פלוטו

פלוטו הוא כוכב לכת ננסי בחגורת קויפר בשוליים החיצוניים של מערכת השמש ואם לגרמי השמים היו רגשות, פלוטו היה ללא ספק נעלב מיחס האנושות כלפיו. בכל זאת, עד 2006 הוא נחשב כוכב לכת אמיתי, אז מה קרה שהוא "הורד בדרגה"?

 

כידוע לכל מי שיצא מהעיר, שמי הלילה מלאים בכוכבים. אולם יש כוכבים גדולים מאוד, שתנועתם מהירה מאוד על רקע מה שנראה ככוכבים רחוקים וקפואים. אלה הם כוכבי הלכת הקלאסיים, כלומר הכוכבים ה"הולכים" – אלה שמיקומם משתנה לאורך השנה. עד המהפכה המדעית, בני האדם ידעו לזהות רק את כוכבי הלכת שניתן היה לראותם בעין בלתי-מזוינת: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. במאה ה-18 התגלה גם כוכב הלכת אורנוס, ובמאה ה-19 – כוכב הלכת נפטון.

 

אבל הייתה בעיה עם שני כוכבי הלכת החדשים: גילויו של כוכב הלכת נפטון לא פתר את כל אי ההתאמות בין התצפיות למסלולו המחושב של אורנוס. במילים אחרות, גוף נוסף, שזכה לכינוי "כוכב הלכת X", השפיע על מסלולם של כוכבי הלכת הרחוקים ביותר מהשמש. האיש שהקדיש את מרבית זמנו לגילויו של אותו גוף נוסף היה האסטרונום האמריקאי פרסיוול לוול. בדיעבד אנחנו יודעים שלוול, כמו אסטרונומים אחרים, הצליח לצלם את פלוטו – אבל לא הבין את אשר צילם. לאחר מותו של לוול, את המצוד אחר פלוטו ניהל האסטרונום האמריקאי קלייד טומבו – מתוך מצפה הכוכבים ע"ש לוול. ב-18 בפברואר 1930 הכריז טומבו כי גילה את פלוטו – על סמך השוואה בין שתי תמונות שצולמו ב-23 וב-28 בינואר. התמונות הוכיחו: יש פה גוף שזז מהר מאוד על פני השמים וזהו כנראה כוכב הלכת X.

  

פלוטו סווג ככוכב לכת מן המניין, גם אם הקטן והרחוק מבין כוכבי הלכת במערכת השמש. הוא החזיק בתואר זה מ-1930 ועד 2006 – אז, בכינוס של איגוד האסטרונומיה הבינלאומי במושבו בפראג, הוחלט שפלוטו יהיה שייך לתת קבוצה במערכת השמש של כוכבי לכת ננסיים.

 

למה הורידו את פלוטו בדרגה? ובכן, במשך שנים רבות היה מסלולו האקסצנטרי של פלוטו סביב השמש מושא לוויכוחים מדעיים. כוכבי הלכת במערכת השמש נעים במישור, פחות או יותר, הרי הוא "מישור המילקה". מסלולו של פלוטו מוזר ביותר: בשל האקסצנטריות הגדולה שלו – 0.2482 – הוא חוצה את מסלולו של נפטון. ואילו זווית הנטייה של מסלול פלוטו ביחס למישור השמש היא 170.148, וזו זווית נטייה גדולה מכל זווית של כוכב לכת אחר. גם ציר הסיבוב של פלוטו סביב צירו נטוי יחסית ביחס למישור הסיבוב שלו סביב השמש, ומכאן שתנועתו סביב צירו, כלומר היממה על פניו, נמשכת 6.4 ימים, והיא בכיוון המנוגד למרבית כוכבי הלכת (להוציא את נוגה ואת אורנוס).

