Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

רוח גבית לבראשית2: משרד המדע יתקצב את החללית לירח ב- 20 מיליון ש"ח

סוכנות החלל הישראלית פנתה לנאס"א בכדי לבחון את הרחבת שיתוף הפעולה בתוכנית בראשית 2

5.05.2019
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
מימין לשמאל: ד"ר עידו ענתבי, מוריס קאהן, אופיר אקוניס ועפר דורון | קרדיט: אלון רון
מימין לשמאל: ד"ר עידו ענתבי, מוריס קאהן, אופיר אקוניס ועפר דורון | קרדיט: אלון רון

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה תתמוך במשימת החללית "בראשית 2" ב-20 מיליון שקלים, פי שניים מהתמיכה לה זכתה בראשית 1. כך הודיע היום (ראשון) שר המדע אופיר אקוניס בישיבת הממשלה. אקוניס עדכן גם כי סוכנות החלל הישראלית פנתה לנאס"א כדי לבחון את הגדלת מעורבותה בתוכנית בראשית.

 

ישראל היא המדינה השביעית בעולם שהגיעה לירח, גם אם לא בנחיתה רכה כפי שתוכנן. החללית שבנתה עמותת SpaceIL והתעשיה האווירית לישראל, שוגרה לירח הספיקה לשלוח שתי תמונות, אך דקות אחדות לפני הנחיתה, בגובה של פחות מעשרה קילומטרים, חל שיבוש במערכותיה שהוביל להתרסקותה.

 

לאחר התרסקות החללית פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו למוריס קאהן, שהיה התורם העיקרי לפרויקט, ואמר: "אם בהתחלה לא תצליח, תנסה שוב. הגענו לירח, אבל אנחנו רוצים לנחות יותר בנחת. זה לניסיון הבא. עצם הניסיון הוא הישג כביר". יומיים לאחר מכן, ב-13 באפריל, הכריז מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL והתורם העיקרי לפרויקט, על פרויקט בראשית 2.

 

"פרויקט בראשית ריתק ואיחד את כל אזרחי ישראל בציפייה לנחיתה מוצלחת על הירח", אמר השר אקוניס בישיבת הממשלה. "העניין הציבורי העצום, לצד ההישגים הטכנולוגיים פורצי הדרך, חידדו את הצורך בהגדלת ההתגייסות העצומה להצלחת הפרויקט. אין לי ספק שההחלטה להכפיל את התמיכה הממשלתית ולהעמקת שיתוף הפעולה מול סוכנות החלל האמריקאית תסייע להצלחת בראשית 2 ולנחיתתה בהצלחה על הירח".

 

בפרויקט בראשית הראשון העניקה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע תמיכה בגובה של כ- 10 מיליון ש"ח במגוון פרויקטים, שהושקעו בין השאר בפיתוחים טכנולוגים לצד פעילויות חינוכיות. בנוסף, לאור הקשר הטוב בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א, הסוכנות יזמה וחתמה הסכם בין נאס"א עבור עמותת SpaceIL. ההסכם אפשר סיוע לעמותה במעקב אחר החללית, מתן תקשורת לחלל העמוק ומטרות מדעיות שונות.

תגיות:
  • החללית בראשית: חללית ישראלית לירח
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

צפו: חללית יפנית מפציצה אסטרואיד

החללית היפנית היאבוסה-2 (ביפנית: "בז") הפציצה את האסטרואיד רְיוּגוּ – ואיתרה את מכתש הפגיעה.

עודד כרמלי
2.05.2019
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
אילוסטרציה של היאבוסה-2 שואבת דגימות מהמכתש הטרי בריוגו. קרדיט: JAXA/Akihiro Ikeshita
אילוסטרציה של היאבוסה-2 שואבת דגימות מהמכתש הטרי בריוגו. קרדיט: JAXA/Akihiro Ikeshita

ב-4 באפריל, משימת היאבוסה-2 של סוכנות החלל היפנית הטילה "פצצה" על האסטרואיד ריוגו: קליע נחושת במשקל שני קילוגרמים, שנורה מהחללית במהירות שני קילומטרים לשנייה. ראיתם פעם חללית מפציצה אסטרואיד? אז הנה ההזדמנות שלכם: בסרטון להלן אנו רואים את הפצצה משתחררת מהיאבוסה-2, כמעט עד לרגע ההפצצה:

 

לאחר הטלת הקליע, החללית מיהרה לעבור לצד השני של האסטרואיד כדי להימנע מהריקושטים – ואז חזרה ב-25 באפריל לבחון את המכתש הטרי, שקוטרו כ-20 מטרים. בתמונת האחרי-לפני להלן ניתן לראות את המכתש שנוצר:

042619_lg_hayabusa2-ryugu_feat.jpg

המכתש הטרי, שקוטרו כ-20 מטרים, מימין
המכתש הטרי, שקוטרו כ-20 מטרים, מימין, כפי שצולם ב- 25 במרץ. משמאל, אותה קרקע, שצולמה ב-22 במרץ. קרדיט: JAXA

 

זרוע רובוטית שתצא מהחללית תאסוף בקרוב דוגמיות קרקע מהמכתש המלאכותי במטרה להשיבן לכדור הארץ.

 

היאבוסה-2 הגיעה לאסטרואיד ריוגו ביוני 2018, בתום מסע של שלוש שנים וחצי בחלל. ריוגו הוא אסטרואיד קרוב-ארץ (Near-Earth object) שהתגלה ב-1999, וקוטרו כ-900 מטרים.

 

אסטרואידים הם מעין "קופסה שחורה" מראשית היווצרות מערכת השמש, שלא השתנו לאורך מיליארדי שנים, ובסוכנות החלל היפנית מקווים שחשיפת אוצרותיו של ריוגו תספק לנו הבנה טובה יותר של האבולוציה של מערכת השמש, של כדור הארץ ושל החיים עצמם. לפי הסברה המקובלת, אסטרואידים כמו ריוגו הם שהביאו לכדור הארץ את רוב המים באוקיינוסים, וכן את התרכובות האורגניות שמהוות את אבני הבניין לחיים.

