היום, 19 באפריל בשעה 13:15 (שעון ישראל), המסוק אינג'ניואיטי של נאס"א ינסה לעשות היסטוריה ולהיות כלי הטיס הראשון שממריא על פני כוכב לכת אחר. אם הכול ילך כשורה, המסוק הקטן במשקל 1.8 ק"ג ינסה לרחף 3 מטרים מעל מכתש ג'זרו למשך 30 שניות. המידע על טיסת הבכורה יתקבל במעבדה להנעה סילונית (JPL) בקליפורניה, והתמונות יועברו בשידור חי ב-NASA TV וגם כאן:
אינג'ניואיטי היה אמור להמריא ב-11 באפריל, אלא שהתגלתה תקלת תוכנה בזמן הפעלת שני הרוטורים שלו יומיים קודם לכן. הרוטורים החלו להסתובב במהלך הבדיקה, אבל הפסיקו לפני שהגיעו למהירות טיסה של 2,500 סיבובים לדקה. בצוות המשימה זיהו את הבעיה ברצף הפקודות של המסוק, וסיפקו לו עדכון תוכנה.
פיסת מקורית מהמטוס של האחים רייט
אינג'ניואיטי הוא רחפן קטן בעל שני רוטורים קואקסיאליים (כלומר שני להבים המסתובבים על ציר משותף אבל בכיוונים הפוכים, בדומה למסוק רגיל), בקוטר 1.1 מטרים כל אחד. טיסה מבוקרת במאדים היא אתגר הנדסי וטכנולוגי. אמנם כוח הכבידה על כוכב הלכת הוא כשליש מכוח הכבידה על כדור הארץ, אבל הלחץ האטמוספרי הוא רק כ-1% מאשר האוויר בעולם שלנו.
יתרה מכך, המרחק כעת בין המעבדה להנעה סילונית למסוק הוא 278 מיליון ק"מ – ופירושו של דבר שאות רדיו שנשלח מהמסוק לכדור הארץ יגיע כעבור 15 דקות ו-27 שניות, ופקודה מכדור הארץ למסוק תגיע כעבור 15 דקות ו-27 שניות נוספות. מסיבה זו, אינג'ניואיטי יאלץ לטוס לגמרי בכוחות עצמו, עם מערכות הכוונה, ניווט ובקרה אוטונומיים. את שורת הבדיקות לפני האור הירוק להמראה, ואת המידע מהטיסה תעביר האנטנה של הרובר פרסוורנס, שחונה כ-65 מטרים מהמסוק, לרשת החלל העמוק של נאס"א ומשם חזרה לקליפורניה.
אינג'ניואיטי נושא עמו פיסת בד מקורית מהמטוס של האחים רייט, כלי הטיס הראשון שהמריא על כדור הארץ לפני 117 שנה. טיסת הבכורה על מאדים תהיה מתועדת בהרבה מטיסת הבכורה על כדור הארץ: פרסוורנס יתעד את הטיסה בעזרת שתי מצלמות, ואילו אינג'ניואיטי יצלם את הטיסה מהפרספקטיבה שלו.
25119_PIA23961-1041_1.jpg
מחפשים אחר סימני חיים
פרסוורנס ואינג'ניואיטי הם שני חלקי משימת מארס 2020 של סוכנות החלל האמריקאית, ששוגרה למאדים ב-30 ביולי 2020 ונחתה במאדים ב-18 בפברואר השנה. אם הכול ילך כשורה, הרובר פרסרוורנס ינחת באתר מיוחד במינו בשם מכתש ג'זרו, שקוטרו כ-50 ק"מ. ב-2007 זיהתה המקפת לסקר מאדים של נאס"א, או MRO, מינרלי חרסית במכתש. כאן בכדור הארץ, חרסית כזאת נוצרת כתוצאה מבליית מים. מאז הצטברו ראיות נוספות לכך שהמכתש היה בעבר אגם בעומק 250 מטרים, וכך זכה לשם ג'זרו – "אגם" בשפות הסלאביות.
המכתש עצמו נוצר מפגיעת מטאוריט, אלא שבעברו החם והרטוב של מאדים – הוא התמלא מים. הרובר והמסוק יחקרו את שתי הדלתות שנוצרו משני הנהרות העתיקים שהובילו מים לאגם, מצפון וממערב, במחשבה שאם התקיימו אי פעם חיים מיקרוסקופיים או מקרוסקופיים על פני כוכב הלכת – בין אם באגם עצמו או על גדות הנהרות שהובילו לאגם – ייתכן כי צורתם השתמרה במינרלי החרסית בצורת מאובנים. בדומה למאובנים בכדור הארץ, ייתכן כי הם שקעו באגם וכוסו בסחף.
599px-260184-JezeroCrater-Delta-Full.jpg
הרובר הכבד, שמשקלו 899 ק"ג, כולל זרוע בעלת חמישה מפרקים ובאורך 2.1 מטרים, שתאפשר לו לברור את מינרלי החרסית – וברדאר תת-קרקעי שיאפשר לו לדעת היכן נמצאים המשקעים המעניינים ביותר מבחינה גיאולוגית מתחת לפני השטח. לא פחות מ-23 מצלמות, לרבות רטנגן וקרינה על-סגולה (UV), יאפשרו לפרסוורנס לזהות חתימות ביולוגיות דוגמת תרכובת אורגניות בחרסית.
ואילו מטרתו העיקרית של אינג'ניואיטי תהיה להוכיח שניתן להשתמש בכלי טיס, מאוישים ובלתי-מאוישים, כדי לסרוק את פני מאדים – ובכלל כדי לחקור עולמות אחרים, כמו טיטאן למשל. אינג'ניואיטי יכול לצלם את הקרקע ברזולוציה טובה פי עשרה מזו של לוויינים המקיפים את כוכב הלכת האדום. אבל תוך כדי הוכחת היכולת, המסוק יסייע לרובר למצוא נישות שיהיו מוסתרות מהמצלמות שלו בגלל תוואי השטח – כמו משקעים חשודים מאחורי סלעים גדולים.
640px-PIA22907-Mars-LakeJezero-ArtistConcept-20181213.jpg
בסך הכול, ובהנחה שטיסת הבכורה תעבור בשלום, אינג'ניואיטי יפעל למשך 30 יום, במהלכם יבצע עד חמש טיסות. כל טיסה צפויה לארוך פחות משלוש דקות, כאשר המסוק ימריא לגובה של עד 10 מטרים מעל פני השטח.
קראו עוד:
- האם למאדים הייתה פעם אטמוספירה והאם ייתכן שתהיה לו בעתיד?
- שיירה למאדים: שלוש חלליות יגיעו בימים הקרובים למאדים – אמירתית, סינית ואמריקאית
- צפו: אזרחים בדובאי נדהמו לראות אמש שני ירחים מרהיבים ומשונים בשמי הלילה
- מדענים: כדור הארץ מסתובב מהר יותר – ואנחנו לא יודעים למה