להציל את העולם: האמריקאים יפגעו באסטרואיד – והאירופאים יחקרו את הפגיעה

משימת ההגנה הפלנטרית הראשונה של האנושות יוצאת לדרך. למרבה המזל, בינתיים זה רק ניסוי.
שתף: 
  • ​סדרה של תמונות רדאר המראות את דידימוס ודידימון במצבים שונים, כפי שצולמו ב-23, ב-24 וב-26 בנובמבר 2003 על ידי מצפה הכוכבים ארסיב

הֶרָה, משימת ההגנה הפלנטרית של סוכנות החלל האירופית ESA, תחקור את האסטרואיד הקטן דידימון. דידימון, שגודלו כגודל הפירמידה הגדולה של גיזה, מקיף כירח את האסטרואיד הגדול יותר דידימוס – ומכאן שמו. דידימון יהפוך לאסטרואיד הקטן ביותר שהאנושות ביקרה בו, אבל לא מדובר בביקור נימוסין. למעשה, החללית הרה תבדוק אם ניתן להסיט ממסלולו אסטרואיד על ידי פגיעה ישירה, ובכך להגן על כדור הארץ בעתיד.

 

משימת ההגנה הראשונה בהיסטוריה מורכבת למעשה משתי משימות. ב-2022, החללית דארט ("חץ") של סוכנות החלל האמריקנית NASA תתנגש בדידימון, המרוחק 11 מיליון קילומטר, בניסיון לשנות את מסלולו סביב אחיו הגדול. בשלב שני, ב-2026, החללית האירופאית הרה תחקור את דידימון הפגוע בניסיון לאסוף מידע שלא ניתן לאסוף מכדור הארץ – כמו מסתו, פני השטח שלו וצורת המכתש שיצרה דארט. כל זאת בניסיון לבחון האם הסטת אסטרואידים ממסלולם באמצעות התנגשות היא אפשרית, למקרה שאסטרואיד כזה יעמיד את עולמנו בסכנה.

 

סכנה – והזדמנות

 

דידימוס התגלה ב-1996. ב-2003 הסתבר שלאסטרואיד יש אח קטן, לוויין טבעי שזכה לשם דידימון, וכך המערכת כולה זכתה לשם דידימוס (ביוונית: "תאומים"). קוטרו של דידימוס 780 מטרים, שעה שהאסטרואיד המסתובב סביבו הוא בגודל 160 מטרים בלבד.

 

כאמור, דידימון יהיה האסטרואיד הקטן ביותר שנחקר עד כה, אבל הוא לא יהיה האסטרואיד הראשון שחטף מאתנו מכה. ב-2005, החללית דיפ אימפקט התנגשה בכוכב השביט טמפל 1. אלא שההתנגשות נעשתה בניסיון לחשוף חומרים הנמצאים מתחת לפני השטח, וממילא החללית הקטנה לא ממש הזיזה לגוף השביט הענק, בקוטר של שישה קילומטרים.

 

לעומת זאת, דידימון הוא גוף קטן מספיק, הנמצא במסלול הקפה מהודק מספיק של 12 שעות סביב האסטרואיד דידימוס, כדי שזמן ההקפה שלו יכול להשתנות כתוצאה מפגיעת החללית באופן מדיד. תוצאות הפגיעה בדידימון ישמשו מדענים לתכנן משימות פגיעה אפשריות באסטרואידים המאיימים על כדור הארץ.


 

 

דידימון עצמו נבחר לפגיעה כי הוא נמנה עם קבוצת אסטרואידי אפולו. אסטרואידים אלה חוצים במסלולם את מסלול כדור הארץ סביב השמש, ולכן הם עלולים לפגוע בנו יום אחד. יתרה מכך, אחר גופים גדולים כמו דידימוס ניתן לעקוב בקלות, ואילו גופים קטנים יותר שיפגעו בכדור הארץ יישרפו באטמוספרה או יסבו נזק מקומי בלבד. ואולם גוף בגודל דידימון יכול להפתיע את סוכנויות החלל, שיבחינו בו זמן קצר בלבד לפני הפגיעה, ולהרוס אזור שלם בעולמנו.

 

אם כן, משימתה העיקרית של החללית הרה תהיה לבחון אסטרטגיות הגנה על הארץ. עם זאת, החללית האירופית תנצל את המפגש עם צמד האסטרואידים כדי ללמוד עוד על מערכות אסטרואידים בינאריות. כ-15% מכלל האסטרואידים הידועים באים בזוגות, כשהאסטרואיד הקטן מקיף את האסטרואיד הגדול, כמו במקרה של דידימוס ודידימון, או כששני אסטרואידים בעלי אותה מסה מקיפים מרכז מסה משותף הנמצא ביניהם. אך מעט מאוד ידוע על היווצרותן של מערכות בינאריות כאלה.

 

כך, למשל, דידימוס הגדול מסתובב מהר מאוד על צירו, כשהוא משלים סיבוב מדי שעתיים. סביב קו המשווה של האסטרואיד, הכוח הצנטריפוגלי של הסיבוב יכול לגבור על כוח הכבידה החלש של הגוף, כך שחומר מפני השטח של האסטרואיד יכול להשתחרר לחלל. לפי התיאוריה המקובלת, כך נוצרים ירחי-אסטרואידים כמו דידימון. הרה תנחית לפחות ננו-לוויין אחד על הקוטב של דידימון – משימה הנדסית מורכבת בגוף שכוח הכבידה שלו הוא כמיליונית מכוח כבידה של הארץ – במטרה לבחון את התיאוריה הזאת בשטח.

 

ויש גם סיבה שלישית לשלוח חללית שתחקור את דידימון: גופים מהסוג של דידימון נחשבים למטרות אופטימליות לכרייה מחצבים. גופים גדולים מדידימון הם נדירים יותר, ואילו גופים קטנים ממנו מסובבים על ידי קרינת השמש ומסתובבים מהר כל כך  – שכריית מתכות כבדות כמו ברזל, פלטינה וזהב הופכת לבלתי אפשרית.

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}