פובוס ודימוס – ירחי מאדים

  • המכתש הגדול ביותר באחד מירחי מאדים, פובוס. קרדיט: נאס"א

פובוס ודימוס הם שני הירחים של כוכב הלכת מאדים. למרות זאת נראה כי כל דמיון בין שני אלו לבין ירחנו המוכר הוא מקרי בהחלט. למען האמת, השניים נראים יותר כמו אסטרואידים שמאדים, בעזרת כוח הכבידה שלו, "לכד" לעצמו מחגורת האסטרואידים הסמוכה. הם בעלי צורה משונה, פני השטח שלהם מצולקים מאוד מאוד ומלאי מכתשים. נוסף על כך הם קטנטנים ממש – ממדיו של פובוס הם 26.8 × 21 × 18.4 ק"מ, גדול אך במקצת מהכנרת שלנו, וממדיו של דימוס הם 15×12×10 ק"מ, בערך כגודלו של גוש דן. כיוון שהם כל כך קטנים, גם כוח הכבידה שלהם קטן בהתאם: אדם שמשקלו על פני כדור הארץ הוא 60 קילוגרם ישקול על פני פובוס 30 גרם בלבד, ולמעשה בקושי ירגיש בכוח משיכה כלשהו.

 

מקור השמות פובוס ודימוס הוא במיתולוגיה היוונית – צאצאיהם הלא כל כך משמחים של האלים ארס ואפרודיטה: דימוס, אל הטרור והאימה, ופובוס, אל הפחד והבעתה. שמות רשמיים בעברית עדיין אין להם, אך לקראת שבוע החלל הישראלי 2019 תזמין סוכנות החלל הישראלית את הציבור להציע שמות עבריים לירחים, וועדה מיוחדת של מדענים ומומחי לשון תבחר את השמות הטובים ביותר. 

 

היווצרותם של ירחי מאדים

המראה האסטרואידי של שני הירחים תעתע לא מעט בחוקרים שניסו לגבש תאוריה שתתאר את תהליך היווצרותם. במהלך השנים הצטברו עוד ועוד נתונים וראיות שסתרו את תיאוריית "לכידת האסטרואידים", שלפיה הירחים הללו הם למעשה אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה של מאדים ומאז חגים סביבו. החוקרים הופתעו לגלות כי ללווייניו של שכננו האדמוני יש קווי דמיון רבים יותר עם הירח שלנו מאשר עם משפחת האסטרואידים. הם נעים במסלול מעגלי כמעט מושלם סביב אזור קו המשווה של מאדים, ולפיכך הסבירות שהן אסטרואידים שנלכדו היא אפסית כמעט. יתרה מזאת,  צבעם האדמוני והרכבם הכימי דומה מאוד לזה של מאדים, ועל כן סביר הרבה יותר שהם ילדיו הביולוגיים ולא ילדיו המאומצים.

 

גילויים אלו ורבים אחרים הכריעו את הכף, ובשנת 2016 התפרסם מאמר הטוען כי פובוס ודימוס, על אף מראם המתעתע, אינם אסטרואידים תועים, אלא נוצרו בעקבות התנגשות אסטרואיד ענק במאדים (או סדרת התנגשויות), בדומה לתאוריית ההיווצרות הרווחת לגבי הירח שלנו. ההתנגשות גרמה לכמות אדירה של מסה להתנתק ממאדים ולהקיפו כשכבת גרגירים ואבק. במשך מיליוני שנה התגבשה המסה המפוזרת לשני גושים מרכזיים, ואלה התהוו לירחים.

