Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

החלל החדש: סין מתכוונת לפתוח את תחנת החלל שלה לחברות מסחריות

תחנת החלל הסינית טיאנגונג עדיין בבנייה – אבל בסין כבר רוצים לפתוח אותה לתחרות מסחרית

עודד כרמלי
16.03.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
חללית סינית מסוג טיאנז'ואו עוגנת במודול הליבה של טיאנגונג ב-2021. קרדיט: CCTV
חללית סינית מסוג טיאנז'ואו עוגנת במודול הליבה של טיאנגונג ב-2021. קרדיט: CCTV

סין מתכוונת לפתוח את תחנת החלל החדשה שלה, טיאנגונג ("הארמון השמיימי") לפעילות מסחרית על סיפון התחנה ולמשימות מסחריות מכדור הארץ לתחנה – כך עולה מריאיון טלוויזיוני שהעניק ג'ואו ג'יאנפינג, מנהל תוכנית החלל המאוישת של סין. 

 

"אחרי שתחנת החלל שלנו תושלם ותעבוד", אומר ג'יאנפינג, "נעודד בצורה פעילה את המגזר הפרטי לקחת בה חלק. אנחנו מקווים שיהיו שחקנים מסחריים תחרותיים ויעילים שישתתפו בפיתוח משאבי החלל וביישום של תוכניות החלל".

 

החלק הראשון בתחנת טיאנגונג – המושבה הקבועה הראשונה של סין בחלל – שוגר בשנה שעברה, והיא מקיפה את כדור הארץ מגובה של כ-370 ק"מ מעל פני הים. כבר היום חיים ועובדים שלושה טייקונאוטים (אסטרונאוטים סינים) בטיאנגונג.

 

70fe5816e41d4191b031fcf9bcbc850f.jpg

שלושת הטייקונאוטים על סיפון הטיאנגונג. קרדיט: CGNT
שלושת הטייקונאוטים על סיפון הטיאנגונג. קרדיט: CGNT

 

להניע את מהפכת החלל החדש – בסין

עוד לפני שיגור התחנה עצמה, בינואר 2021, סוכנות החלל הסינית המאוישת, CMSA, פרסמה קול קורא לחברות פרטיות להציע פתרונות שינוע של מטענים לטיאנגונג. באוגוסט חברת סטרטאפ סינית בשם אינרספייס אקספלור חתמה על הסכם עם החברה הסינית גלקטיק אנרג'י על שיגור של חללית הדגמה בשם זנגזאנג 1 על גבי משגר רב-פעמי של גלקטיק אנרג'י בשם קרס 1 במהלך 2022.

 

אם כל זה נשמע לכם מוכר – מדובר במהלך דומה מאוד לתוכניות המטענים והצוותים המסחריים של נאס"א, שאחראיות במידה רבה למהפכת החלל החדש. ב-2010 התקבלה החלטה עקרונית בבית הלבן לייחד את נאס"א למשימות לחלל העמוק ולמחקר מדעי, ולהעניק מיליארדי דולרים לחברות מסחריות לפיתוח מערכות שיגור שיספקו צוותים ומטענים לתחנת החלל הבינלאומית. מתוך התוכניות ההן נולדו חללית הסטארליינר של בואינג, שעדיין לא הפכה למבצעית, וכמובן חללית הדרגון של חברת ספייס אקס – שנאס"א היא הלקוחה הגדולה ביותר שלה – וכל זאת בחצי מהמחיר שהיה עולה לפתח מערכת שיגור ממשלתית (כמו ה-SLS המדשדש). בחודש דצמבר האחרון, נאס"א אף הוציאה מכרז חדש על סך 400 מיליון דולר, הפעם לטובת פיתוח תחנות חלל מסחריות לחלוטין – לקראת יציאתה של תחנת החלל הבינלאומית מכלל שימוש ב-2030.

 

בסין ראו כי טוב, והחליטו לפתוח גם את תחנת החלל החדשה שלהם לתחרות מסחרית – ראשית על שינוע מטענים וצוותים, ובהמשך אולי גם להדגמות טכנולוגיות ולתיירות חלל. למעשה, באוגוסט אשתקד הודה מנכ"ל ננורקס – אחת מארבע החברות האמריקניות שזכו במכרז של נאס"א לפיתוח יעדים מסחריים במסלול לווייני נמוך – כי החברה כבר איבדה לפחות לקוח אחד לטובת תחנת החלל הסינית. המנכ"ל סירב לומר מי הלקוח היה או מה היה הפרויקט המתוכנן.

 

כך או כך, טיאנגונג צפויה לפעול במשך עשר שנים לכל הפחות. בכך היא עתידה להישאר במסלול אחרי תחנת החלל הבינלאומית. סין צפויה להשלים את בניית התחנה החדשה עוד השנה, עם שישה שיגורים שיוסיפו שני מודולים לליבת התחנה. כך, התחנה תורכב משלושה מודולים: ליבה ומגורים יחד עם שתי מעבדות.

 

בנוסף, בסין מתכננים לשגר שתי משימות מאוישות ושתי משימות מטען לטיאנגונג, וב-CMSA כבר הודיעו על זהותם של שבעת הטייסים, שבעת המהנדסים וארבעת המומחים המדעיים שיטוסו לתחנה. בהמשך, גם אסטרונאוטים ממדינות אחרות צפויים לטוס לטיאנגונג.

תגיות:
  • תיירות חלל
  • תחנת החלל הסינית – טיינגונג
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

בימים הקרובים, לפנות בוקר: המופע של נוגה ומאדים

יום רביעי 21.2.24
ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי

 

בבוקר ה-22 בפברואר לפני הזריחה כבר מהשעה 5 בבוקר, ייראה מופע יפה מעל האופק המזרחי שיימשך כמה ימים: כוכב הלכת נוגה יחלוף בסמוך למאדים, צפונית אליו, במרחק קטן מאוד (כקוטר ירח אחד). 

 

נוגה הוא העצם הבהיר ביותר בשמיים אחרי הירח, וגם הפעם הוא יהיה הבהיר מבין שני כוכבי הלכת וייראה צפונית (משמאל) למאדים. קל להבחין ביניהם: נוגה זורח בלבן עז ואילו מאדים קטן וחיוור בהרבה בגונו הכתמתם-אדום. שני כוכב הלכת מצויים בצד המרוחק של מסלולם מכדור הארץ, כך שגם בעזרת טלסקופ חובבים גדול קשה לראות פרטים כלשהם על מאדים. ואילו מבעד לטלסקופ או למשקפת  נוגה ייראה כחצי עיגול קטן, שמפנה את צדו המואר אל השמש הזורחת.

 

למה אף אחד לא מדבר על נוגה?

מאדים הוא כמובן המפורסם בכוכבי הלכת. לא פחות משמונה מקפות, שלושה רוברים נחתת ומסוק חוקרים אותו ברגעים אלה, אילון מאסק רוצה ליישב בו מיליון בני אדם ודיוויד בואי שר עליו שיר. אבל זה לא תמיד היה המצב. למעשה, עד שנות ה-60' נוגה כיכב בספרי מדע בדיוני כמעין עולם ביצות חם ולח, מלא ביצורים אקזוטיים (ובעלמות במצוקה, כמובן). 

