התגלה שדה מגנטי ייחודי למאדים

הלוויין MAVEN של נאס"א גילה שלכוכב האדום יש שדה מגנטי בצורת זנב, שנוצר באינטראקציה שבין השדות המגנטיים שעל פני הקרקע לרוח השמש
שתף: 
  • הקווים הצהובים: שדות מגנטיים נישאים ברוח השמש; הכחולים: שדות מגנטיים ממאדים| איור: Anil Rao/Univ. of Colorado/MAVEN/NASA GSFC
 
במרוצת השנים, מאדים איבד את רוב המים, האטמוספרה והשדה המגנטי שלו – והפך מכוכב לכת חמים ונעים, שעשוי היה לתמוך בחיים, לשממה הקרה והעוינת שהוא היום. כעת, הלוויין מייבן (MAVEN: Mars Atmosphere and Volatile EvolutioN Mission) של נאס"א, שנמצא במסלול סביב מאדים מאז 2014, מצא עדויות ראשונות לשדה מגנטי סביב מאדים בהווה. השדה המגנטי שהתגלה ייחודי בצורתו ובהרכבו, וטרם נראה כמותו בכל מערכת השמש. 
 
לפי המודל החדש, שמתבסס על הנתונים של MAVEN, למאדים יש שדה מגנטי בצורת זנב, שנוצר כתוצאה מאינטראקציה בין חלקיקי שמש טעונים (הרוח הסולארית) לשדות המגנטיים שעל פני הקרקע, המשמשים כ"מאובנים מגנטיים" לשדה המגנטי הקדום של מאדים. לדברי החוקרים, הזנב המגנטי שהתגלה עלול לנדף לחלל גם את מעט האטמוספרה שעוד נותרה למאדים.
 

הדינמו של מאדים שבק חיים

 
כאן בכדור הארץ, השדה המגנטי מגן עלינו מפני הקרינה הקוסמית ורוח השמש, והוא נחשב לתנאי הכרחי לקיומם של חיים בעולמות אחרים. למרות זאת, אופן היווצרותו לוטה בערפל. הסברה המקובלת היא שהשדה המגנטי של כדור הארץ נוצר כשברזל נוזלי, שהוא מוליך חשמלי, מסתובב בגלעין החיצוני יחד עם סיבוב כדור הארץ על צירו – בדומה לפעולתו של דינמו.
 
 
לשם השוואה, כך נראה השדה המגנטי העצמאי של כדור הארץ. הקווים הכחולים הם שדות מגנטיים הנמשכים לליבת הכדור והקווים הכחולים – ניתקים
 
 
גם למאדים היה פעם שדה מגנטי עצמאי פעם, אבל מדענים אינם יודעים לומר מה עלה בגורלו. לפי תיאוריה אחת, מאדים הופצץ באסטרואידים עצומים, כולל אסטרואיד אחד שהיה גדול יותר אפילו מהאסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים, שחיממו את הגלעין החיצוני עד כדי כך שהסעת החום (Convection) מהליבה לגלעין החיצוני פסקה, הברזל התקרר והדינמו שבק. כך או כך, לפני ארבעה מיליארד שנה מאדים הפסיק לייצר שדה מגנטי.
 
 

חדשות רעות למאדים

 
הזנב המגנטי שנתגלה במאדים הוא מעין בן-כלאיים ביון השדה המגנטי העצמאי של כדור הארץ לבין השדה המגנטי המושאל מן השמש של נוגה. חלקים ממאדים עדיין ממוגנטים כתוצאה מהשדה המגנטי הקדום, וכאשר השדות המגנטיים הללו באים במגע עם חלקיקים טעונים חשמלית מהשמש, נוצר זנב מגנטי מאחורי כוכב הלכת – בכיוון ההפוך מהשמש.
רוח השמש היא זרם של גז מוליך חשמלי שנושב מפני השטח של השמש במהירות של 1.6 מיליון קמ"ש. אותם חלקיקים טעונים נושאים עמם גם את השדות המגנטיים של השמש. כשהרוח הסולארית נושבת בכיוון ההופכי משדות מגנטיים מקומיים במאדים, שני השדות מתחברים יחד, כמו שני מגנטים בעלי מטען הפוך.
 
אילוסטרציה של מאדים, כפי שהיה לפני ארבעה מיליארד שנה: עם מים זורמים, אטמוספרה עבה ושדה מגנטי עצמאי. קרדיט: ESO/M. Kornmesser
 
 
ואלה לא חדשות טובות עבור מאדים המסכן, שאיבד כל כך הרבה לאורך השנים. מאחר שהזנב המגנטי נוצר באינטראקציה בין רוח השמש לשדות מגנטיים על פני הקרקע, חלקיקים טעונים באטמוספרה העליונה והדלילה ממילא של כוכב הלכת יכולים למצוא את עצמם נישאים לאורך הזנב הממוגנט – אל החלל. במילים אחרות, המעט שנותר מהאטמוספרה של מאדים ככל הנראה מתנדף לחלל לאורך קווי הזנב המגנטי.
 
היעדרו של שדה מגנטי סביב מאדים הוא אחד המכשולים הגדולים העומדים בפני יישובו של כוכב הלכת. אילון מאסק, מייסד SpaceX וטסלה, הציע בעבר להתניע מחדש את הדינמו של מאדים על ידי הפצצת הקטבים בראשי נפץ גרעיניים. רעיון פחות מופרך – אבל לא פחות נועז – הוצע בפברואר השנה, כשג'ים גרין מנאס"א הציע להציב מגנט דו-קוטבי בין מאדים לשמש כאמצעי לחולל הארצה (Terraforming) בכוכב הלכת. לפי התכנית, מגנט בסדר גודל מתאים יפסיק את בריחת האטמוספרה של מאדים לחלל, ויאפשר למאדים להגיע למחצית מהלחץ האטמוספרי של כדור הארץ, מה שיחמם את פני השטח, יפשיר את הקרח לכדי מים זורמים ויהפוך את מאדים למקום נסבל לחיות בו. 
 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}