החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי

לאחר ההתרסקות הכריז נשיא SpaceIL על פרויקט בראשית 2
שתף: 
  • תמונת סלפי שהחללית בראשית צילמה על רקע הירח, תוך תהליך הנחיתה. באדיבות: SpaceIL
ישראל היא המדינה השביעית בעולם שהגיעה לירח, גם אם לא בנחיתה רכה כפי שתוכנן (שהרי אז היינו המדינה הרביעית, אחרי בריה"מ, ארה"ב וסין). החללית הפרטית הלא ממשלתית הראשונה בעולם ששוגרה לירח הספיקה לשלוח שתי תמונות, אך דקות אחדות לפני הנחיתה, בגובה של פחות מעשרה קילומטרים, חל שיבוש במערכותיה. התקלה הקריטית ביותר היתה שמנועה הראשי הפסיק לפעול והחללית החלה בצניחה חופשית אל הירח. לאחר מכן המנוע נדלק מחדש אך זה ככל הנראה היה מאוחר מדי לבלום את נפילתה ולייצבה לצורך נחיתה רכה. התקשורת עמה אבדה לחלוטין וראשי המשימה בחדר הבקרה שבתעשייה אווירית, יהוד, הכריזו על התרסקותה.
 
מתחקיר ראשוני עולה כי חלה תקלה באחת משתי היחידות שמודדות את תאוצת החללית. התקלה הזו ככל הנראה הובילה לאתחול מחשב החללית, שאחראי על שלבי הנחיתה האוטונומית. מהנקודה הזו החללית יצאה משליטה כשהיא נופלת אל פני הירח במהירות של מאות קמ"ש.
 
לאחר התרסקות החללית פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו למוריס קאהן, שהיה התורם העיקרי לפרויקט, ואמר: "אם בהתחלה לא תצליח, תנסה שוב. הגענו לירח, אבל אנחנו רוצים לנחות יותר בנחת. זה לניסיון הבא. עצם הניסיון הוא הישג כביר". קאהן אמר כי "לא הצלחנו, אבל ללא ספק ניסינו. ההישג של להגיע לאן שהגענו הוא עצום.
 
יומיים לאחר מכן, ב-13 באפריל, הכריז מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL והתורם העיקרי לפרויקט, על פרויקט בראשית 2. בראיון ל"פגוש את העיתונות" אמר קאהן: "אנחנו התחלנו ואנחנו צריכים להשלים. אנחנו נגיע לירח ונשים את הדגל שלנו על הירח".
 

כאב גדול לצד גאווה אדירה

 
עצם ההישג של הגעת החללית בראשית לירח, בעלות מזערית יחסית לפרויקטים מקבילים בעולם (100 מיליון דולר לעומת מיליארדים), מעורר הערכה והתפעלות בתעשיית החלל בעולם. בעקבות בראשית חלליות נוספות שנבנו ביוזמה פרטית צפויות לצלוח את המסע לירח. כך, למשל, קבוצת Moon Express  ששמה לעצמה למטרה לכרות משאבים על הירח, מתכננת לנחות על הירח עוד השנה ולהחזיר דוגמיות לכדור הארץ עד 2021.
 
בראשית היא חלק ממגמה רחבה יותר של הפרטה והוזלת התעשייה; עידן שבו חברות פרטיות כמו ספייס אקס בלו אוריג'ין ואחרות מוזילות משמעותית את השיגורים לחלל. במקביל, אם בעבר היה צורך לבנות מערכות ממוחשבות ייעודיות, יקרות ומגושמות למשימות חלל, מהפכת המחשוב והמזעור מאפשרת להשתמש – ולסמוך – על מעט מערכות ממוחשבות סטנדרטיות, זולות וקומפקטיות. 
 
"זה כאב גדול לצד גאווה אדירה. הגענו להישג אדיר בכל קנה מידה עולמי", אמר עופר דורון, מנהל מפעל "חלל" של התעשייה האווירית. "כמעט הצלחנו עד הסוף. אני מקווה שתהיה הזדמנות נוספת מאוד בקרוב להגיע שוב. אני מעריך שנמצא איפה היו הבעיות ונצליח לתקן אותן. זו חללית מאוד קטנה, זולה ויעילה. אין דברים כאלה. אני מקווה מאוד שנגיע להצלחה כבירה בסבב הבא".

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}