עדכון (ראשון 24.4.22): עקב תנאי מזג האוויר נדחתה שוב חזרת צוות Ax-1. ביום שני ה-25.04, בשעה 03:55 לפנות בוקר (שעון ישראל) יחל תהליך הניתוק (undocking) מתחנת החלל הבינלאומית. הנחיתה בכדור הארץ (Splashdown) מתוכננת ליום שני, ה- 25.04 בשעה 20:00 (שעון ישראל).
***
עדכון (חמישי, 21.4.22): נאס"א הודיעה הבוקר כי משימת Ax-1 תתנתק מתחנת החלל הבינלואמית עם חללית הדרגון בלילה שבין שבת לראשון בשעה 3:35 לפנות בוקר (שעון ישראל). החללית – ובה ארבעת האסטרונאוטים, וביניהם איתן סטיבה – צפויה לנחות מול חופי פלורידה ביום ראשון בשעה 20:46. אם נחיתה זו תתבצע כמתוכנן, סטיבה צפוי לשהות בחלל סך הכל 17 ימים, מתוכם 15 בתחנת החלל.
[node:field_countdown]
***
חברת אקסיום ספייס הודיעה כי צוות משימת Ax-1 ימשיך לעגון בתחנת החלל הבינלאומית בשל תנאי מזג אוויר קשים במפרץ מקסיקו. לפי התוכנית המקורית, חללית הדרגון אמורה הייתה להתנתק מתחנת החלל אתמול (שלישי) ולשוב היום לכדור הארץ. בינתיים, צוות המשימה הפרטית הראשונה בהיסטוריה לתחנת החלל הבינלאומית – מייקל לופז-אלגריה, לארי קונור, מארק פאת'י והישראלי איתן סטיבה – נשארים בחלל לעוד כמה ימים.
כאמור, חללית הדרגון עדיין עוגנת בתחנה – אך חברי הצוות כבר חזרו לדרגון ונפרדו אמש מצוות אקספדישן 67 בטקס המסורתי.
צוות התחנה מונה שבעה אסטרונאוטים: שלושה מנאס"א, גרמני אחד מסוכנות החלל האירופית ושלושה קוסמונאוטים של סוכנות החלל הרוסית. רבים מאנשי הצוות לקחו חלק בניסויי המשימה הפרטית של Ax-1, ובפרט בניסויי משימת רקיע של איתן סטיבה.
"הגענו לסופה של משימה בת עשרה ימים", אמר מפקד התחנה, תומס מרשברן, בטקס הפרידה. "הייתה תקופה עמוסה להפליא ולהפתיע. חברי אנחנו מרגישים כבוד רב לקחת חלק במשימה הזאת. חברינו ממשימת Ax-1 הביאו עמם שורה עצומה של ניסויים מדעיים. זהו רגע היסטורי. צוות Ax-1 פתחו את הדלת לטיסות נוספות, שיביאו יותר אנשים לחלל ויותר מדע לחלל".
סטיבה, שאיחר לטקס, מסר: "איחרתי לפגישה הזאת כי בדיוק היה מעבר מעל ישראל, עם שמיים בהירים, וזה היה כיף גדול לראות את ישראל מצפון עד דרום. עשרת הימים פה היו מיוחדים במינם. כל הצוות נתן יד, ואנחנו עזרנו להם בפעילויות שלהם, ושיתוף הפעולה הבינלאומי הזה הוא מרשים ומיוחד במינו. למדנו המון ואני מרגיש כאילו רק התחלתי ואני מוכן להישאר פה עוד חודש נוסף. שלום לכולם וחג שמח".
טקס הפרידה מצוות תחנת החלל הבינלאומית. סטיבה מדבר החל מדקה 05:50.
גיפלטע רוסי, שדוני ברקים ואפוד קרינה מתוצרת כחול-לבן
ביום שישי חגג סטיבה את ליל הסדר בחלל החיצון. סטיבה הוא האסטרונאוט היהודי השני שעושה זאת. קדם לו אסטרונאוט נאס"א היהודי גארט רייזמן, שחגג את ליל הסדר הראשון מחוץ לכדור הארץ ב-2008. בראיון ל"מעריב" סיפר סטיבה: "אין לי את הכול, אבל יש לי מספיק. לקחתי מצה לחלל. וחוץ מזה, הצוות הרוסי הציע לי גפילטע פיש, ואמר שהוא טעים במיוחד. הם מכירים את המסורת שלנו, אז כן, גם את זה יש לי".
