Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

For the first time at the Ramon International Space Conference on Technology, the Space Agency also held a scientific conference on black holes

With the participation of leading researchers from Israel and abroad, in front of 200 participants, the first scientific conference during Space Week provided a glimpse into the forefront of scientific research in the field of black holes

9.02.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
A glimpse into the research frontier of black holes. Illustration: NASA | processing: rawpixel
A glimpse into the research frontier of black holes. Illustration: NASA | processing: rawpixel

For the first time on Israeli Space Week, the Israeli Space Agency at the Ministry of Innovation, Science and Technology held a scientific conference: "Black Holes – From Theory to Observations". The conference, which was intended primarily for the academia in Israel, was also attended by world-leading researchers from abroad in this field, such as Roger Blandfold of Stanford University, Martha Volonteri of the Institute of Astrophysics in Paris, and Reinhard Genzel, who in 2020 won the Nobel Prize in Physics for the discovery of a black hole at the center of the galaxy, and at the conference, he revealed the advances in the study of the dynamics of stars that disintegrate near the event horizon of the supermassive black hole at the center of the Milky Way galaxy. 

 

Click here for the full program of the conference>>

 

The conference, which was held for the first time as part of the Ilan Ramon International Space Conference, the largest professional meetup in Israel in the field, was an opportunity to present the 200 visitors with a glimpse of some of the findings at the forefront of scientific research, especially since the launch of the James Webb space telescope about a year ago. Prof. Martha Volonteri, who reviewed the history of massive black holes, even expressed her excitement and her hope for the groundbreaking research on the verge of which the scientific world is currently standing, in preparation for further observations by the Space Telescope of black holes.

 

Roger Blandfold of Stanford University gives a lecture at the "Black Holes – From Theory to Observations" conference led by the Israeli Space Agency. Photography: Hadas Ezra

 

 

In preparation for additional scientific conferences

The conference "Black Holes – From Theory to Observations" is considered to be a rather unique event. Dr. Adi Ninio Greenberg, scientific advisor to the Israel Space Agency, who led the conference jointly with a scientific committee from all the universities in Israel that are involved in the field, explains that "scientific conferences that are designed to share information from the research frontier are typically the kind of events that are organized by research entities rather than governmental entities. However, we initiated this conference because it is an integral part of the vision and the strategy of the Israeli Space Agency to support innovation and development in the field of space, both in industry and in academia."

 

Alongside Israeli and foreign researchers who presented their research and reviewed the innovations in the field of black hole research, Dr. Ninio Greenberg added that the conference also served as a platform for the exhibition of 16 scientific posters, in which additional researchers presented their materials. The winning posters – one by Kramerwier Kaur of the Hebrew University of Jerusalem and the other by Barry Ginat, Tars Panamarov, Benes Kuksis and Hagai Peretz – dealt with the study of the dynamic friction that occurs in the hearts of galaxies. The success of the conference in attracting local and international academia will lead to the holding of additional conferences in the fields of space for the scientific community.

 

The Israeli Space Agency would like to thank the members of the scientific committee that led the conference – Zvi Piran (Chairperson), Avi Domb, Director of the Forum of Chief Scientists and the Ministry's Chief Scientist, Yoni Granot, Daphna Guetta, Doron Shlush, Maayan Somniak, Ilai Kovacs, Ari Laor, Barak Zakai and Dan Maoz – as well as the Israeli researchers and lecturers – Zvi Mazeh, Eran Ofek, Yair Harkabi, Elad Steinberg, Ofek Birnholtz, Hagai Peretz.

 

Some of the members of the academic committee and the lecturers at the conference. Photography: Hadas Ezra
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

לראשונה בכנס החלל הבינלאומי ע"ש רמון העוסק בטכנולוגיה, סוכנות החלל קיימה גם כנס מדעי על חורים שחורים

בהשתתפות חוקרים מובילים מישראל ומחו"ל, מול 200 משתתפים, הכנס המדעי הראשון בשבוע החלל סיפק הצצה לחזית המחקר המדעי בתחום החורים השחורים

9.02.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
A glimpse into the research frontier of black holes. Illustration: NASA | processing: rawpixel
A glimpse into the research frontier of black holes. Illustration: NASA | processing: rawpixel

לראשונה בשבוע החלל הישראלי, סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה קיימה כנס מדעי: "חורים שחורים – מתיאוריה לתצפיות". בכנס, שיועד בעיקר לאקדמיה בישראל, השתתפו גם חוקרים מחו"ל מובילים עולמיים בתחום זה, כגון רוג'ר בלנדפולד מאוניברסיטת סטנפורד, מרתה וולונטרי מהמכון לאסטרופיזיקה בפריז וריינהרד גנצל, שב-2020 זכה בפרס נובל לפיזיקה על גילוי חור שחור במרכז הגלקסיה וחשף בכנס את ההתקדמות בחקר הדינמיקה של כוכבים המתפרקים סמוך לאופק האירועים של החור השחור העל-מסיבי שבמרכז גלקסיית שביל החלב. 

 

לתוכנית המלאה של הכנס>>

 

הכנס, שהתקיים לראשונה במסגרת כנס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון, המפגש המקצועי הגדול בישראל בתחום, היה הזדמנות להגיש ל-200 המבקרים הצצה לכמה מהממצאים שבחזית המחקר המדעי, במיוחד מאז שיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב לפני כשנה. פרופ' מרתה וולונטרי, שסקרה את ההיסטוריה של חורים שחורים מאסיביים, אף הביעה את ההתרגשות והתקווה למחקר פורץ הדרך שהעולם המדעי נמצא כבר על סיפו, לקראת תצפיות נוספות של טלסקופ החלל על חורים שחורים.

 

רוג'ר בלנדפולד מאוניברסיטת סטנפורד

 

לקראת כנסים מדעיים נוספים

הכנס "חורים שחורים – מתיאוריה לתצפיות" נחשב אירוע ייחודי למדי. ד"ר עדי ניניו גרינברג, היועצת המדעית של סוכנות החלל הישראלית אשר הובילה את הכנס יחד עם ועדה מדעית מכלל האוניברסיטאות בישראל העוסקות בתחום, מסבירה כי "כנסים מדעיים שנועדו לשתף מידע מהחזית המחקרית, הם באופן טיפוסי מסוג האירועים שמארגנים גופי מחקר ולא גופים ממשלתיים. אבל את הכנס הזה יזמנו משום שהוא חלק בלתי נפרד מהחזון והאסטרטגיה של סוכנות החלל הישראלית לתמוך בחדשנות ופיתוח בתחום החלל, גם בתעשייה וגם באקדמיה". 

 

לצד חוקרים ישראלים ומחו"ל שהציגו את מחקריהם וסקרו את החידושים בתחום חקר החורים השחורים, ד"ר ניניו גרינברג הוסיפה כי הכנס שימש גם פלטפורמה לתערוכת 16 פוסטרים מדעיים, שבהם הציגו חוקרים נוספים. הפוסטרים הזוכים – האחד של קראמרוויר קאור מהאוניברסיטה העברית בירושליים והשני של בארי גינת, טארס פנאמארב, בנס קוקסיס וחגי פרץ – עסקו בחקר החיכוך הדינמי המתחולל בליבותיהן של גלקסיות. הצלחת הכנס למשוך אליו את האקדמיה המקומית והבינלאומית תוביל לקיום כנסים נוספים בתחומי חלל עבור הקהילה המדעית.

 

סוכנות החלל הישראלית מבקשת להודות לחברי הועדה המדעית שהובילה את הכנס – צבי פירן (יו"ר), אבי דומב מנהל פורום המדענים הראשיים והמדען הראשי של המשרד, יוני גרנות, דפנה גואטה, דורון שלוש, מעין סומניאק, עילי קובץ', ארי לאור, ברק זכאי ודן מעוז – וכן לחוקרים הישראלים המרצים – צבי מזא"ה, ערן אופק, יאיר הרכבי, אלעד שטיינברג, אופק בירנהולץ, חגי פרץ.

 

חברי הועדה האקדמית והמרצים בכנס

 

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

בראשית 2: אלגוריתם ניווט בפיתוח גרמני יסייע לחללית לנחות על הירח

עמותת SpaceIL חתמה על הסכם שת"פ עם מרכז האוויר והחלל של גרמניה, DLR. השלמת בניית החללית: קיץ 2025

6.02.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
אורי אורון, מנהל ISA, שמעון שריד, מנכ''ל SpaceIL, וולתר פלצר, מנהל סוכנות החלל הגרמנית, כפיר דמרי, מייסד SpaceIL |רונן חורש/לע"מ
אורי אורון, מנהל ISA, שמעון שריד, מנכ''ל SpaceIL, וולתר פלצר, מנהל סוכנות החלל הגרמנית, כפיר דמרי, מייסד SpaceIL |רונן חורש/לע"מ

לאחר שסוכנות החלל הישראלית ונאס"א חתמו על שיתוף פעולה מדעי במשימת בראשית 2, צעד חשוב נוסף לעבר בניית החללית שתשוגר לירח: עמותת SpaceIL, ששיגרה החללית בראשית, ומרכז האוויר והחלל של גרמניה, DLR, חתמו על הסכם לשיתוף פעולה. על בסיס שיתוף פעולה זה, אלגוריתם ניווט בפיתוח גרמני יסייע לחללית לנחות על הירח. השלמת בניית החללית צפויה בקיץ 2025. 

 

במסגרת ההסכם, יסופק אלגוריתם ניווט ייחודי אשר פותח על ידי סוכנות החלל הגרמנית ועתיד להיות מיושם במערכת הניווט של בראשית 2. האלגוריתם הוא פרי פיתוח חדשני של סוכנות החלל הגרמנית, שישמש חיישן בעת מסלול החללית מסביב לירח. בזמן נחיתת החללית, האלגוריתם יסייע בניווט החללית באמצעות ניתוח תמונות וזיהוי מכתשים על פני הירח. שיתוף פעולה זה יוביל לאיסוף וניתוח מידע עדכני וחדשני, ויתרום לחקר החלל בישראל, בגרמניה, ובקהילת החלל הבינלאומית כולה. 

 

בראשית 2: בדרך למשימה ארוכת טווח

משימת בראשית 2 מתוכננת לשבור מספר שיאים בהיסטוריית החלל העולמית, ביניהם נחיתה כפולה על הירח במשימה אחת ונחיתה בצד הרחוק של הירח על ידי גוף פרטי (עד היום רק סין הצליחה לנחות שם). כמו כן שתי הנחתות (אשר ישוגרו מחללית האם) תהיינה החלליות הקטנות ביותר ששוגרו אי פעם לנחיתה על הירח – כל אחת מהן שוקלת 150 ק"ג. בנוסף, חללית האם מתוכננת למשימה ארוכת טווח של שנתיים עד חמש שנים, ותהווה פלטפורמה לפעילות חינוכית ומדעית בארץ ובעולם באמצעות חיבור מרחוק. חיבור זה יאפשר לתלמידים ממדינות שונות להשתתף במחקר מדעי בחלל העמוק.

 

שתי הנחתות של בראשית 2 על הירח

 

עד כה, השלימה SpaceIL גיוס כספי בהיקף של כ -85% מעלות הפרויקט, אשר למעשה סולל את הדרך למשימת בראשית השנייה לירח. עיקר התקציב התקבל מקבוצה של יזמים-פילנתרופיים מובילים ובראשם קרן פטריק ולינה דרהי, קרן מוריס קאהן וקרן מושל. החודש פרסמנו גם כי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה החליט להעניק לפרויקט החללית בראשית 2 20 מיליון שקלים. 

 

משימת בראשית 2 מצטרפת למגמה בולטת של משימות לירח על ידי גופים מדיניים, מסחריים ומדעיים ברחבי העולם. רק בשנת 2023 מתוכננות 23 משימות שונות לירח על ידי מגוון גופים, במטרה לחקור, למסחר וליישב את הירח.

 

אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ציין כי "משימת בראשית 2 המובלת על ידי עמותת SPACEIL היא דוגמא יוצאת דופן להשתנות תחום החלל וכניסת גופים פרטיים למסע המרתק של האנושות לירח וגרמי שמים אחרים. סוכנות החלל במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה המובילה את העשייה הלאומית בתחום גאה על החיבור עם עמותת SPACEIL ומשימת בראשית 2 ופועלת למיצוי הפוטנציאל המדעי והחינוכי הטמון בתוכנית. שיתוף הפעולה מדגיש את החשיבות בה רואה DLR את המשימה ופותח אפשרויות נוספות בפני משימה מרגשת זו".

 

שמעון שריד, מנכ"ל SpaceIL, מסר: "אנו גאים לשתף פעולה עם סוכנות החלל הגרמנית DLR ועל האפשרות להשתמש באלגוריתם החדשני שפותח על ידם ויסייע בנחיתות של משימת בראשית 2. אנו נרגשים לעבוד יחד במטרה לבצע נחיתות מוצלחות המתוכננות בשני צדי הירח במשימה המאתגרת שלנו". 

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מזוזה, זרעי מתושלח ודגלי ישראל: החפצים שחזרו לישראל מסיבוב סביב הירח

הם חזרו אלינו: הפריטים שאתם הצעתם שנשלח לירח במסגרת משימת ארטמיס 1

5.02.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
איור עץ על רקע הירח
איור עץ על רקע הירח

בתור שותפה של נאס"א במשימת ארטמיס 1, ששוגרה ב-15 בנובמבר אשתקד למסלול סביב הירח, סוכנות החלל הישראלית קיבלה הזמנה מיוחדת: לשלוח על סיפון החללית הבלתי מאוישת מספר פרטים סמליים, שיצטרפו לניסוי MARE, אשר נועד לבחון את אפוד ההגנה הישראלי אסטרוראד נגד קרינה. בסוף 2020 פנתה סוכנות החלל לציבור וביקשה להציע את הפריטים שיישלחו על סיפון החללית אוריון. אזרחי ישראל הציעו חפצים רבים ומגוונים, ביניהם ברכת הלבנה, דיסק-און-קי עם שירי חלל עבריים ואפילו עלון מסטיק בזוקה עם כיתוב ה"עתידות" המפורסם: "עד גיל 21 תגיע לירח". לא היה כמובן מקום לשגר את כל ההצעות, ובסופו של דבר נבחרו ושוגרו חמישה פריטים. עתה הפריטים חוזרים אלינו. 

 

ג'ים פרי, מנהל תוכנית ארטמיס בנאס"א, וסגניתו, קאת'רין קוארנר, החזירו בשבוע שעבר במהלך טקס חגיגי שהתקיים במסגרת כנס החלל הבינ"ל ע"ש רמון, את הפריטים שנשלחו על ידי סוכנות החלל הישראלית עם משימת ארטמיס 1 לירח. 

 

מנהל תוכנית ארטמיס בנאס"א, ג'ים פרי, וסגניתו קאת'רין קוארנר, משני צדי מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון. קרדיט: עוז שכטר/לע"מ

 

עצי ירח ועוד

אחד הפריטים המיוחדים ששלחה סוכנות החלל הישראלית עם ארטמיס-1 היה זרעי "עצי מתושלח". מדובר בעץ דקל מזן תמר שצמח באזור מדבר יהודה לפני אלפיים שנה והתגלה מחדש במהלך חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בשנות השבעים בארמון הורדוס שבמצדה. בט"ו בשבט 2005, הונבט לראשונה עץ דקל מזן ספציפי זה וגדל בקיבוץ קטורה. לאחר חזרתם לכדור הארץ ולישראל, זרעי העצים עתידים להישלח חזרה למכון ערבה, שממנו הם התקבלו. שם הם יונבטו לשתילה במקומות בעלי ערך סימבולי בישראל.

 

זו אינה הפעם הראשונה שנשלחים זרעי עצים לירח במטרה לשתול אותם מחדש בכדור הארץ. ב-1971 במהלך משימת אפולו 14 האסטרונאוט סטוארט רוזה החזיר כ-500 עצים שנשתלו ברחבי ארצות הברית לקראת חגיגות העצמאות ה-200. זרעי מתושלח שחזרו עתה עם משימת ארטמיס 1 מבטאים זיקה סמלית בין העתיק לחדש, בין העבר של ארץ ישראל הקדומה לעתיד האנושות בחלל.

 

עץ תמר מדבר יהודה המכונה "עץ מתושלח" בקיבוץ קטורה. צילום: Benjitheijneb

 

זרעי העצים לא היו הפריט היחיד שנשלח. פריט נוסף ששוגר אל גובה 400 אלף קילמטרים מעל פני האדמה היה מהמקום הנמוך ביותר בכדור הארץ – אבן מים המלח. בנוסף לשני אלה, נשלחו וחזרו גם קלף מזוזה – אם כי מזוזה לא הותקנה כמובן בפתח החללית (בכל זאת- חללית לא מאוישת) – וכן דגלי ישראל ומדבקות של סוכנות החלל הישראלית. 

 

כל הפריטים ישמרו בסוכנות החלל הישראלית שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. 

 

זרעי העצים ואבן מים המלח, על רקע תעודות נאס"א המאמתות את חזרתן ממשימת ארטמיס 1 שחזרה מהירח
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

תבל 2 יוצאת לדרך: מחזור שני לתוכנית תבל - תלמידים בונים לווינים

בעקבות הצלחת המחזור הראשון, סוכנות החלל הישראלית תפעיל את התוכנית השנה ב-7 רשויות המקומיות

1.02.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תלמידים בונים לוויינים. צילום: אריאל זנדברג
תלמידים בונים לוויינים. צילום: אריאל זנדברג

אירוע פתיחת תוכנית תבל 2, המחזור השני של תכנית הדגל בחינוך לחלל והיחידה מסוגה בעולם, התקיים היום (רביעי, 1.2) באוניברסיטת תל אביב. אירוע הפתיחה התקיים במסגרת שבוע החלל הישראלי 2023 אותו מובילה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. האירוע התקיים במעמד שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ח״כ אופיר אקוניס, ובהשתתפות מנכ"ל המשרד, גדי אריאלי, סגן ראש נאס״א, רוברט (בוב) קבאנה, ראשי הרשויות המשתתפות בתוכנית ב-3 השנים הקרובות, המורים והתלמידים, וכן בוגרים מהמחזור הראשון של התוכנית. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה משקיע בתוכנית זו כ-9 מיליון ש"ח.

 

תבל (תלמידים בונים לוויינים) היא תכנית חינוכית-מקצועית אשר תופעל על ידי אוניברסיטת תל אביב ותקנה לבוגריה כלים ויכולות לפיתוח לוויינים ושיגורם אל החלל, כפי שנעשה במחזור הבכורה של התכנית, שהסתיים בשנה שעברה. תוכנית תבל מתקיימת בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, והפרוייקט מוכר כפרוייקט גמר לבגרות במסגרות מגמות ה-STEM. בוגרי התכנית עתידים להיות חוד החנית ושגרירי המדינה בתחום החלל, אשר לאחרונה עבר פריצת דרך עם פתיחתו לשימושים מסחריים, דבר שבעבר היה נחלתם של מעצמות עולמיות.

 

תבל הינה תוכנית תלת שנתית, בה משתתפים תלמידי תיכון מכיתה י' עד כיתה י"ב. הפרויקט ינוהל על ידי המרכז לננו-לוויינים בהובלת פרופ' מאיר אריאל, וישלב סטודנטים וחוקרים מן הפקולטות להנדסה ולמדעים מדוייקים, בהנחיית התלמידים בביצוע המו"פ ההנדסי ובמחקר המדעי. התלמידים המשתתפים בתוכנית עוברים הכשרה מלאה לבניית לווין; החל משלב האיפיון והתכנון, דרך שלב התיכנות, שלב בניית המוצר, וכלה בניסויי סביבה על כדור הארץ בהתאם למאפייני החלל ועד שיגורו על-גבי טיל שיגור ע"י שותפי סוכנות החלל הישראלית בעולם. לווייני תבל יכילו מעבדת גלאים למדידת הקרינה בחלל, אשר פותחה ע"י המרכז למחקר גרעיני שורק, ואשר מטרתה מיפוי הקרינה בחלל ע"י השפעתה על רכיבים אלקטרוניים.

 

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ח״כ אופיר אקוניס: "השקת תבל 2: הוכחה להצלחה הכבירה של תבל שהשקנו לפני כשלוש שנים. האמנתי במיזם תבל מייד שהוצג לי לפני כשלוש שנים והוריתי להוציאו לדרך, באופן שיכליל את המספר המקסימלי של תלמידות ותלמידי ישראל. העובדה שאנחנו משיקים כאן את המשך המיזם, הוא ההוכחה הנחרצת להצלחתו. אני מתחייב כשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה להמשיך ולהעצים את הנגשת המדע לכל אזרחי ישראל, תוך כדי התמקדות בהון האנושי בכלל ושל דור העתיד שלנו -  בפרט".

 

סגן ראש נאס"א, רוברט (בוב) קבאנה: "אני מתכבד להיות כאן בישראל לכבוד כנס החלל הבינ"ל ע"ש אילן רמון ושבוע החלל הישראלי, ולקדם מאמצים חינוכיים עם תלמידים מכל רחבי הארץ. אנחנו מעריכים את העובדה שאתם ממשיכים לזכור את אילן רמון ולהשקיע בעתידם של צעירי ישראל ובחינוך למקצועות ה-STEM." 

 

מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורי אורון: ״אחרי ההצלחה של תוכנית תבל 1 אנו גאים לצאת לדרך עם תוכנית תבל 2. היום אנחנו כבר יודעים שנערות ונערים מכל רחבי ישראל, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים יכולים להשתתף בתוכנית שאפתנית בה יבנו, ישגרו ויפעילו לווינים. התוכנית מקיפה מאות תלמידים ומשפיעה על סביבתם כולה. תוכנית תבל מגשימה לנערים והנערות תחושת מסוגלות וניסיון אמיתי בעולם טכנולוגי גדל ומתפתח ומקדמת את תחום החלל בישראל.

 

עמרי דינור, בוגרת מחזור הבכורה של תכנית תבל משדרות, המתנדבת היום בשירות לאומי בסוכנות: "התוכנית הזו הגשימה לנו חלום מכוכב אחר ורחוק. לא דמיינתי שחבריי ואני מהנגב נבנה בגיל 17 לוויין מאפס, שבתום הליך של 3 שנים ישוגר אל החלל. ברגעים אלה משייטים במרחק 2,000 ק"מ מאיתנו הננו-לוויין שלנו, T5-sng, והאחים שלו לסדרת תבל, מקדמים את החינוך וחקר החלל הישראלי תוך שחגים סביב כדור הארץ 12 פעמים ביממה."

 

דינור הוסיפה כי: "אני מסתכלת היום על הנבחרת של המחר ומתמלאת קנאה, אבל גם גאווה, על המסע המטורף שהולכים לעבור, זה שיכניס אותם למסלול חיים אחר, אם תרצו גלקסיה שונה של החיים. מדובר בתחום בו כל הקלישאות נכונות - השמיים אכן אינם הגבול."