 

מלבד העניין המחקרי העצום באסטרואיד והסיפור שהוא עשוי לספר לנו על ההיסטוריה, , צריך לזכור כי אסטרואידים מסוגו של ריוגו עלולים להתנגש יום אחד בכדור הארץ. לכן הבנה טובה יותר שלהם, וניסיונות הפצצה שלהם, יכולים לשרת אותנו בעתיד.

 

בנוסף לפצצה, החללית היאבוסה-2 שחררה שלושה רוברים קטנים לקפץ על פני השטח של האסטרואיד, וכן מעבדה נייחת (שמסוגלת לקפץ פעם אחת) בשם MASCOT – שהמחשב שלה הוא מתוצרת רמון צ'יפס הישראלית.

 

בדצמבר 2019 תצא החללית חזרה לכדור הארץ במסלול מקוצר, בשל תזוזת הארץ והאסטרואיד, מסע שיארך עוד שנה וחצי. בדצמבר 2020 תשחרר היאבוסה-2 את מטענה היקר, בתקווה שזה ינחת נחיתה רכה בדרום אוסטרליה – ומשם יעשה את דרכו למעבדות ביפן. אם המשימה תצליח, היא תחזיר את הכמויות המשמעויות ביותר של דגימות מעולם אחר מאז הדוגמיות שאספה נאס"א מהירח במשימות אפולו.

 

תגיות:
  • אסטרואיד

איך יודעים מהי מהירות האור?

253

במאה ה- 17 גלילאו גלילאי האמין שמהירות האור היא סופית וכדי למדוד אותה, שלח את עוזרו בלילה למרחק של כקילומטר וחצי והדליק עששית. ברגע שהעוזר ראה את אור העששית, הוא התבקש להדליק את העששית שלו וגלילאי מדד את הזמן שחלף מהרגע שהדליק את העששית שלו ועד שראה את העששית של עוזרו. אבל כמובן, האור נע במהירות רבה מדי כדי למדוד אותו כך. 

 

2d612b4a2192c93c34486bb73311ce4f.gif

מדידת מהירות האור | אונ' קולורדו, המחלקה לפיסיקה
מדידת מהירות האור | אונ' קולורדו, המחלקה לפיסיקה
 
תוך כמה עשרות שנים, האסטרונום הדני אולף רומר, הגיע די קרוב לתוצאה כשהוא מדד את זמני הליקויים של ירחי צדק. כיום, גם אתם יכולים למדוד את המהירות המרבית ביקום וזאת באמצעות שוקולד (או מרשמלו) ומכשיר מיקרו ביתי. 
 
וזו בהחלט מהירות מסחררת. נניח שכביש איילון היה נסלל עד לירח. לו היינו נוסעים במהירות המותרת ללא עצירות, 24 שעות רצופות ביממה, היינו מגיעים לירח תוך למעלה מחמישה חודשים. ובמהירות האור? שניה ורבע בלבד:
 
הזמן שלוקח לאור להגיע מכדור הארץ לירח | Cantus, וויקימדיה
המהירות שלוקח לאור להגיע מכדור הארץ לירח | Cantus, וויקימדיה
 
במהירות זו, זה גם הזמן שייקח להקיף את כדור הארץ בקו המשווה כמעט תשע וחצי פעמים. 
 
אז בואו נדמיין שנוכל מתישהו להגיע קרוב למהירות הזו. לאן נוכל להגיע?
 
3
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מה נעשה אם נדע שאסטרואיד הולך לפגוע בכדור הארץ? נאס"א ו-ESA בתרגיל פתוח לציבור

הצטרפו לעדכונים השוטפים מהתרגיל – וראו כיצד מדענים ורשויות שונות מגיבות לאיום התיאורטי

עודד כרמלי
30.04.2019
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיית אמן של אסטרואיד פוגע בכדור הארץ. קרדיט: ESA
הדמיית אמן של אסטרואיד פוגע בכדור הארץ. קרדיט: ESA

דמיינו את התרחיש הבא: ביום שישי האחרון, ה-26 במרץ, מתגלה אסטרואיד חדש שמסלולו סביב השמש עובר עד כדי 0.05 יחידות אסטרונומיות מאתנו (המרחק בין כדור הארץ לשמש). אחרי שהוא מקבל שם כמיטב המסורת, PDC 2019, מדענים של סוכנויות החלל האמריקנית והאירופית, נאס"א ו-ESA, עורכים חישובים נוספים, המצביעים על כך שהסלע עלול לפגוע בכדור הארץ ב-29 באפריל 2027.

 

כך מתחיל התרחיש – הבדיוני לעת עתה – של שתי סוכנויות החלל במסגרת כנס ההגנה הפלנטרית של 2019 בקולג' פארק, מרילנד. במהלך התרגיל ינסו צוותים מנאס"א, מ-ESA ומהסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום פימ"ה, להבין כיצד יש להגיב לאיום מהשמיים, בתקווה להכין את עצמם לקראת סכנה ממשית.

 

2019pdcd2.jpg

מסלולו של האסטרואיד המדומיין מדף התרגיל. קרדיט: CNEOS
מסלולו של האסטרואיד המדומיין מדף התרגיל. קרדיט: CNEOS

 

התרגיל יכלול הערכת נזקים אפשריים לאזורים שונים בעולם, תקשורת בין סוכנויות חלל וממשלות, וכמובן הצעות להסטת האסטרואיד ממסלולו. במשך חמישה ימים, שידמו שמונה שנים במציאות, הגורמים השונים יגיבו לאירועים שעה שמדענים חושפים נתונים נוספים לגבי העצם – והציבור הרחב מוזמן לעקוב אחרי התרגיל בדף ייעודי שנפתח באתר המרכז לחקר גופים קרובי ארץ (CNEOS) וברשתות החברתיות.

 

קראו עוד:

  • להציל את העולם: האמריקאים יפגעו באסטרואיד – והאירופאים יחקרו את הפגיעה
  • ציידי האסטרואידים: ישראל לקחה חלק בתרגיל של נאס"א המדמה איום פגיעת אסטרואיד
  • האם מה שקרה לדינוזאורים עלול אי פעם לקרות גם לנו?
 

המשימה: לאתר איומי אסטרואידים

עד היום מעולם לא התגלה אסטרואיד שעושה את דרכו לכדור הארץ, והסיבה לכך היא שעד לפני כמה שנים פשוט לא הייתה לנו את היכולת הטכנית לגלות אסטרואידים מבעוד מועד.

 

בשנות ה-90' הורה הקונגרס לנאס"א לאתר לפחות 90% מהאסטרואידים שמסלולם מביא אותם למרחק הקטן מ-50 מיליון ק"מ מאתנו וקוטרם למעלה מקילומטר – אסטרואידים שעלולים להחריב את הציוויליזציה האנושית כולה, בדומה לפגיעה שחיסלה את הדינוזאורים. ב-2010 השלימה נאס"א את משימתה, והיום אנו יודעים על כ-50 אסטרואידים קרובים ועצומים כאלה (למען הסר ספק: אף אחד מאלה לא צפוי לפגוע בכדור הארץ בעתיד הנראה לעין).

 

ב-2005, המחוקקים האמריקנים הטילו על נאס"א משימה נוספת: לזהות 90% מהאסטרואידים הבינוניים, בגודל של 140 מטרים ומעלה, עד שנת 2020. אסטרואידים אלה עלולים להשמיד מדינה שלמה אם יפגעו בה. נכון ל-2019 נמצאו למעלה מ-8,000 אסטרואידים בינוניים שמסלולם מתקרב למסלול כדור הארץ, ועשרות אסטרואידים חדשים מתגלים מדי חודש. החדשות הרעות: המספר הזה מהווה רק כשליש מכל האסטרואידים הגדולים בסביבתנו. לפי הערכות, ישנם כ-17,000 אסטרואידים בינוניים נוספים המתחככים במסלול כדור הארץ, וברור שנאס"א כבר לא תעמוד במועד המקורי.

2013_Chelyabinsk_meteor_trace.jpg

שובל העשן מעל צ'ליאבניסק ב-2013. קרדיט: Alex Alishevskikh
שובל העשן מעל צ'ליאבניסק ב-2013. קרדיט: Alex Alishevskikh

 

ומה באשר לאסטרואידים הקטנים מקוטר של 140 מטרים? אותם קשה עד בלתי אפשרי לאתר, בשל המרחקים האדירים בחלל והיותם עצמים עמומים. לפי הערכות ישנם עשרות מיליוני אסטרואידים קטנים בסביבתנו שעלולים לגרום לנזקים חסרי תקדים ברכוש ובנפש אם יפגעו במטרופולין מאוכלס, ובטכנולוגיה הנוכחית אין לנו כל דרך לזהות אותם לפני הפגיעה. כך, למשל, ב-15 בפברואר 2013 התפוצץ אסטרואיד בקוטר של כ-20 מטרים מעל העיר צ'ליאבניסק שברוסיה. האסטרואיד הקטן, שלא התגלה לפני שחדר לאטמוספרה, שחרר אנרגיה של כ-500 קילוטון חומר נפץ, או כ-30 פעמים הפצצה האטומית שהוטלה על הירושימה. כ-1,500 בני אדם נפצעו מגל ההדף, ובכל זאת – נותר רק לדמיין מה היה קורה אם האסטרואיד היה פוגע בקרקע.

 

מגנים על כדור הארץ

במקביל, מדענים עובדים על מציאת פתרונות אפשריים להסטת אסטרואידים – אם וכאשר יתגלה אסטרואיד העושה את דרכו אלינו. ב-2022, החללית דארט ("חץ") של סוכנות החלל האמריקנית תתנגש באסטרואיד הבינוני דידימון, בניסיון לשנות את מסלולו. בשלב שני, ב-2026, החללית האירופאית הרה תחקור את דידימון הפגוע בניסיון לאסוף מידע שלא ניתן לאסוף מכדור הארץ – כמו מסתו, פני השטח שלו וצורת המכתש שיצרה דארט. כל זאת בניסיון לבחון האם הסטת אסטרואידים ממסלולם באמצעות התנגשות היא אפשרית, למקרה שאסטרואיד כזה יעמיד את עולמנו בסכנה.

 

סימני שאלה רבים עוד מרחפים מעל האסטרואיד המסוכן ש"התגלה". בתום היום הראשון לתרגיל, מדענים מעריכים שקוטרו בין 100 ל-300 מטרים, וישנו סיכוי של 1% לפגיעה בכדור הארץ ב-2027. רוצים לעקוב אחר ההתפתחויות המרעישות? היכנסו לדף התרגיל וקבלו עדכונים יומיים.

תגיות:
  • אסטרואיד
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

בחזרה למסלול: יצירת סרטון סטופ-מושן בנושא מסלולי לווייני כדור הארץ

נושא
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
אומנות ויצירה
משך פעילות
90 דקות
קהל יעד
ז' - ט'
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
הלוויין סיגנוס מתקרב לתחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: NASA
מעלינו שטים אלפי לוויינים מלאכותיים. הם נעים בחלל מסביב לכדור הארץ ומקיפים אותו. לכל לוויין אופי וייעוד משלו. הלוויינים נשלחו למשימות הנוגעות לכדור הארץ כגון צילום, תקשורת, ריגול ועוד. לכל לוויין משימה משלו, איכויות משלו, וגם קצב ותנועה משלו. אם כך, איך אלפי הלוויינים אינם מתנגשים זה בזה?
 
במערכך פעילות זה נבין את תנועת הלוויינים ביחס לכדור הארץ בעזרת יצירת סרטון stop-motion. 
 
