הסטרטאפ הבריטי אורבקס (Orbex) הציגה לראשונה לציבור אבטיפוס בקנה מידה מלא למשגר הקל החדש פריים (Prime). זהו ה"מיקרו-משגר" הראשון מתוצרת אירופית שמגיע לשלב זה של פיתוח, כאשר עוד השנה מתוכננת טיסת הבכורה של הפריים – שגם תהיה ההמראה האנכית הראשונה מאדמת בריטניה.

בבריטניה יש תעשיית חלל משגשגת, המעסיקה כ-47,000 עובדים ומייצרת הכנסה שנתית בסך 16.5 מיליארד פאונד בריטי. אך ממשלת בריטניה לא מסתפקת בכך, והשנה היא הכריזה על תוכנית החלל האסטרטגית (National Space Strategy) – שנועדה להפוך את בריטניה למדינה המובילה באירופה בייצור ובשיגור לוויינים קטנים.

במסגרת זו השקיעה סוכנות החלל הבריטית 5.5 מיליון פאונד בפיתוח משגר הפריים של אורבקס. פריים הוא משגר דו-שלבי שאורכו 19 מטרים, והוא מונע על ידי שבעה מנועים שמודפסים במדפסות תלת-ממד בבריטניה ובדנמרק. הפריים עתיד להיות משגר רב-שימושי, כמו הפאלקון 9 של ספייס אקס, כלומר הוא מיועד לנחות חזרה על הקרקע לאחר הבאת המטען למסלול סביב הארץ, עם יכולת נשיאה של עד 180 ק"ג למסלול לווייני נמוך (LEO) של עד 1,250 ק"מ מעל גובה פני הים.

היבט ייחודי עוד יותר של הפריים הוא הדלק: המשגר ישתמש בביו-דלק מסוג ביו-פרופאן, המופק כתוצר לוואי של זיקוק נפט. הדלק הביולוגי יאפשר לחברת אורבקס להפחית ב-96% את פליטות הפחמן הדו-חמצני בשיגור של הפריים לעומת שיגור של משגרים קלים מקבילים דוגמת האלקטרון של רוקט לב.

above-the-clouds-2.jpg

 

כל סטארטאפ והנישה שלו

"מסין ועד צרפת, אפשר לספור היום בעולם מספר תלת-ספרתי של חברות שמפתחות משגרים קלים", אומר טל ענבר, חוקר אסטרטגיית חלל וטילים. "ברור שבסוף לא יהיו 100 חברות מבצעיות וגם לא 50, אבל כולם מבינים שעולה הביקוש המסחרי לשיגור לוויינים והוא לא צפוי להיעצר בקרוב. לכן כל סטרטאפ כזה מנסה למצוא את הנישה שלו. האלקטרון למשל עשוי ממבנה פחמן ייחודי. והפריים משתמש במנועים שהודפסו במדפסות תלת-ממד ומבטיח להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני במהלך השיגור".

 

באשר להשקעה הציבורית, ענבר מסביר: "פיתוח משגר לוויינים הוא לא סיפור פשוט, ואפילו אם הוא היה פשוט – הוא לא היה זול. לכן אנחנו רואים השקעה ממשלתית מסיבית, כמו ההשקעה הבריטית בפריים. חשיפת דגם המשגר בקנה מידה מלא הוא צעד חשוב, אבל ימים יגידו אם הפריים יטוס. זה לא יקרה מחר בבוקר".

 

שיגור הבכורה של הפריים יערך עוד השנה, או בתחילת השנה הבאה, מנמל החלל החדש ספייס האב סאתרלנד שבצפון סקוטלנד – אחד משבעה נמלי חלל חדשים שממשלת בריטניה בונה בימים אלה.

 

עוד קודם לכן, חברת וירג'ין אורביט תהפוך בקיץ לחברה הראשונה בהיסטוריה שמשגרת לוויין מסחרי מאדמת בריטניה בפרט, וממערב אירופה בכלל. וירג'ין אורביט משגרת לוויינים קטנים באמצעות שיגור אווירי: רקטה קטנה שנורית מבטן מטוס 747. בחודשים הקרובים תערוך החברה את השיגור השני שלה, הפעם של לוויין ביטחוני של משרד הביטחון הבריטי, מנמל החלל קורנוול.