 

היום אנחנו יודעים כי נוגה אינו סתם חם – מדובר בגיהינום. בשל אפקט חממה בלתי נשלט, ששחרר כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, הטמפרטורה הממוצעת (והכמעט-קבועה) בנוגה היא 464 מעלות צלזיוס – מספיק כדי להתיך עופרת. בני אדם לא יכולים לשרוד על נוגה. אפילו רובוטים לא מסוגלים לשרוד על נוגה.

 

WEB12184-2011_640.jpg

תמונה נדירה מפני השטח של נוגה, כפי שצולמו על ידי הנחתת הסובייטית האמיצה ונרה 13 ב-1982. קרדיט: USSR Academy of Sciences/ Brown University
תמונה נדירה מפני השטח של נוגה, כפי שצולמו על ידי הנחתת הסובייטית האמיצה ונרה 13 ב-1982. קרדיט: USSR Academy of Sciences/ Brown University

 

מצד שני, גם מאדים הוא לא בדיוק גן עדן, עם קרינה קטלנית וטמפרטורות מקפיאות. וכאן נכנסת לעניין הפוליטיקה: רצה הגורל וברה"מ התמחתה בבניית נחתות עמידות לתנאי הקיצון של נוגה בפרויקט ונרה שעה שיריבתה ארה"ב התמחתה בבניית נחתות עמידות לתנאי הקיצון של מאדים. אחרי קריסת ברה"מ, נוגה נשאר מיותם – בזמן שארה"ב (וכעת גם סין) עדיין מנסה להנחית אדם על מאדים.

 

על נוגה לא ניתן לנחות, אפילו לא לרגע, ולעולם לא נראה שם אסטרונאוט עומד לצד דגל זה אחר  (הלחץ האטמוספרי ימחץ את האסטרונאוט ואת הדגל כמו שתי פחיות). אבל המראה של שני שכנינו עומדים צמודים בשמיים הוא תזכורת טובה לכך שנוגה, ולא מאדים, הוא הדומה ביותר לכדור הארץ מבחינת הגודל, המסה, ההרכב והמרחק לשמש.

 

העננים של נוגה הם המקום היחיד במערכת השמש שבו אנו בני האדם נוכל לרחף בלי חליפת חלל, בטמפרטורה נעימה של 30 מעלות, כוח כבידה כמעט זהה לזה של כדור הארץ והגנה מפני קרינת השמש. ובטווח הארוך, לא בטוח אם יהיה קל יותר לערוך הארצה של מאדים מאשר הארצה של נוגה – כי פשוט יותר לקרר עולם רותח מאשר לחמם עולם מת.

 

כך או כך, במבט על שני שכנינו מימין ומשמאל, אין ספק שאנו נמצאים במקום טוב באמצע. 

תגיות:
  • מאדים
  • נוגה
sky calendar Image
התקבצות של הירח, נוגה ומאדים. קרדיט: Dylan O'Donnell, deography.com
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

שידור חי: כולנו תושבי שביל החלב

-
-

מרכז החלל בירכא וחברי קהילת הוריזון מזמינים תלמידי יסודי וחטיבת ביניים למשדר מיוחד – כולנו יחד תושבי החלב – שיכלול הרצאות תלמידים בתחום החלל. 

 

ההרצאות יתקיימו בשפות העברית, הערבית והרוסית יחד ומותאמות לתלמידי יסודי וחטיבת ביניים. כדי להשתתף, כנסו ביום ראשון 20.3 בשעה 18:00 ללינק בזום.

 

מה בתוכנית:

  • 18:00 פתיחה, הרצאה של ניר דוברובסקי 'חלל חדש' 
  • 18:30 מג'ד תאבת על חלל חדש בערבית
  • 18:50 מים על הירח- הרצאה בערבית | שם התלמיד : ראיון ראיד אלשיך מבית ספר יסודי מרשאן שפרעם
  • 19:05 משימת רקיע- הרצאה בעברית | שם התלמידה: אמור אדלר מנבחרת החלל של קרית שמונה 
  • 19:20 מדע אזרחי יחד לטובת חקר החלל- הרצאה ברוסית | שם המרצות: חני גליצקי (מנהלת אגף החינוך וההדרכה במדעטק המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל) ואורטל סעידוב (תלמידה). 
  • 19:35 מבנה חליפות החלל- הרצאה בעברית | שם התלמידים: נבו פלור ויאיר  אברמסון, מבית ספר על אזורי זרקור
  • 19:50 סיום המשדר ותחילת פעילות במרכז החלל ירכא - הדפסת תלת ממד ותצפית כוכבים..
 
כולנו יחד תושבי שביל החלב הינה יוזמה אשר נוצרה לשם קירוב לבבות בין המגזרים דרך חינוך והעשרה בתחום החלל. האירוע נעשה בשיתוף: בית ספר יסודי מרשאן שפרעם, בית ספר על אזורי זרקור, כפר הנוער כנות ונבחרת החלל של קריית שמונה.
Event Image
כולנו תושבי גלקסיית שביל החלב. קרדיט: Ars Electronica - Robert Bauernhansl / Erich Meyer
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חברת סאטיקספיי מרחובות תונפק בנאסד"ק לפי שווי של 600 מיליון דולר

סאטיקספיי מתמחה בשבבים ללווייני תקשורת ב-LEO. בין לקוחותיה הגדולים: וואן ווב וטלסאט

עודד כרמלי
10.03.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
המודמים והמסופים של סאטיקספיי בפעולה. תרשים מתוך אתר החברה: Satixfy
המודמים והמסופים של סאטיקספיי בפעולה. תרשים מתוך אתר החברה: Satixfy

חברת סאטיקספיי (SatixFy) הישראלית מרחובות הודיעה כי היא מתמזגת עם חברת השלד הבורסאי SPAC - Endurance Acquisition Corp הנסחרת בנאסד"ק תחת השם EDNCU. המיזוג נערך לפי שווי חברה של 632 מיליון דולר, ובמסגרתו תגייס סאטיקספיי כ-230 מיליון דולר – מתוכם 201 מיליון מקרן הנאמנות של Endurance ועוד 29 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים באמצעות הנפקה פרטית.

 

סאטיקספיי נוסדה ב-2012 על ידי יוצאי החברות גילת רשתות לוויין ו-RaySat, ובראשית דרכה נתמכה על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, הטכנולוגיה והמדע. החברה מייצרת מעגלים משולבים תלויי-יישום (Application-Specific Integrated Circuit, או ASIC) ללוויינים במסלול נמוך מסביב לכדור הארץ (LEO). שלא כמו מעגלים מודפסים רגילים, כמו אלו שיש לנו במחשב למשל, מעגלים משולבים תלויי-יישום נבנים במיוחד למטרה מסוימת – ולכן הם מאפשרים לדחוס אלקטרוניקה של מעגל מודפס שלם לקופסה זעירה ויעילה. בסאטיקספיי משתמשים במעגלים הייחודיים כדי לייצר מודמים עוצמתיים יותר ללוויינים.

 

במקביל, בסאטיקספיי מתמחים במסופי התקשורת לטובת תקשורת עם לוויינים במסלול לווייני נמוך. במילים אחרות, בסאטיקספיי מייצרים את שני רכיבי הקצה – המודם על הלוויין והמודם על הקרקע שאמור לתקשר עם הלוויין. כך למשל, אינטרנט ממגה מערך לווייני כמו סטארלינק או וואן ווב מצריך מסוף ביניים, דוגמת אנטנה, ומסוף קצה – דוגמת צלחות הטלוויזיה בלוויין. שוק גדל אחר הוא אינטרנט אלחוטי על מטוסי נוסעים, שגם כן משודר מלוויינים ומצריך התקנת מסוף על המטוס.

 

15329_satixfy_map_b.jpg

מפת מיקומי המרכזים של סאטיקספיי. תרשים: מתוך אתר החברה SatixFy
מפת מיקומי המרכזים של סאטיקספיי. תרשים: מתוך אתר החברה SatixFy

 

"שוק של 20 מיליארד דולר עד 2029"

שני הלקוחות הגדולים של החברה כיום הם ענקית הלוויינים הקנדית טלסאט, שמקימה בימים אלה מערך לוויינים גלובלי לתקשורת אלחוטית דיגיטלית, וחברת וואן ווב הבריטית – השואפת לרשת את כדור הארץ באינטרנט מהחלל.

 

יואל גת, מייסד-שותף ומנכ"ל סאטיקספיי, מסר בהודעה לתקשורת כי החברה "מספקת את האתים והדליים לבהלת הזהב של המאה ה-21. ההון מהעסקה הזאת יאפשר לנו לצמוח במהירות לתוך מה שאנו רואים כשוק שיצמח ל-20 מיליארד דולר עד 2029, לרבות מסופים על הקרקע ומודמים בפס רחב ללוויינים ב-LEO, וכן למטוסים נוסעים מסחריים ופרטיים".

חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

פורים: התחפשו לאסטרונאוטים במיקרו כבידה

נושא
האדם בחלל
תחום הלימוד
אומנות ויצירה
העשרה
קהל יעד
לכל הגילאים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
אסטרונאוטים בחללית לא צריכים חליפת חלל

בואו נתחפש לאסטרונאוטים בתחנת החלל!

במהלך הטיסה ומשימות החלל אסטרונאוטים לובשים חליפות חלל כמו שאנחנו מכירים, אבל רוב הזמן, כשהם בתחנת החלל, הם לא לובשים את חליפות החלל המוכרות. בפורים הזה נתחפש אחרת! ממש כמו אסטרונאוט שנמצא בתוך תחנת החלל הבינלאומית, עם החלון והנוף לכדור הארץ, עם השיער המרחף ועם ציוד מרחף ומקובע בכל מקום.

במערך זה נלמד להכין תחפושת יצירתית וחדשנית של אסטרונאוט/ית בתחנת החלל, נלמד איך ליצור אשליית ריחוף, ונוכל להתחפש לאסטרונאוטים באופן הכי מקורי שיש!

קבצים מצורפים:
תחפושת במיקרו כבידה- רקע
הוראות להכנת תחפושת
פאצי'ם להדפסה
הכנת רקע לתחפושת
תגי שם למילוי והדפסה
פורסם בתאריך:
9.03.2022
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

הפיצוץ הגדול ביותר מאז המפץ הגדול? מדענים מדדו גלי הדף בגודל של פי 60 מגלקסיית שביל החלב

לפני מיליארד שנה אירע פיצוץ ענק ביקום – וגלי ההדף מהפיצוץ עדיין ניכרים היום

עודד כרמלי
6.03.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הגדול מבין שני גלי ההדף של Abell 3667. מצד ימין למעלה: בהשוואה לשביל החלב. קרדיט: Francesco de Gasperin and SARAO
הגדול מבין שני גלי ההדף של Abell 3667. מצד ימין למעלה: בהשוואה לשביל החלב. קרדיט: Francesco de Gasperin and SARAO

היקום הוא מקום אלים להפליא, ומאז המפץ הגדול אירעו פיצוצים והתמזגויות בקנה מידה שהדעת אינה תופסת. כעת, מדענים מדדו פיצוץ שמתחרה על התואר האירוע האנרגטי ביותר בהיסטוריה של היקום: התמזגות שני צבירי גלקסיות לפני כמיליארד שנה, שיצרה את צביר-העל Abell 3667. ההתמזגות העצומה יצרה גל הדף שעדיין ניתן לראותו היום, והוא גדול פי 60 מכל גלקסיית שביל החלב שלנו.

 

ראשית, קצת פרופורציות: השמש שלנו היא אחת מבין מאות מיליארדי שמשות בגלקסיית שביל החלב. הגלקסיה עצמה היא חלק ממבנה כבידתי גדול יותר בשם הקבוצה המקומית, שכולל את שביל החלב, את גלקסיית אנדרומדה ועוד כמה עשרות גלקסיות ננסיות. הקבוצה נמצאת בפאתי צביר הבתולה, המורכב מכ-1,500 גלקסיות ומהווה את לב צביר-על הבתולה, שהקבוצה המקומית שלנו היא חלק ממנו – יחד עם עוד כ-100 קבוצות וצבירי גלקסיות.

 

במילים אחרות, כששני צבירי גלקסיות מתנגשים – כדאי לתפוס מרחק. במרחק כ-730 מיליון שנות אור מכדור הארץ, צביר-העל Abell 3667, המונה כ-550 גלקסיות, עדיין כאוטי כתוצאה מההתנגשות שאירעה 200 מיליון שנה קודם לכן בין שני צבירי הגלקסיות שיצרו אותו.

 

גלי הדף במהירות של 5.3 מיליון קמ"ש

אנחנו משתמשים במילים כמו "פיצוץ" ו"גלי הדף" בהיעדר מושגים אחרים, אבל חשוב לציין כי אירוע בסדר גודל כזה אינו דומה לשום פיצוץ מוכר לנו, או שאנחנו מסוגלים בכלל לדמיין. כשאירוע זה התרחש לפני כמיליארד שנה, מיזוג הצבירים יצר גל של אלקטרונים במהירויות יחסותיות – בדומה למאיץ חלקיקים. האלקטרונים המואצים יצרו קווים של שדות מגנטיים, שתי קשתות אדירות של גלי רדיו המתפשטות משני עברי Abell 3667.

 

Radio-relics-of-Abell-3667-Francesco-de-Gasperin-SARAO.jpg

שני גלי ההדף משני עברי Abell 3667. קרדיט: Francesco de Gasperin and SARAO
שני גלי ההדף משני עברי Abell 3667. קרדיט: Francesco de Gasperin and SARAO


את קשתות הרדיו הללו מדדו מדענים באמצעות מערך הרדיו טלסקופ החדש MeerKAT בדרום אפריקה וטלסקופ החלל ניוטון של סוכנות החלל האירופית, שמתמחה בתדרי רנטגן. לפי הממצאים שלהם, שפורסמו בכתב העת Astronomy & Astrophysics, כל אחת מהקשתות נעה במהירות של 5.3 מיליון קמ"ש, והן הספיקו להתרחק זו מזו עד כדי 13 מיליון שנות אור. כל אחת מהקשתות כשלעצמה גדולה פי 60 מגלקסיית שביל החלב.

 

כמובן, פיצוצים זה תמיד מלהיב אבל מדענים מודדים את גלי ההדף הללו כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה של התמזגות בין צבירי גלקסיות, ומכאן שגם את האבולוציה של צבירי-על.

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

הדי המלחמה מגיעים לחלל ומשבשים פרויקטים, שיגורים ושיתופי פעולה בינלאומיים

שני סימני השאלה הגדולים: המשך שיתוף הפעולה בתחנת החלל הבינלאומית ומשימת אקסו-מארס 2022 האירופית-רוסית למאדים

עודד כרמלי
3.03.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תחנת החלל הבינלאומית, סמל שיתוף הפעולה הבינלאומי בחלל, כפי שצולמה מסיפון מעבורת החלל אטלנטיס ב-2010. קרדיט: נאס"א
תחנת החלל הבינלאומית, סמל שיתוף הפעולה הבינלאומי בחלל, כפי שצולמה מסיפון מעבורת החלל אטלנטיס ב-2010. קרדיט: נאס"א

הדי המלחמה באוקראינה מגיעים גם לחלל – ושיתוף הפעולה ההדוק בין נאס"א ואיס"א לסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס כבר נפגע. בשבוע האחרון סוכנויות ותעשיות החלל בעולם מתעדכנות מדי יום בהשלכות המצב הפוליטי על תחום החלל, לרבות שיגורים שנדחים או מתבטלים, פרויקטים חשובים שקיומם מוטל בספק. 

 

ב-26.2 הודיעה רוסיה כי היא משהה את כל שיגורי הסויוז מתוצרתה מנמל החלל קורו שבגינאה הצרפתית – וזאת בתגובה לסנקציות של האיחוד האירופי על רוסיה. ראש רוסקוסמוס דמיטרי רוגוזין הוסיף כי 87 עובדי תעשיית החלל הרוסית בקורו ישובו לביתם. בחודש הבא עתידים היו להשתגר שני לווייני גלילאו – המקבילה האירופית למערך הניווט הלווייני GPS של צבא ארה"ב – על גבי משגר סויוז. ובשנה הבאה תכננה ממשלת צרפת לשגר לוויין תצפית צבאי בשם CSO-3 על משגר מסוג סויוז.

 

Galileo_Soyuz_VS13_liftoff_node_full_image_2.jpg

שיגור שני לווייני גלילאו על גבי משגר סויוז ממרכז החלל קורו בגינאה הצרפתית ב-2015. קרדיט: ESA/CNES/Arianespace
שיגור שני לווייני גלילאו על גבי משגר סויוז ממרכז החלל קורו בגינאה הצרפתית ב-2015. קרדיט: ESA/CNES/Arianespace

 

כן השיגור של הסויוז בגינאה הצרפתית החל לפעול ב-2011, תחת הסכם בין איס"א לרוסקוסמוס. ממשלות אירופה שילמו 800 מיליון דולר על בניית היכולת הזו. מאז ועד היום שיגרו 27 משגרי סויוז שורה ארוכה של לווייני תקשורת, ניווט וביטחון מתוצרת אירופה. עם זאת, בשנים האחרונות נחלשה מאוד התלות המערבית במשגרים הרוסיים. האמריקנים החזירו את יכולת השיגור העצמאית של ארצם בעזרת משגר הפלקון 9 של חברת ספייס אקס, ובקרוב גם ה-SLS של נאס"א. ואילו האירופים מפתחים בימים אלה את אריאן 6 ואת הווגה C – שיבטיחו את עצמאותם. 

 

בנוסף, מחר (שישי, 4.2) היו עתידים להשתגר 36 לווייני וואן ווב מנמל החלל הרוסי קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, גם כן על גבי סויוז. וואן ווב היא חברה פרטית שמושבה בלונדון, והיא מתחרה בסטארלינק של ספייס אקס בניסיון לרשת את כדור הארץ באינטרנט גלובלי מהחלל. אתמול (רביעי, 2.3) התנתה סוכנות החלל הרוסית את השיגור בשני תנאים: ממשלת בריטניה תמכור את חלקה בחברה ורוסיה תקבל "ערבונות" לכך שלווייני התקשורת לא ישמשו לצרכים ביטחוניים. ייתכן כי דרישה זו הגיעה על רקע פניית ממשלת אוקראינה לחברת סטארלינק לפתוח את המערך לגלישה של תושבי אוקראינה - בקשה שנענתה על ידי אילון מאסק. 

 

כך או כך, וואן ווב סירבה, והמשגר הרוסי גולגל חזרה מכן השיגור למחסן. זאת ועוד, בתגובה לדרישות רוסיה, דירקטוריון וואן ווב הודיע היום (3.3) כי הוא יפסיק מעתה ואילך לשגר את לווייני החברה על גבי משגרי סויוז ובכלל מנמל החלל הרוסי.

 

תחנת החלל הבינלאומית: לב שיתוף הפעולה הבינלאומי בחלל

סוכנות החלל הגרמנית הודיעה היום רשמית כי לא תשתף פעולה עם סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס. בתגובה, רוסקוסמוס הודיעה כי תפסיק את שיתופי הפעולה המדעיים עם גרמניה על סיפון תחנת החלל הבינלאומית. זהו מצב חסר תקדים, במיוחד בהתחשב בעובדה שעל סיפון התחנה שוהים כעת האסטרונאוט גרמני, מתיאס מאורר, והקוסמונאוטים הרוסיים אנטון שקפלרוב (שהוא גם מפקד התחנה) ופיוטר דוברוב. 

 

בנאס"א הבהירו בתחילת השבוע כי שיתוף הפעולה האזרחי בין ארה"ב לרוסיה לא יפגע על מנת לאפשר את המשך פעילות תחנת החלל הבינלאומית – במסלול ובמתקני השליטה והבקרה שעל הקרקע. 

 

יש לזכור בהקשר הזה, כי תחנת החלל הבינלאומית קושרת בין המעצמות בקשר קשה להתרה: התחנה בנויה ממודולים שונים, חלליות ששוגרו בנפרד וחוברו במסלול. חלוקת העבודה בתחנה היא כזו שארה"ב אחראית על אספקת החשמל שעה שהמודולים הרוסיים אחראים על הנעת התחנה, דהיינו על שמירתה במסלול ועל ניווטה במקרה הצורך כדי להימנע מפגיעה בפסולת חלל – כך שהמודולים האמריקאיים לא מסוגלים להתנתק מהרוסיים ולהפך. התחנה צפויה לצאת מכלל שימוש ב-2030, אז המודולים הרוסיים ינווטו אותה ל"בית הקברות לחלליות" בלב האוקיינוס השקט.

 

משימת אקסו מארס למאדים בסימן שאלה

סימן השאלה הגדול ביותר כרגע הוא מה יעלה בגורל המשימה האסטרוביולוגית המשותפת אקסו מארס 2022, שעתידה להשתגר למאדים בספטמבר הקרוב. המשימה מורכבת מהרובר האירופי רוזילנד פרנקלין ונחתת רוסית מתוצרת רוסקוסמוס, שישוגרו על גבי משגר רוסי מסוג פרוטון M מנמל החלל קוסמודרום בייקונור.


 

joseph.jpg

מנהל איס
מנהל איס


 

rogozin.jpg

מנהל רוסקוסמוס דמיטרי רוגוזין (משמאל) עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2015. קרדיט: Михаил Климентьев
מנהל רוסקוסמוס דמיטרי רוגוזין (משמאל) עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2015. קרדיט: Михаил Климентьев

 

אקסו מארס 2022 (במקור אקסו מארס 2020), כבר נדחתה בשל מגפת הקורונה. מאחר שחלון ההזדמנויות לשיגור משימות למאדים נפתח פעם בשנתיים, דחייה נוספת פירושה שיגור הרובר האירופי ב-2024. זאת ועוד, רוסקוסמוס היא שפיתחה את מערכת הנחיתה של הרובר – וספק אם איס"א תצליח לבנות מערכת חדשה מאפס בזמן הזה. אם כן, במקרה של החרפה נוספת ביחסים, הרוסים לא יגיעו למאדים – אבל האירופים לא ינחיתו את הרובר שלהם עד 2026.

 

צוותים אירופיים אמורים להגיע לקזחסטן כבר בימים הקרובים כדי להתחיל לשלב את מערכות אקסומארס 2022 לקראת השיגור בספטמבר. מנהל איס"א יוסף אשבכר הזדרז להודיע כי שיתוף הפעולה עם רוסקוסמוס בהכנות לשיגור המשימה למאדים ממשיכות כרגיל – אבל לא ברור כיצד המשימה תוכל לצאת לפועל ללא סוכנויות החלל הבריטית והגרמנית, שתיים מהתורמות הגדולות בין 22 המדינות המרכיבות את סוכנות החלל האירופית.

 

ExoMars_rover_pillars.jpg

הדמיה של הרובר האירופי רוזילנד פרנקלין והנחתת הרוסית על אדמת מאדים. קרדיט: ESA/ATG medialab
הדמיה של הרובר האירופי רוזילנד פרנקלין והנחתת הרוסית על אדמת מאדים. קרדיט: ESA/ATG medialab

 

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

בשישי: משגר סיני שיצא מכלל שליטה יפגע בירח

מחר ב-14:25 תהיה הפעם הראשונה שבה עצם שיוצר בכדור הארץ פוגע בירח – בטעות

3.03.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הצד הרחוק של הירח, כפי שצולם על ידי משימו
הצד הרחוק של הירח, כפי שצולם על ידי משימו

מחר (שישי), בשעה 14:25 לשעון ישראל, הירח שלנו הולך לחטוף שלושה טון פסולת חלל מתוצרת סין. הרקטה הסינית תפגע במכתש הרצשפרונג שבצד הרחוק של הירח במהירות של 9,300 קמ"ש –ומדענים מקווים לנצל את ההזדמנות ולחקור את ההתנגשות.

 

לא מעט חלליות התרסקו על הירח מאז ראשית עידן החלל, ואי שם יש גם מכתש קטן על שם הגשושית הישראלית בראשית, אבל זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה עצם שיוצר בכדור הארץ פוגע בירח לגמרי בטעות. 

 

הסינים מכחישים

הרקטה, ששוגרה לפני שנים, מסתובבת בחלל ללא שליטה – ובמסלול כאוטי במיוחד, שמקרב אותה יותר ויותר לירח. בתחילה אסטרונומים סברו כי מדובר בשלב ממשגר מסוג פלקון 9 של ספייס אקס, ששיגר ב-2015 לוויין של מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה נוא"א. 

 

כעת ההנחה היא שמדובר בשלב השלישי של המשגר הסיני לונג מארץ' 3, שב-2014 שיגר את משימת צ'אנגה 5-T1. הגשושית הסינית הקיפה את הירח וחזרה לכדור הארץ כדי לבדוק את ההיתכנות הטכנולוגית, ובעיקר את היכולת להנחית חזרה את הגשושית בכדור הארץ, כהכנה לקראת משימת צ'אנגה 5 – שנחתה על הירח והחזירה דוגמיות קרקע לכדור הארץ ב-2020.

 

7CrcTDdY5GyzFQMCXMKNoH-970-80.jpg.jpg

שיגור צ'אנגה 5-T1 ב-2014. קרדיט: CASC
שיגור צ'אנגה 5-T1 ב-2014. קרדיט: CASC

 

הסינים, אגב, מכחישים שפסולת החלל שלהם – וטוענים שהשלב השלישי של המשגר ששוגר ב-2014 נפל חזרה לכדור הארץ ונשרף באטמוספרה. אלא שפיקוד החלל של ארה"ב טוען כי הרקטה מעולם לא חזרה. מצד שני, בפיקוד החלל סירבו לאשר כי העצם שעתיד לפגוע בירח הוא הרקטה הסינית – וטענו כי הם "מתמקדים בעצמים קרובים לכדור הארץ".

 

מדענים ינסו להוציא מתוק מעז

כך או כך, התוצאה תהיה זהה. ללוויין הטבעי שלנו אין אטמוספרה, כך שהוא חשוף לחלוטין לפגיעות של מטאוריטים – וגם של פסולת חלל. המכתש שייווצר מעוצמת ההתנגשות צפוי להיות בקוטר של 10 עד 20 מטרים. 

 

למרבה הצער, העולם לא יצליח לצפות בהתרסקות בזמן אמת. לסין יש רובר פעיל בצד הרחוק של הירח, אבל הוא יהיה רחוק מדי מאתר הפגיעה – שנמצא מעבר לקוטב הצפוני מנקודת מבטו על הקרקע. גם המקפת לסקר הירח (LRO) של נאס"א והמקפת ההודית צ'אנדריאן 2 לא יהיו בסביבה.  
 

Chang-e-5-TI-booster-Moon-impact-location-LROC-NASA.jpg

אתר ההתרסקות בצד הרחוק של הירח. קרדיט: NASA/LROC/ASU/Scott Sutherland
אתר ההתרסקות בצד הרחוק של הירח. קרדיט: NASA/LROC/ASU/Scott Sutherland

 

עם זאת, מדענים מקווים להצליח ולחקור את המכתש בדיעבד. כאשר רקטות ממשגרי אפולו 5 התרסקו (במכוון) על הירח, לאנושות לא היו תצלומים באיכות גבוהה של פני הירח. כעת, ה-LRO של נאס"א צילמה תמונות רבות של מכתש הרצשפרונג, ובעוד כמה שבועות או חודשים היא תשוב לצלם את האזור – ומדענים יוכלו להשוות את האתר לפני הפגיעה ואחריה. זאת ועוד, המקפת LRO תחפש ויברציות באקסוספרה – האטמוספרה הדלילה – של הירח כתוצאה מהאבק שיעוף בהתנגשות.

 

החללית הראשונה שהתרסקה על הירח הייתה לונה 2 הסובייטית ב-1959. אז עוד לא דובר על נחיתה רכה, ועצם היכולת לשגר מכדור הארץ ולפגוע בגוף שמימי אחר נחשבה להצלחה טכנולוגית והנדסית

תגיות:
  • פסולת חלל
מכרזים וקולות קוראים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

פניה לקבלת מידע (RFI) לצורך הקמת מרכז תשתית ללווייניות זעירה

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תאריך יעד להגשה
: 04.03.2022
לינק לפרטים נוספים, הגשת בקשה ויצירת קשר
תאריך פרסום
: 16.02.2022
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

כבידה מלאכותית וננו-רובוטים במעמקי אוקיינוס ירחי: מענקי NIAC משרטטים את חזון החדשנות של נאס"א בחלל

המענקים הם הזדמנות לממש רעיונות על גבול המדע הבדיוני, אשר מציתים את הדמיון

עודד כרמלי
1.03.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תמונת תצריף של הפרויקטים שזכו ב-NIAC לשנת 2022. קרדיט: נאס"א
תמונת תצריף של הפרויקטים שזכו ב-NIAC לשנת 2022. קרדיט: נאס"א

חליפת חלל בהתאמה אישית שמיוצרת מהפחמן הדו-חמצני באטמוספרה של מאדים או מדפסת תלת-ממד שתדפיס ננו-צוללות על מעטה הקרח של עולם המים אירופה? אלו הם כמה מההצעות העתידניות שסוכנות החלל האמריקנית בחרה לפתח.

 

מדי שנה מעניקה נאס"א מענקי פיתוח במסגרת המרכז לרעיונות מקוריים ומתקדמים (Institute for Advanced Concepts, או NIAC), שנועד לטפח חדשנות טכנולוגית אשר תזניק את האנושות קדימה בחקר החלל.

 

השנה חילקה סוכנות החלל מענקים בסך 5.1 מיליון דולר ל-17 חוקרים, מהם ל-12 פרויקטים חדשים בשלב א' (בחינת היתכנות) ולחמישה בשלב ב' (המשך הפיתוח). חוקרים שזכו להיות עמיתי מחקר של המכון בשלב א' יזכו למענק פיתוח של 175,000 דולר למחקר של תשעה חודשים, וחוקרים בשלב ב' יזכו למענק של 600,000 דולר לתקופה של שנתיים.

אמנם הפרויקטים שנבחרו ל-NIAC נמצאים עדיין בחיתוליהם, ואין לראות בהם משימות נאס"א רשמיות, ובכל זאת המרכז נחשב לאחת האפשרויות הטובות ביותר של מדענים עם רעיונות מטורפים לקבל מענקי פיתוח במסגרת סוכנות החלל. ואפילו אם רק בודדים מבין הפרויקטים המוצעים יתממשו, בתקופת חיינו או בכלל, עדיין מדובר ברעיונות שמציתים את הדמיון.

 

מטוס נוסעים חשמלי או קורונוגרף בגודל מגרש פוטבול?

בין זוכי מענק ה-NIAC לשנת 2022 בשלב א' אפשר למצוא הצעה לקורונוגרף ענק, בגודל מגרש פוטבול, שיוצב במסלול גאוסינכרוני סביב כדור הארץ. קורונוגרף הוא מכשיר החוסם את אורם הבהיר של כוכבים כדי לחשוף את העצמים החיוורים שלידו. המציעים מקווים שהוא יאפשר לטלסקופים המוצבים על הארץ לחפש אחר סימני חיים באטמוספרות של כוכבי לכת דמויי-ארץ המקיפים אותם. מאחורי הצעה זו עומד לא אחר האסטרופיזיקאי ג'ון מאת'ר ממרכז גודארד של נאס"א – חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2006.

 

2022_ph_i_mather.jpg

ההצעה של ג'ון מאת'ר למתקן שיסתיר את אור הכוכבים לטלסקופ הגדול במיוחד (ELT), שהולך ונבנה בימים אלה במדבר אטקמה שבצ'ילה. קרדיט: ג'ון מאת'ר
ההצעה של ג'ון מאת'ר למתקן שיסתיר את אור הכוכבים לטלסקופ הגדול במיוחד (ELT), שהולך ונבנה בימים אלה במדבר אטקמה שבצ'ילה. קרדיט: ג'ון מאת'ר

 

ואילו האסטרונומית שרה סיגר מ-MIT מציעה לחפש חיים סמוכים בהרבה: בעננים של נוגה. סיגר רוצה לשגר מעין דאון בשם BREEZE, שיצנח לאטמוספרה הצפופה של נוגה, יאסוף דוגמיות גז ויחזיר אותן למעבדות בכדור הארץ. הצעות מעניינות אחרות משלב א' כוללות מטוס נוסעים חשמלי, שיהיה חרישי לחלוטין, הנעה תרמית שתאפשר לחללית לצאת ממערכת השמש במהירויות חסרות תקדים, וגם ייצור ותיקון חליפות חלל במאדים, תוך שימוש בפחמן הרב שבאטמוספרה העשירה בפחמן דו-חמצני. 

 

הדמיה של משימת BREEZE, המציעה לאסוף דוגמיות גז מענני נוגה כדי לחקור אם יש בהם חיים

 

בין זוכי המענקים של שלב ב' אפשר למצוא רעיון לננו-רובוטים מטפסים שיוכלו לחקור את המערות במאדים וננו-רובוטים שחיינים שיודפסו במדפסת תלת-ממד ויוכלו לחקור את האוקיינוסים התת-קרקעיים של עולמות מים כמו אנקלדוס ואירופה, או את אגמי ההמתאן של טיטאן.

 

באותו הזמן, זאק מנצ'סטר מאוניברסיטת קרנגי מלון חושב בגדול – וימשיך לפתח את ההצעה פורצת הדרך שלו לכבידה מלאכותית: מבנה מסתובב בקוטר קילומטר שלם. אחרי השיגור, המבנה המוצע יתנפח פי 150 מגודלו המקורי ויהפוך למגורים מסתובבים שייצרו אפקט של כבידה השווה לכבידה כאן על הקרקע.

 

2022_ph_ii_manchester.jpg

איור המראה את פרישת המגורים המסתובבים של זאק מנצ'סטר. קרדיט: זאק מנצ'סטר
איור המראה את פרישת המגורים המסתובבים של זאק מנצ'סטר. קרדיט: זאק מנצ'סטר
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

במכרז החממות של הרשות לחדשנות, בעלות חצי מיליארד שקל, תחום החלל מהווה ציר מרכזי

חלל & ארץ – נבחרה להפעיל חממה בתחומי החלל וה Deeptech בדגש על יישומים בחלל ובכדור הארץ

24.02.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיה של הלוויין עמוס 17 של חלל תקשורת, השותפה בחלל&ארץ שתקים את החממה בתחומי החלל. קרדיט: יח"ץ חלל תקשורת
הדמיה של הלוויין עמוס 17 של חלל תקשורת, השותפה בחלל&ארץ שתקים את החממה בתחומי החלל. קרדיט: יח"ץ חלל תקשורת

הרשות לחדשנות הודיעה אתמול על הזוכים במכרז החממות בחמישה תחומים עיקריים: חלל, פודטק, בריאות, טכנולוגיות עמוקות. מטרת החממות היא להצמיח תוך חמש שנים 150 חברות סטארט-אפ חדשניות בתחומים בעלי סיכון גבוה, אשר יפתחו את אקוסיסטם החדשנות בישראל - בתקציב כולל של כ 500 מיליון שקלים. 

