היום לפני ארבעים שנה- שיגור המשימה הראשונה שנחתה על מאדים

חלליות לא מאוּישוֹת כבר חוקרות אותו ויידרשו עוד כמה עשרות שנים עד שתדרוך עליו כף רגל אדם ראשונה. מה מושך אותנו כל כך להגיע למַאְדים דווקא?
שתף: 
  • 4 coslog-selfie_NASA.jpg

    "סֶלפי על מאדים" - קיוריוסיטי מצלם את עצמו | צילום: NASA

מאדים, כוכב הלכת הרביעי במרחקו מהשמש, הִצית תמיד את דִּמיוֹנם ואת סקרנותם של בני האדם. בחמישים השנים האחרונות הוא גם משמש יַעד מרכזי למחקר והיום, בדיוק לפני 40 שנה, נאס"א שיגרה את ויקינג 1 המשימה הראשונה שנחתה עליו. מאז, מספר חלליות מחקר בלתי מאוישות כבר ביקרו בכוכב המסקרֵן, צילמו אותו, נחתו על פניו ואף הנחיתו רובּוטים (ואלה משוטטים על פני השטח שלו). רוּסְיה, אַרצוֹת הבְּרית, אַנגְליה, יַפָּן, סוֹכנוּת החלל האירוֹפּית והוֹדוּ כבר שלחו חלליות למאדים, ומדינות נוספות מתכננות משימות עתידיות אליו. בעתיד יגיע תורם של בני האדם להניח את רגליהם על פניו ולבצע מחקר ראשון מסוגו של כוכב לכת זר. 

 
אבל להגיע למאדים זו משימה קשה במיוחד. תשע מתוך עשר החלליות הראשונות שהמריאו למאדים נכשלו ובסך הכל, 23 מתוך 43 השיגורים למאדים נכשלו. מה מֵניע אם כן את כל המדינות ששלחו חלליות למאדים? מדוע מושקעים מאמצים גדולים (וסכומי כסף אדירים) כדי לחפּוֹר מעט בסלעֵי מאדים או לגרד את שכבת הקרח בקוֹטב הצפוני שלו? מה יש בו שמַצית את דִמיון בני האדם במשך אלפי שנים? מדוע הוּפקו סרטים בדיוניים רבים כל כך על פְּלישוֹת ממאדים או על תַּגליוֹת מיוחדות הקשורות בו?
 
 

איפה המים?

 
הסיבה העיקרית לעניין המדעי במאדים היא דמיונו לכדור הארץ שלנו. אמנם מאדים קטן מכדור הארץ (קוֹטרוֹ כמחצית מקוטר כדור הארץ) והוא רחוק מהשמש, אבל פני השטח שלו דומים דמְיון מפתיע לאֲזורים שונים על פני כדור הארץ. מלבד זה, בעבר הרחוק היה מאדים שונה מאוד מהפְּלָנֵטה היבֵשה, הסחוּפה חולות ואבק שהוא היום. בעבר זרמו על פני השטח שלו מים, וייתכן שהתנאים בו אִפשרו קיום של חיים. 
 
מכיוון שחלו במאדים תַּהפּוּכוֹת ושינויים קיצוֹניים במרוּצת השנים, אנו מחפשים היום עדויות לעבָרוֹ הרחוק, ואולי אף למצוא סימנים לכך שבתקופה כלשהי היו עליו חיים. אל תצפו שנמצא שְׂרידים אַרכֵאוֹלוֹגיים של מִבנים או שיירי מכוֹנות שבנו יצורים נבונים. המדענים מתמקדים בחיפוש הוכחות לקיום תנאים שאִפשרו לחיים פשוטים להתקיים על מאדים. 
 
 
 
משימתם של החלליות ושל רכבי השטח הנעים במאדים כעת הוּכתרה בהצלחה, במובן זה שהוּכח כי בעבר זרמו מים על פני השטח שלו וכי הֶרכּב החומרים בקרקע ובאַטמוֹספֵרה שלו יכול לתמוך בקיומם של חיים, דוגמת חיידקים ומינֵי צמחים פשוטים. ב- 2008 הנחתת פיניקס אף צילמה קרח של ממש וזיהתה גם שלג שנפל מהעננים ואלה היו עדויות מרגשת ממש. עם זאת, עד כה לא נמצאו הוכחה לקיום צורת חיים כלשהי וגם לא שרידים של צורת חיים קְדומה מעבָרוֹ הרחוק של מאדים.
 
 

מי פנוי במאדים?