 

טיסה על פובוס ודימוס מסביב למאדים

פובוס, הקרוב והגדול מבין השניים, הוא גם המרתק ביותר. אם תחליטו לקפוץ אליו לביקור תיירותי מובטחת לכם חוויה קוסמית מהפנטת. מרחקו של פובוס ממאדים הוא 5,989 ק"מ בלבד, כך שמאדים נראה ממנו במרחק נגיעה ממש, והמראה העצום של הכוכב האדום על כל הריו ועמקיו מתפרש על פני יותר משליש מהשמיים. אבל לשם כך כדאי לכם להתמקם על הצד שפונה למאדים. כמו לירח שלנו, גם לפובוס ודימוס יש צד אחד שתמיד פונה למאדים: בשל כוח הכבידה של מאדים הם חגים סביב צירם באופן סינכרוני, בתיאום עם סיבובו של מאדים. כלומר משך הסיבוב שלהם סביב צירם זהה למשך ההקפה שלהם סביב מאדים.

 

פובוס מקיף את מאדים במהירות אדירה – כל 7.5 שעות. לו הייתם שוכבים עליו עם הפנים למאדים, הייתם רואים את נופיו האקזוטיים של הכוכב האדום משתנים לנגד עיניכם. כדאי גם ללבוש משהו חם, שכן הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה על פניו של פובוס היא 4- מעלות צלזיוס. כשמאדים מסתיר מפניו את אור השמש הטמפרטורה יורדת ל-112- מעלות.

 

אי־נוחות נוספת מצפה בעיקר לאלה הרגישים לאבק, שכן רוב פני השטח מכוסים בשכבת אבק בגובה של מטר בערך. פני השטח של פובוס מצולקים במכתשים עמוקים מאוד ביחס לגודלו. קוטרו של המכתש הגדול ביותר הוא כ-8 ק"מ, ועדיין אין תשובה חד־משמעית לשאלה כיצד לא התפרק הירח השברירי מהפגיעה שיצרה את המכתש הזה. מערכת סדקים שנראית בבירור על פניו של פובוס היא כנראה מזכרת מאותו אירוע טראומטי.

 

דימוס, הירח הקטן והחיצוני, מקיף את מאדים פעם ב-30 שעות ו-9 דקות בערך. מרחקו ממאדים הוא כ-20,000 ק"מ, אז אל תצפו לראות ממנו את דמותו הענקית של מאדים כפי שהיא מתנוססת בשמי פובוס. אולם גם כאן מחכה לכם מראה מהודר במיוחד: מאדים ייראה גדול פי 1,000 ובהיר פי 400 מכפי שנראה לנו הירח שלנו כשהוא במלואו. פני השטח של דימוס חלקים הרבה יותר מאלו של אחיו הגדול, ולא תמצאו על פניו מכתשים רבים. אולם אחד מהמכתשים הוא עצום בגודלו, וקוטרו כ-9 ק"מ. הטמפרטורה הממוצעת עלי פני דימוס היא 40- מעלות צלזיוס, וגם הוא מכוסה בשכבה של אבק.

 

 

שני הירחים צולמו רבות על ידי חלליות ששוגרו למאדים: מרינר 7, מרינר 9, חלליות ויקינג, ועוד. מכלול צילומים זה אִפשר למפות את הירחים. לרזולוציה גבוהה במיוחד הגיעו התצלומים שצולמו בשנת 2011 על ידי המקפת מרס אקספרס, כשחלפה במרחק 100 ק"מ מפובוס. דימוס צולם ברזולוציה גבוהה מאוד על ידי מקפת הוויקינג שחלפה במרחק 48 ק"מ ממנו ושידרה לכדור הארץ תצלומים ברזולוציה של 3.3 מטר לפיקסל.

 

על פי התחזיות, לפובוס לא צפוי עתיד מזהיר. בגלל הקרבה הרבה שלו למאדים מופעלים עליו כוחות גאות אדירים המאטים את מהירות הקפתו, ובשל כך מרחקו ממאדים הולך וקטן במסלול ספירלי. כיום מרחקו הממוצע קטן בקצב של כמטר בכל מאה שנה, וככל הנראה בעוד מיליוני שנים הוא ייקרע לגזרים ויהפוך לטבעת פלנטרית שתקרוס לאט לתוך מאדים. אכן, סוג של סגירת מעגל, כי עפר מאדים אתה, פובוס, ואל עפר תשוב.

אולי תאהבו גם