הרובר הסיני ז'ורונג גילה את קו החוף של האוקיינוס שהיה קיים במאדים העתיק – כך עולה ממחקר חדש ופורץ דרך של צוות בינלאומי של חוקרים בהובלת פרופ' לונג שיאו מאוניברסיטת מדעי כדור הארץ בווהאן. במאמר שפרסמו בכתב העת National Science Review, החוקרים מצביעים על ראיות אמפיריות ראשונות שמצא הרובר לסלעי משקע ימיים במישור אוטופיה שבצפון כוכב הלכת האדום.
למצוא קו חוף בן שלושה מיליארד שנה
מאדים הוא מדבר ציה קפוא, אבל לפני שלושה מיליארד שנה הוא היה עולם חם ורטוב. מדענים יודעים היום במידה רבה של ודאות שהיו כמויות משמעותיות מאוד של מים נוזלים על פני השטח של מאדים הקדום. למעשה, מניתוחי תצורות גיאולוגיות מצילומי לוויין מדענים רבים מאמינים שרוב ההמיספרה הצפונית של מאדים כוסתה במים – כלומר באוקיינוס רחב ידיים.
אלא שעד היום לא נמצאו ראיות ישירות התומכות בהשערת האוקיינוס העתיק. הרובר הסיני ז'ורונג – המשימה הראשונה של מעצמת החלל העולה למאדים – נחת במישור אוטופיה במאי 2021 במשך שנתיים נסע כמעט שני ק"מ (וירד כחמישה מטרים במדרון) לעבר קו החוף המשוער. במהלך הנסיעה, הרובר צילם 106 תמונות פנורמיות – והשתמש במצלמה המולטי-ספקטרלית שלו על מנת לנתח את הרכבם של 23 סלעים שהופיעו בתמונות.
לפי פרופ' שיאו וצוותו, הממצאים היו חד משמעיים – ומפתיעים: הסלעים במישור עברו בלייה שאינה דומה לבליית רוח, אלא הציגו שכבות האופייניות לבליית מים דו-כיוונית. במילים אחרות, הרובר הסיני מצא את קו החוף של האוקיינוס המאדימי, שהתרומם והשתפל מעט כתוצאה מכוחות הגאות והשפל של שני הירחים פובוס ודמוס – ושחק את סלעי החוף בהתאם.
לדברי החוקרים, הבלייה מעידה על אנרגיה נמוכה מאוד, בדומה למה שהיינו מוצאים בקו החוף של אגם בכדור הארץ, שכן פובוס ודמוס זעירים בהשוואה לירח שלנו – ולכן גם כוחות הגאות והשפל שלהם חלשים מאוד. אפשרות אחרת שאי אפשר לפסול אותה היא שמקור הבלייה אינה בגאות ובשפל השגרתיים, אלא בנסיגת קו המים כולו עם התייבשות מאדים.
איפה נמצא חיים במאדים – בקו החוף או בדלתה של נהרות?
כך או כך, הרובר הסיני הראשון מצא את קו החוף של האוקיינוס המאדימי – והכריע דיון עתיק יומין בשאלת קיומו של האוקיינוס ובשאלת מיקום קו החוף שלו על המישור. למיקומו המדויק של קו החוף ישנה חשיבות עליונה בשיגור משימות איסוף דוגמיות למאדים, שכן כידוע לכל מי שאי פעם טייל על קו חוף כאן בכדור הארץ – לשם נשטפים כל המאובנים.
נוסף על המרוץ לבסיס מאויש בקוטב הדרומי של הירח, ונוסף על המרוץ לתחנת חלל בינלאומית מסביב לכדור הארץ, בימים אלה שתי מעצמות החלל ארה"ב וסין נמצאות במרוץ להחזיר דוגמיות קרקע ראשונות ממאדים. סוכנויות החלל האמריקאית והאירופית הכריזו כי בכוונתן להחזיר דוגמיות קרקע ממאדים לכדור הארץ ב-2033, ואילו מינהל החלל הסיני מיהר להכריז בתגובה כי הוא יחזיר דוגמיות קרקע ממאדים שנתיים קודם לכן – ב-2031.
המחקר החדש מחזק את האפשרות שסין תבחר להחזיר דוגמיות מאזור קו החוף של האוקיינוס הצפוני, שעה שהרובר פרסווירנס של נאס"א כבר אוסף בימים אלה דוגמיות מעניינות במכתש ג'זרו – שהיה בעבר הדלתה של נהרות עתיקים שזרמו לאגם.
אף מדינה עוד לא החזירה דוגמיות קרקע ממאדים, משימה שנחשבת לגביע הקדוש של המדעים הפלנטריים בכלל ושל החיפוש אחר חיים פשוטים במערכת השמש בפרט. גם 70 שנה אחרי שנאספו, מדענים עדיין חוקרים דוגמיות קרקע שנאספו מאדמת הירח במשימות אפולו, וכל גרם מאדמת מאדים צפוי לעבור שורה אינסופית (ומתחדשת עם התקדמות הטכנולוגיה) של מבחנים ומבדקים במעבדות המשוכללות ביותר בכדור הארץ. האומה הראשונה שתחזיר דגימות קרקע ממאדים צפויה אפוא לפרסם ראשונה תגליות רבות – ואולי אפילו למצוא סימני חיים בעבר או בהווה.
