מי שיביטו לכיוון מזרח ממש לפני עלות השחר ביום רביעי 27 באפריל, יבחינו בוודאי בכוכב הלכת נוגה, הבוהק באורו הלבנבן-צהבהב. נוגה, העצם הבהיר ביותר בשמיים אחרי השמש והירח, נראה בעין כמו פנס קטן. אבל מי שיביטו בנוגה במשקפת שדה פשוטה, יראו עצם נוסף ממש מעליו – כוכב קטן בגוון כחול. ומי שיביטו בנקודה הכחולה מבעד לטלסקופ, בהגדלה של 150x, יראו שאין מדובר בכוכב שבת אלא בכוכב לכת: דִסקה קטנה ועגולה. זהו כוכב הלכת נפטון, כוכב הלכת השמיני והאחרון (בינתיים) במערכת השמש.
שני כוכבי הלכת, נוגה ונפטון, נמצאים כעת במסלולם בצד המרוחק מאיתנו. נוגה, שהוא אחד משני כוכבי הלכת הפנימיים, כלומר כוכבי הלכת שבין כדור הארץ לשמש (השני הוא כוכב חמה), נמצא כ-167 מיליון ק"מ מאיתנו, פי 3.8 ממרחקו מאיתנו כשהוא בנקודה הקרובה אלינו ביותר. מבט בטלסקופ יראה שנוגה מפנה אלינו כמעט את כל פניו המוארות, והוא נראה כמו ירח כמעט מלא.
לעומתו, נפטון נראה כדִסקה קטנטנה (קשה להבחין בצורתו העגולה, אלא בהגדלות גדולות יותר), שצבעה כחול עמוק. אומנם נפטון גדול בקוטרו מנוגה ביותר מפי 4, אולם הוא רחוק מאיתנו הרבה יותר – פי 27 ממרחקה של נוגה. לכן הוא נראה קטן ועמום יותר.
שני כוכבי הלכת ייראו קרובים מאוד זה לזה לפני עלות השחר של 27 באפריל, אולם מי שיעקבו אחריהם בטלסקופ עד לזריחת החמה יוכלו לראות שנוגה מתקרב עוד ועוד לנפטון. לדאבון הלב, שיא הקרבה ביניהם – כשייראו צמודים ממש – יתרחש לאחר שקיעתם מעבר לאופק. בבוקרו של 28 באפריל נוגה עדיין יהיה קרוב מאוד לנפטון – במרחק זוויתי של 16 דקות קשת, שהוא מרחק השווה למחצית גודלו של הירח. וגם כך המראה של שני כוכבי הלכת, הנראים באותו שדה ובניגוד צבעים יפהפה בין הלבן-צהבהב של נוגה לכחול העמוק של נפטון, הוא מרשים מאוד.
הכוכב שהתגלה בעקבות תיאוריה
נפטון נחשב דוגמה קלאסית למקרה של תאוריה מדעית המקדימה את התצפית האמפירית: כמו שקיומם של חורים שחורים הוכח מתמטית לפני שנמצאו לכך ראיות, כך במאה ה-19 הבחינו מתמטיקאים כי אורנוס, כוכב הלכת השביעי, סוטה ממסלולו המצופה, ושיערו שזה בשל קיומו של עצם נוסף, שמיני.
ב-1843 חישב המתמטיקאי האנגלי ג'ון אדמס את מסלולו של אותו כוכב לכת שמיני, היפותטי, ושלוש שנים אחר כך ערך המתמטיקאי הצרפתי אורבן לה-וֶרייה חישובים נפרדים מאלה של אדמס. לה-ורייה שכנע את האסטרונום הגרמני יוהאן גָלֶה לחפש את העצם לפי חישוביו – ואכן הוא היה שם, בסטייה של מעלה אחת בלבד מחישוביו של לה-ורייה, ושל 10 מעלות מחישוביו של אדמס.
בשל צבעו הכחול העמוק הציע לה-ורייה לקרוא לכוכב הלכת החדש על שם נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית, מקבילו של פוסידון היווני. השם תורגם לשפות רבות, כל שפה והמיתולוגיה שלה. ביוון נפטון נקרא פוסידון. בשפות עמים במזרח הרחוק, למשל מנדרינית, יפנית, קוריאנית ווייטנאמית, כוכב הלכת נקרא פשוט "כוכב מלך הים". ב-2009 קבעה האקדמיה ללשון העברית, בעקבות הצבעה שערכה, ששמו העברי של נפטון יהיה רַהַב – על שם מפלצת הים המקראית הנזכרת בספרי ישעיה, תהילים ואיוב.
