מאדים הוא כוכב הלכת המסקרן במערכת השמש, ולא פחות משמונה רובוטים חוקרים אותו – מהחלל, מהאוויר הדליל ועל פני השטח. בימים הקרובים יצטרפו אליהם בזה אחר זה שלוש משימות שונות: המקפת אל-אמל של איחוד האמירויות, משימת טיאנוון 1 הסינית ומארס 2020 של נאס"א – הכוללת לראשונה גם מסוק.
בגלל המרחק הרב בין כוכבי הלכת, חלון ההזדמנויות לשיגור משימות מכדור הארץ למאדים נפתח אחת לשנתיים. חלון ההזדמנויות האחרון נפתח ב-30 ביולי ונסגר ב-15 באוגוסט אשתקד – אז שיגרה האנושות שלוש חלליות לעבר שכננו הקטן והקר. בימים אלה, אחרי מסע בן כחצי שנה, שלוש המשימות הללו כמעט ונוגעות בכוכב הלכת האדום.
שבריר שנייה עלול לחרוץ את גורלה של אל-אמל
המשימה הראשונה שתגיע למאדים היא מקפת איחוד האמירויות, אל-אמל ("התקווה") – המשימה הבין-פלנטרית הראשונה של מדינת המפרץ, ובכלל המשימה הראשונה של מדינה ערבית לחלל העמוק. המקפת האמירתית, ששוגרה ב-19 ביולי תנסה להיכנס למסלול סביב מאדים מחר (שני), 9 בפברואר, בשעה 17:41 לשעון ישראל. קודם לכן, החללית האמירתית תפעיל את מנועיה הראשיים למשך 27 דקות במטרה לבלום את מהירותה, מספיק כדי שכוח הכבידה של כוכב הלכת ילכוד אותה במסלול. התמרון המורכב הוא השלב הגורלי ביותר מאז שיגורה של המקפת. הפעלה מוקדמת מדי של המבערים עלולה לזרוק אותה למסלול סביב השמש, ואילו איחור קל עלול לרסק אותה על פני כוכב הלכת.
אם לא יהיו תקלות, אל-אמל תיכנס למסלולה הסופי – בין 20,000 ל-43,000 ק"מ מעל אדמת מאדים. משם, המקפת תחקור את האטמוספרה של מאדים, ובמשך שנתיים שלמות תמפה את קשרי הגומלין בינה לבין הרוח הסולארית ובינה לבין אירועי מזג אוויר על הקרקע, כמו סופות חול. על ידי מדידת בריחת המימן והחמצן היום, באיחוד האמירויות מקווים לשפוך אור חדש על התנאים ששררו במאדים הקדום ועל הסיבות לאובדן האטמוספרה של מאדים. האמירתיים מתכוונים לשתף את ממצאיהם בזמן אמת עם כ-200 מכוני מחקר בעולם, לרבות עם נאס"א.
6786187.jpg
הסינים בונים תשתית חלל מרשימה – גם במאדים
מאדים עוד לא יספיק להכיר את בן לווייתו החדש, וביום רביעי, 10 בפברואר, תגיע המשימה הסינית טיאנוון 1 ("שאלות שמימיות"). המשימה הסינית, הכוללת מקפת ורובר, שוגרה ב-23 ביולי והיא המשימה הראשונה של מעצמת החלל העולה לכוכב הלכת האדום. אחרי שתפעיל את מבעריה הראשיים כדי להיכנס למסלול סביב מאדים, המקפת טיאנוון 1 תצלם את פני השטח בחיפוש אחר אתר נחיתה מתאים לרובר – שבימים אלה נערכת בסין תחרות פומבית לבחירת שמו.
הרובר צפוי להישאר מחובר למקפת למשך חודשיים או שלושה לפני שבסין ינסו לנתקו מחללית האם – ולהנחיתו בשלום. אזור הנחיתה שנבחר נמצא בצפון-מזרח כוכב הלכת – מישור אוטופיה. המישור הוא אגן שנוצר מפגיעה עתיקה של אסטרואיד או כוכב שביט, והוא גם האזור בו נחתה הנחתת האמריקנית וייקינג 2 ב-1976. בתוך המישור רחב הידיים, סין מייעדת את אתר הנחיתה של הרובר לרצועה המשתרעת בין מישור איזיס להר הגעש אליסיום.
לאחר שינחת במישור אוטופיה, הרובר, שמשקלו 240 ק"ג והוא מונע על ידי לוחות סולאריים, יחקור את אדמת מאדים – בדגש על מציאת מאגרי קרח תת-קרקעיים באמצעות רדאר. הרובר צפוי לפעול למשך 90 יום מאדימיים, או 92 ימים ארציים, כשהוא מסתמך על המקפת טיאנוון 1 כתחנת ממסר לתקשורת עם כדור הארץ. במקביל, המקפת תערוך ניסויים משל עצמה, וצפויה לפעול למשך שנה מאדימית שלמה. טיאנוון 1 תשמש ברדאר דומה כדי למפות את המורפולוגיה והגיאולוגיה של מאדים, וכן תמדוד את השדה המגנטי ואת היונוספרה של כוכב הלכת.
האם יש חיים על מאדים? התשובה נמצאת באגם
מרגשות וחלוציות ככל שיהיו המשימות הערביות והסיניות למאדים, בקהילה המדעית עוקבים בדריכות אחר מסלולה של החללית השלישית – מארס 2020 של סוכנות החלל האמריקאית, ששוגרה ב-30 ביולי וצפויה לנחות במאדים ב-18 בפברואר, בשעה 22:55 לשעון ישראל. מארס 2020 תנחית בעדינות את הרובר החדיש – והמתוחכם ביותר בהיסטוריה – פרסרוורנס. לצד פרסווירנס, מארס 2020 כוללת גם מסוק ראשון מסוגו בשם אינג'יניואיטי. יחד, הרובוטים יחפשו מאובנים של אורגניזמים במכתש עתיק ומסקרן בשם ג'זירו, שהיה בעבר אגם.
בשבוע הבא, לקראת הנחיתה של מארס 2020, נספר לכם עוד על המשימה האסטרוביולוגית הראשונה של נאס"א מאז ויקינג 1 ו-2 ב-1976 – משימה שעתידה סוף סוף לענות על השאלה אם יש, או היו, חיים במאדים.
קראו עוד: