lightning.jpg

בגובה של כמעט 100 מטרים – גבוה יותר מפסל החירות בניו יורק – ה-SLS על כן השיגור הוא המשגר הגדול והעוצמתי ביותר שנבנה אי פעם. לפי התוכנית, ביוני השנה הוא ישוגר לראשונה במסגרת משימת ארטמיס 1 הלא-מאוישת למסע סביב הירח, לקראת חזרתם של אסטרונאוטים אמריקאים לאדמת הירח עד שנת 2025.

51956990663_a7a5cad860_k.jpg

050521(1).jpg

טיפולים חדשניים לסרטן עמיד – ללא תופעות לוואי

לוקמיה היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב ילדים, והיא מחייבת טיפול ממושך. הטיפול אמנם יעיל ברוב המקרים, אך הוא גורם לתופעות לוואי קצרות וארוכות טווח.

במהלך השבועות הקרובים ישחזרו בשניידר את הניסוי בתנאי כבידה ותאוצה רגילים, תוך שמירה על משתנים זהים – דוגמת הטמפרטורה בחללית ובתחנת החלל. בשלב שני, ה-RNA מהתאים ששוגרו בדרגון יופקו ויושוו ל-RNA מהניסוי הזהה שנערך בכדור הארץ – בניסיון להבין מה בחלל מזיק כל כך לסרטן. הבנה זו תסייע לפתח טיפולים חדשניים שיתנו מענה גם לגידולים סרטניים אגרסיביים ועמידים במיוחד, וכן בניסיון לפתח טיפולים עם פחות תופעות לוואי.

את הניסוי ערכו החוקרים יחד עם המטופלים עצמם: ילדים חולי לוקמיה בגילאי 5-18 המטופלים בשניידר, הצוות הרפואי שלהם והמורים שלהם. הניסוי הוא גם עבודת הגמר בביולוגיה של תלמידת י"ב מיכל קאן, החולה בלוקמיה. קאן וד"ר בירגר טסו לפלורידה כדי להטעין את התאים הסרטניים למעבדה הזעירה ולחזות בשיגור. 

2_3.jpg

ארבעת חברי משימת AX-1, כולל איתן סטיבה עם משימת רקיע, ישוגרו עם חללית הדרגון על גבי משגר פלקון 9 של ספייס אקס. מפקד המשימה הוא האסטרונאוט מייקל לופז אלגריה, המכהן כיום כסגן נשיא אקסיום ספייס. בנוסף יטוסו לחלל גם מארק פאתי מקנדה, משקיע ופילנתרופ, והיזם האמריקני, לארי קונור, המשקיע בארגונים ללא מטרות רווח.

המשימה אמורה להימשך עשרה ימים – שמונה מהם בתחנת החלל הבינלאומית. במהלך השהייה בתחנה סטיבה צפוי להשלים כ-35 ניסויים והדגמות טכנולוגיות במסגרת תוכנית רקיע. גם פאתי וקונור צפויים לבצע למעלה מ-25 ניסויים במצטבר. למידע שיופק מהמחקרים וההדגמות של משימת AX-1 בכלל ורקיע בפרט צפויות להיות השלכות על דיסציפלינות רבות: רפואה, אסטרופיזיקה, טכנולוגיית חקלאות, תקשורת ועוד. בתום המשימה תתנתק חללית הדרגון של ספייס אקס מתחנת החלל הבינלאומית ותנחת כעבור כמה שעות במי האוקיינוס האטלנטי.

קראו עוד: 

• ממשימת רקיע ועד סיבוב לירח: מהפכת החלל החדש פותחת את השמיים ליזמות הפרטית
• לקראת השיגור בסוף מרץ: תמונות ראשונות של איתן סטיבה במתקן האימונים של נאס"א 
• אקסיום ספייס חושפת את המחקרים שיערוך צוות האסטרונאוטים הפרטי הראשון בהיסטוריה בתחנת החלל הבינלאומית
• מטיפול בלוקמיה ועד טלסקופ חלל: אלה הניסויים במשימת רקיע לשיגור האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה

640px-ISS-02_Soyuz_TM-32_Taxi_crewmembers.jpg

אלא שבבית הלבן התקבלה החלטה עקרונית לייחד את נאס"א למחקר מדעי – ולעודד את המגזר הפרטי לייצר את המשגרים ואת החלליות שיישאו את המטענים ואת הצוותים של העתיד ליעדים קרובים כמו תחנת החלל. מענקי פיתוח בסך מיליארדים לשתי חברות – לחברת הזנק קטנה בשם ספייס אקס על פיתוח חללית הדרגון ולענקית התעופה בואינג על פיתוח חללית הסטארליינר.

כבר ב-2012 שיגרה ספייס אקס את דרגון המטען הראשון לתחנת החלל, ובכך הפכה לחברה המסחרית הראשונה אי פעם ששיגרה חללית לחלל והחזירה אותה לארץ. וב-2020 שיגרה ספייס אקס את הדרגון המאויש הראשון, או דרגון 2, עם האסטרונאוטים בוב בנקן ודאג הארלי – האסטרונאוטים הראשונים אי פעם שטסו בחללית פרטית.

אבל ספייס אקס לא רק עמדה בהתחייבות שלה להפוך למעין "תחנת מוניות" חללית עבור נאס"א, היא גם חוללה מהפכה אדירה באופן שבו האנושות משגרת חלליות. 

ככלל, כל המשגרים הם משגרים רב-שלביים: המנוע שורף את הדלק במיכל אחד, וכשהדלק נגמר המיכל הריק מתנתק מהמשגר כדי להפחית את המשקל הכולל. לרוב, אותן רקטות ריקות נשרפות באטמוספרה או נופלות לאוקיינוס. בספייס אקס שומרים טיפה דלק ברקטות כדי להנחית אותן חזרה אנכית על הארץ או על דוברות מיוחדות בלב ים. השימוש הרב-פעמי ברקטות הפחית את עלות השיגור דרמטית – מממוצע של 18,500 דולר לק"ג למסלול לווייני נמוך מסביב לכדור הארץ (LEO) בין השנים 1970 ל-2000 ל-2,720 דולר לק"ג בלבד במשגר הפאלקון 9 של ספייס אקס.

1_autoOrient_g.jpg

משימת רקיע כחלק ממגמת משימות פרטיות

אם בעבר ראינו תיירים שקונים מושבים על הסויוז, ההוזלה המשמעותית במחירי השיגור אפשרו ליזמים לקנות משימות שלמות.

בספטמבר 20212019 שוגרה Inspiration4: חללית דרגון על גבי משגר פאלקון 9 שלא כללה אף אסטרונאוט "מקצועי". את הטיסה קנה המיליארדר בן ה-38 ג'ארד אייזקמן, מייסד ומנכ"ל חברת Sift4 Payment, שנתן את הכרטיסים לאנשים "רגילים" – כמו שורדת סרטן ילדים שעובדת כאחות בבית החולים סנט ג'וד. Inspiration4 נכנסה למסלול עצמאי סביב הארץ –והפכה למשימת החלל הפרטית הראשונה בתולדות האדם ולמשימה המאוישת הראשונה שלא עגנה בתחנת החלל מאז מעבורת החלל אטלנטיס ב-2009.

51462276269_7f29deb259_c.jpg

כעת הגיעה זמנה של המשימה הפרטית הראשונה שתעגון בתחנת החלל הבינלאומית. ב-3 באפריל ייפתח חלון ההזדמנויות לשיגור משימת אקסיום 1, או: AX-1. את המשימה קנתה מספייס אקס חברת אקסיום, כשחלקו של האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה נקרא משימת רקיע. ארבעת האסטרונאוטים הפרטיים יעגנו בתחנת החלל וישהו בה למשך שמונה ימים. בהמשך צפויה אקסיום לשגר עוד שלוש משימות פרטיות לתחנת החלל, כשבשתיים מהן יטוסו הזוכים בשתי תוכניות ריאליטי ("מי רוצה להיות אסטרונאוט?" ו"ספייס הירו") – ואולי באחרונה גם את הבמאי דאג לימן ואת השחקן טום קרוז, שיצלמו סרט אקשן בחלל.

אייזקמן, יוזם ומפקד משימת Inspiration4, הודיע בפברואר האחרון על תוכנית "פולאריס": שלוש טיסות פרטיות ושוברות שיאים (לרבות הליכת החלל הפרטית הראשונה), כשהשלישית תהיה טיסת הבכורה בחללית הסטארשיפ החדשה של ספייס אקס. במקביל, היזם היפני יוסאקו מאזאווה כבר שריין לעצמו טיסה בסטארשיפ – מסביב לירח. במסגרת פרויקט DearMoon, מאזאווה (שכבר הספיק לטוס לתחנת החלל הבינלאומית בחללית סויוז כתייר) יציע לשמונה אמנים הזדמנות להקיף את הירח.

mainVisual_pc_langEN.jpg

וזאת רק ההתחלה. לפי התוכנית, הסטארשיפ יהיה המשגר הכבד ביותר שנבנה אי פעם והראשון שימריא וינחת בחתיכה אחת, כלומר הוא יהיה רב-שימושי לחלוטין. אם הכול ילך כשורה, הצפי של אילון מאסק הוא שכל שיגור יעלה בסופו של התהליך כשני מיליון דולר – כלומר שק"ג מטען למסלול לווייני נמוך יעמוד על כ-10 עד 20 דולר בלבד. 

אם לשפוט לפי מבול המשימות הפרטיות שאפשרו הפאלקון 9 והדרגון, חללית הסטארשיפ תשנה את המשחק מן היסוד – ותאפשר לכל יזם הייטק, מדען חובב, אוניברסיטת מחקר ואפילו אמן יצירתי במיוחד לשגר משימה בסטארשיפ לחלל, לירח, למאדים, לירחי צדק או לסיבוב סביב טבעות שבתאי.

אם במשך שנים רבות ההנחה הייתה שתיירות חלל תהיה ענף משגשג, כעת מסתמן שתיירות החלל תשגשג בטיסות תת-מסלוליות (כמו אלו של וירג'ין גלקטיק ובלו אוריג'ין), שעה שבטיסות מסלוליות וטיסות לחלל העמוק נמצא דווקא יזמי חלל. האם בעוד כמה שנים כל אדם עם רעיון יוכל לקנות מושב בסטארשיפ בכמה אלפי דולרים, ויחד עם יזמים אחרים לצאת להרפתקה במערכת השמש? נחכה ונראה. שיגור הבכורה (הלא-מאויש) של הסטארשיפ צפוי כבר במאי.

ESP_072042_1330full (1).jpg

את התמונה ניתן להשוות לתמונה קודמת של אותן הדיונות, כפי שצולמו לקראת סוף החורף:

ESP_072042_1330-rot-580x552.jpg

בחודשי החורף הארוכים, הדיונות הכהות מכוסות בשמיכה לבנה של קרח עונתי – המורכב ממים והן מפחמן דו-חמצני (קרח יבש). כאשר השמש הרחוקה מחממת את הקרח באביב, הוא מתאדה מהר מאוד בשל הלחץ האטמוספרי הנמוך – והחול משתחרר לזרום במורד הדיונות בזרימות עונתיות כהות, שלעיתים מכסות את הקרח הנותר.

15155837078_0c1edf1eeb_o.jpg

3. חלק זעיר מהמים אובד לחלל

מחזור המים בכדור הארץ הוא מערכת יחסית סגורה. לא בלתי סביר שהמים שתשתו היום, נשתו כבר על ידי דינוזאורים לפני מאה מיליון שנה. אבל המערכת אינה סגורה לחלוטין. כן, חלק קטן מהאטמוספירה שלנו מתנדף לחלל מדי שנה, וחלק מזה הוא מימן שפעם היה חלק ממולקולות מים. 

4. טיפה אחת- בית למיליוני דיירים

כן, זו לא טעות: בטיפת אוקיינוס אחת יכולים להסתתר מיליוני וירוסים וחיידקים וייתכן שאפילו ביצי דגים זעירים, פלנקטון ותולעים זעירות מאוד. האוקיינוסים שלנו שורצים חיים בכמות שאי אפשר לדמיין! לכן מדענים כל כך מתעניינים במים בעולמות אחרים. 

720px-The_Earth_seen_from_Apollo_17.jpg

5. יש מלא מים ברחבי מערכת השמש

אפשר למצוא מים על אסטרואידים, על שביטים, במכתשים המוצללים בקטבים של כוכב חמה, במכתשים המוצללים של הירח, בקטבים ומתחת לפני השטח של מאדים, בענקים הגזיים צדק ושבתאי ובענקי הקרח אורנוס ונפטון. אלא שכדור הארץ הוא העולם היחיד במערכת השמש שבו מים מופיעים על פני השטח במצב צבירה נוזלי, כלומר לא כמוצק (קרח) או גז (אדים).

6. ירחי המים

כדור הארץ הוא ממש לא העולם עם הכי הרבה מים נוזלים במערכת השמש. לירחי הקרח של צדק אירופה, קליסטו וגנימד יש יותר מים מאשר כדור הארץ, וכך גם לטיטאן אחד מירחי שבתאי. גנימד הוא שיאן מערכת השמש במים: מדענים מעריכים שלא פחות מ-46% מסך כל הנפח שלו הוא מים נוזלים – לעומת רק 0.12% מנפח כדור הארץ.

1-pia19048-1041.jpg

7. קרח הוא מוצק אז איך ייתכן שהוא צף?

קוביית מים, למרות שהיא מוצק, היא דחוסה פחות ממים ולכן היא צפה. זה כל כך מוזר שנדמה שזה סותר את חוקי הטבע: הרי אנחנו יודעים שמוצקים הם דחוסים יותר מנוזלים בהגדרה וזו הסיבה שהם כבדים יותר ושוקעים. ובכן, מים הם מקרה מיוחד. 

מולקולת מים היא מולקולה בצורת V, המורכבת משני אטומי מימן ומאטום אחד של חמצן בבסיס. שני אטומי המימן חולקים שני אלקטרונים טעונים שלילית, אלא שאטום החמצן הגדול מושך את האלקטרונים בעוצמה רבה יותר. התוצאה היא שהמטען החשמלי של מולקולה כולה טיפה יותר שלילי בקצה של החמצן וטיפה יותר חיובי בקצוות של המימן. ומאחר שהפכים נמשכים, המטענים החשמליים נקשרים זה לזה בתופעה שנקראת "קשרי מימן". במצב נוזלי, כשהמולקולות נמצאות בתנועה חופשית יותר ממוצק, הקשרים האלה נוצרים ונשברים מהר. אבל כשהמים קופאים, קשרי המימן האלה בין המולקולות מתחזקים ולא מאפשרים לקצה החיובי של מולקולה אחת להתקרב יותר מדי לקצה החיובי של מולקולה אחרת, או לקצה שלילי להתקרב לקצה שלילי, כמו מגנט, ו. כך נוצרים רווחים קטנים ביניהן. דחייה זו במצב המוצק מסבירה שתי תופעות: אחת היא התופעה שבקבוק מים בפריזר מתנפח ועלול אף להתנפץ משום שהקרח מתרחב; והשנייה היא שהקרח צף על המים משום שהוא פחות דחוס מהמים. 

8. מים ממש "רוצים" להיות נוזלים. 

כולם יודעים שמים קופאים ב-0 מעלות צלזיוס ורותחים ב-100 מעלות צלזיוס (בלחץ אוויר של אטמוספירה אחת, כלומר בגובה פני הים). אבל התכונה הזאת, שנראית לנו רגילה, היא למעשה חריגה. מתאן, לדוגמה, קופא במינוס 182 מעלות צלזיוס ורותח במינוס 162 מעלות – טווח של 21 מעלות בסך הכול. אמוניה קופאת במינוס 78 מעלות ורותחת במינוס 34 – טווח של 44 מעלות. כלומר, טווח הטמפרטורות של מים במצב נוזל הוא פי שניים מאמוניה נוזלית ופי חמישה ממתאן נוזלי. כשאסטרונומים מחפשים אחר כוכבי לכת ישיבים, הם מחפשים כוכבי לכת במרחק הנכון מהכוכב שלהם כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים על פני השטח. 

9. מדוע מים בכוכבי לכת אחרים מעלים את הסיכוי לקיום חיים?

כל היצורים החיים צריכים להיות מסוגלים לקלוט חומרים מהסביבה, לעבד אותם ולהפיק מהם אנרגיה. קוראים לתהליך הזה מטבוליזם. מים מאפשרים את ההמרות האלה בזכות התכונה הייחודית, שבה המולקולות שלהם נושאות גם מטען חשמלי חיובי וגם שלילי. תכונה זו מאפשרת למים להיקשר למולקולות אחרות, כמו נניח הסוכר בתפוח שאתם אוכלים, ולפרק אותן. זו הסיבה שלמים קוראים "הממיס האוניברסלי". וזו גם הסיבה שמדענים מניחים שגם צורות חיים אחרות ישתמשו במים בשביל תהליכים מטבוליים – ומחפשים אחר כוכבי לכת עם מים נוזלים על פני השטח. 

10. תינוקות הם בעיקר מים

מים הם המרכיב העיקרי בדם שלנו. הם מסייעים לנו להזין את עצמנו, להיפטר מפסולת ולווסת את טמפרטורת הגוף שלנו. הם אפילו בולם הזעזועים של מוחינו. רובנו למדנו שאדם ממוצע מורכב מ-55-60% מים. תינוק בן יומו מורכב מ-78% מים. 

jwst.jpg

ג'יימס ווב שוגר בדצמבר 2021 והגיע לנקודת L2 בינואר השנה. כמה שבועות לפני כן, צוות גאיה הבין שהטלסקופ שלהם, שסורק את השמיים במטרה לייצר מפה תלת ממדית של הכוכבים בגלקסיית שביל החלב, יכול לצלם גם את ג'יימס ווב.

Gaia_snaps_photo_of_Webb_pillars.jpg

גאיה לא נועד לצלם תמונות "טובות" של עצמים, אלא למדוד מיקומים, תנועות ומרחקים של כמיליארד כוכבים. אולם לגאיה יש מעין כוונת בשם "ממפה השמיים" (Sky Mapper), מצלמה שמצלמת תמונות פנורמה של 360 מעלות מדי שש שעות. המחשב סורק את התמונות הללו אוטומטית, מחפש כוכבים ומוחק את התמונות המיותרות תוך שניות. צוות המשימה של גאיה חישב שב-18 בפברואר ג'יימס ווב יופיע בתמונה של "ממפה השמיים", ועקף את המחשב כך שהתמונה לא תימחק.

התמונה צולמה כשהמרחק בין שני הטלסקופים היה כמיליון ק"מ, כשגאיה מצלם את ווב מכיוון מגן השמש הענק שלו – ולכן הוא נראה עמום למדי.

Gaia_snaps_photo_of_Webb_zoom_article.jpg