 

אחד הצירים המרכזיים בתוכנית, הוא כאמור בתחום החלל. חלל & ארץ – נבחרה להפעיל חממה בתחומי החלל וה Deeptech בדגש על יישומים בחלל ובכדור הארץ. החממה החדשה מורכבת ממאגד המאופיין בסינרגיה בין חברות מובילות מתמחות וקרנות השקעה כגון: Kyocera, Croning Blue Sky Capital (Samtec), Oceancap, רודיום, מון2מארס ונצרס, חלל-תקשורת. החממה תקדם הקמת חברות חדשות אשר להן טכנולוגיות בעלות יישומים דואליים ותפעל על מנת להנגיש ידע ומומחיות וכן השקעות מתמשכות לחברות החממה ולבסס את ישראל כמובילה גלובלית בתחום.

 

תחומים מגוונים בסיכון גבוה

החממות הטכנולוגיות מספקות את הסיוע והתמיכה למיזמים בשלביהם הראשונים, מוקמות ומופעלות על ידי משקיעי הון סיכון וחברות מקומיות ובינלאומיות, שביכולתן, ומניסיונן להעניק ערך מוסף מהותי, ולתמוך בחברות הזנק ויזמים מתחילים.

 

בהליך תחרותי בו התמודדו 13 מציעים, רשות החדשנות בחרה 5 קבוצות אשר יפעילו בתוך כשנה חממות טכנולוגיות חדשות. הקבוצות הזוכות מורכבות מתאגידי ענק גלובליים, כגון: חברת הפארמה ,Bristol Myers Squibb Becton Dickinson , Kyocera, Corning, קבוצת CBG, Eren Industries, ועוד.

 

ההצעות שהתקבלו התמקדו בתחומים מגוונים בסיכון גבוה. פרט לחלל, ניתן למצוא גם אקלים, health-tech, פודטק ו-Deeptech. כאמור, החממות הנבחרות צפויות להקים כ-150 חברות טכנולוגיה חדשניות בחמש השנים הקרובות. על מנת לעמוד בהתחייבויותיהם זכייני החממות יעמידו מקורות מימון והתחייבויות השקעה בחממות בהיקפים שעולים על 150 מיליון שקלים.

 

שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן אמרה כי ״רשות החדשנות בוחרת הבוקר 5 קבוצות מעולות שיביאו לבשורה אמיתית בתחומים טכנולוגים אסטרטגיים מגוונים שמהווים את עתיד ההייטק הישראלי. מדובר בפעולה חשובה בחיזוק הקמת חברות הזנק וסטרטאפים לטווח הארוך שיהוו קטליזטור לחדשנות בתחומים בהם הסיכון גבוה והחדשנות פורצת דרך. החשיבות של ביזור ההשקעות של מדינת ישראל בתחומי טכנולוגיה רחבים תביא להרחבת הבסיס האיתן של ההייטק לטווח ארוך ותאפשר לכלכלה הישראלית לצמוח ולהתפתח לכיוונים חשובים נוספים. שמחה שהתחומים שנבחרו הם רבים ושונים זה מזה, החל מתחום האקלים וכלה בתחום החלל ותחומים חשובים נוספים. כל אלה יצמיחו חברות חדשות רבות לרווחת הכלכלה".

 

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות הוסיף כי "ההצעות שהוצגו על ידי קבוצות החברות השונות היו מצוינות ומגוונות. הקבוצות הורכבו מחברות ענק גלובליות ושחקנים מקומיים מהשורה הראשונה שביכולתם להביא ערך מוסף אדיר לחברות הזנק הצפויות לקום וכוללות גם מעורבות מרשימה של שחקנים מהאקדמיה הישראלית. התחומים בהם יפעלו החממות הם חלק מאסטרטגיית הרשות לגיוון ההייטק הישראלי, החשובה מאד להגדלת כמות החברות החדשות שקמות וליצירת מנועי צמיחה. בתחומים הללו אין עדיין צבר עסקאות  (Deal Flow)  מספק ולכן הצפייה היא כי החממות תהיינה פרואקטיביות בהקמת החברות, אשר ברובן תתבססנה על ידע שימוסחר מהאקדמיה, ואשר יוכלו להתפתח ולצמוח בעזרת החממה וליצור אקוסיסטם תומך בתחומים אלו".

 

הקבוצות הזוכות ייהנו מתקופת זיכיון של 5 שנים (עם אפשרות הארכה ב-3 שנים נוספות) בהן הן יקימו חברות הזנק פורצות דרך בסיכון גבוה, ויתמכו וישקיעו בהן כסף וערך מוסף משמעותי. רשות החדשנות תשתתף בהורדת הסיכון האמצעות מענקי תמיכה בחברות ההזנק. הקבוצות הזוכות יוכלו גם להקים תשתית מו"פ שתעמוד לשימוש החופשי של חברות החממה ושל חברות אחרות באקוסיסטם, בתקציב של עד 4 מלש"ח, ב-50% השתתפות מצד רשות החדשנות. 

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ארה"ב משיקה מערכת התרעה מוקדמת מפני התנגשויות בחלל

גם האיחוד האירופי נכנס למשחק. האם המהלך מסמן את סוף השוק הפרטי של מערכות התרעה – או שמא דווקא להפך, את תחילתו

עודד כרמלי
23.02.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיית ניהול תעבורת החלל. קרדיט: איס"א
הדמיית ניהול תעבורת החלל. קרדיט: איס"א

מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי (NOAA) חשף מערכת חדשה שתספק התרעה למפעילי לוויינים לפני התנגשות במסלול סביב כדור הארץ – סכנה שהופכת ליותר ויותר ממשית בשל קצב השיגורים הגובר והצטברות פסולת החלל.

 

מערכת אחת, על ענן, פתוחה לכולם

המערכת החדשה, Open-Architecture Data Repository, או ODAR, היא מאגר נתונים המבוסס על מחשוב-ענן של מיקומם, מהירותם ומסלולם של כל העצמים במסלול הקרוב לכדור הארץ. מערכת ODAR משתמשת בנתונים הן של תחנות רדאר של הצבא האמריקני והן של חברות מסחריות, בעיקר בהמיספרה הדרומית. 

 

יחד, ODAR תספק תמונת מצב מלאה של הסביבה החללית הקרובה אלינו, ותתריע בפני מפעילי לוויינים על התנגשות קרובה – בתקווה כמה ימים לפני ההתנגשות, כדי שיהיה בידם די זמן לתמרן את כליהם. בנוסף, ODAR תספק למפעילי הלוויינים עדכונים על מזג האוויר בחלל, כך שיוכלו להגן על נכסיהם – למשל בפני התפרצויות סולאריות שעלולות לשבש ואף להשבית את המערכות האלקטרוניות בלוויינים.

 

בנוא"א מבהירים שהמערכת החדשה היא עדיין בגדר אב טיפוס, וכי המערכת תושק לציבור ב-2024, ותגיע למבצעיות מלאה ב-2025.