הנחתת מארס אינסייט (Mars InSight) של נאס"א הפועלת על מאדים מאבדת מכוחה בהדרגה וצפויה לסיים את פעילותה עד סוף השנה הנוכחית, ואולי אף במהלך הקיץ הקרוב. לפי צוות משימת InSight (קיצור של Interior Exploration using Seismic Investigations, Geodesy and Heat Transport), כבר בסוף הקיץ הנחתת תיוותר ללא אנרגיה מספקת להפעלת המכשירים המדעיים, ולכן עד סוף השנה היא תושבת מפעילות, כצפוי במשימה זו. ואולם, לקראת סוף משימתה, הצליחה הנחתת לתעד לאחרונה רעידת אדמה בעוצמה 5 – החזקה ביותר שנמדדה במאדים אי פעם. 

במהלך כארבע שנות פעילותה הנחתת של סוכנות החלל האמריקאית תיעדה נתוני מזג אוויר יקרי ערך וחקרה שרידים של השדה המגנטי העתיק של מאדים. עד כה היא גילתה יותר מ־1,300 רעידות אדמה על פני כוכב הלכת האדום. האחרונה שבהם והחזקה ביותר שתועדה עד כה, התרחשה בחודש האחרון - ב־4 במאי. המידע שנאסף מאותן רעידות איפשר למדענים לחשב את עובי הקרום, המעטפת והליבה של מאדים.

Mars.jpg

 

טקטוניקת לוחות – גם במאדים

"אינסייט שינתה את ההבנה שלנו לגבי הפנים של כוכבי לכת סלעיים והכינה את הקרקע למשימות עתידיות", ציינה לורי גלייז, מנהלת חטיבת המדע הפלנטרי של נאס"א. "אנחנו יכולים ליישם את מה שלמדנו על המבנה הפנימי של מאדים - על כדור הארץ, הירח, נוגה ואפילו על כוכבי לכת סלעיים במערכות שמש אחרות".

 

אחד מהמכשירים המדעיים החשובים על גבי אינסייט הוא הסייסמוגרף, שמזהה רעידות אדמה באמצעות מדידת הגלים הנוצרים בקרקע. מדידת רעידות האדמה על פני מאדים (אירוע שכיח בכוכב זה) אפשרה למדענים לחשב את עומק השכבות השונות של הכוכב האדום ולספק כמה רמזים על האבולוציה של מאדים, שהתחילה לפני כ־4.5 מיליארד שנים. 

 

מהנתונים שסיפקה הנחתת אינסייט עלה בין השאר, כי הקרום של מאדים דק יותר ממה שחשבו, ועוביו 20–37 קילומטרים - דק אף יותר מהקרום היבשתי של כדור הארץ, מה שמרמז שייתכן כי גם על פני מאדים יש טקטוניקת לוחות. 

 

L9jJzfa58quKuH82Divcbm-970-80.jpg

 

הנחתת אינסייט נחתה על פני מאדים ב־26 בנובמבר 2018, כשהיא מצוידת בזוג לוחות (פאנלים) סולאריים – רוחבו של כל אחד כשני מטרים – שמטרתם הייתה להביא לכדי מימוש את יעדי המשימה העיקריים בשנת מאדים הראשונה (כשנתיים על פני כדור הארץ). לאחר שהושגו רוב היעדים (דווקא המרכזי שבהם, הניסיון לחדור לעומק אדמת המאדים, נכשל), החללית החלה במשימתה המורחבת, והלוחות הסולאריים שלה החלו להתכסות אבק, כשהם מפיקים פחות ופחות כוח. 

 

כאשר אינסייט נחתה במאדים, הלוחות הסולאריים שלה הפיקו כ־5,000 וואט-שעה מדי יום מאדים (או: סול) - מספיק כדי להפעיל תנור חשמלי למשך שעה ו־40 דקות. אך כעת, הם מייצרים בערך 500 וואט-שעה לסול - מספיק כדי להפעיל את אותו תנור חשמלי למשך 10 דקות בלבד.

 

22430_PIA23177-web.jpg

 

לדברי סגנית משימת אינסייט, המדענית קתיה זאמורה גרסיה, במסיבת עיתונאים שהתקיימה לפני מספר ימים, "גורלו של רכב החלל עשוי להשתנות במידה שמערבולת אוויר קטנה - עלעול חול - תעבור מעליו ותעיף את האבק שהצטבר מעל הלוחות הסולאריים". אך נראה כרגע כי המדענים די סקפטיים באשר לאפשרות הזו. "עברו שלוש שנים וחצי, ועד כה לא ראינו שום עלעול חול", אמר ברוס באנרדט, המדען הראשי של אינסייט.

 

בשל כך, צוות המשימה צפוי להעביר במהלך החודש הקרוב את הזרוע הרובוטית של הנחתת למצב מנוחה (מכונה "תנוחת הפרישה") בפעם האחרונה. 