מומלץ להעביר את מערך השיעור "נכנסים למסלול: היכן סובבים הלוויינים ביחס לכדור הארץ" כהקדמה למערך פעילות זה.
קבצים מצורפים:
בחזרה למסלול - מערך פעילות
בחזרה למסלול- עזרים
פורסם בתאריך:
28.04.2019
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

משחק טאבו: סוגי הלוויינים והכלים בחלל

נושא
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
מדע וטכנולוגיה
משך פעילות
30 דקות
קהל יעד
ז' - ט'
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
כלי ניסוי של נאס"א מעל שריפות שפרצו בקליפורניה. קרדיט: NASA/Stu Broce
מדי יום ביומו אנו בודקים את תחזית מזג האויר, מנווטים ב- GPS ואפילו צופים בטלוויזיה לוויינית. את הפעולות הפשוטות האלו אנו מקיימים בעזרת המצאות שפותחו לחקר כדור הארץ והחלל. במערך פעילות זה נכיר את כלי החלל שפותחו על ידי האדם באמצעות משחק "טאבו".
 
מטרה: התלמיד יסביר אילו מוצרים תעשייתיים קיימים בחלל והיכן הם ממוקמים.
 
מומלץ ללמד את מערך השיעור "נכנסים למסלול: היכן סובבים הלוויינים ביחס לכדור הארץ" כהקדמה למערך פעילות זה>>
קבצים מצורפים:
הכלים שלנו בחלל- מערך פעילות
הכלים שלנו בחלל- כרטיסיות טאבו
הכלים שלנו בחלל- מצגת משחק
פורסם בתאריך:
28.04.2019
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

האזינו: נאס"א הקליטה רעידת אדמה במאדים

הנחתת אינסייט של נאס"א נשלחת למדוד את "הדופק" של מאדים – והצליחה להוכיח שגם במאדים האדמה רועדת

עודד כרמלי
24.04.2019
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הסיסמוגרף על אדמת מאדים, כפי שצולם על ידי אינסייט ב-7 באפריל 2019. קרדיט: NASA/JPL-Caltech
הסיסמוגרף על אדמת מאדים, כפי שצולם על ידי אינסייט ב-7 באפריל 2019. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

שמעתם פעם רעידת אדמה על מאדים? הנחתת אינסייט (InSight) של נאס"א, שנחתה באזור קו המשווה של מאדים בנובמבר 2018, הצליחה למדוד – ולהקליט – את רעידת האדמה המאדימית (Marsquake) הראשונה בהיסטוריה ב-6 באפריל.

כאן בכדור הארץ, רעידות אדמה נגרמות בעיקר על ידי תנועת הלוחות הטקטוניים. במאדים אין פעילות כזו, אולם מדענים חשדו במשך זמן רב שייתכנו רעידות אדמה חלשות ופזורות על כוכב הלכת האדום כתוצאה מההתקררות האיטית של ליבתו – בדומה לרחשים שאנו שומעים במזג אוויר קר במיוחד, כשחומרים שונים בבית מתכווצים ומתחככים זה בזה.

וכך זה נשמע. כמו בטן מקרקרת ברוח.

 

אינסייט נשלחה להציב תחנת ניתור נייחת על מאדים, המצוידת בשלושה חיישנים מדעיים: סיסמוגרף שינתר רעידות אדמה, "חפרפרת" שתחפור באדמת מאדים לעומק של חמישה מטרים כדי לבדוק את הטמפרטורה מתחת לפני השטח ומכשיר שימדוד את מהירות הסיבוב של כוכב הלכת על צירו. יחד, חיישנים אלו עתידים לספק לנו הצצה ראשונה לקרביים של כוכב לכת זר – לגודל ולהרכב הגלעין, המעטפת והקרום – ולאפשר למדענים להשוות את אלו לפנים כדור הארץ. בנאס"א מקווים שההצצה תספק תובנות חדשות לגבי ראשית מערכת השמש והיווצרות כוכבי הלכת הסלעיים.

 

21444_PIA22232_1280.jpg

אתר הנחיתה של אינסייט, על מישור רחב-ידיים הנקרא מישור האליסיום, ביחס לשאר משימות נאס
אתר הנחיתה של אינסייט, על מישור רחב-ידיים הנקרא מישור האליסיום, ביחס לשאר משימות נאס

 

ב-6 באפריל, הסיסמוגרף הרגיש של אינסייט, שמכוסה במגן מיוחד מפני הרוח, מדד תזוזה זעירה מפנים כוכב הלכת. תזוזות משניות נמדדו ב-14 במרץ, ב-10 באפריל וב-11 באפריל, אולם בנאס"א לא יודעים לומר בוודאות מה מקורן – וייתכן שמדובר בוויברציות כתוצאה מפגיעות מטאוריטים או בוויברציות שגרמה החפרפרת של אינסייט, החופרת בסמוך לסיסמוגרף. אולם הרעידה העיקרית ב-6 באפריל הייתה כפי הנראה (או הנשמע) רעידת אדמה מאדימית.

 

העולם הרועד השלישי

יצוין שכבר משימות ויקינג ב-1976, הראשונות שנחתו על מאדים, צוידו בסיסמוגרפים, אבל מאחר שהם לא נגעו באדמה עצמה אלא היו חלק מהנחתת – המכשירים לא הצליחו למדוד פעילות תת-קרקעית. אינסייט הצליחה להציב את הסיסמוגרף על פני השטח, ובכך להצטרף לארבעת הסיסמוגרפים שהוצבו על אדמת הירח בתוכנית אפולו והוכיחו את קיומן של רעידות אדמה חלושות וארוכות בירח (Moonquake).

ככלל, כל כוכבי הלכת הסלעיים במערכת השמש, קל וחומר כל כוכבי הלכת הסלעיים ביקום, נוצרים בתהליך שנקרא דיפרנציאציה פלנטרית (planetary differentiation). בתהליך זה מופרדים החומרים השונים לפי תכונותיהם הפיזיות והכימיות, כך שחומרים צפופים יותר שוקעים פנימה למרכז וחומרים צפופים פחות נשארים קרובים לפני השטח. מסיבה זו גלעין כדור הארץ מורכב מיסודות מתכתיים כמו ברזל וניקל, ואילו יסודות קלים יותר, כמו חמצן, סיליקון ואלומיניום, מרכבים את קרום כדור הארץ – עליו כולנו חיים. אלא שדיפרנציאציה פלנטרית היא תהליך שאנו יודעים מעט מאוד לגביו, שכן יש בידינו מידע רק על דוגמא אחת שלו – כדור הארץ. על ידי השוואת תוצאות התהליך בכדור הארץ לאלו של מאדים, אינסייט עתידה לספק הסבר טוב יותר לאבולוציה של כוכבי לכת סלעיים.