 
כאמור, מדינות שונות שלחו חלליות מחקר למאדים בשנים האחרונות. ויקינג 1, כאמור, היה הראשון לנסוע על חולות מאדים אך כיום נעים על פני השטח של מאדים שני רובוטים אמריקניים: הרובוט אוֹפּוֹרְטיוּניטי, שנחת בינואר 2004 ושבר את השיא של ויקינג 1 במשך הזמן ששהה על מאדים, וקיוּריוֹסיטי, שנחת בקיץ 2012. כבר במשימת הנחיתה הראשונה, ניסו המדענים לחפש עדויות לחיים על מאדים. ויקינג 1 הכילה מעבדה ביולוגית שביצעה ניסויים שונים לשם כך. משימתו העיקרית של אופורטוניטי הייתה חיפוש סימנים לקיומם של מקווי מים גדולים על מאדים - המשימה הוכתרה בהצלחה. וקיוריוסיטי, הגדול יותר, הוא בעצם גֵּאולוג רובוטי, הבודק ובוחן את הֶרכּב הקרקע של מאדים ומאפשר לחוקרים להבין טוב יותר את ההיסטוריה של הפלנטה במשך מיליארדי שנותיה. שילוב הנתונים שכלים אלה וחלליות אחרות אוספים מאפשר הרכבת תמונה טובה יותר של תהליכים שאפשרו אולי לחיים להתקיים בעבר על מאדים.
 
 
 
מלבד חלליות על הקרקע, כמה חלליות מחקר נעות במסלול סביב מאדים, בגובה של מאות קילוֹמֶטרים מעל פני השטח. חלליות אלה מַקיפות את מאדים במשך שנים ומצוּידוֹת במַערך נרחב של אמצעֵי חישָׁה מרחוק - החל במצלמות וכלה במכשירים מיוחדים, שיכולים לבצע ניתוח של הֶרכּב האטמוספרה של מאדים, בדיקת הקרח בקְטָבים ומדידוֹת של תגובת האטמוספרה עם חֶלקיקים טעוּנים שנפלטים מהשמש ("רוח השמש"). היתְרון של חללית שנעה במסלול סביב מאדים ברור: אפשר לכַסות עֶקרוֹנית את כל פני השטח שלו ולהתמיד במדידות במשך תקופות ארוכות. עם זאת, אין תחליף למגע ישיר עם פני השטח, ולכן המחקר של מאדים משלֵב גם נחיתוֹת על פניו וגם חלליות שבּוֹחנות אותו מרחוק.
 
בקיץ האחרון הצטרפו לצי החלליות הבולשות אחר מאדים שתי חלליות שהגיעו למאדים כמעט באותו מועד - החללית האמריקנית מָאוֶן (Maven) והחללית ההודית מוֹם (MOM). הודו הצליחה לשגֵר חללית מחקר ראשונה מתוצרתה למאדים כבר בניסיון הראשון, וזה הישג נכבּד ביותר. 
 
המצטרפת החדשה למרוֹץ אל מאדים היא סין, שהִציגה דגם של נחתת מאדים שמצוידת גם ברובוט משוֹטט - מֵיזָם זה צפוי לטוס למאדים בשנת 2020. מלבד סין, סוכנות החלל האירופית בונה את אֶקסוֹמַארס - רובוט מחקר מתקדם ביותר, וזה מתוכנן לנחות על מאדים ככל הנראה ב-2018.
 
 

מתי נוחתים?

 
האֶתגרים הגְלוּמים במשימת חלל מאוּיֶשת למאדים, שתנחית צוות חוקרים על פני השטח, עצומים. המסע למאדים (ובחזרה לכדור הארץ) ארוך - כשמונה חודשים לכל כיוון! נוסיף לכך שהייה של שנה על מאדים (עד שישוב לנקודה במסלולו שיהיה אפשר לשוב ממנה הביתה בזמן הקצר ביותר) - ונקבל משימה של יותר משנתיים. עדיין השינויים הגופניים במסע כזה, וגם הקשיים הפסיכולוגיים, אינם ידועים די הצורך. משימות מחקר שדימו משימה ארוכה למאדים כבר בוצעו (לאחרונה במִתקן ניסוי רוסי ליד מוֹסקְבה), אולם עדיין יש לגשר על פּערֵי ידע גדולים מאוד. גם העלוּת הכּספית של מסע מעין זה עצומה, וסביר להניח כי משימת המחקר המאוישת הראשונה למאדים תהיה בין-לאומית וישתתפו בה אַסטרוֹנאוּטים ממדינות שונות. 
 
אַחד האתגרים העומד בפני צוות החוקרים העתידי של מאדים הוא להשיג מזון, מים וכן חמצן, הדרוש לנשימה. אפשר לתכנן את הנחיתה ליד מקום שמצוי בו קרח ולהפיק ממנוּ מים לשתייה וחַמצָן לנשימה, ואילו את המזון שיאכלו האסטרונאוטים צריך יהיה לגדל על מאדים, את מקצתו לפחות. סוכנות החלל של ארצות הברית, זוֹ של רוסיה וזוֹ של סין משקיעות מאמצי מחקר גדולים כבר שנים בפיתוח מערכות עתידיות לגידול מזון על הירח ובמאדים. אַחד הכיוונים שנראים מבטיחים הוא הצבה של חממוֹת על פני שטח מאדים ושימוש בהִידְרוֹפּוֹניקה - חקלאות ללא קרקע, שהצמחים נמצאים בה במְכָלֵי מים המכילים את חומרי המזון שהצמחים נזקקים להם.
 
לסרטון לילדים על חיפוש חיים במאדים ומשימת פיניקס, לחצו כאן>>
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}