הגיפלטע הרוסי היה הפוגה קצרה בסך הכול בלוח הזמנים העמוס של האסטרונאוט הישראלי השני, שהקדיש את ליל הסדר לצילום שדוני ברקים במסגרת ניסוי ILAN-ES. השדונים הם תוצאה של סופות ברקים המתחוללות באטמוספרה העליונה של כדור הארץ, בגובה של בין 50 ל-90 ק"מ מעל פני הים, וסטיבה צילם אותם לאורך היום מעל איי קלדוניה החדשה, סמוך לאוסטרליה, מעל רואנדה ולבסוף מעל פפואה גינאה החדשה. מטרת ניסוי ILAN-ES, שנקרא על שם אילן רמון ז"ל שצילם את שדוני הברקים מסיפון מעבורת החלל קולומביה, היא להבין טוב יותר אילו התופעות האלקטרומגנטיות וכן להבין אם יש קשר בין תדירותם להתחממות כדור הארץ. הניסוי נערך על ידי פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן ופרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב.
בנוסף ערך סטיבה בדיקות ארגונומיות לאפוד אסטרו-ראד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. האפוד המיוחד פותח על מנת להגן על אסטרונאוטים מפני קרינה במהלך משימות חלל ממושכות, כמו לירח ולמאדים. בקיץ 2022 ישגר משגר ה-SLS (מערכת שיגור לחלל) את החללית אוריון של נאס"א להקיף את הירח במסגרת משימת ארטמיס 1. משימה זו לא תהיה מאוישת, במקום אסטרונאוטים בשר ודם ישבו בה שתי בובות ניסוי – "הלגה" ו"זוהר" – כאשר זוהר תלבש את האפוד של סטמראד הישראלית.
ואילו ביום שבת סיים סטיבה שני ניסויים בביולוגיה. בניסוי הראשון, שנערך על מעבדה זעירה של חברת ספייס פארמה הישראלית, נבדקה התמיינות של תאי שריר ועצם אנושיים עם וללא סידן אמורפי – במטרה למנוע את הידלדלות העצם והשריר בעקבות שהייה ארוכה בתנאי מיקרו כבידה.
rakia_wix_007_autoOrient_g.jpg
הניסוי השני שנערך בשבת, גם כן על גבי המעבדה הזעירה של ספייס פארמה, הוא ניסוי של חברת אלף פארמס הישראלית. אלף פארמס מפתחת בשר מתורבת, ומטרת הניסוי הייתה לבדוק גדילה והתמיינות של תאי שריר בתנאי מיקרו-כבידה בהשוואה לתנאים בכדור הארץ, כך שבעתיד גם אסטרונאוטים במשימות ארוכות טווח, למשל למאדים, יוכלו לאכול סטייק טוב מפעם לפעם.
בהמשך ביצע סטיבה כמה ניסויים מניסויי ספייסלאב של תלמידי תיכון מרחבי הארץ, כמו ניסוי המיקרוביוטה של תלמידי תיכון חדש בתל אביב שנועד לבחון את השפעת תנאי המיקרו-כבידה על חיידקי המיקרוביוטה במעי וכן את השפעת האנטיביוטיקה על החיידקים הללו. ניסוי אחר, שהציעו ותכננו תלמידי תיכון אמי"ת צפת, בדק את האפשרות להשתמש באבקת זרעי מורינגה וחתיכות נחושת על מנת לטהר מי שתייה בחלל.
שעת סיפור מהחלל
ואילו אתמול ערך סטיבה את שעת הסיפור הראשונה בעברית מהחלל החיצון, כשהקריא לעשרות אלפי ילדים בישראל את "יופי של עולם" מאת פאול קור בתרגום יעל גובר. סטיבה השתמש בעותק מוקטן שהוכן במיוחד למשימת רקיע, כדי לעמוד בדרישות הנפח של אקסיום, ספייס אקס ונאס"א. סטיבה פנה גם לילדים דוברי ערבית, ולאחר מכן נשמעה הקלטה של הקראת הספר בשפה זו.
שעת סיפור מתחנת החלל הבינלאומית.