למרות ההתרגשות, רעידת האדמה המאדימית הראשונה הייתה חלשה מדי, כך שלא ניתן לחלץ ממנה מידע על פנים כוכב הלכת. כך, למשל, בנאס"א קיוו שניתוח התהודה של רעידה כזאת יצליח לאשש או להפריך את השערת קיומם של כיסי מים מתחת לפני השטח – ונראה שבשביל זה נצטרך לחכות לרעידה הבאה, במה שהוא רשמית ענף מדעי חדש: סיסמולוגיה מאדימית.
תגיות:
  • מאדים
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חוקרים מהרווארד גילו כי מטאור שפגע בכדור הארץ הגיע כנראה ממערכת שמש אחרת

גילוי מטאורים בין-כוכביים מחזק את ההשערה שחיים יכלו לנדוד לכדור הארץ ממערכת שמש חיצונית

עודד כרמלי
17.04.2019
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
חבר מכוכב אחר: אילוסטרציה של אומואמואה | ESO/M. Kornmesser
חבר מכוכב אחר: אילוסטרציה של אומואמואה | ESO/M. Kornmesser

ב-2017, אסטרונומים זיהו לראשונה עצם שמקורו מחוץ למערכת השמש. העצם, שזכה לשם אומואמואה, התגלה במצפה הכוכבים Pan-STARSS שבהוואי. פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה בהרווארד, התפרסם כשטען שהעצם המסתורי, שלא התנהג לא כמו אסטרואיד ולא כמו כוכב שביט, דומה למפרשית שמש: כלומר לחללית של ציוויליזציה אחרת, המשתמשת בקרינת השמש להנעה. כעת, פרופ' לייב טוען שהוא מצא את המבקר הבין-כוכבי השני – מטאור שפגע בכדור הארץ בינואר 2014. תוצאות המחקר נשלחו לכתב העת Astrophysical Journal Letters.

 

עצם חריג

"בחודש שעבר הוזמנתי לראיון רדיו בנושא המטאור שהתפוצץ מעל חצי האי הרוסי קמצ'טקה בסוף 2018", מספר פרופ' לייב לסוכנות החלל הישראלית. "כחלק מההכנה לראיון, התחלתי לעבור על הקטלוג ה-Center for Near Earth Objects Studies, או CNEOS, של נאס"א, המדרג מטאורים לפי עוצמת כדור האש שהם ייצרו. הקטלוג מסתמך על נתונים של גלי קול ואור באטמוספרה של כדור הארץ, כפי שנאספו על ידי תחנות ניתור מסווגות של ממשלת ארצות הברית, כדי לקבוע את הצורה התלת-ממדית ואת מהירותם של המטאורים בעת הפגיעה".

 

תוך התבוננות בקטלוג CNEOS, לפרופ' לייב ועמיתו, הדוקטורנט אמיר סירג', עלה רעיון מקורי: ניתן להשתמש בנתוני הקטלוג כדי לחשב לאחור את מסלולי המטאורים, לפי כוחות הכבידה של השמש, הארץ ושאר כוכבי הלכת, וכך לקבל עליהם מידע נוסף מהיכן הגיעו. לאחר שהחלו בעבודתם, החוקרים גילו עצם אחד בקטלוג שבלט בין כל השאר. העצם השני במהירותו בין כל המטאורים, הגיע לכדור הארץ במהירות של כ-60 ק"מ לשנייה. במילים אחרות, המטאור נע במהירות הבריחה ממערכת השמש, ובמסלול החוצה את מישור המילקה, ולפי חישובי החוקרים, הוא פגע בכדור הארץ לאחר שחדר למערכת השמש מהחלל הבין-כוכבי שבגלקסיית שביל החלב.

 

Chelyabinsk_meteor_trace_15-02-2013.jpg

שובל העשן שהשאיר אחריו המטאור שפגע בעיר הרוסית צ'ליאבינסק ב-2017.
שובל העשן שהשאיר אחריו המטאור שפגע בעיר הרוסית צ'ליאבינסק ב-2017.

 

למרבה המזל, העצם המהיר היה קטן יחסית – ולכן כשהתפוצץ ככדור אש מעל חופי פפואה גינאה החדשה בינואר 2014, עוצמת הפיצוץ הייתה רק כאחוז אחד מפצצת האטום שהוטלה על הירושימה. אורכו של העצם היה כמטר, ומשקלו, לפי עוצמת הפיצוץ ומהירות העצם, מוערך בכ-500 ק"ג. שלא כמו אומואמואה, שהיה גדול מספיק כדי להתגלות על ידי טלסקופים, המטאור מ-2014 לא התגלה עד שפגע באטמוספרה.

 

שאלת מוצא החיים

אז מניין הגיע אלינו האורח הבין-כוכבי השני? פרופ' לייב ועמיתו אינם יודעים לומר, אבל יש להם השערה: "מהירויות גבוהות כאלה יכולות להיווצר מפליטה של עצם מהאזורים הפנימיים של מערכת שמש אחרת", מסביר פרופ' לייב, "בערך ממסלולו של כוכב חמה אם אנחנו מדברים על השמש שלנו, או מהאזורים הישיבים, כלומר מכוכבי הלכת הנמצאים במרחק הנכון מהשמש שלהם כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים, אם אנחנו מדברים על כוכבים חלשים וקטנים יותר מסוג ננסים אדומים".

 

לדברי פרופ' לייב, אין דרך לדעת מה היה טיבו של העצם, אך השיטה שהוא פיתח עם עמיתו, סירג', עשויה לסייע לאתר עצמים בין-כוכביים נוספים. "יכול להיות שהמטאור היה עצם מלאכותי כמו חללית, אבל לעולם לא נדע את זה – שכן הוא נשרף לחלוטין כשחדר לאטמוספרה של כדור הארץ", אומר לייב. "עם זאת, גילויים של מטאורים בין-כוכביים שפגעו בכדור הארץ מחזק את היפותזת הפנספרמיה, לפיה חיים יכולים לנדוד ממערכת שמש למערכת שמש כשהם נישאים על גבי גרמי שמיים שונים".

 

1200px-Oumuamua_orbit_at_perihelion.png

מסלולו ההיפרבולי של אומואמואה. האם מערכת השמש שלנו מלאה במבקרים חולפים כאלה? קרדיט: nagualdesign; Tomruen
מסלולו ההיפרבולי של אומואמואה. האם מערכת השמש שלנו מלאה במבקרים חולפים כאלה? קרדיט: nagualdesign; Tomruen
 
תגיות:
  • מערכת השמש
  • חייזר
  • מטאור
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

איך זה שצדק אחד מעז: צדק מכסה כוכב גדול וצהוב כמו השמש שלנו

יום שני 03.6.19
- 21:33
ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי

חוויה נדירה לבעלי טלסקופים קטנים: ב-3 ביוני יכסה צדק את הכוכב HIP 84543

-

ב-3 ביוני תזדמן לבעלי טלסקופים קטנים חוויית תצפית נדירה למדי: כוכב הלכת צדק, המצוי סמוך לניגוד שלו, כלומר כשהוא נראה בהיר וגדול מאוד בשמיים, יכסה כוכב שבת מרוחק. הכוכב המכוסה, HIP 84543, הוא כוכב צהוב המזכיר את השמש שלנו בממדיו ובגונו, והוא מרוחק 520 שנות אור מאיתנו.

 

התכסות מתרחשת כאשר אובייקט אחד עובר מול האחר מנקודת מבטו של המשקיף. דוגמה פשוטה היא ליקוי חמה: מאזור מסוים על פני הארץ נראה הירח עובר מול השמש, וכך הוא חוסם באופן חלקי או מלא את אור החמה.

 

כוכבי לכת מכסים מעת לעת כוכבי שבת, אולם הפעם כוכב השבת המתכסה בהיר יחסית. תחילת ההתכסות תתרחש כאשר צדק יימצא נמוך יחסית מעל האופק הדרום-מערבי – כ-14 מעלות בלבד, בשעה 21:34. כדאי להתחיל לצפות באירוע כחצי שעה קודם, ואז ייראה כוכב השבת ככוכב חיוור מערבית לצדק (מעליו). אל תתבלבלו בין הכוכב לשני הירחים של צדק, איו וקליסטו, שיימצאו בשעה זו מערבית יותר מצדק.

 

התכסויות של כוכבי שבת בצדק הן מרהיבות, שכן כוכב השבת הוא עצם רחוק ולכן נקודתי, ואילו האטמוספרה של צדק אינה אטומה לחלוטין. לכן מעניין לראות – ומי שיכול, גם לצלם – את שלב ההתכסות וההתגלות, כאשר האטמוספרה של צדק תזהר באור הכוכב.

 

אחת ההתכסויות המפורסמות ביותר בהיסטוריה אירעה ב-1977, כשכוכב הלכת אורנוס כיסה כוכב שבת. מדענים של נאס"א ניצלו את הזרקור שהטיל הכוכב המרוחק והבחינו לראשונה בטבעות אורנוס. גם לצדק יש טבעות, אבל אפילו לאורו של כוכב השבת – רק הטלסקופים הגדולים והמשוכללים ביותר יצליחו להבחין בהן.

 

שימו לב: אף על פי שהכוכב בהיר יחסית, שלב ההתכסות וההתגלות מאתגרים, בשל זוהרו הרב של צדק. תחילת ההתכסות תהיה בשעה 21:33:42, כאשר הכוכב המתכסה ייראה בשולי צדק, מעל החגורה הצפונית (העליונה). ההתגלות תיראה בשעה 23:39:48, כאשר כוכב השבת יגיח מאחורי השוליים המזרחיים של צדק.

 

תגיות:
  • צדק (יופיטר)
sky calendar Image
צדק באינפרה-אדום, כפי שצולם על ידי הטלסקופ הגדול מאוד (Very Large Telescope) של המצפה האירופי הדרומי. קרדיט: ESO
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

מלך חגורת האסטרואידים מגיע לביקור: קרס בניגוד

יום רביעי 29.5.19
ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי

ב-29 במאי יגיע כוכב הלכת הננסי קֶרֶס לניגוד. זאת התקופה הטובה ביותר לצפות בו – אפילו במשקפת שדה

-

בסוף חודש מאי יגיע כוכב הלכת הננסי קֶרֶס, המסומן גם כאסטרואיד מס' 1, לניגוד. פירושו של דבר שקרס יהיה בנקודה הקרובה ביותר שלו אלינו, וייראה בשמיים לכל אורך הלילה. זאת התקופה הטובה ביותר לצפות בו. קרס אינו נראה בעין, אולם במשקפת שדה הוא ייראה היטב ככוכב בהיר יחסית, ממש על הגבול שבין קבוצת נושא נחש לקבוצת עקרב, 9 מעלות צפונית לכוכב הבהיר אנטרס, על־הענק האדום המציין את לב העקרב, ובמחצית הדרך בין אנטרס לזיטא בנושא הנחש.

 

קרס הוא האסטרואיד הראשון שהתגלה. גילה אותו האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי ב-1 בינואר 1801 במצפה הכוכבים שבפלרמו. הוא התגלה בדיוק במקום שבו ניבאו שאמור להיות כוכב לכת – בין מאדים לצדק. פיאצי, שקיווה כי גילה כוכב לכת, העניק לכוכב את השם "קרס פרדיננדי" – על שם אלת התבואה הרומית קרס ומלך סיציליה פרדיננד הראשון. מהר מאוד הבין פיאצי שצורת גרם השמיים ותנועתו האיטית אינן תואמות כוכב לכת, והסיק שמדובר בשביט. בשנים לאחר מכן התגלו עוד כוכבי לכת זעירים המצויים פחות או יותר באותו מרחק של קרס מהשמש, וגילוי זה הוביל למסקנה שמדובר במשפחה שלמה של גרמי שמיים המצויים בין מאדים לצדק – אלה האסטרואידים. ומאחר שקרס היה האסטרואיד הראשון שהתגלה, הוא זכה למספור "אסטרואיד 1".