The Israel Space Agency within the Ministry of Innovation, Science and Technology has presented the strategic plan for advancing the civilian space industry in Israel to the Minister, Orit Farkash-Hacohen. The plan sets out the vision, objectives and targets, and the activities that are required to achieve them, in a detailed manner.

The space industry throughout the world has been undergoing dramatic change in recent years, with space being opened up to private entrepreneurs and investors, so that it has become a growing and developing market. The strategic plan is introduced against the backdrop of this dramatic change.

The plan was devised at the request of Minister Orit Farkash Hacohen, who charged the Israel Space Agency to perform the strategic work of mapping the area of opportunities that are opening up for the State of Israel as a result of this dramatic change last December, and to consequently prepare a strategic plan for the development of the civilian space industry in the State of Israel.

The plan determines that the space industry can constitute a force multiplier and leverage for significant economic growth, for strengthening components of science and technology, and also for enhancing Israel’s international status. The plan contains measurable targets for the development of the Israeli space industry together with a long list of actions, for which the budgetary scale in the next five years is estimated at around NIS 600 million.

shalom_1.jpg

The Key Elements of the Strategic Plan for Space

The objective of the plan is to enhance the strength and independence of the State of Israel, by positioning it as one of the world’s leaders in the space industry, as leverage for economic growth as part of the Israeli high-tech industry; to give a boost to science and technology; and to enhance Israel’s international status. To reach this goal, the plan defines four main objectives: (1) to strengthen and develop the civilian space industry in Israel, as a sustainable growth engine; (2) to strengthen and support scientific research in space; (3) to advance and develop the human capital that is required to further strength and growth in the space industry; (4) to enhance Israel’s international status in the field of space.

To enable the advancement of the plan, measurable targets will be set for developing the Israeli space industry.

Among the targets for the coming decade:

1. Doubling the number of space companies (from 60, at the present time, to at least 120);
2. Quadrupling the number of people employed in the space industry, from 2,500 to 10,000;
3. Quadrupling the scope of annual sales made by the space industry, from US $1 billion to US $4 billion;
4. Increasing the number of space researchers in the academic world, from 120 to 160 (an increase of 33%);
5. Increasing the number of high school graduates who have actually been involved in the space industry, from 200 to 4,000.
6. Establishing international partnerships in the space industry, and increasing the Israeli presence in key multi- and international rganizations.

Among the activities that will be included in the plan:

1. Setting up a space-based National Data Center, which will allow the integration of the use of the deliverables from space within the activities of the government and additional entities, while supporting the space industry and space research.
2. Expanding the TEVEL program (“tevel” means universe in Hebrew and is also an acronym for “Students Build Satellites”), and transforming it into an international program that is connected with the IDF and with the academic world – a key tool for attracting high school students to get involved in technological professions in general, and for giving them a sense of capability regarding the space industry in particular.
3. The SHALOM satellite – a commercial and scientific satellite – a joint project between the Israel Space Agency and the Italian Space Agency, whose main tasks are: environmental monitoring, atmosphere, land and oceans, and precise agriculture. Its deliverables will allow the development of various applications by commercial entities, the deepening of the research in the field of remote sensing and additional technological developments.
4. Facilitating access to space for Israeli entrepreneurs, through the annual launch of an Israeli satellite to Low-Earth Orbit, for the purposes of demonstrating and proving technological capabilities.

20200907_161311_0_2.jpg

Orit Farkash-Hacohen, the Minister of Innovation, Science and Technology: “The civilian space industry is undergoing a global revolution. There is huge economic and commercial potential for the Israeli economy and for the Israeli high-tech industry. The plan that I have charged the Israel Space Agency to prepare, to advance this industry, will continue to develop the space industry in Israel in accordance with the future trends, and it will harness the extensive information and assets that Israel has in the space industry, from the defense industry, for civilian uses. Already at the present time, we can see more and more start-ups and research studies in this field, and it is our job to significantly increase their number.”

Hilla Haddad-Chmelnik, Director-General of the Ministry of Innovation, Science and Technology: “We are standing at a critical point in time, when space is being transformed from the domain of governments to the domain of the private market, and this presents a huge opportunity for the State of Israel. Strategic investment in the space industry is critical for the civilian strength of the State of Israel, both from the economic aspect as well as from international aspects. This is a growing market, and the State of Israel has the ability to capture 1% of the global market share – this will bring about massive profits for the Israeli companies that are engaged in the industry, and for the State of Israel as a whole. In the strategic plan, we have chosen to focus on four aspects: the significant strengthening of the civilian space industry; state aspects of the space industry, the strengthening of space research; and the fields of education and the community, which will drive greater interest among students in the worlds of science and technology in general.”

ב-16 במאי נראה ליקוי ירח חלקי מעל ישראל. תושבי האזור זכו לראות רק את 15 הדקות הראשונות של הליקוי, כאשר כדור הארץ התחיל להטיל את צילו על הירח מעט לפני הזריחה, ולאחר מכן "נדד" הליקוי והפך למלא מערבה מכאן. אך כעת מסתבר שהמקום הטוב ביותר לצפות בו בליקוי היה בכלל במרחק כ-100 מיליון ק"מ מישראל.

הגשושית לוסי של נאס"א, ששוגרה ב-2017 למסע פנטסטי בן 12 שנה בין שבעה אסטרואידים טרויאניים של צדק – ועוד אסטרואיד אחד בחגורת האסטרואידים – צילמה את מערכת הארץ-ירח בעת הליקוי ממרחק של כ-100 מיליון ק"מ, או כ-70% מהמרחק בין הארץ לשמש. ממרחק כזה, המרווח בין כדור הארץ לירח עומד על 0.2 מעלות בלבד – כמו המרווח בין שני פנסי מכונית ממרחק של 400 מטרים.

final_lucy_high-end-render_pira.jpg

 

לוסי השתמשה במצלמה פנכרומטית ברזולוציה גבוהה בשם L'LORRI כדי לצפות בצל של כדור הארץ "בולע" את הירח – והתוצאה היא סרטון טיים לאפס של ליקוי הירח, כפי שאף ליקוי ירח לא נצפה מעולם:

 

לוסי, אגב, לא הייתה היחידה שצפתה בליקוי הירח מהחלל. האסטרונאוטית האיטלקייה  סמנתה כריסטופורטי צילמה את הליקוי מסיפון תחנת החלל הבינלאומית:

 

FS4SLtBXoAANHr9.jpg

 

ליקוי ירח מתרחש כאשר הירח, המקבל את אורו מהשמש, מוסתר מהשמש על ידי הארץ. לכן ליקוי ירח יכול להתרחש רק כאשר הירח מלא – אז ניצב כדור הארץ בינו לבין השמש. מדוע, אם כן, אין ליקוי מדי חודש? הסיבה היא מסלולו הנטוי של הירח ביחס למסלול הארץ סביב השמש. לרוב הירח מלא נמצא מעל או מתחת למישור המִלקֶה, מישור הסיבוב של כל כוכבי הלכת סביב השמש, ורק כאשר הירח גם מלא וגם סמוך מאוד למישור המלקה או עליו – יחול ליקוי ירח.

הודו מצטרפת למהפכת החלל החדש: בימים הקרובים יערוך הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) את טיסת הבכורה של המשגר לשיגור לוויינים קטנים (SSLV). המשגר המהפכני ישוגר עד סוף חודש מאי מנמל החלל סאטיש דאוואן, כשעל גבו מיקרו-לוויין לניטור סביבתי, גם כן מתוצרת ISRO.

אם השיגור יצליח והמיקרו-לוויין יגיע למסלולו סביב כדור הארץ, הודו תתחיל למכור את טיסות המשגר ליזמים. למעשה, טיסת הניסוי השנייה של ה-SSLV החדש, שמתוכננת לאוגוסט, כבר תישא מטען של ארבעה לווייני בלקסקיי גלובל של החברה האמריקנית הפרטית ספייספלייט אינדסטריז.  

8,000 דולר לק"ג

עד היום, הודו שיגרה מיקרו-לוויינים וננו-לוויינים בעיקר על בסיס מקום פנוי ב"סוס העבודה" העיקרי שלה: המשגר הבינוני PSLV. כך שוגרו למשל מספר לוויינים מתוצרת ישראל, לרבות ה-BGUSAT של אוניברסיטת בן גוריון ולוויין התלמידים דוכיפת 3.

ה-SSLV החדש נועד לספק חלופה זמינה, זולה ומהירה לדרישה ההולכת וגוברת של לוויינים מסחריים, מחקריים ולימודיים קטנים. ה-SSLV הקטן והאוטונומי ברובו זקוק לזמן הכנה של 72 שעות לעומת כ-70 ימים של ה-PSLV. נדרש צוות של שישה אנשים בלבד לתפעול השיגור עצמו, לעומת צוותים של כ-60 איש הנדרשים לתפעול ה-PSLV.

הזמינות וקצב השיגור הגבוהים של ה-SSLV החדש יאפשר להודו להציע מחירים תחרותיים מאוד: עלות השיגור של עד 500 ק"ג מטען למסלול לווייני נמוך (LEO) תהיה כ-4 מיליון דולר, כלומר 8,000 דולר לק"ג. לשם השוואה, המחיר לק"ג מטען לאותו מסלול עם משגר האלקטרון של חברת רוקט לאב הוא 25,000 דולר. בנוסף, שעה שלוויינים קטנים היו יכולים "לתפוס טרמפ" על המשגר הבינוני PSLV רק בתנאי שהגובה שאליו הם צריכים להגיע תואם את גובה הלוויינים הגדולים יותר, ה-SSLV מאפשר להכניס לוויינים למסלול בגבהים שונים במסלול סביב כדור הארץ.

הדמיה של ה-SSLV.

משקיעים בהזנקת תעשיית החלל המקומית

כאמור, שיגור הבכורה של ה-SSLV יערך ממרכז החלל סאטיש דאוואן שבאנדרה פרדש, אך הודו כבר החלה לבנות נמל חלל חדש במדינת טאמיל נאדו. בנמל החדש יוקם כן שיגור ייעודי ל-SSLV, שיכול להמריא הן אנכית (כמו משגר) והן אופקית (כמו מטוס).

ה-SSLV הוא בר השוואה למשגרי לוויינים קטנים כמו וגה של סוכנות החלל האירופית או אלקטרון של רוקט לאב. הודו מקווה כי המשגר יאפשר לה להתחרות טוב יותר בשוק החלל החדש התופח – הן בתוך הודו והן מחוצה לה. ב-2019 הקימה סוכנות החלל ההודית זרוע מסחרית בשם ניו ספייס, שמטרתה לייצא טכנולוגיות מתוכנית החלל הלאומית למגזר הפרטי – ובמקביל לעודד השתתפות של תעשיית החלל המקומית בפרויקטים של ISRO.

סטארטאפ סיני בשם קונגטיאן דונגלי, שנוסד רק במארס השנה, כבר גייס מיליוני יואן כדי לבנות מנועים חשמליים ללוויינים קטנים – עדות נוספת לתוכניות הגדולות של סין בתחום מערכי המגה-לוויינים. 

סין הקימה חברה ממשלתית שתנהל את פרויקט Guowang לרישות המדינה באינטרנט מהחלל – מערך שימנה 13,000 לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO). הפרויקט הלאומי מצטרף לשורה ארוכה של מגה-מערכים פרטיים במערב שהולכים ונבנים במטרה להציע שירותי פס רחב חללי מכל נקודה בכדור הארץ: מערך סטארלינק של ספייס אקס שימנה 42,000 לוויינים, מערך קויפר של אמזון שימנה 3,236 לוויינים, מערך וואן ווב שימנה 648 לוויינים, מערך של החברה הקנדית טלסט שימנה 512 – והרשימה נמשכת.

למעשה, דו"ח ההתאחדות הבינלאומית לשמיים חשוכים (International Dark-Sky Association) בדק ומצא שאם כל הפרויקטים הללו יצאו לפועל – עד סוף העשור הנוכחי ישוגרו מגה-מערכים בסך כ-100,000 לוויינים למסלול סביב כדור הארץ (בהשוואה לכ-3,500 לוויינים כיום).

המרוץ העולמי לאינטרנט מהחלל

מדוע סין צריכה מערך אינטרנט חללי משלה? צריך להבין שהאינטרנט אמנם חללי, אבל התשתית שקולטת אותו היא ארצית למדי. בדומה לטלוויזיה בלוויין, כדי לגלוש באינטרנט באמצעות מערך סטארלינק למשל צריך להתקין מסוף – ולשם כך צריך לקבל את אישור הרגולטור הממשלתי. מאחר שאתרים רבים – מגוגל ועד CNN – חסומים בסין, ספק אם הממשלה תאשר לתושביה להתקין את המסופים שיאפשרו להם לחמוק מהצנזורה.

זאת ועוד, במקרה של התקררות נוספת ביחסים, מדינה כמו סין תרצה להבטיח גישה עצמאית לאינטרנט. רק לאחרונה פנתה ממשלת אוקראינה למייסד ומנכ"ל ספייס אקס אילון מאסק בבקשה שיפתח את שירותי הסטארלינק לשימוש תושביה, וכך יבטיח את גישתה לעולם במקרה של פגיעה פיזית בתשתית הסיבים. בתרחיש ההפוך, מאסק יכול לחסום גישה של מדינה לאינטרנט, מיוזמתו או בעקבות פנייה של ממשלת ארה"ב לדוגמה.

Starlink_Mission_(47926144123).jpg

 

תהליך דומה למגה-מערכים של אינטרנט מהחלל קרה עם מערכי איכון עולמיים, או GPS. את ה- GPS הראשון שיגר צבא ארה"ב במטרה לעזור לחיילים לנווט בשטח. לאחר מכן השירות נפתח גם לשימוש אזרחי, אבל הלוויינים הם עדיין לוויינים צבאיים – והבית הלבן יכול להגביל או לחסום את הגישה אליהם (כפי שאמנם הוא עשה לצבא ההודי ב-1999). משום כך סין שיגרה מערך לווייני GPS משלה בשם BeiDou, אירופה שיגרה את מערך גלילאו והודו ויפן שיגרו מערכי איכון אזוריים.

 

יותר התנגשויות – ויותר הזדמנויות למגזר הפרטי

בשנה שעברה ייסדה סין חברה ממשלתית בשם China Satellite Network Group , או SatNet, על מנת שתנהל את הפרויקט השאפתני של שיגור 12,000 לוויינים לגובה של בין 500 ל-1,145 ק"מ מעל גובה פני הים. במקביל, סין מנסה לעודד את תעשיית החלל הפרטית על ידי שימוש בקבלני משנה.

 

העובדה שסטארטאפ כמו קונגטיאן דונגלי כבר הצליח לגייס מיליוני יואן מוכיחה שהמשקיעים מאמינים ששוק הלוויינים הקטנים בסין עתיד לצמוח משמעותית. לוויינים במסלול נמוך כמו אלו שמתוכננים לפרויקט Guowang זקוקים למערכת הנעה עצמאית כדי להימנע מהתנגשויות – סכנה שהולכת ומחריפה ככל שיותר לוויינים משוגרים לחלל. קונגטיאן דונגלי מתכוונת לייצר מנועים חשמליים ללוויינים קטנים, עם שיגור הדגמה ראשון שמתוכנן לדצמבר השנה. 

 

דו"ח שחיבר בשנה שעברה יו לואיס, מומחה לפסולת חלל וראש קבוצת מחקר האסטרונאוטיקה באוניברסיטת סאות'המפטון, מצא כי לווייני סטארלינק כבר אחראים לכ-1,600 לתמרוני חירום מדי שבוע – כמחצית מכלל המקרים – רובם בין לווייני סטארלינק לבין עצמם. והמצב רק צפוי להחריף עם המשך השיגורים של המגה-מערכים. לואיס מעריך כי עם השלמת שיגור כל 12,000 הלוויינים מהדור הראשון של סטארלינק (כאמור, מתוך 42,000 לוויינים במערך כולו), ספייס אקס תהיה אחראית ל-90% מסך כל תמרוני החירום בחלל.

לראשונה נחשפת התוכנית האסטרטגית של ישראל לפיתוח תחום החלל: השקעה של 600 מיליון שקל לטווח של חמש שנים, במטרה להכפיל את מספר חברות החלל המקומיות ולהגדיל פי ארבעה את היקף המכירות השנתיות בתחום. מטרות התוכנית הן גם, בין השאר, להגדיל את מספר בוגרי התיכון שעסקו בצורה מוחשית בתחום וכן את מספר חוקרי החלל באקדמיה. 

את התוכנית האסטרטגית לקידום תחום החלל האזרחי בישראל, הציגה סוכנות החלל הישראלית לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. זאת בעקבות בקשתה למפות בצורה מפורטת את מרחב ההזדמנויות וכן את החזון, המטרות והפעולות הנדרשות על מנת לנצל הזדמנויות אלה. ברקע התוכנית עומד השינוי הדרמטי המתחולל בתחום החלל בעולם בשנים האחרונות, עם פתיחת החלל ליזמים ומשקיעים פרטיים והפיכתו לשוק צומח ומתפתח. "תעשיית החלל האזרחית עוברת מהפכה עולמית", מסבירה פרקש הכהן, "מדובר בפוטנציאל מסחרי וכלכלי אדיר למשק הישראלי ולתעשיית ההייטק הישראלית".

יעדים שאפתניים

התוכנית החדשה, שנחשפת לראשונה היום, קובעת כי תחום החלל יכול להוות מכפיל כוח ומנוף לצמיחה כלכלית משמעותית, חיזוק מרכיבי מדע וטכנולוגיה וכן את מעמדה הבינלאומי של ישראל. לתוכנית ארבע מטרות מרכזיות: האחת היא חיזוק ופיתוח תעשיית החלל האזרחית בישראל כמנוע צמיחה בר־קיימא; השניה, חיזוק ותמיכה במחקר המדעי בתחום החלל; השלישית היא לקדם ולפתח את ההון האנושי הנדרש להמשך חיזוק וצמיחת תחום החלל; והרביעית, חיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום החלל.

