרה פשע בהם הנוכל כמעט שמצליח להערים על המשטרה. אבל בכל סיפור, פרט אחד קטן, פרט הקשור למאדים ולהבדלים בין מאדים לכדור הארץ, מפיל בסופו של דבר את הפושע ומאפשר לנוגה כוכבי לפצח את התעלומה.
נסו להיכנס לנעליו של הבלשית ולפצח את התעלומה.
שימו לב: פתרון התעלומות מחייב ידע מסוים על מאדים ועל ההבדלים בינו ובין כדור הארץ. אל תבהלו, לא מדובר על ידע מעמיק במיוחד אבל כן צריך להכיר קצת.
מדי שבוע נפרסם את הפותרים הראשונים של החידה הקודמת.
זכיתם להיות בין המתיישבים הראשונים במושבה האנושית הראשונה במאדים ואתם רוצים לשתף את החברים והמשפחה שלכם בחוויה מיוחדת ממאדים. כדי להתחרות על התואר אלוף או אלופת מאדים אתם צריכים להראות את היצירתיות שלכם.
בסוף התחרות נכריז על שלושת האלופים ולזוכים מובטחת הפתעה קטנה.
המשימה שלכם היא להכין תוצר יצירתי שמאפשר להעביר את החוויה שלכם במושבה האנושית הראשונה על מאדים לחברים ולמשפחה שנשארו בכדור הארץ.
ברגעים אלו ממש הולך ומתקרב אל כדור הארץ האסטרואיד 2010 VK139. האסטרואיד הזה גדול למדי – קוטרו המוערך הוא בין 48 ל-110 מטר, כך שעדיף לכל החי והצומח על פני הפלנטה שלנו לא לפגוש אותו מקרוב. אל דאגה, אין חשש לכך. האורח המנומס יגיע ב-15 בנובמבר עד למרחק מינימלי של כ-2.44 מיליון ק"מ מאיתנו – מרחק הגדול פי 6 ממרחק הירח – כשהוא נע במהירות של 14 ק"מ לשנייה, ואז יפנה במסלולו האליפטי ויחל להתרחק מאיתנו.
ברגעים אלו ממש הולך ומתקרב אל כדור הארץ האסטרואיד 2010 VK139. האסטרואיד הזה גדול למדי – קוטרו המוערך הוא בין 48 ל-110 מטר, כך שעדיף לכל החי והצומח על פני הפלנטה שלנו לא לפגוש אותו מקרוב. אל דאגה, אין חשש לכך. האורח המנומס יגיע ב-15 בנובמבר עד למרחק מינימלי של כ-2.44 מיליון ק"מ מאיתנו – מרחק הגדול פי 6 ממרחק הירח – כשהוא נע במהירות של 14 ק"מ לשנייה, ואז יפנה במסלולו האליפטי ויחל להתרחק מאיתנו.
מערכת השמש שלנו משופעת בשברי סלעים ענקיים, חסרי צורה, הנקראים אסטרואידים. רובם המוחלט של האסטרואידים סובב סביב השמש ב"חגורת האסטרואידים", הממוקמת בין מסלולו של מאדים למסלולו של צדק. אולם לעיתים חולפים אסטרואידים גם ליד כדור הארץ. מספיקה סטייה מזערית במסלולו של אסטרואיד אחד קטן כדי להכניסו למסלול פגיעה חזיתית בכוכב הלכת השברירי שלנו. המין האנושי, כמובן, אינו יושב בחיבוק ידיים, וברגעים אלו טובי המוחות חוקרים ומחפשים פתרונות יצירתיים להצלת האנושות. ארגונים בינלאומיים וסוכנויות חלל מודעים כבר עשרות שנים לסכנה הקוסמית האורבת לנו מעבר לפינה; נאס"א הקימה את "המשרד להגנה פלנטרית", ארגון שכל תפקידו הוא לאתר אסטרואידים מסוכנים, לבדוק אם הם נמצאים במסלול התנגשות בנו, ואם כן – למצוא דרך להסיט אותם ממסלולם.
האורח שלנו, 2010 VK139, נמצא במעקב צמוד כבר 11 שנים, מאז גילויו ב-2010, כפי שמרמז שמו. מדוע מעקב צמוד אחרי כל אסטרואיד קטן הוא הכרחי? מפני שרוב הפתרונות המוצעים להגנה מפני אסטרואידים יהיו יעילים אך ורק אם האיום יתגלה די זמן לפני מועד ההתנגשות. במקרה כזה תספיק הסטה מזערית של האסטרואיד: זו, לאורך שנים, תתורגם לשינוי גדול במסלולו, ושינוי זה יבטיח שהאסטרואיד יפספס את הפלנטה הקטנה שלנו.
השיטה היעילה ביותר להסטת אסטרואיד ממסלולו היא פשוט להתנגש בו עם חללית. רעיון אחר הוא להציב חללית גדולה סמוך לאסטרואיד, כך שעצם נוכחותה תשרה עליו כוח כבידה אשר יגרום להסטה. שיטות אקזוטיות יותר הן צביעת האסטרואיד בשחור או בלבן, ואף עטיפתו בנייר אלומיניום, כך שהחזר הקרינה מהשמש (או היעדרו) יסיט אותו ממסלולו.
לרגל שבוע החלל העולמי בסימן נשים וחלל, סוכנות החלל הישראלית ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב מזמינים נשים וגברים כאחד, לערב גאלה חגיגי והרמוני, "גאלקסונאטה".
הערב יכלול הרצאות מרתקות וכן השמעת בכורה של המלחין והיוצר יורי רביץ' אשר חיבר סונאטה בסימן נשים וחלל לכבוד ערב זה.
לוחות זמנים:
19:00 התכנסות ותערוכת 'לראות מה אפשר להיות - המודל לחיקוי שלנו', תערוכה ע"י משתתפות פרויקט She Space.
19:30 דברי פתיחה וברכות
ד"ר שמרית ממן, עמיתת מחקר בכירה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הגב' מארושקה סטרה, מנכ"לית שבוע החלל העולמי
20:00 הרצאה: בזכותן: ה(א)נשים שהביאו את האנושות לירח
מר טל ענבר, מתאם פעילות שבוע החלל העולמי בישראל, הורייזן, D-MARS
20:30 השמעת בכורה של היצירה GALALXONATA
מר יורי רביץ', כנר סטרדיווארי, מלחין, יוצר, מוזיקאי זוכה פרסים בינלאומיים
21:00 הרצאה: לשאוף הכי גבוה
נועה, ירוקר, She Space 2021
21:30 סיכום
פרטים נוספים
ללכת באומץ למקום שיותר ויותר אנשים הלכו בו קודם: הצהובון TMZ מדווח כי השחקן היהודי-קנדי ויליאם שאטנר, שגילם בשנות ה-60' את דמותו של קפטן ג'יימס טיבריוס קירק בסדרה המקורית של "מסע בין כוכבים", יטוס לחלל בחללית הניו שפרד של חברת בלו אוריג'ן. שאטנר בן ה-90 צפוי לשבור בכך את שיאה של חלוצת התעופה וולי פאנק בת ה-82, שטסה בטיסת הבכורה של הניו שפרד לפני חודשיים, ולהפוך לאדם המבוגר בהיסטוריה שטס לחלל.
לפי הדיווח, שאטנר יטוס בטיסה המאוישת השנייה של הניו שפרד, שתאריך שיגורה לא ידוע. כמו כן לא ידוע מי יהיו שלושת הנוסעים הנוספים. עם זאת, המקורות של TMZ מספרים כי שאטנר כנראה לא ישלם על כרטיס הכניסה לחלל – וכי הטיסה התת-מסלולית, שתעניק לו שלוש דקות של רחיפה במיקרו-כבידה, תיערך במסגרת סרט דוקומנטרי שמצולם על שאטנר.
בחודשים האחרונים הפכה תיירות החלל ממדע בדיוני למציאות, וכמו כל מציאות – היא לא תמיד רומנטית. לשלוש חברות פרטיות בעולם יש היום את האפשרות לשגר בני אדם לחלל, שלושתן חברות אמריקאיות, שלושתן בבעלותם של מיליארדרים: ספייס אקס של אילון מאסק שמציעה טיסות מסחריות מסלוליות או טיסות לתחנת החלל הבינלאומית, בלו אוריג'ן של האיש העשיר בעולם ג'ף בזוס שמציעה טיסות תת-מסלוליות ולבסוף וירג'ין גלקטיק של ריצ'רד ברנסון, שמציעה טיסות תת-מסלוליות – אבל רק לגובה של עד 90 קילומטר מעל גובה פני הים, מספיק כדי להפוך רשמית לאסטרונאוט בארה"ב אך לא בשאר העולם.
ב-11 ביולי הקדים ברנסון את בזוס כשטס לקצה החלל – תשעה ימים לפניו. כדי למשוך כותרות גם לטיסה שלו, בזוס הזמין על חשבונו שני תיירי חלל ששברו שני שיאים היסטוריים: וולי פאנק, שהפכה לאסטרונאוטית המבוגרת בהיסטוריה, והסטודנט אוליבר דיימן בן ה-18 שהפך לאסטרונאוט הצעיר בהיסטוריה.
חודש לאחר מכן, ב-16 בספטמבר, שיגרה ספייס אקס את הטיסה האזרחית הראשונה בהיסטוריה, Inspiration4, שכללה ארבעה אנשים "רגילים" ללא אסטרונאוטים מקצועיים. הארבעה הקיפו את כדור הארץ במשך שלושה ימים ובגובה 540 ק"מ – גבוה מתחנת החלל הבינלאומית.
בתחרות יחסי הציבור, אחרי תורם של האנשים ה"רגילים" מגיע תורם של סלבריטאים כמו ויליאם שאטנר. בספייס אקס רוצים לשגר את השחקן טום קרוז והבמאי דאג לימן לצלם סרט בתחנת החלל הבינלאומית. וב-2023 צפוי המיליארדר היפני יוסאקו מאזאווה לעמוד בראש משימה של "אנשים יצירתיים" כמו אמנים שתקיף את הירח בחללית הסטארשיפ החדשה של ספייס אקס. עוד לפני זה, מאזאווה קנה מסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס מושבים לו ולעוזר ההפקה שלו יוזו היראנו על חללית סויוז שתשוגר לתחנת החלל בדצמבר הקרוב – במטרה לצלם סרט יוטיוב על המסע. רוסקוסמוס עצמה תשגר כבר בחודש הבא את השחקנית יוליה פרסילד והבמאי קלים שיפנקו לתחנה, שם יצלמו סרט דרמה בשם "האתגר".
בנאומו בשבוע שעבר בפני עצרת האומות המאוחדות, מנה מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש "טיסות שעשועים של מיליארדרים לחלל" כאחת הסיבות לחוסר האמון של הציבור במוסדות. במקביל, חבר בית הנבחרים האמריקאי ארל בלומנאוור עומד בראש ניסיון של חברי קונגרס דמוקרטיים למסות טיסות מסחריות לחלל. בלומנאוור אמר: "בדיוק כמו שאמריקאים רגילים משלמים מיסים כשהם קונים כרטיסי טיסה, כך מיליארדרים שטסים לחלל מבלי להפיק דבר בעל ערך מדעי צריכים לשלם – ויותר".
סוכנות החלל האמריקאית הודיעה כי הרובר הירחי וייפר (VIPER) ינחת במכתש נובילי הסמוך לקוטב הדרומי של הירח. זאת תהיה הפעם הראשונה שכלי טיס אמריקאי נוחת על הירח מאז אפולו 17 ב-1972, והפעם הראשונה בכלל שנאס"א משגרת רובר אוטונומי לירח.
קוטרו של מכתש נובילי הוא 73 ק"מ – בערך המרחק מתל אביב חיפה – ועומקו אינו ידוע. הרובר וייפר (ראשי תיבות של Volatiles Investigating Polar Exploration Rover, או "רובר לחקר חומרים נדיפים בקטבים") ישוגר למכתש ב-2023, על גבי משגר מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס. אחרי הנחיתה, הרובר צפוי לפעול במשך 100 ימים, שבמהלכם ייסע בין 16 ל-24 ק"מ על שפת המכתש וידגום שישה אתרים לפחות. הרובר, המצויד בשורה של מצלמות, ספקטרומטרים ואפילו מקדח קטן שיכול לקדוח לעומק של כמה מאות ס"מ, ייכנס למספר מכתשים קטנים יותר שמקיפים את מכתש נובילי – אך לא תהיה לו אפשרות להיכנס לנובילי עצמו.
משימת הרובר תהיה למפות ולאמוד את מרבצי המים באזור. אם הכול ילך כשורה, את המים שימצא וייפר ישתו בעתיד האסטרונאוטים של תוכנית ארטמיס – כך שאפשר להניח כי האתר שייבחר לנחיתה ההיסטורית ב-2024, ואולי גם האתר שייבחר להקמת הבסיס הירחי במשימות ההמשך – יהיה סמוך או דומה למכתש נובילי. בנוסף, את המים ניתן יהיה לפרק כימית למרכיביהם, אטום מימן ושני אטומי חמצן, ולהשתמש בחמצן כאוויר לנשימה ובחמצן ומימן יחד להפקת דלק רקטי.
במבט ראשון, הירח שלנו נראה כמדבר צחיח. ללא אטמוספרה משמעותית, הלוויין הטבעי של הארץ סובל מהפרשי טמפרטורות קיצוניים: מ-232 מעלות צלזיוס מתחת לאפס בצל ועד 127 מעלות מעל האפס בשמש. במילים אחרות, מים שהיו על הירח בעבר התאדו מזמן ואבדו בחלל.
אלא שכבר בשנות ה-60 של המאה שעברה אסטרונומים העלו השערה לפיה ישנם כיסים של מי קרח במכתשים העמוקים של הירח, שכן השמש לעולם אינה פוגעת ישירות בקרקעיתם. ב-2009, המקפת ההודית צ'אנדריאן 1 שלחה גשושית התרסקות למכתש העמוק שאקלטון שסמוך לקוטב הדרומי, ניתחה את ענן האבק שהתרומם כתוצאה מההתנגשות – ואישרה את קיומם של מי קרח במכתשים המוצללים תמידית.
במקביל, כבר במאה שעברה החלו להצטבר ראיות לקיומן של מולקולות מים על פני השטח, כלומר לא בתוך המכתשים. ניתוח הקרינה התת-אדומה המשתקפת מפני הירח הראה שיש אטומים של חמצן ואטומים של מימן הקשורים זה לזה בתוך סלעים מינרליים על אדמת הירח. אולם עד לא מזמן לא היה ברור מה טיב הקשר הזה: האם מדובר בהידרוקסיד (OH) או במים (H2O).
באוקטובר אשתקד כינסה נאס"א מסיבת עיתונאים ואישרה שאכן מדובר במים. סופיה, טלסקופ של נאס"א וסוכנות החלל הגרמנית שמורכב על גבי מטוס ג'מבו ומצלם בתת-אדום מהסטרטוספרה של כדור הארץ, סרק את אור השמש המשתקף חזרה מפני הירח ומצא את קו הבליעה הספקטרוגרפי של H2O.
עם זאת, יש לזכור שמדובר בכמויות מזעריות של מים מולקולריים – ואף הן לכודות בסלעים, כך שיהיה קשה מאוד להשתמש בהן לשתייה למשל. מאגרי מים של ממש נמצאים כאמור במכתשים המוצללים. הבעיה עם אותן "מלכודות קור" כמו תחתית מכתש שאקלטון שעומקו כ-20 ק"מ ומכתש נבילי שעומקו אינו ידוע, היא הגישה אליהן. קל לרסק גשושית במכתשים – כמעט בלתי אפשרי לשלוח לשם אסטרונאוטים לכרות את הקרח ולהביאו חזרה לבסיס.
במחקר שפורסם באותו הזמן בכתב העת נייצ'ר, צוות בינלאומי של חוקרים, בהשתתפות פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, ניתח את הנתונים מהמקפת לסקר הירח (LRO) ומצא כי לצד מכתשי הענק העמוקים, בקטבי הירח מפוזרים המון מכתשים קטנים ורדודים, ברוחב ובעומק של מטרים בודדים – שאף הם מוצלים תמידית ועשויים להכיל מצבורי קרח.
זאת בדיוק תהיה המשימה של וייפר: לצלול לתוך המכתשים הקטנים והמוצללים המקיפים את נבילי ולספק נתוני אמת לגבי מאגרי המים. מכתש נבילי, שנוצר כתוצאה מפגיעה של גוף אחר כאסטרואיד או שביט, נבחר בשל הגישה הנוחה יחסית והמרחק הקצר למספר רב של מכתשים קטנים ומוצללים המקיפים אותו. שיקול אחר היה אור השמש: בקצה המערבי של מכתש נבילי, הרובר יוכל להטעין את הבטריות שלו בשמש – ולנסוע מטרים בודדים חזרה למרבצי הקרח בצל.
על סמך הקידוחים שיערוך בשלושה אתרים לפחות, והצילומים הספקטרומטריים שיחזיר הרובר משלושה אתרים נוספים לפחות, בנאס"א מקווים כי יוכלו לא רק להבין מהם המשאבים הזמינים להתיישבות באזור מכתש נבילי – אלא לאפיין את התנאים כך שיוכלו להעריך את כמויות המים הקפואים באתרים נוספים בירח.
המשימה, שעלותה כחצי מיליארד דולרים, היא הפעם הראשונה שנאס"א מנחיתה כלי טיס על אדמת הירח מאז אפולו 17 ב-1972 – והפעם הראשונה בהיסטוריה שסוכנות החלל מנחיתה רובר אוטונומי. הרובר הראשון שנחת על הירח (ובכלל על גוף שמיימי אחר) היה לונחוד 1 הסובייטי ב-1969.
עם זאת, בשנים האחרונות סין הנחיתה בהצלחה שני רוברים על הירח: יוּטוּ ("ארנב") ב-2013 ויוטו 2 ב-2019 – הרובר הראשון שנחת בצדו הרחוק של הירח.
פלנטת פלוטו התגלתה לפני כתשעים שנה ב- 1930. פלוטו הייתה פלנטה קצת שונה משאר הפלנטות. היא קטנה בגודלה, בעלת מסלול מאד אליפטי, בהשוואה למסלולי פלנטות. בשנת 2006 הוחלט להסיר את פלוטו מרשימת הפלנטות ולהתייחס אליו כפלנטה ננסית. חרף זאת עד 2015 היה ידוע על פלוטו מעט מאד. בשנה זו הגיעה בסמוך לפלוטו החללית "אופקים חדשים" ושינתה בדרכים רבות את הידוע לנו על פלנטה ננסית זו ועל גופים נוספים מעבר לפלנטת נפטון.
במפגש נתאר את קורות הידע האנושי על פלוטו ותרומתה של "אופקים חדשים".
פרטים נוספים:
