קרבתו של הירח מזכירה לנו עד כמה מסלולו חריג

שתף: 
 
 
החודש יתקרב הירח לכדור הארץ ויהיה במרחקו הקטן ביותר לכדור הארץ בתקופה של 86 שנה (משנת 1948 ועד 2034). ב- 14 בנובמבר בשעה 13:23 (שעון ישראל) הירח יגיע לקרבה מקסימלית של 356,512 ק"מ מכדור הארץ ולאחר שתשקע השמש יהיה ניתן לראותו בשמי הערב במלוא הדרו: 30% בהיר יותר ו- 14% גדול יותר מירח מלא כאשר הוא בנקודה הרחוקה ביותר מאיתנו, במרחק של 406,696 ק"מ. ניתן להינות מהתופעה בעין בלתי מזוינת ולמי שמעוניין במבט קרוב יותר, מצפה הכוכבים בגבעתיים יערוך תצפית מיוחדת לרגל האירוע
 
זהו החודש השני ברציפות שבו הירח זוכה לשם ההירואי "סופרמון" (סופר ירח), המעיד על קרבתו לכדור הארץ. פעם קודמת זה קרה ב- 16 באוקטובר וזה יקרה שוב, בפעם השלישית והאחרונה לשנה זו, ב- 14 בדצמבר. זה קורה כמה פעמים מדי שנה והסיבה לכך היא פשוטה: מסלול הירח סביב כדור הארץ אינו מסלול מעגלי, אלא אליפטי. במסלולו זה הוא מגיע למרחקים שונים מכדור הארץ, כשההפרש בין נקודות הקיצון הוא למעלה מ- 48 אלף ק"מ. ואולם, המסלול האליפטי אינו זהה מדי שנה וכך, משתנות נקודות הקיצון. הפעם הבאה שבה הירח יגיע לקרבה אליה הוא יגיע ב- 14 לחודש, תהיה ב- 25 בנובמבר 2034. 
 
 

למה כדאי להביט למעלה?

 
הירח הוא בן הלוויה הנאמן והקרוב ביותר שנראה בשמי הלילה. אך עד כמה שהוא נראה לנו קרוב, קשה לתפוס את מרחקו העצום, 384,403 ק"מ בממוצע. במרחק זה היינו יכולים לסדר בשורה את כל כוכבי הלכת במערכת השמש ועדיין היה נשאר לנו מקום. אז אמנם הסופרמון של החודש שובר שיא של קרבה מאז 1948, אך במרחקים אדירים אלה לא תבחינו בההבדל בינו לבין הסופרמון של חודש שעבר. למעשה, שם התופעה עצמו עלול להטעות: אם "סופרמון" היה גדול יותר מירח רגיל כמו ש"סופרמן" חזק יותר מאדם רגיל, היינו מצפים לראות ירח הרבה יותר גדול, בעוד שלמעשה השינוי אינו נראה עד כדי כך דרמטי. 
 
מדוע אם כן הירח נראה לעיתים גדול יותר משמעותית? לפעמים הוא אף נדמה בגדלים שונים באותו הלילה! הסיבה לכך היא אשליה אופטית. האופן שבו אנו תופסים ממדים (גודל, בהירות, עוצמה) תלוי הרבה בהשוואה יחסית. ירח מלא התלוי במרכז שמים שחורים וריקים ייראה קטן כי אין למה להשוות אותו. אך אם פתאום יחלוף מעל ראשנו מטוס קרוב על רקע הירח, האשליה תתנפץ בן רגע והירח לפתע ייראה גדול. גודל הירח אינו משתנה במהלך הלילה; באופק הוא נראה גדול יותר, משום שיש אובייקטים מוכרים להשוות אותו אליהם, כמו עצים ובתים. 
 
 
אז מדוע כן כדאי לשים לב החודש לירח? קרבתו של הירח מזכירה לנו עד כמה הגוף השמימי הזה מיוחד במינו במערכת השמש. ממדיו הגדולים יחסית לירחיהם של כוכבים סלעיים אחרים ומסלולו המוזר מבחינת מרחקו ונטייתו הם חידה ומקור למחקר ענף בתחום האסטרונומיה. רק החודש התבשרנו על מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature, המציע מודל חדש המסביר את יחסי הגומלין בין כדור הארץ לירח. המודל החדש מציע שההתנגשות בין כדור הארץ לבין גוף שמימי אחר בגודל של מאדים, אשר יצרה את הירח, הכניסה את כדור הארץ לסיבוב מהיר ביותר (יממה חלפה תוך שעתיים וחצי!) ובהטייה של 60 - 80 מעלות. ההדמיות של החוקרים מראות כיצד הואטה מהירות הסיבוב הזו בהשפעת הירח במשך 4 מיליארד שנה וכיצד הדבר השפיע גם על מסלולו האליפטי של הירח. ב- 14 בנובמבר בן הלוויה ההפכפך שלנו - זה שאחראי על כוחות הגאות והשפל וייצב את ציר הסיבוב של כדור הארץ באופן שמאפשר את עונות השנה - יהיה הכי קרוב מזה כמעט שבעים שנה. לא תנופפו לשלום?
 
 
הדמיה של השתנות הירח על פני שנה שלמה: