ביום שני, 26.11 בשעה 22:00 (שעון ישראל), משימת אינסייט (InSight) של נאס"א נחתה על כוכב הלכת האדום. שלא כמו הרוברים שפעלו ופועלים על מאדים, כמו ספיריט, אופרטוניטי וקיוריוסיטי, אינסייט נחתה באזור ששמו מישור האליסיום – מישור רחב ידיים, חדגוני ומשעמם, המשתרע על פני קו המשווה. מאינסייט אנחנו לא צפויים לקבל תמונות מרהיבות של הרים, ערוצים ומכתשים. וזה בסדר גמור, כי אינסייט לא נועדה לחקור את פני השטח של מאדים – אלא את ליבו.
מטרת הנחתת של נאס"א, שעזבה את כדור הארץ על גבי משגר אטלס 5 ב-5.5 השנה, היא להוות תחנת ניתור נייחת על מאדים. ולשם כך מישור האליסיום הוא מיקום מושלם: נמוך דיו כדי לאפשר להחללית עוד כמה שניות של בלימה, באמצעות מצנחים באוויר הדליל של מאדים; חף מבורות ומסלעים, כדי שהיא לא תתרסק בנחיתה; ומואר מספיק, כדי לאפשר לה למלא את המצברים לכל אורך השנה המאדימית. הנחיתה נמשכה כשש דקות, והיא למעשה השלב הקריטי במשימה, וכן המועד ביותר לתקלות.
landing_site.jpg
האתר שבו תובנה אינסייט מחר. זכויות תמונה: NASA
first_pic.jpg
התמונה הראשונה של מאדים שצולמה על ידי אינסייט, לאחר הנחיתה. קרדיט: NASA/JPL-Caltech
המשימה הראשונה שתחפור לעומק מאדים
אינסייט – ובשמה המלא, Mars Interior Exploration using Seismic Investigations Geodesy and Heat Transport – מצוידת בשלושה חיישנים מדעיים: סיסמוגרף, שינטר רעידות אדמה ורעשים אחרים; "חפרפרת", שתחפור באדמת מאדים לעומק של חמישה מטרים כדי לבדוק את הטמפרטורה מתחת לפני השטח; ומכשיר שימדוד את מהירות הסיבוב של כוכב הלכת על צירו.
יחד, חיישנים אלו עתידים לספק לנו הצצה ראשונה לקרביים של כוכב לכת זר – לגודל ולהרכב הגלעין, המעטפת והקרום – ולאפשר למדענים להשוות את אלו לפנים כדור הארץ. בנאס"א מקווים שהצצה תספק תובנות חדשות לגבי ראשית מערכת השמש והיווצרות כוכבי הלכת הסלעיים.
pia22812-nasa.jpg
ככלל, כל כוכבי הלכת הסלעיים במערכת השמש, וככל הנראה כל כוכבי הלכת הסלעיים ביקום בכלל, נוצרים בתהליך שנקרא דיפרנציאציה פלנטרית (planetary differentiation). בתהליך זה מופרדים החומרים השונים לפי תכונותיהם הפיזיות והכימיות, כך שחומרים בעלי מסה כבדה יותר יותר שוקעים פנימה וחומרים צפופים פחות מתרוממים אל פני השטח. מסיבה זו גלעין כדור הארץ מורכב מיסודות מתכתיים כבדים כמו ברזל וניקל, ואילו יסודות קלים יותר, כמו חמצן, סיליקון ואלומיניום, מרכבים את קרום כדור הארץ – עליו כולנו חיים.
אלא שדיפרנציאציה פלנטרית היא תהליך שאנו יודעים מעט מאוד לגביו, שכן יש בידינו מידע רק על דוגמה אחת שלו – כדור הארץ. על ידי השוואת תוצאות התהליך בכדור הארץ לאלו של מאדים, משימת אינסייט צפויה לספק הסבר טוב יותר לאבולוציה של כוכבי לכת סלעיים.
insight_launch.jpg
אינסייט משתגרת. המשימה הבין-פלנטרית הראשונה ששוגרה מהחוף המערבי של ארה"ב | קרדיט: NASA/Bill Ingalls
כמובן, אינסייט לא תשפוך אור רק על עברו של כדור הארץ – אלא גם על ההווה של מאדים. הסיסמוגרף הרגיש להפליא של אינסייט מסוגל לזהות ויברציות ברמה שתאפשר לו לנתר רעידות אדמה ופעילות טקטונית במאדים – אם אמנם מאדים עוד פעיל גאולוגית – וכן למדוד את היקף פגיעת המטאוריטים בעולם דליל האטמוספרה. הסיסמוגרף אמור גם לאשש הממצאים המעידים על קיומם של כיסי מים נוזלים מתחת לפני השטח. אם הם שם, הסיסמוגרף של אינסייט יחוש בהם.
כאן תוכלו לצפות בתהליך הנחיתה: