לוויין ונוס (VENμS)

"ונוס" – הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה – פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES).
 
ללווייני חקר סביבה חשיבות עולה בשנים האחרונות בעיקר לאור בעיות הסביבה של כדור הארץ כגון צפיפות אוכלוסין, התדלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע. ונוס ינטר, בין השאר, את מצב הקרקע, הצמחייה, הייעור, החקלאות, איכות מקווי המים בשדות ושטחי טבע ברחבי העולם.
 
שמו של הלוויין דומה אמנם לשם כוכב הלכת נוגה אך הינו ראשי תיבות- Vegetation and Environment on a New Micro Satellite, ובעברית- צמחייה וסביבה באמצעות לוויין זעיר חדש. הוא מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות תמונות מדי יום שכל אחת מהן תכסה כ-730 קמ"ר. מסלול הלוויין מאפשר זמן חזרה של אחת ליומיים לצילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים תוך 48 שעות ויספק תמונות פעם ביומיים תוך שהוא חוזר בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים יבשתיים ובאטמוספרה. שילוב שלוש תכונות אלה הוא ייחודי לוונוס, ואין כיום בחלל לוויין המכיל את כולן יחד. תכונות אלו מקנות לו יתרון על פני לווייני סביבה אחרים הפועלים כיום בחלל.
 
ממדי הלוויין ונוס, דומים לממדים של מקרר ביתי ומשקלו 270 קילוגרם, הלווין מצויד במטע"ד טכנולוגי הכולל מערכת הנעה חשמלית. מדובר במערכת המורכבת משני מנועים חשמליים הפולטים סילון של יוני קסנון, שאמורים לאפשר ללוויין לפעול בחלל פרק זמן ארוך במידה משמעותית בהשוואה לזמני הפעולה שניתן לקבל באמצעותם באמצעות מערכות הנעה כימיות שמנצלות דלק באותה המסה במסגרת המשימה הטכנולוית של לווין ונוס מתוכנן להוכיח את פעולתה של מערכת ההנעה החשמלית בחלל ובמיוחד באפשרותה לנהג את הלווין ולתמרנו בחלל ON-LINE.
 
ונוס הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע שבנייתו הושלמה ונחשב הקטן ביותר מסוגו בעולם. בבניית הלוויין היו שותפות שלוש תעשיות חלל בישראל: הקבלן הראשי של הפרויקט היא התעשייה האווירית לישראל שגם שילבה בו את המצלמה והמנועים, המנועים החשמליים תוכננו ונבנו על ידי רפאל והמצלמה על ידי אלביט אלקטרו-אופטיקה אל אופ. התמונות מהלוויין יגיעו למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.