על מנת להשיג מטרות אלה, התוכנית מציבה שורה של יעדים מדידים לפיתוח תחום החלל בישראל, כמו לדוגמה הכפלת כמות חברות החלל מ-60 ל-120 לפחות. כמו כן, התוכנית מציבה יעד של הגדלת מספר המועסקים בתחום מ-2500 לכ-10,000 (פי ארבעה), וכן הגדלת היקף המכירות השנתיות של תחום החלל ממיליארד דולר ל 4 מיליארד דולר. 

יעד נוסף בתוכנית הוא ביסוס שותפויות בינ"ל בתחום החלל והגדלת הנוכחות הישראלית בארגונים רב-לאומיים מרכזיים. כחלק מיעד זה, סוכנות החלל הישראלית מתכוונת, בין השאר, להשקיע בפרויקטי לוויינות בינלאומיים. לווין SHALOM, לדוגמה, הוא לוויין מסחרי ומדעי שהינו פרויקט משותף עם סוכנות החלל האיטלקית ובעל כמה משימות חשובות: ניטור סביבתי, אטמוספרה, יבשה ואוקיינוסים, וחקלאות מדייקת. תוצריו יאפשרו פיתוח יישומים שונים על ידי גופיים מסחריים בישראל, העמקת המחקר בתחום החישה מרחוק ופיתוחים טכנולוגיים נוספים.

במקביל ליעדים בתעשייה ובזירה הבינלאומית, התוכנית כוללת גם הגדלת מספר חוקרי החלל באקדמיה מ-120 ל-160 (עלייה של 33%) וכן הגדלת מספר בוגרי התיכון שעסקו בצורה מוחשית בתחום החלל מ-200 ל-4,000.

shalom.jpg

 

חלק מ"מהפכה עולמית"

סוכנות החלל הישראלית רואה חשיבות גדולה ביחסי הגומלין בין היעדים הנ"ל. לדוגמה, אחת הפעולות המפורטות בתוכנית, היא להגדיל את תוכנית תב"ל (תלמידים בונים לוויינים) והפיכתה לתוכנית בינלאומית שמחוברת עם הצבא והאקדמיה - כלומר, כלי מרכזי למשיכת תלמידי תיכון למקצועות טכנולוגיים בכלל ותחושת מסוגלות לתחום החלל בפרט. על מנת לאפשר הטמעת השימוש בתוצרים מהחלל בפעילות הממשלה ובגופים נוספים, תוך תמיכה בתעשייה ובמחקר, התוכנית החדשה של סוכנות החלל כוללת גם הקמת מרכז ידע לאומי מבוסס חלל. 

"תעשיית החלל האזרחית עוברת מהפכה עולמית. מדובר בפוטנציאל מסחרי וכלכלי אדיר למשק הישראלי ולתעשיית ההייטק הישראלית", אמרה אורית פרקש הכהן. "התכנית שהטלתי על סוכנות החלל להכין לקידום תחום זה תמשיך לפתח את תעשיית החלל בישראל בהתאם למגמות העתיד ותרתום את הנכסים והמידע הרב שיש בישראל בתחום זה בתעשייה הביטחונית לשימושים האזרחיים. כבר היום אנו רואים יותר סטרטאפים ומחקרים בתחום, התפקיד שלנו זה להגדיל את כמותם משמעותית".

 

20200907_161311_0.jpg

 

הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הוסיפה כי "אנחנו ברגע קריטי שבו החלל הופך מאירוע של ממשלות לאירוע של השוק הפרטי, ויש בכך הזדמנות ענקית למדינת ישראל. השקעה אסטרטגית בתחום החלל היא קריטית לחוסן האזרחי של מדינת ישראל, גם בהיבט הכלכלי וגם בהיבט הבינלאומי. מדובר בשוק צומח ומדינת ישראל יכולה להגיע לנתח שוק של 1% ממנו – מה שיביא לרווחים עצומים לחברות הישראליות העוסקות בתחום ולמדינה כולה. בתוכנית האסטרטגית בחרנו להתמקד ב-4 היבטים: חיזוק משמעותי של תעשיית החלל האזרחית; היבטים המדיניים של התחום, בהמשך חיזוק המחקר; ובנושא החינוך והקהילה, המהווה גורם משיכה לכלל עולמות המדע והטכנולוגיה."

סין הודיעה כי בסוף 2023 היא תשגר לראשונה טלסקופ חלל, המשוכלל והמדויק ביותר ששוגר עד כה. הטלסקופ Xuntian, הידוע גם כטלסקופ תחנת החלל הסינית (CSST) כיוון שהוא צפוי לעגון בה מעת לעת, ייכנס לפעילות במהלך 2024 ויעניק שדה ראייה הגדול פי 300–350 מזה שמעניק טלסקופ החלל האבל בן ה-32. 

טלסקופ הדגל של סין, שישוגר על גבי לונג מארץ' 9 – רקטת הנשיאה החזקה ביותר של סין הנמצאת בימים אלה בשלבי פיתוח, צפוי לספק ידע חדש על גלקסיות רחוקות, חומר אפל ואנרגיה אפלה, ועל התפתחות היקום בעבר ובעתיד.

מדובר למעשה במצפה כוכבים אופטי בחלל, שמיועד לביצוע סקרים אסטרונומיים באמצעות צילום השמיים. גודלו כגודל אוטובוס, והוא מעט קטן יותר מטלסקופ החלל האבל, אך שדה הראייה שלו גדול בהרבה מזה של האבל והוא צפוי לספק איכות תמונה מדויקת יותר ולסרוק את השמיים במהירות רבה יותר מזו של מתחרהו. כך לדבריו של ליו ג'יפנג, סגן מנהל מצפה הכוכבים האסטרונומי הלאומי של סין (NAOC).

לדברי החוקרים הסינים, הטלסקופ מצויד בחמישה מכשירים כולל מצלמת סקר. מישור המוקד הראשי של המצלמה מצויד ב־30 גלאי 81 מגה-פיקסל שיצלמו תמונות של גלקסיית שביל החלב. ארבעה מבין המכשירים נועדו לצפות בעצמים בודדים או בשדות קטנים, כמו מיפוי אזורי היווצרות כוכבים בשביל החלב, לכידת צבעם של עצמים משתנים במהירות כמו שביטים ואסטרואידים מסתובבים, חקר חורים שחורים וגלקסיות, כמו גם הדמיה ישירה של כוכבי לכת חיצוניים.

PIA18165_small.jpg

 

הטלסקופ הגדול ביותר מסוגו

מדען פרויקט המתקן האופטי של הטלסקופ, זאן הו, הדגיש כי "מדובר בטלסקופ הגדול ביותר הרואה באור על־סגול ואור נראה שישוגר לחלל בעשור הקרוב". הטלסקופ צפוי לצפות ביותר ממיליארד גלקסיות ולמדוד את מיקומן, צורתן ובהירותן, מה שעשוי לעזור להסביר כיצד הגלקסיות הללו מתפתחות.

 

בשגרה הטלסקופ יטוס באופן עצמאי באותו המסלול של תחנת החלל הסינית טיאנגונג, ששוגרה לחלל אשתקד, אך ישמור על מרחק גדול ממנה. מעת לעת ובמקרה הצורך הוא יעגון בה, בעיקר לצורך תדלוק ותחזוקה שוטפת. מה שיהפוך את עלויות התחזוקה שלו לזולות ומשתלמות בהרבה מאלו של האבל.

 

לשם השוואה, סוכנות החלל האמריקנית נאס"א שיגרה מעבורות חלל בחמש משימות שירות מ־1993 עד 2009 כדי לבצע תיקונים, להחליף חלקים ולהתקין מכשירים חדשים עבור האבל. 

 

למה בעצם משקיעים הון עתק בטלסקופים מסוג זה, ולא מצלמים על החלל מכדור הארץ? התשובה פשוטה: טלסקופ הנמצא בחלל אינו מושפע מהפרעות שונות שנוצרות על ידי תנועת האוויר בשכבת האטמוספירה של כדור הארץ, אשר מסננת גם קרינה על-סגולה. כך הוא יכול, בשקט ובנחת, לצלם את היקום בלי הפרעות.

 

כאמור, הטלסקופ הסיני צפוי להתחיל בפעילות מדעית בשנת 2024 וזו תימשך עשר שנים, שניתן אף להאריך באופן עקרוני. "ידענו שהיקום שלנו מתרחב בתאוצה ואנחנו יכולים לחשב את קצב ההתפשטות הנוכחי שלו, אבל עדיין לא ידוע מה גורם לתאוצה", אמר ג'יפנג. "תצפיות CSST (הטלסקופ הסיני) עשויות להציע תשובות ולחשוף פיזיקה חדשה".