 

קרס מצוי כאמור בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. בעת הניגוד מרחקו מכדור הארץ הוא 1.75 יחידות אסטרונומיות, ומרחקו מהשמש – 2.76 יחידות אסטרונומיות. מי שיעקוב אחר תנועתו בלילות שלאחר הניגוד ייראה שהוא נע מערבה בינות לכוכבי השבת. קרס הוא הגדול שבין האסטרואידים וצורתו כדורית. קוטרו קרוב לאלף ק"מ, ובשנת 2006 הוא "עלה בדרגה" וכעת הוא מסווג ככוכב לכת ננסי, כמו פלוטו.

 

קרס עולם מסקרן, עתיק ופחמני

הגשושית שחר (Dawn) של נאס"א, ששוגרה ב-2007, הייתה החללית הראשונה שיצאה לחקור את חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. הגשושית הגיעה לקרס ב-2015 וסקרה את כוכב הלכת הננסי במשך שלוש וחצי שנים, עד שאזל הדלק שלה בנובמבר 2018. הגשושית, שממשיכה לנוע כיום במסלול יציב סביב קרס, צפויה להישאר במסלולה למשך 20 שנה לפחות.

 

בשנה שעברה מצא צוות מדענים בהובלת מכון המחקר סאות'ווסט (SwRI) ראיות לכך שכוכב הלכת הננסי קרס עשיר בתרכובות אורגניות. הצוות, שהתבסס על נתונים מהגשושית שחר, הראה שפני השטח של קרס מכילים יותר פחמן מהמטאוריטים הפחמניים העתיקים ביותר שנמצאו בכדור הארץ. קרס יכול לספק לנו כך הצצה לאופן הפצתן של מולקולות אורגניות בימיה הראשונים של מערכת השמש, ואולי גם למוצא החיים בכדור הארץ.



 
תגיות:
  • מערכת השמש
  • אסטרואיד
  • קרס
sky calendar Image
קרס, כפי שצולם על ידי הגשושית שחר ב-2015. קרדיט: NASA/Justin Cowart
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

פלוטו

news Image
כוכב הלכת הננסי, פלוטו

פלוטו הוא כוכב לכת ננסי בחגורת קויפר בשוליים החיצוניים של מערכת השמש ואם לגרמי השמים היו רגשות, פלוטו היה ללא ספק נעלב מיחס האנושות כלפיו. בכל זאת, עד 2006 הוא נחשב כוכב לכת אמיתי, אז מה קרה שהוא "הורד בדרגה"?

 

כידוע לכל מי שיצא מהעיר, שמי הלילה מלאים בכוכבים. אולם יש כוכבים גדולים מאוד, שתנועתם מהירה מאוד על רקע מה שנראה ככוכבים רחוקים וקפואים. אלה הם כוכבי הלכת הקלאסיים, כלומר הכוכבים ה"הולכים" – אלה שמיקומם משתנה לאורך השנה. עד המהפכה המדעית, בני האדם ידעו לזהות רק את כוכבי הלכת שניתן היה לראותם בעין בלתי-מזוינת: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. במאה ה-18 התגלה גם כוכב הלכת אורנוס, ובמאה ה-19 – כוכב הלכת נפטון.

 

אבל הייתה בעיה עם שני כוכבי הלכת החדשים: גילויו של כוכב הלכת נפטון לא פתר את כל אי ההתאמות בין התצפיות למסלולו המחושב של אורנוס. במילים אחרות, גוף נוסף, שזכה לכינוי "כוכב הלכת X", השפיע על מסלולם של כוכבי הלכת הרחוקים ביותר מהשמש. האיש שהקדיש את מרבית זמנו לגילויו של אותו גוף נוסף היה האסטרונום האמריקאי פרסיוול לוול. בדיעבד אנחנו יודעים שלוול, כמו אסטרונומים אחרים, הצליח לצלם את פלוטו – אבל לא הבין את אשר צילם. לאחר מותו של לוול, את המצוד אחר פלוטו ניהל האסטרונום האמריקאי קלייד טומבו – מתוך מצפה הכוכבים ע"ש לוול. ב-18 בפברואר 1930 הכריז טומבו כי גילה את פלוטו – על סמך השוואה בין שתי תמונות שצולמו ב-23 וב-28 בינואר. התמונות הוכיחו: יש פה גוף שזז מהר מאוד על פני השמים וזהו כנראה כוכב הלכת X.

 

פלוטו סווג ככוכב לכת מן המניין, גם אם הקטן והרחוק מבין כוכבי הלכת במערכת השמש. הוא החזיק בתואר זה מ-1930 ועד 2006 – אז, בכינוס של איגוד האסטרונומיה הבינלאומי במושבו בפראג, הוחלט שפלוטו יהיה שייך לתת קבוצה במערכת השמש של כוכבי לכת ננסיים.

 

למה הורידו את פלוטו בדרגה? ובכן, במשך שנים רבות היה מסלולו האקסצנטרי של פלוטו סביב השמש מושא לוויכוחים מדעיים. כוכבי הלכת במערכת השמש נעים במישור, פחות או יותר, הרי הוא "מישור המילקה". מסלולו של פלוטו מוזר ביותר: בשל האקסצנטריות הגדולה שלו – 0.2482 – הוא חוצה את מסלולו של נפטון. ואילו זווית הנטייה של מסלול פלוטו ביחס למישור השמש היא 170.148, וזו זווית נטייה גדולה מכל זווית של כוכב לכת אחר. גם ציר הסיבוב של פלוטו סביב צירו נטוי יחסית ביחס למישור הסיבוב שלו סביב השמש, ומכאן שתנועתו סביב צירו, כלומר היממה על פניו, נמשכת 6.4 ימים, והיא בכיוון המנוגד למרבית כוכבי הלכת (להוציא את נוגה ואת אורנוס).

 

אבל גורלו של פלוטו כננס נחרץ עם גילויו של כוכב הלכת הננסי אריס ב-2003. הבעיה היתה שאריס דומה בגודלו לפלוטו, והוא בוודאות לא כוכב לכת. למעשה, היום אנחנו יודעים על גופים רבים באזור שמצוי מעבר למסלולו של נפטון, אזור שנקרא גם חגורת קויפר, חלקם הדומים לפלוטו בגודלם, וחלקם אף גדולים ממנו.

 

 

סרטון מרשים של נאס"א המשחזר את המעבר הזה ממרחק 12,550 קילומטרים מפני השטח

 

פלוטו הננס הרחוק

למרות שהוא רק כוכב לכת ננסי, פלוטו הוא עולם ומלואו. ממרחק ממוצע של 39.5 יחידות אסטרונומיות מהשמש (כ-40 פעמים המרחק מכאן לשמש) והוא משלים הקפה אחת סביבה במשך 248.54 שנים. פירושו של דבר ששנה אחת על פני פלוטו אורכת 250 שנה!

 

פלוטו הרחוק הוא גם ננס, ולכן קשה ביותר לראות אותו מבעד לטלסקופים המצויים בידי חובבים. קוטרו נאמד בכ-2,290 ק"מ – כ-70% מגודל הירח שלנו. יתרה מכך, בגלל המרחק האדיר בינינו לבין פלוטו, החללית הראשונה הגיעה לפלוטו רק ב-2015 – עשרות שנים אחרי שחלליות ביקרו בכל כוכבי הלכת במערכת השמש. מעליב? שוב, זה לא אישי. במהירות שיא של 58,500 קמ"ש, החללית ניו הורייזונס של נאס"א בילתה כמעט עשר שנים בחלל לפני שחלפה סמוך לפלוטו ולירחו הגדול כארון.

 

אבל הסבלנות השתלמה. ניו הורייזונס סיפקה לנו צילומים מרהיבים של שני הגופים המצויים באזור הגבול שבין כוכבי הלכת הקלאסיים לחגורת קויפר. פלוטו התגלה לנו במלוא הדרו כעולם חום-בהיר קפוא, עטוי קרח מים, מחורץ בגאיות ומנוקד בהרים. בפלוטו יורד שלג ובשנים האחרונות חוקרים סוברים אף שאוקיינוס עצום משתרע מתחת לפני השטח שלו!

 

כארון וירחיו האחרים של פלוטו

פלוטו ממש לא לבד. הוא מוקף חברים. לפלוטו חמישה ירחים! בשנת 1978 גילה האסטרונום האמריקני ג'יימס כריסטי את כארון, הגדול מבין ירחי פלוטו. שני ירחים נוספים, ניקס והידרה, התגלו בשנת 2005 ושניים נוספים התגלו ב-2010 וב-2012. למעשה, גילויו של כארון זה אפשר להעריך את מסתו וצפיפותו של פלוטו ביתר דיוק. משקלו הסגולי של פלוטו הוא 2.03 גרם לסמ"ק – זהה לזה של טריטון, ירחו של נפטון. כפי הנראה, פלוטו הוא העתק מדויק של טריטון, הן מבחינת ממדיו ומבנהו והן מבחינת צורות הנוף שעל פניו.

כמה אוויר כדור הארץ מאבד מדי שנה?

166

חברים, יש דליפה באטמוספרה שלנו. מדי שנה, כ-40,000 טון אוויר בורחים לנו לחלל!

 

כמה זה 40,000 טון אוויר? ובכן, האטמוספרה של כדור הארץ שוקלת בערך חמישה קוודריליון טון (קוודריליון זה 1 ואחריו 24 אפסים).

 

למעשה, ההפסד הזה לחלל בא עם רווח שנתי של כ-30,000 טון חומר שנופל אלינו מהחלל, כמו אבק ומטאוריטים שאנחנו אוספים על הדרך. אז לפי רוב הערכות אנחנו עדיין יוצאים מופסדים, כלומר כדור הארץ מאבד מסה מדי שנה, אבל מדובר בטיפה בים. אין צורך להצטייד בבקבוקי אוויר.

 

מדוע אנחנו מאבדים אוויר? ובכן, כדור הארץ מסיבי מאוד, וגזים, קלים ככל שיהיו, לא יכולים לברוח מכוח הכבידה שהוא מפעיל עליהם. עם זאת, יש עוד כוח שפועל על האטמוספרה שלנו: רוח סולארית מהשמש, כלומר זרם מתמיד של חלקיקים טעונים, שיכול להאיץ אטומים בודדים למהירות בריחה מכדור הארץ. כן, אטומים יכולים להפוך לאסטרונאוטים!

 

ככלל, השדה המגנטי של כדור הארץ הודף את הרוח הסולארית. אבל לשדה המגן עלינו יש שתי נקודות תורפה: הקטבים. השדה המגנטי של כדור הארץ פועל כמעין דינמו. וכמו כל דינמו, קווי השדה שלו נותרים חשופים בצריח, ואטומים בודדים של מימן והליום, גזים קלים מאוד, עפים ברוח השמש בגובה רב מאוד מעל הקטבים.

 

Image
הדמיית אומן של מאדים לפני ואחרי שאיבד את רוב האטמוספרה שלו לחלל. לא נעים בכלל. קרדיט: נאס

 

כאמור, אובדן האטומים הללו אינו מעמיד את כדור הארץ בסכנה. עם זאת, חוקרים רבים מנסים להבין את מנגנון הבריחה כדי להבין טוב יותר מה גורם לכוכבי לכת אחרים, כמו מאדים, לאבד כמעט את כל האטמוספרה שלהם.

 

 

7
האטמוספרה בכדור הארץ: קחו נשימה עמוקה
כדור הארץ

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 194
  • 195
  • 196
  • 197
  • 198
  • 199
  • 200
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית