חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

החלטת הממשלה: ישראל תצטרף לתוכנית ארטמיס למשימות מאוישות לירח

בר חיון
17.01.2022
גייטוויי: תחנת החלל הירחית המתוכננת במסגרת תוכנית ארטמיס. קרדיט הדמייה: NASA
גייטוויי: תחנת החלל הירחית המתוכננת במסגרת תוכנית ארטמיס. קרדיט הדמייה: NASA

הממשלה אישרה אתמול (ראשון) את הצטרפות ישראל לתוכנית ארטמיס המובלת על ידי סוכנות החלל האמריקאית. בכך הצטרפה ישראל לשיתוף פעולה במאמצי נאס"א להחזיר בני אדם לירח ובטווח הארוך, אף למאדים. ההסכם עצמו צפוי להיחתם בשבוע החלל הישראלי, שיתקיים בשבוע הבא, ועליו יחתום תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית.

 

מטרתה העיקרית של תוכנית ארטמיס, שהיא המורכבת והיקרה בתוכניותיה של נאס"א, היא להנחית בני אדם על הירח כבר ב-2025 ובהמשך אף לבסס תחנת מחקר מאוישת קבועה. למרות שנאס"א היא זו שמובילה את התוכנית, המדינות החתומות על הסכמי ארטמיס מגייסות אף הן אמצעים להשגת יעדיה. ההצטרפות של ישראל צפויה לחזק את שיתופי הפעולה המסחריים בתחום החלל בין תעשיות החלל של המדינות החתומות: ארה"ב, קנדה, יפן, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, לוקסמבורג, ברזיל, אוקראינה, איחוד האמירויות, מקסיקו ופולין. 

 

טכנולוגיה ישראלית כבר בארטמיס-1

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן בירכה את אורי אורון, ראש סוכנות החלל הישראלית על ההישג והוסיפה כי "ההסכם הוא ביטוי לעבודה המשמעותית שעושה סוכנות החלל במשרדי כמובילה עולמית בתחום החלל ולהשתתפות ישראל בתוכנית יש השפעה גם דיפלומטית ומשום שהחתימה צפויה לאשר שיתופי פעולה מסחריים וכלכליים בין ישראל לעולם לטובת המדע וההיי-טק. גאווה מיוחדת היא כי כבר בשיגור הראשון שמתוכנן לחודש מרץ הקרוב, טכנולוגיה ישראלית תבוא לידי ביטוי בחליפת מגן מפני קרינת החלל".

 

הניסויים בחליפת המגן אסטרוראד, של חברת סטמראד הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית, החלו כבר בינואר אשתקד בתחנת החלל הבינלאומית. החליפה צפויה לשמש תפקיד מרכזי בתוכנית ארטמיס, שכן האסטרונאוטים שיפעלו בחלל העמוק יהיו זקוקים להגנה מפני קרינת השמש המסוכנת. במשימת ארטמיס 1 הבלתי מאוישת, שמתוכננת להשתגר לירח במרץ, זו תהיה הפעם הראשונה שתיבחן האפקטיביות של הטכנולוגיה כנגד הקרינה בחלל העמוק. טיסה זו תהיה בלתי מאוישת אך תישא שתי בובות בדמות אישה: האחת, "זוהר", שתלבש את האפוד, והשניה, "הלגה", שלא תלבש אותו. לאחר חזרתן של שתי הבובות עמוסות חיישני הקרינה, ניתן יהיה להשוות ביניהן ולבדוק האפקטיביות של האפוד.

 

החתימה על הסכמי ארטמיס, כאמור, צפויים להרחיב את דיפלומטיית החלל בכלל, ושיתופי הפעולה המסחריים בפרט מעבר לשיתוף פעולה זה. בכך תהפוך ישראל לשותפה במסע חסר תקדים לבסס נוכחות אנושית קבועה בחלל העמוק – בירח ומעבר לו. 

 

קראו עוד: