היאבוסה-2, חללית יפנית עם מחשב ישראלי, במשימה חסרת תקדים לאסטרואיד

בתום מסע של שלוש שנים וחצי, החללית היפנית היאבוסה-2 צפויה להגיע ביום שלישי לאסטרואיד ריוגו, לירות בו ולהנחית עליו נחתת עם מחשב ישראלי
שתף: 
  • 0_hayabusa.jpg

    אילוסטרציה של היאבוסה-2 שואבת דגימות מריוגו. קרדיט: JAXA/Akihiro Ikeshita
 
בתום מסע בן שלוש שנים וחצי בחלל, החללית היפנית היאבוסה-2 (ביפנית: "בז") צפויה להגיע בימים אלה לאסטרואיד רְיוּגוּ. המשימה כוללת סקר בן שנה וחצי של האסטרואיד, הפגזתו בקליע גדול, שיגור נחתת מקפצת עם מחשב ישראלי ולבסוף השבת דגימות קרקע מריוגו – לכדור הארץ.
 
 

מאיפה הגיעו המים לאוקיינוסים?

 
ריוגו הוא גוף קרוב-ארץ (Near-Earth object) שהתגלה ב-1999, קוטרו כ-900 מטרים והוא מעניין בשל מספר סיבות. ראשית, הוא נמנה עם קבוצת אסטרואידי אפולו, אותם אסטרואידים שמסלול ההקפה שלהם סביב השמש גדול מיחידה אסטרונומית אחת, כלומר רחוק ממסלול ההקפה של הארץ סביב השמש. מכיוון שכך, אסטרואידי אפולו עלולים להתנגש יום אחד בכדור הארץ.
 
 האסטרואיד ריוגו כפי שצולם על ידי היאבוסה-2 ב-6 ביוני, ממרחק של 2,600 ק"מ. קרדיט: JAXA
 
שנית, ריוגו הוא אסטרואיד מסוג C. אסטרואידים אלה, המהווים את רוב האסטרואידים המוכרים לנו, עשירים בפחמן, בסלעים ובמינרלים, וכן בתרכובות אורגניות ובמים. לפי הסברה המקובלת, אסטרואידים מסוג C שפגעו בכדור הארץ הצעיר הם המקור העיקרי לאוקיינוסים שלנו. בנוסף, ייתכן שאסטרואידים אלו הם שסיפקו את אבני הבניין לחיים – תרכובות אורגניות.
 
מאחר שאסטרואידים הם מעין "קופסה שחורה" מראשית היווצרות מערכת השמש, שלא השתנו לאורך מיליארדי שנים, בסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) מקווים שחשיפת אוצרותיו של ריוגו תספק לנו הבנה טובה יותר של האבולוציה של מערכת השמש, של כדור הארץ ושל החיים עצמם.
 
 
קצת פרופורציות: ריוגו (משמאל) בהשוואה לאסטרואיד איטוקוואה ומגדל טוקיו (מימין).
 
 

 לירות באסטרואיד

 
היאבוסה-2 היא משימה מורכבת להפליא, שמבוססת על הפקת לקחים ממשימת היאבוסה-1. היאבוסה-1 הייתה משימה רצופת תקלות וקשיים. ראשית הגשושית פספסה את האסטרואיד איטוקוואה. כשהצליחה לנחות עליו לבסוף, לא הצליחה להפעיל את מנגנון הירייה שנועד לעלות אבק. הגשושית שבה לחללית האם, ניסתה שוב לירות באסטרואיד ושוב נכשלה. עם זאת, הנחיתה עצמה העיפה קצת אבק מהאסטרואיד. בסוכנות החלל היפנית לא היו בטוחים כמה, אם בכלל, נאסף על ידי הגשושית, אך החליטו להשיבה לכדור הארץ.
 
דגימות האבק היו אמורות להגיע לכדור הארץ ב-2007, אלא שבעיות תקשורת גרמו לחללית לפספס את חלון הטיסה שלה לכדור הארץ, והיא נכנסה למסלול הקפה סביב השמש רק ב-2010 נחתה הקפסולה באוסטרליה, אלא שאז התברר שהיאבוסה-1 הצליחה להשיב לכדור הארץ כ-1,500 גרגירי אבק בלבד.
 
 
הפעם נראה שהיפנים לא לוקחים צ'אנסים, והיאבוסה-2 מכילה תותח קטן שישגר קליע נחושת במשקל שני קילוגרמים, ובמהירות שני קילומטרים לשנייה, במטרה ליצור מכתש באסטרואיד. זרוע רובוטית שתצא מחללית האם תאסוף מהמכתש דוגמיות קרקע במטרה להשיבן לכדור הארץ. בנוסף, חללית האם תשחרר שלושה רוברים קטנים שיקפצו על פני השטח של האסטרואיד, וכן מעבדה נייחת (שמסוגלת לקפץ פעם אחת) בשם MASCOT - שהמחשב שלה הוא מתוצרת רמון צ'יפס הישראלית, הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.
 
 
הדמיה של המעבדה הנייחת נופלת (בשלום) על ריוגו. קרדיט: DLR
 
 
"ההרגשה מדהימה", אומר פרופ' רן גינוסר, מנכ"ל החברה. "היינו שמחים עוד יותר אם היו אוספים את הנחתת ומחזירים אותה לכדור הארץ, אבל לא פחות מדהים לחשוב שהמחשב שלנו יישאר שם על האסטרואיד. זה כמו דגל על הירח או על מאדים, אבל עוד יותר מאתגר. טיפוס על האוורסט הוא כאין וכאפס לעומת נחיתה על אסטרואיד, ומי יודע – אולי כורי אסטרואידים בעתיד ימצאו את הקופסה הקטנה שלנו ויחזירו אותה בשלום".
 
הנחתת עצמה מורכבת מבטרייה שתאפשר לה לפעול על ריוגו, מצלמות ומכשירי מדידה שנועדו לנתח את הרכב הקרקע וכמובן המחשב הישראלי. "המחשב שלנו מנהל את הנחתת, מפעיל את המכשירים השונים ומשדר חזרה את הנתונים לחללית האם – ומשם לכדור הארץ", מסביר פרופ' גינוסר. "צריך להבין שהאתגר הטכנולוגי כאן הוא הקרינה הקוסמית. הרכיבים האלקטרוניים שלנו מופצצים על ידי קרינה קוסמית אדירה, הרבה יותר מכפי שלוויינים חווים בחלל הקרוב, וכמובן שאין מקום לתקלות. יש מחשב אחד, והוא צריך לשרוד מסע של שלוש וחצי שנים בחלל העמוק". 
 
 
עולם הבית והירח שלו כפי שצולמו על ידי היאבוסה-2 ב-2015, בדרך לריוגו. קרדיט: JAXA
 

הבהלה לזהב השמימי

 
בסך הכול, היאבוסה-2 תבלה שנה וחצי סביב האסטרואיד, כשהיא סוקרת את הרכבו, וצורתו.
 
בדצמבר 2019 תצא החללית חזרה לכדור הארץ במסלול מקוצר, בשל תזוזת הארץ והאסטרואיד, מסע שיארך עוד שנה וחצי. בדצמבר 2020 תשחרר היאבוסה-2 את מטענה היקר, בתקווה שזה ינחת נחיתה רכה בדרום אוסטרליה – ומשם יעשה את דרכו למעבדות ביפן. אם המשימה תצליח, היא תחזיר את הכמויות המשמעויות ביותר של דגימות מעולם אחר מאז הדוגמיות שאספה נאס"א מהירח במשימות אפולו.
 
וכמו תמיד כשמדובר באסטרואידים, מדענים אינם היחידים שלוטשים עיניהם למטען. אמנם אסטרואידים מסוג C אינם נחשבים למועמדים האידיאליים לכרייה, אבל חברות הזנק רבות היו מעוניינות לדעת אילו חומרים נדירים הוא מכיל. "עיני כל מחפשי הזהב והיהלומים והמתכות נשואות עכשיו ליאבוסה-2", מסכם פרופ' גינוסר.

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}