לראשונה בהיסטוריה: סין הנחיתה חללית בצד הרחוק של הירח

המשימה Chang'e 4 תערוך את הניסוי הביולוגי הראשון בהיסטוריה על גוף שמימי, וכן תחקור את אחד מאגני המכתשים הגדולים במערכת השמש
שתף: 
  • התמונה הראשונה בהיסטוריה מפני השטח של הירח מצדו הרחוק. קרדיט: CNSA

האנושות נטעה את דגלה על צדו הרחוק של הירח: המשימה הסינית Chang'e 4 נחתה בליל רביעי (2 בינואר) בתחתיתו של מכתש פון קרמן בצדו הרחוק של הירח – הנחיתה הראשונה בהיסטוריה.

 

20 חלליות נחתו עד היום על הירח, לרבות שש משימות אפולו המאוישות – ואולי בקרוב SpaceIL תהפוך את ישראל למדינה הרביעית בעולם שעושה זאת, אחרי ברה"מ, ארה"ב וסין, שב-2013 הנחיתה בהצלחה את משימת Chang’e 3. עם זאת, עד היום אף מדינה עוד לא הנחיתה חללית בצד הרחוק של הירח – וזאת מסיבה טובה.

 

מאחר שהירח נמצא במצב של נעילת גאות (Tidal Locking) עם כדור הארץ, הוא מפנה אלינו רק צד אחד שלו. הצד הרחוק של הירח אינו אפל כלל, כפי שנהוג לחשוב, אבל חללית שנמצאת בצד הרחוק של הירח אינה יכולה לתקשר במישרין עם כדור הארץ.

 

לשם כך שיגרה סוכנות החלל הסינית במאי 2018 לוויין בשם Queqiao. הלוויין התמקם בנקודת לגראנז' 2 שבין הירח לארץ – נקודה יציבה יחסית מבחינת השפעות הכבידה של שני הגופים השמימיים – במרחק של 64,000 ק"מ מעבר לצד הרחוק. מנקודה זו, הלוויין משמש כתחנת ממסר בין Chang'e 4 למרכז השליטה והבקרה של סוכנות החלל הסינית בכדור הארץ.

 

לגדל עגבניות על הירח

משימת 4  Chang'e, על שמה של אלת הירח הסינית, מורכבת משני כלי חלל: נחתת שתהווה מעבדה נייחת על פני הירח וכלי רכב רובוטי שיסייר בשטח. בין היתר, הנחתת תערוך את הניסוי הביולוגי הראשון על הירח (והראשון על גוף שמימי כלשהו), כשתנסה לגדל תפוחי אדמה, עגבניות וזחלים של טוואי המשי. מביצי התולעים יבקעו זחלים שיפלטו פחמן דו-חמצני, ולאחר מכן תפוחי האדמה יספגו את הפחמן הדו-חמצני ויפלטו חמצן – אותו ינשמו התולעים. כמובן, שום דבר לא יכול לשרוד על הירח – לא תולעים ולא תפוחי אדמה – והמערכת הביולוגית הפשוטה תהיה מבודדת לגמרי מהסביבה הקשוחה. מטרת הניסוי היא לבדוק את השפעת הכבידה החלשה של הירח על התפתחותם של חיים ביולוגיים.

   

בנוסף, הנחתת תנצל את דממת החלל השוררת בצדו הרחוק של הירח, הרחק מכל הפרעה אלקטרומגנטית מכדור הארץ, כדי לבצע שורה של מדידות רדיו-אסטרונומיות של החלל העמוק – כמעין בדיקת היתכנות לתכניות להקמת טלסקופ-רדיו בחלק זה של הירח.

 

ואילו כלי הרכב הרובוטי, הרובר, יסייר במכתש קרמן, השוכן באגן הקוטב הדרומי של הירח-אייטקן. אגן זה, שקוטרו כ-2,500 ק"מ, מהווה את אחד מאגני המכתשים הגדולים ביותר בכל מערכת השמש. מדענים לא יודעים כיצד נוצר אגן אייטקן בירח, אם מפגיעה אחת גדולה של עצם מסיבי ובין אם מהפצצה מתמדת של עצמים קטנים, והם מקווים שפתרון התעלומה תוכל לענות על שאלות רבות שנותרו פתוחות בנוגע למוצא ולאבולוציה של הלוויין הטבעי שלנו.


 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}