 

oadr.png

מתוך סרטון ההדמיה של נוא
מתוך סרטון ההדמיה של נוא

 

גם באירופה מבינים: חייבים עוד תחנות קרקע

ככלל, לוויינים ממשלתיים זוכים לכיסוי מערכות ההתרעה של ארגונים ממשלתיים דוגמת צבא ארה"ב והאיחוד האירופי. כך למשל, בדצמבר 2020 הלוויין ונוס של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית כמעט והתנגש בלוויין מסוג טרה של סוכנות החלל האמריקאית. מאחר שוונוס הוא גם לוויין של סוכנות החלל הצרפתית, רשת מעקב והתרעת החלל של האיחוד האירופי (SST EU) הודיעה לתעשייה האווירית, שמפעילה את הלוויין, שיש לבצע תמרון חירום. תחנות הרדאר GRAVES ו-S3TSR חישבו אוטומטית את מסלולי הלוויינים והעריכו את סיכויי ההתנגשות.

 

במקביל, ועם התרבות המפעילים הפרטיים במסגרת מהפכת החלל החדש, קמו מספר חברות מסחריות שמספקות שירות דומה – בתשלום. המערכת החדשה ODAR צפויה להיות יעילה בהרבה, שכן היא תשתמש הן במערכות הממשלתיות והן בתחנות הרדאר הפרטיות. במילים אחרות, בנוא"א מבקשים להסדיר את השוק הפרטי, ולהוות כתובת אחת לכל צרכי המפעילים. באשר לחברות המסחריות המספקות שירות התרעה, לא ברור מה יעלה בגורלן: מצד אחד, נוא"א מתכוונת להסתמך על שירותיהן בתשלום, אך במקביל להציע שירות יעיל יותר ללקוחותיהן - חינם אין כסף.

 

כמעט באותו יום ההודעה של נוא"א על מערכת ODAR, באיחוד האירופי הודיעו על מערכת התרעה חדשה משלהם. למעט מספר תחנות ביבשת אירופה, האירופאים מסתמכים היום על תחנות הרדאר האמריקניות. כך, למשל, באיחוד מודים כי המערכת האירופית הקיימת SST EU הצליחה לעקוב אחר כ-300 מתוך 1,500 השברים שהשתחררו בניסוי הנשק האנטי-לווייני שערכה רוסיה בנובמבר אשתקד. לגבי כל שאר השברים, הנתונים הגיעו מהמערכת המקבילה בארה"ב.

 

באיחוד האירופי מתכוונים כעת להקים מערכת עצמאית, שתכלול מספר תחנות קרקע מחוץ ליבשת, לשלב אותה עם הנתונים מארה"ב כדי להעריך טוב יותר את סיכויי ההתנגשות – מתוך תקווה להגן טוב יותר על מפעילי לוויינים מסחריים מאירופה. לפי ההודעה, מערכת ההתרעה החדשה של האיחוד תתחיל לפעול ב-2025. בנוסף, האירופאים מתכוונים לנסות ולהעביר חקיקה בינלאומית חדשה דרך האו"ם שתספק סביבה בטוחה יותר לכל המפעילים, המסחריים והממשלתיים.

 

50% מהמעברים הקרובים – בגלל סטארלינק

ברגע זה מקיפים את כדור הארץ כ-3,700 לוויינים פעילים. עד סוף העשור, מספר זה עלול לזנק ל-100,000 – רובם כחלק ממגה-מערכי לוויינים כמו סטארלינק של חברת ספייס אקס. ספייס אקס לבדה שיגרה מ-2019 ועד היום כ-2,000 לווייני סטארלינק – מה שהופך אותה למפעילת הלוויינים הגדולה בעולם, יותר מכל חברה פרטית או סוכנות חלל ממשלתית – ובכוונתה לשגר עוד כ-40,000 בשנים הקרובות.

 

נוסף על כך, אלפי לוויינים שיצאו מכלל שימוש ממשיכים להקיף את כדור הארץ כפסולת חלל. ללוויינים אלה יש להוסיף אינספור עצמים המהווים פסולת חלל, כמו שברי טילים ואפילו ציוד אישי של אסטרונאוטים. בנאס"א מעריכים כי ישנם כ-166 מיליון עצמים בקוטר 1 מ"מ עד 1 ס"מ, 750,000 עצמים בקוטר של 1 עד 10 ס"מ וכ-29,000 עצמים שקוטרם גדול מ-10 ס"מ בשמיים שלנו, או 7,500 טון פסולת חלל בסך הכול. במהירות של 28,000 קמ"ש, מספיקה חתיכת אלומיניום זעירה כדי לפגוע באסטרונאוט או, כפי שלמד לוויין סיני על בשרו באוגוסט אשתקד, לפוצץ לוויין.

 

Impact_chip.jpg

סדק בשמשת תחנת החלל הבינלאומית, לאחר פגיעה של פסולת חלל זעירה – כנראה שבב צבע. צילום: האסטרונאוט טים פיק
סדק בשמשת תחנת החלל הבינלאומית, לאחר פגיעה של פסולת חלל זעירה – כנראה שבב צבע. צילום: האסטרונאוט טים פיק

 

מפגש מסוכן בין לוויין אחד לאחר, או בין לוויין לפסולת חלל, מוגדר כמפגש קרוב מקילומטר אחד. תמרוני חירום כאלה הופכים ליותר ויותר תכופים בחלל. דו"ח שחיבר יו לואיס, מומחה לפסולת חלל וראש קבוצת מחקר האסטרונאוטיקה באוניברסיטת סאות'המפטון, מצא כי לווייני סטארלינק כבר אחראים לכ-1,600 מפגשים גורליים כאלה מדי שבוע – כמחצית מכלל המקרים – רובם בין לווייני סטארלינק לבין עצמם. והמצב רק צפוי להחריף עם המשך השיגורים של המגה-מערכים. לואיס מעריך כי עם השלמת שיגור כל 12,000 הלוויינים מהדור הראשון של סטארלינק (כאמור, מתוך 42,000 לוויינים במערך כולו), ספייס אקס תהיה אחראית ל-90% מסך כל תמרוני החירום בחלל.

 

ניסוי הנשק הרוסי ממשיך לסכן את הפעילות האנושית בחלל

פקק התנועה החללי מסתבך עוד יותר בשל ניסויי נשק אנטי-לווייני (ASAT) שערכו ארה"ב, סין, הודו ולאחרונה גם רוסיה. בנובמבר 2021 שיגרה רוסיה טיל שהשמיד לוויין סובייטי ישן בשם Kosmos-1408. הפיצוץ יצר ענן שברים המונה לפחות כ-1,500 שברים, שאילץ את האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית לתפוס מחסה. השברים הללו יישארו במסלול לשנים רבות, ואולי לעשרות שנים. לאחרונה דיווחה מפעילת מערכת ההתרעה הפרטית COMSPOC כי בשבוע הראשון של אפריל 2022 צפויים לא פחות מ-40,000 מעברים מסוכנים בין לוויינים פעילים לשברים מניסוי הנשק.

 

01-SatellitesVSDebris_Up-to-date.jpg

מאזן האימה: לוויינים פעילים מול פסולת חלל במסלול. קרדיט: UNSOOA, ESA
מאזן האימה: לוויינים פעילים מול פסולת חלל במסלול. קרדיט: UNSOOA, ESA
 
תגיות:
  • פסולת חלל

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 113
  • 114
  • 115
  • 116
  • 117
  • 118
  • 119
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית