Fengyun-1C_debris.jpg

ביום שלישי, 30.11, הודיעה נאס"א כי היא דוחה הליכת חלל מתוכננת של האסטרונאוטים טום מרשבורן וקיילה בארון מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית לאחר שקיבלה התרעה על שברים מהלוויין הרוסי שעלולים היו לסכן את שלומם. הפעם האסטרונאוטים לא נכנסו לכוננות ספיגה, אבל במרכז בקרת המשימה ביוסטון לא ידעו להעריך את הסכנה – שכן לא ניתן לעקוב אחר שברים קטנים מסנטימטר אחד שיכולים לחדור חליפת חלל ולפגוע באסטרונאוט – אבל בכיר בנאס"א ציין כי הסכנה למרשבורן ובארון הייתה גבוהה ב-7% מהסיכוי הרגיל של 1 ל-2,700 לחדירת רסיס לחליפת אסטרונאוט בהליכת חלל. יצוין כי החליפות מצוידות באספקת חמצן ל-30 דקות, על מנת לאפשר לאסטרונאוטים עם קרע די והותר זמן לחזור פנימה לתחנה.

מרשבורן ובארון היו עתידים להחליף אנטנת רדיו שיצאה מכלל שימוש – במשימה בת שש וחצי שעות מחוץ לתחנה – אבל כאמור בסוכנות החלל העדיפו שלא לקחת סיכונים. האסטרונאוט מארק ונדה־היי שידר חזרה למרכז החלל בג'ונסון: "ככה זה בחיים. אני ממש שמח שאתם דואגים לבטיחות שלנו". 

ASAT_0.jpg

ספייס אקס עדיין אחראית לרוב התמרונים

במקביל, מנכ"ל חברת ספייס אקס אילון מאסק הודיע בטוויטר כי מספר לווייני סטארלינק נאלצו לשנות את מסלולם כדי להימנע מהתנגשות עם השברים מניסוי הנשק הרוסי. מאסק, שמפעיל היום את צי הלוויינים הגדול בעולם, העיר ביבשושיות על הסטת הסטארלינקים: "לא נהדר, אבל גם לא נורא". לווייני סטארלינק מעורבים ב-50% מסך כל המקרים שבהם שני לוויינים – או לוויין וחתיכת פסולת חלל – מתקרבים זה לזה עד כדי קילומטר אחד.

לפי חישובים ראשוניים, מנהל מחלקת פסולת החלל בסוכנות החלל האירופית טים פלורר העריך כי ניסוי הנשק הרוסי יכפיל את מספר תמרוני החירום בשנים הקרובות – כאשר לווייני הסטארלינק יהוו את רובם המכריע, עד כדי 90%.

קראו עוד:

• רוסיה ערכה ניסוי נשק בחלל שמסכן את האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית
• צפוף שם למעלה: לוויין סיני נפגע מפסולת חלל רוסית; לווייני סטארלינק אחראים למחצית מתמרוני החירום
• חללית נאלצה לחמוק מהתנגשות עם לוויין סטארלינק של ספייס אקס
• בפעם הראשונה: חללית שוגרה היום במטרה להפיל לוויינים ישנים – ולנקות את החלל מפסולת

infographicsuploadsinfographicsfull10695.width-640.jpg

היתרון המובהק של ExoMiner על פני רשתות בינה מלאכותית קודמות הוא היכולת של התוכנה לנמק את הבחירות שלה.

"תמיד אומרים על בינה מלאכותית שהיא 'קופסה שחורה' – קשה להבין מה גורם למודל לקבל את ההחלטה שהוא קיבל, ולכן גם קשה לקבל את ההחלטה של הבינה המלאכותית כסוף פסוק", אומרת לובין. "אנחנו בנינו תשתית שמסבירה למשתמש את הגורמים שהניעו את המודל שלנו לקבל החלטה אם מדובר בכוכב לכת או לא, בצורה שמדמה את קבלת ההחלטות של האסטרופיזיקאים. אני מאמינה שבינה מלאכותית תמשיך לשנות את חוקי המשחק, לא רק בתחום כוכבי הלכת ולא רק בתחום החלל".

נועה יחזקאל לובין התחילה לעבוד באיימס שבקליפורניה כמלגאית סוכנות החלל הישראלית ב-2018. המנחה שלה היה זה שהציע להשתמש בבינה מלאכותית לאישור מועמדים לכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.

"ExoMiner היה הבייבי שלי, ומאז קבוצה שלמה ומדהימה של אנשים עבדה עליו – והם עשו את העבודה הכי יסודית שאפשר לדמיין. למעשה, המוטיבציה ל-ExoMiner היה שיגור טלסקופ החלל TESS בזמן שאני הגעתי לקליפורניה. שלא כמו קפלר, שהתמקד בשטח קטן מאוד של השמיים, TESS עורך סקר מקיף של כמעט כל השמיים, וכבר אז היה ברור שנקבל ממנו נתוני עתק (ביג דאטה). במקרה של TESS בינה מלאכותית היא הכרחית, פשוט אין סיכוי שאסטרופיזיקאים בשר ודם יעברו על כל המידע הזה. אחרי שהתוכנה הוכיחה את עצמה עם הנתונים של קפלר, היא תעבור התאמות ותשתמש בניסיון שצברה כדי לסרוק ולהכריע לגבי כוכבי לכת המסתתרים בנתוני העתק של TESS. בנוסף, ה-ExoMiner ישמש גם לניתוח הנתונים שיאספו במשימת ציד הפלנטות של סוכנות החלל האירופית, PLATO, שתשוגר ב-2026. אין בכלל ספק שעתיד מצפי הכוכבים בחלל, וספציפית מצפי הכוכבים שעורכים סקרים מקיפים של השמיים, הוא בבינה מלאכותית".

לקריאת המאמר המלא>>

zee.jpg

פתרון לצפיפות ומניעת התנגשות לוויינים

בלוקצ'יין יכול גם לשמש כמעין "שוטר תנועה" עיוור בחלל הקרוב לכדור הארץ – כך טוענת קרן ג'ונס מהמרכז למדיניות ואסטרטגיית חלל (CSPS). 

החלל הולך ונעשה צפוף, ומפעילי לוויינים וסוכנויות חלל נאלצים לבצע תמרוני חירום כדי להימנע מהתנגשויות במסלול. לשם כך, חילות אוויר ברחבי העולם מפעילים מערכי רדאר העוקבים אחר תנועת העצמים בחלל, ומתריעים בפני מפעילי הלוויינים כאשר שני לוויינים מתקרבים זה לזה בצורה מסוכנת. השיטה הזאת, שבה כל אחד אחראי על בטיחות נכסי החלל שלו, היא יקרה מאוד ולא יעילה במיוחד. בעולם שוחר שלום וללא אינטרסים מנוגדים, כל מפעילי הלוויינים היו חושפים עם עמיתיהם איפה נמצאים הנכסים שלהם בכל רגע נתון והשקיפות המוחלטת הייתה מאפשרת מערכת התראות יעילה. כיוון שהעולם אינו כזה, בלוקצ'יין יאפשר לכל הצדדים להעביר את המסלולים והתמרונים הצפויים של הנכסים שלהם למערכת מבוזרת ומאובטחת. המערכת תחשב את ההתנגשויות הצפויות ותודיע לשני הצדדים על כך שהנכסים שלהם צריכים לבצע תמרון חירום. כל זאת מבלי לחשוף את המידע לצד שלישי ומבלי לחשוף את המידע אלא בשעת חירום.

ארנקי ביטקוין – בחלל

בשעה שסטרטאפים רבים מנסים לייעל, להוזיל ולאבטח את השימוש בלוויינים באמצעות פרוטוקולים של בלוקצ'יין על הקרקע – סטרטאפים אחרים נוקטים בגישה ההפוכה: להתייחס לחלל כפלטפורמת בלוקצ'יין לעסקים בכדור הארץ.

חברה אחת כזאת היא ספייסצ'יין (Spacechain), שבדצמבר 2019 שיגרה לתחנת החלל הבינלאומית צומת (node) של ביטקוין על גבי משגר מסוג פאלקון 9 של ספייס אקס. המחשב, במשקל ק"ג אחד, אישר ביוני 2020 העברה של 0.0099 ביט (בערך 100 דולר) לג'ף גרזיק – ממפתחי ליבת הביטקוין (Bitcoin Core) – בכדור הארץ.

rsz_screen_shot_2021-09-28_at_122532_pm-879x485.jpg

כמובן, עסקת הביטקוין הראשונה, שנחתמה בטכניקת ריבוי החתימות (multi-signature), היא רק הדגמה טכנולוגית. זהו ניסיון להראות שהחומרה מתאימה גם לתנאי חלל ומסוגלת לעבוד בפרוטוקולים הנוקשים של אבטחת המידע שמועבר בין תחנת החלל הבינלאומית לקרקע. בספייסצ'יין שואפים בכלל לשגר גם מערך לוויינים שישמשו לכריית מטבעות קריפטו, הרחק מעל לכל שטח שיפוט של כל מדינה. מהלך כזה ישחרר את המשתמשים במטבעות קריפטו מכל ריבונות מדינית, כמו סין, למשל, שאסרה לאחרונה על כריית מטבעות קריפטו בשטחה. 

זאת ועוד, שרתי קריפטו על הקרקע אמנם מאובטחים מבחינה טכנולוגית, אבל עדיין ניתן להרוס אותם פיזית. כריית ביטקוין בחלל, או שימוש בלוויינים כארנקי קריפטו, תבטיח את המשך קיומם של המטבעות במקרה של פריצה פיזית וכגיבוי למקרה של תקלה ברשת הביטקוין הארצית. ספייסצ'יין כבר שיגרה שני ארנקי קריפטו מסין, ובכוונתה להמשיך ולבנות את התשתית שתהפוך את החלל הקרוב לארנק של כדור הארץ. 

DARTChart.jpg

כמובן, אם מכונית קטנה תתנגש בפירמידה הגדולה – אפילו במהירות של 24,000 קמ"ש – היא לא תשמיד את הפירמידה. באותו האופן, הגשושית דארט לא נועדה להשמיד את דימורפוס אלא לשנות קלות את מסלולו סביב דידמוס. דימורפוס מקיף את דידימוס ממרחק של 1.2 קילומטר, והוא משלים הקפה סביב האסטרואיד מדי 11.9 שעות. פירושו של דבר שדימורפוס הקטן מקיף את האסטרואיד הראשי במהירות איטית מאוד של פחות מ-10 ס"מ לשנייה (כשליש קמ"ש). בנאס"א מקווים שהפגיעה תאט את הקצב הזה ב-1 מ"מ לשנייה, ובסך הכול להאריך את המסלול של דימורפוס בעשר דקות.

הבעיה היא שקשה למדוד ערך קטן כל כך כמו שינוי של 1 מ"מ לשנייה במסלול של אסטרואיד. מסיבה זו נבחר דווקא האסטרואיד הכפול, אשר יאפשר למדענים למדוד את השינוי במסלול האסטרואיד הקטן לא על רקע החלל העמוק אלא ביחס לאסטרואיד הגדול. יומיים לפני ההתנגשות של דארט, לוויין קובייה קטן בשם LICIACube מתוצרת סוכנות החלל האיטלקית ייפרד מדארט ויחלוף סמוך לדימורפוס כשלוש דקות אחרי ההתנגשות, כשהוא מצלם את הפגיעה עצמה, את החומר שיעוף מהאסטרואיד ואת המכתש שייווצר. 

DART-infographic_v4.jpg

אבל המבחן האמיתי של משימת דארט יגיע רק ב-2027, כשאת האסטרואיד דימורפוס תבקר משימת המשך של סוכנות החלל האירופית בשם הֶרָה. הגשושית הרה תערוך את המדידות המדויקות שינסו לכמת את השינוי במסלול, במהירות ובציר של דימורפוס.

כמובן, בנאס"א ובאיס"א מקווים ללמוד את השינוי במסלול האסטרואיד, ולחשב את המסה והמהירות הנדרשים כדי שמיירט קינטי יוכל להסיט אסטרואיד שיעשה את דרכו לכדור הארץ. אמנם האסטרואיד הבינארי דידימוס אינו מהווה סכנה לכדור הארץ כרגע, אך ב-2003 הוא הגיע עד כדי 7.1 מיליון קילומטר מכוכב הלכת שלנו, וב-2123 הוא יחלוף עוד יותר קרוב –בעתיד הרחוק, מסלולו בהחלט עלול לחצות את מסלולנו ולהוות סכנה.

מהמשימות החדשניות ביותר של נאס"א

כאמור, המטרה העיקרית של דארט היא להדגים את היכולת של פגיעה קינטית להסיט אסטרואיד, אבל המשימה החדשנית כוללת גם מספר רב של הדגמות טכנולוגיות – עם המון חומרה שלא נוסתה מעולם קודם לכן.

כך, למשל, בעוד שהיא במסלול סביב כדור הארץ, דארט תפרוש את Roll Out Solar Array, או ROSA – פאנלים סולאריים שמתגלגלים החוצה על צילינדר. רוזה קלה ב-25% ותופסת רק כרבע מהנפח של פאנל סולארי רגיל, שמשתמש בצירים מכניים, והמערכת צפויה לחסוך בעלויות שיגור עתידיות. הפאנל המתגלגל נבדק קודם לכן בתחנת החלל הבינלאומית, אבל דארט תהיה המשימה המבצעית הראשונה שתשתמש בו.

640px-ISS-52_Roll_Out_Solar_Array_(ROSA)_(4).jpg

הדגמה חשובה אחרת היא מנוע ה-NASA Evolutionary Xenon Thruster, או NEXT. המנוע משתמש באטומי גז קסנון הנושאים מטען חשמלי (יונים) ובחשמל כדי להניע את החללית, ובנאס"א מאמינים כי המנוע החדש יכול להוות חלופה לדלק רקטי במשימות לחלל העמוק. בסופו של דבר, דארט לא תזקק למנוע הנקסט כדי להגיע למטרתה – הפאלקון 9 יאיץ אותה למהירות הנדרשת – אבל ההדגמה הטכנולוגית נותרה בעינה.

ולבסוף יש את Didymos Reconnaissance & Asteroid Camera for OpNav, או DRACO. דרייקו היא מצלמה לניווט אופטי המבוססת על לורי, המצלמה שניו הורייזונס השתמשה בה. במרחק 11 מיליון ק"מ בעת ההתנגשות, בנאס"א לא יכולים לנווט את הגשושית מכדור הארץ – והמצלמה המיוחדת נועדה להבטיח שדארט תפגע במטרתה באופן אוטונומי.

רוצים להשתתף למשדר הרצאות מיוחד? הצטרפו אלינו לשתי הרצאות מרתקות של שני מדענים שעובדים על משימת DART ומשימת LICIACube הנלווית למשימת Dart. 

credit - Axiom Space 8.jpg

משימת רקיע תבצע את מספר הרב ביותר של הניסויים

לארי קונור, טייס משימת Ax-1, יזם ומשקיע פעיל בארגונים ללא כוונת רווח, יבצע מחקרים עבור המרכזים הרפואיים מאיו קליניק (Mayo Clinic) וקליבלנד קליניק (Cleveland Clinic). הניסויים שיערוך קונור עבור מאיו קליניק יספקו מידע על השפעת הנסיעה בחלל על תאים מזדקנים ובריאות הלב. קונור צפוי להיות אחראי לתחזוקת תאים מזדקנים – תאים אשר הפסיקו להתחלק – בתחנת החלל הבינלאומית. תאים אלה קשורים למספר רב של מחלות הקשורות בגיל.

מארק פאתי, משקיע ופילנתרופ קנדי, יבצע מחקרים עבור בית החולים לילדים במונטריאול, אוניברסיטאות המחקר של קנדה והאגודה הגיאוגרפית המלכותית של קנדה. בין הפרויקטים שבאחריותו, פאתי יבצע מחקר השואף לעזור בפיזור המסתורין סביב תופעת הכאב הכרוני והפרעות שינה המתרחשות בעת נסיעה בחלל, שהיא סביבה המאופיינת בחוסר כבידה, חשיפה לקרינה ובידוד. בנוסף, מארק פאתי צפוי להוביל תצפיות על כדור הארץ שיתרמו לקידום ניתוח ההשפעות של שינויי אקלים, עיור וגורמים נוספים על האקולוגיה והחיים בצפון אמריקה.

איתן סטיבה עתיד לבצע את מספר הניסויים הרב, במגוון התחומים הרחב. "הוועדה המדעית והטכנולוגית בחרה במספר חסר-תקדים של ניסויים אשר ייקחו חלק במשימה ואושרו יחד עם נאס"א", אמרה ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. "הניסויים הינם חדשניים ופורצי דרך ומגיעים ממגוון תחומים – אסטרופיזיקה, טכנולוגיית חקלאות (אגרו-טק), אופטיקה, תקשורת, ביולוגיה, בריאות, נוירולוגיה ואופתלמולוגיה. הניסויים נבחרו על בסיס הפוטנציאל המחקרי שלהם, השפעתם הכלכלית הצפויה, וגישתם החדשנית, וצפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על איכות חיי האדם על כדור הארץ ובטווח הרחוק על עתיד משימות החלל." רשימת הניסויים תפורסם במלואה בקרוב.