 

אבל גורלו של פלוטו כננס נחרץ עם גילויו של כוכב הלכת הננסי אריס ב-2003. הבעיה היתה שאריס דומה בגודלו לפלוטו, והוא בוודאות לא כוכב לכת. למעשה, היום אנחנו יודעים על גופים רבים באזור שמצוי מעבר למסלולו של נפטון, אזור שנקרא גם חגורת קויפר, חלקם הדומים לפלוטו בגודלם, וחלקם אף גדולים ממנו.

 

סרטון מרשים של נאס"א המשחזר את המעבר הזה ממרחק 12,550 קילומטרים מפני השטח

 

פלוטו הננס הרחוק

למרות שהוא רק כוכב לכת ננסי, פלוטו הוא עולם ומלואו. ממרחק ממוצע של 39.5 יחידות אסטרונומיות מהשמש (כ-40 פעמים המרחק מכאן לשמש) והוא משלים הקפה אחת סביבה במשך 248.54 שנים. פירושו של דבר ששנה אחת על פני פלוטו אורכת 250 שנה!

 

פלוטו הרחוק הוא גם ננס, ולכן קשה ביותר לראות אותו מבעד לטלסקופים המצויים בידי חובבים. קוטרו נאמד בכ-2,290 ק"מ – כ-70% מגודל הירח שלנו. יתרה מכך, בגלל המרחק האדיר בינינו לבין פלוטו, החללית הראשונה הגיעה לפלוטו רק ב-2015 – עשרות שנים אחרי שחלליות ביקרו בכל כוכבי הלכת במערכת השמש. מעליב? שוב, זה לא אישי. במהירות שיא של 58,500 קמ"ש, החללית ניו הורייזונס של נאס"א בילתה כמעט עשר שנים בחלל לפני שחלפה סמוך לפלוטו ולירחו הגדול כארון.

 

אבל הסבלנות השתלמה. ניו הורייזונס סיפקה לנו צילומים מרהיבים של שני הגופים המצויים באזור הגבול שבין כוכבי הלכת הקלאסיים לחגורת קויפר. פלוטו התגלה לנו במלוא הדרו כעולם חום-בהיר קפוא, עטוי קרח מים, מחורץ בגאיות ומנוקד בהרים. בפלוטו יורד שלג ובשנים האחרונות חוקרים סוברים אף שאוקיינוס עצום משתרע מתחת לפני השטח שלו!

 

כארון וירחיו האחרים של פלוטו

פלוטו ממש לא לבד. הוא מוקף חברים. לפלוטו חמישה ירחים! בשנת 1978 גילה האסטרונום האמריקני ג'יימס כריסטי את כארון, הגדול מבין ירחי פלוטו. שני ירחים נוספים, ניקס והידרה, התגלו בשנת 2005 ושניים נוספים התגלו ב-2010 וב-2012. למעשה, גילויו של כארון זה אפשר להעריך את מסתו וצפיפותו של פלוטו ביתר דיוק. משקלו הסגולי של פלוטו הוא 2.03 גרם לסמ"ק – זהה לזה של טריטון, ירחו של נפטון. כפי הנראה, פלוטו הוא העתק מדויק של טריטון, הן מבחינת ממדיו ומבנהו והן מבחינת צורות הנוף שעל פניו.

 

קוטרו של כארון עצמו הוא 1,190 ק"מ – מחצית מקוטרו של פלוטו – והוא מצוי במרחק של 19,640 ק"מ מפלוטו. בשל כך נחשבים פלוטו וכארון לכוכב לכת ננסי כפול: שני הגופים, פלוטו וכארון, עשויים, כפי הנראה, שכבת קרח מים גדולה, סביב ליבה גדולה של סיליקטים וקרח מים.

  
 

פלוטו- כוכב הלכת הננסי הראשון שלנו

אסטרונומים לפני 80 שנה האמינו שגודלו של פלוטו הוא ככדור הארץ. מאז הוא "הורד בדרגה" ואינו נחשב עוד כוכב לכת, אך זאת...