iss20_iss_food_mercury_food_s62-08742.jpg

משפופרת מחית בשר – להמבורגרים, פיצות וסלטים

בראשית עידן החלל, אסטרונאוטים נאלצו להסתפק בקוביות מזון, אבקות מיובשות ומחיות משפורפרות אלומיניום. חלוצי החלל סבלו מהמבחר הדל ומצורת ההגשה שלא עוררה תיאבון – עד כדי כך שהקוסמונאוט גרמן טיטוב הקיא בחלל וצוות ג'מיני 3 הגניב כריך קורנביף, שהתפורר במיקרו-כבידה וסיכן את הציוד האלקטרוני.

התפריטים השתפרו פלאים בתחנות החלל השונות, המצוידות במכשירי מטבח בסיסיים כמו מקרר ומקפיא, תנור ומיקרוגל, והיום אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית נהנים משפע של מנות שף, בדגש על המאכלים הלאומיים של האסטרונאוטים עצמם, וכן מירקות ומפירות טריים. כך, למשל, נאס"א כבר גידלה בהצלחה צנוניות, פלפלים וחסה בתחנה.

01_iss065e092717.jpg

אלא שתחנת החלל הבינלאומית מקיפה את כדור הארץ מגובה של כ-400 ק"מ מעל פני הים, היא מורכבת ממספר רב של מודולים והיא זוכה למשימות אספקה תדירות. לעומת זאת, משימה מאוישת למאדים תארך שנים, ללא כל יכולת לקבל אספקה טרייה ותצטרך לחסוך בחומרי גלם, במשאבים ובמקום. למעשה, בשנים האחרונות נערכות מספר הדמיות מאדים, משימות אנלוגיות במדבריות ברחבי העולם, שבודקות בין היתר את היכולת הפיזית והנפשית לשרוד ממזון חלל עמוק. בימים אלה ממש נערכת משימת הדמיית מאדים הגדולה והמורכבת בהיסטוריה כאן במכתש רמון, היא AMADEE-20 של פורום החלל האוסטרי וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע, והטכנולוגיה. עד שהאסטרונאוטים האנלוגיים יסיימו בראשון הבא את משימתם ויצאו מפתח מתחם המגורים ללא חליפות חלל, הם ימשיכו לאכול אוכל יבש וקופסאות שימורים, כדי לדמות תפריט מזון שיכול להחזיק מעמד חודשים ארוכים. 

באתגר הנוכחי, סוכנויות החלל האמריקאית והקנדית ביקשו מהקבוצות לשלוח הצעות למזון טעים ומזין שישביע לפחות ארבעה אסטרונאוטים למשימה בת שלוש שנים בחלל העמוק – ויוכן במינימום זמן וציוד.

מה תרצו להדפיס היום, פרה או חרק?

בין ההצעות שזכו למענק הפיתוח ניתן למנות סטייק מודפס במדפסת תלת-ממד מתאי גזע של פרה. הצעה זו הוגשה על ידי מספר חברות, שהתאגדו יחד תחת השם "המשימה: מזון חלל" (Mission: Space Food), אחת מהן היא חברת אלפא פארם שבין חבריה ניתן למנות את ליאונרדו דיקפריו והאסטרונאוטית קארן נייברג. בפברואר השנה, החברה הצליחה להדפיס סטייק אומצה כאן בכדור הארץ.

גישה אחרת, שהוצעה על ידי הסטארטאפ דיפ ספייס אנטימוקולטורה (Entomoculture), היא לוותר על הבקר ולגדל רקמות חרקים, העשירות בחלבונים ושומנים. לטענת החברה, רקמות חרקים מותאמות יותר לסביבה החללית ויהיה קל וחסכוני יותר לגדל אותן מאשר את רקמות הבקר במסע למאדים.

והיו גם הצעות "מסורתיות" יותר. חברת אחת, סטארטאפ מצפון קרוליינה בשם קוסמיק איטס, הציעה תפריט המשלב פטריות, אצות וצמחים. ואילו חברת ביהיקס מאוהיו זכתה במענק הפיתוח לאחר שהציעה מזון מיובש ואטום – בדומה ל"מנות חמות" כאן בארץ – שיכולות לשמור על טעמן ועל ערכן התזונתי עד לחמש שנים לאחר הייבוש.

בנאס"א ימשיכו לעקוב אחר התפתחות ההצעות, ובשנים הקרובות יערכו מבחני טעימות והדגמות טכנולוגיות – כאן בכדור הארץ וכנראה גם בתחנת החלל הבינלאומית.

WIS koffler accelerator_small.jpg

מכון דלורו של מכון ויצמן למדע מתמקד בחקר טבעו של היקום – מהחלקיק התת-אטומי הקטן ביותר ועד הגלקסיות המרוחקות ביותר. המכון מאגד מדענים החוקרים תופעות קוונטיות של אור וחומר; אסטרופיסיקאים החוקרים את מרחבי החלל וכוכבי הלכת – ממיקרו-מטאורים דרך ענקי גז ועד פיצוצי סופר-נובה בקצוות הרחוקים ביותר של היקום – ותאורטיקנים החוקרים תופעות בקני מידה עצומים וזעירים כאחד. כל אלה יירתמו כעת למאמץ הבין-לאומי להזניק קדימה את חקר החלל, לגלות שמשות וגלקסיות שטרם נצפו, ולזהות סימני חיים בכוכבי-לכת רחוקים. 

מכון ויצמן למדע הוא החבר ה-13 בשותפות GMTO והוא מצטרף אל אוניברסיטת הרווארד, מכון סמית'סוניאן, אוניברסיטת אריזונה, אוניברסיטת המדינה של אריזונה, תאגיד האסטרונומיה האוסטרלי, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, מכון קרנגי למדע, קרן המחקר של סאו פאולו, המכון הקוריאני לאסטרונומיה וחקר החלל, אוניברסיטת טקסס A&M, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת טקסס באוסטין.

היום, יום רביעי (20.10), חתמו באקספו בדובאי, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן ושרת הטכנולוגיות המתקדמות של איחוד האמירויות, שרה אל אמירי, על הסכם שיתוף פעולה היסטורי ראשון בתחום החלל בין מדינת ישראל ואיחוד האמירויות. 

ההסכם שנחתם היום, בהמשך לחוזה השלום בין המדינות, יוביל לפרויקטים משותפים בתחום החלל, בהם פיתוח טכנולוגיות חלל, לוויינים, מערכות לחקר חלל (רובוטיקה, כלי רכב ומערכות אופטיות), תעשיית החלל, לימודי חלל, תכניות חינוכיות ועוד. 

החתימה היתה לא רק על הסכם מסגרת בין המדינות לשיתוף פעולה בין שתי סוכנויות החלל אלא גם על מסמכי הבנות ביחס לפרויקטים ספציפיים שכבר מקודמים, פרי עבודה של החודשים האחרונים בתקופת הקורונה בין שתי הסוכנויות: 

• שת"פ בינלאומי ראשון בפרויקט בראשית 2 – מדובר בחתימה על הסכם בינלאומי ראשון בין מדינות על משימת בראשית 2, שיקדם פעילויות משותפת של סוכנות החלל הישראלית ומקבילתה באמירויות. שיתוף הפעולה יהפוך את משימת בראשית 2 לפרויקט המדעי-טכנולוגי הראשון שייצור היסטוריה משותפת לשני העמים: דגלי ישראל והאמירויות על הירח. מדובר ביצירת מודל לשיתוף פעולה בין שני העמים בהיבטים רבים, טכנולוגי, מדעי וחינוכי אשר יעמיק הקשר בין המדינות וישמש השראה לשיתוף פעולה נוסף בין ישראלי לכלל מדינות ערב. 
• שת"פ שמצרף את האמירויות למחקר באמצעות לוויין ונוס – המתקיים כיום כבר בין צרפת לישראל. מחקר מדעי משותף פורץ דרך המבוסס על נתונים מהלוויין ונוס הישראלי-צרפתי – סוכנות החלל הישראלית יחד עם סוכנות החלל של האמירויות יפרסמו קול קורא למחקר משותף של חוקרים/ות משתי המדינות. המחקר המשותף, שיתבסס על הנתונים של לוויין ונוס, יבדוק תופעות הקשורות למשאבי כדור הארץ, חקלאות מדייקת, מדבור, ניטור גופי מים וכו'. מדובר בנושאים הנמצאים בליבת המחקר הבינלאומי העוסק בהתמודדות עם משבר האקלים העולמי. 

לוויין ונוס הוא מיזם משותף של סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הצרפתית (CNES) הלוויין הזעיר מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הוא מצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות תמונות מדי יום שכל אחת מהן תכסה כ-730 קמ"ר. מסלול הלוויין מאפשר זמן חזרה של אחת ליומיים לצילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים תוך 48 שעות ויספק תמונות פעם ביומיים תוך שהוא חוזר בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים יבשתיים ובאטמוספרה. שילוב שלוש תכונות אלה הוא ייחודי לוונוס, ואין כיום בחלל לוויין המכיל את כולן יחד. תכונות אלו מקנות לו יתרון על פני לווייני סביבה אחרים הפועלים כיום בחלל.

צירוף האמירויות לפרויקט לווין ונוס עונה לתחומי ענין משותפים בין האמירויות וישראל בתחומי החקלאות, המדבור, ניטור המים וסוגיות של שינוי אקלים - נושאים המשותפים לישראל ולאמירויות.

לונר-סאט: לוויין ישראלי-ערבי

עוד יצוין, כי במסגרת שיתוף הפעולה עם איחוד האמירויות בתחום החלל, אותו מובילה סוכנות החלל הישראלית, מתגבש גם פרויקט הנוגע בקביעת עיתוי מדויק למולד הירח. הפרויקט החל כיוזמה חינוכית של מרכז החלל בנצרת ללימוד הנדסת לוויינים ואסטרונומיה עבור תלמידים ערבים ויהודים והינו בעל פוטנציאל להשפיע על סוגיות שונות הקשורות למולד הירח. לפרויקט נגזרות טכנולוגיות וחינוכיות מהמעלה הראשונה. מדובר על פרויקט אזורי משותף בעל פוטנציאל לחיזוק הקשר בין העמים באזור. שיתוף הפעולה בין המדינות הנרקם בימים אלו ממחיש את הפוטנציאל הנרחב הקיים בחלל. הפרויקט יכונה ככל הנראה פרויקט "לונר-סאט" וצפוי לחבר תלמידים ערבים ויהודים בין שתי המדינות. כל אלה יבנו וישגרו יחד לויין. 

טקס החתימה על שיתופי הפעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות, ההסכם החמישה עשר במספר מאז כינון השלום בין המדינות, נערך בעיצומו של שבוע החלל בתערוכת האקספו שבדובאי. במסגרת שבוע החלל, תקיים סוכנות החלל הישראלית בביתן הישראלי, אירוע טרילטראלי, בשיתוף סוכנות החלל הצרפתית (CNES) וסוכנות החלל האיטלקית (ASI),באירוע יוצגו הלוויינים ונוס ושלום. פרויקט שלום, המשותף עם סוכנות החלל האיטלקית, כולל לוויין מסחרי המבוסס על טכנולוגיות מובילות בתחום התצפית ומיועד לתרום להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים, הסביבה והחקלאות המדייקת. לתוצריו של שלום, פוטנציאל השפעה עולמי כדוגמת פיתוח אפליקציות לניטור שינויים ביבולים, התמודדות עם אתגרי זיהום מאגרי מים ועוד. 

במסגרת הביקור המדיני של שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, פגשה השרה את שר היזמות והעסקים הבינוניים והקטנים, ד"ר אחמד בלהול אל פלאסי, אותו הכירה במסגרת תפקידה כשרת התיירות. לאור עיסוקה של השרה במשבר ההייטק הישראלי שני השרים דנו בניסיון האמרתי לטפל בנושא. השר הציג בפניה את התכניות והאמצעים הממשלתיים המעודדים הגעת כוח אדם איכותי לתחומי הטכנולוגיה וההייטק על ידי האמירויות ושוחחו בנושאי הקורונה ואתגריה. השניים סיכמו על המשך שיח בין הצדדים. 

השרה גם פגשה את שרת הטכנולוגיות הגבוהות, הגב' שרה אל אמירי לקראת החתימה על ההסכם. בהמשך הביקור בדובאי, עתידה השרה לפגוש גם את מנכ"ל קרן העתיד של דובאי, וכן את ראשי תעשיות הטכנולוגיה והחלל בדובאי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן: "ממשלות חותמות על הסכמים, אבל אנשים עושים את השלום! אני מברכת על הזכות שניתנה לי להגיע לאחר הסכמי אברהם לדובאי ולחתום על הסכמי שיתוף פעולה חשובים בין ישראל לאמירויות. הסכמים בין סוכנויות החלל של שתי המדינות, פרויקט בראשית 2, פרויקט לוויין ונוס ולבסוף פרוייקט "לונה- סט" שיחבר בין תלמידים ערבים ישראלים והאמירויות. תחום החלל אינו רק חקר הירח אלא מוביל טכנולוגיית משנות חיים בתחום האקלים, חקלאות מדייקת, אתגרי המים והמידבור בעולם. אני שמחה שמצאתי בשרת הטכנולוגיות המתקדמות, שרה אל-אמירי, שותפה נאמנה לתפיסה שמחברת בין שתינו ולפיה מצוינות טכנולוגית המהווה מנוף כלכלי אבל לא פחות חשוב מזה הינה כלי חינוכי וחברתי ממדרגה ראשונה שמחבר בין אנשים ועמים. אני מודה גם לשר אל פלאסי על דיון מאיר עיניים בסוגיית כוח אדם בענף ההי טק וללמוד מניסיונו הרב. אמשיך לפעול לחיזוק תעשיית החלל וההייטק המשגשגת בישראל, ליצירת הזדמנויות לשיתופי פעולה פורים בכל תחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה ולחיזוק מערכת היחסים בין המדינות."

תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "עם כניסתי לתפקיד מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אני גאה להיות שותף לסדרת שיתופי פעולה חדשניים ובעלי ערך מדעי, טכנולוגי וחינוכי רב עם סוכנות החלל של האמירויות. בכוונתי לרתום את כל ניסיוני להעצמת תחום החלל בכלל וסוכנות החלל בישראל בפרט כמנוף כלכלי למדינה ולחברה הישראלית כולה על כל רבדיה."

g344_3color_525_labeled.jpg

למעשה, G344.7-0.1 הוא פיצוץ עתיק יחסית לסופרנובות אחרות ומוכרות מסוג Ia, שהתפוצצו באלף השנים האחרונות ועדיין לא נתקלו באותה התנגדות מהסביבה החללית. לכן המדענים מקווים שניתוח הממצאים מ-G344.7-0.1 יעזור להם להבין טוב יותר את האבולוציה המאוחרת של הסופרנובות הללו.

זאת ועוד, הנתונים מטלסקופ החלל צ'נדרה חשפו ברזל סמוך לליבת הפיצוץ, המוקף בקשתות המכילות סיליקון – עובדה שתומכת במודל לפיו סופרנובות מסוג Ia הן המקור ליסודות כבדים כמו ברזל.

Moon Experimant - zoom.jpg

"מפתח להתפתחות אנושית מחוץ לכדור הארץ"

"החמצן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים והכבדים בטיסה לחלל, מעל ל-60% ממשקל הרקטות בעת השיגור," אומר יונתן גייפמן, מנכ"ל הליוס. "חללית לירח צפויה לצרוך מאות טונות של חמצן לבעירת מנועי הטילים ולשימוש האנושי של האסטרונאוטים. קרוב למחצית ממסת הקרקע בירח עשויה מחמצן שאפשר להפיק אותו במקום ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וכך להוזיל משמעותית את עלויות ההטסה בעתיד ולצמצם את התלות במשלוח חומרי גלם מכדור הארץ. הצלחה ביצור חמצן על הירח היא המפתח להתפתחות אנושית מחוץ לכדור הארץ ולהפחתה דרמטית בעלויות חקר החלל."

ייצור החומרים נעשה בתהליך של אלקטרוליזה אשר מפרקת את המינרלים והתחמוצות המרכיבים את החול לחמצן ברזל וסיליקון. לטכנולוגיה של הליוס, אותה היא מפתחת במעבדותיה בישראל, יישומים רבים גם על פני כדור הארץ ביצור ברזל וסיליקון בתהליך ידידותי לסביבה היכול להפחית מעל 10% מכלל פליטות גזי החממה בעולם.

"הקמת בסיס קבוע על הירח דורשת שיתופי פעולה בינלאומיים רחבים," אומר תא"ל (מיל.) אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית. "חברת הליוס היא דוגמה לחברה שתהפוך לשחקן עולמי מרכזי במאמצים לחזור לירח. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המשולש בין שתי החברות יחד עם התעשייה האווירית שמבטא את הקשרים הטכנולוגיים החזקים בין ישראל וגרמניה ואת היכולת של שיתופי פעולה חוצי גבולות להביא לפריצות דרך מדעיות."

הליוס היא חברה ישראלית אשר הוקמה בשנת 2018 בתמיכת סוכנות החלל הישראלית, משרד האנרגיה ורשות החדשנות. חזון החברה הוא לאפשר קיום בר־קיימא על כדור הארץ ומעבר לו. לחברה מספר פיתוחים טכנולוגיים, הכוללים הפקת חמצן מחול ירח והפקת סיליקון ופלדה ללא פליטת גזי חממה על כדור הארץ.