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

סוכנות החלל הישראלית ונאס"א חתמו על הצהרת שיתוף פעולה מדעי במשימת בראשית 2 של SpaceIL

1.02.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
משמאל: מנהל סוכנות החלל הישראלית אורי אורון וסגן ראש נאס"א, רוברט (בוב) קבאנה. צילום: רונן חורש, לע"מ
משמאל: מנהל סוכנות החלל הישראלית אורי אורון וסגן ראש נאס"א, רוברט (בוב) קבאנה. צילום: רונן חורש, לע"מ

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה חתמה על הצהרת כוונות משותפת (SOI) עם נאס"א לשיתוף פעולה במשימת בראשית2 לירח של SpaceIL, בכנס החלל הבינ"ל ה-18 ע"ש אילן רמון המתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

 

רוברט (בוב) קבאנה, סגן מנהל נאס"א, ואורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, שייצגו את נאס"א ואת סוכנות החלל הישראלית, ציינו את מערכת היחסים ארוכת השנים בין שתי סוכנויות החלל, הכוללת חינוך ומחקר במדעי כדור הארץ והחלל.

 

במסגרת הצהרת הכוונות המשותפת, נאס"א צפויה לתרום ספקטרומטר להעברת אנרגיה ליניארית, תמיכה ברשת תקשורת ותיאום עם מקפת הסיור הירחי של נאס"א. בהמשך נאס"א צפויה להשתתף בבחירת אתרי נחיתה ובחברות בצוות המדעי. סוכנות החלל הישראלית, בתיאום עם עמותת SpaceIL, צפויה להשתתף במשימת בראשית2 לירח ולפעול בהתאם לעקרונות המדע הפתוח. הצהרת הכוונות המשותפת של בראשית2 בנויה על ההצלחה שנחל שיתוף הפעולה הראשון ב-2019, במשימה "בראשית1" של SpaceIL - החללית הפרטית הראשונה שטסה לירח. לבראשית1 היתה השפעה חינוכית עצומה על יותר מ-2 מיליון תלמידים ברחבי העולם, והיא עוררה בהם השראה לעסוק בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). התכנון הוא לשגר את "בראשית2" על ידי SpaceIL בשנת 2025.

 

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ח"כ אופיר אקוניס: "מיזם בראשית הוא גאוות המדע והטכנולוגיה הישראלית פורצת הדרך. שיתוף הפעולה וההסכם החדש עם נאס״א הוא עוד הוכחה לכך ואני מברך על חתימתו. הוא גם עדות נוספת ליחסים המצויינים בין ישראל לבין ארה״ב ולהעמקת שת״פ בענייני מדע וטכנולוגיה".

 

סגן מנהל נאס"א, מר רוברט (בוב) קבאנה הוסיף כי "הירח הוא יעד מרתק למחקר ואני מצפה לתגליות המדעיות שיגיעו ממשימת בראשית2. השותפות שלנו במשימת הירח והמחויבות של ישראל להסכמי ארטמיס מאפשרים לנו לחקור ביחד את הירח."

 

מנכ"ל עמותת SpaceIL, שמעון שריד: "אנו שמחים ונרגשים על הסכם שיתוף הפעולה בין נאס"א לסוכנות החלל הישראלית סביב משימת בראשית2. אנו מודים על התמיכה המתמשכת בעמותת SpaceIL ומקווים שיחד, דרך המשימה המאתגרת החדשה לירח נוכל גם לקדם את חקר החלל וגם לאפשר למיליוני ילדים לקחת חלק ולהתרגש מההזדמנויות שהחלל מייצר."

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

תעשיית החלל ממריאה: התאחדות התעשיינים הכריזה על הקמת ענף החלל

הקמת Space 5.0 תרכז את פעילות תעשיית החלל האזרחי בישראל בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית

31.01.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תחום הפעילות הצומח של החלל החדש נמצא היום בנקודת זינוק משמעותית בכל העולם. אילוסטרציה: LexiMedia
תחום הפעילות הצומח של החלל החדש נמצא היום בנקודת זינוק משמעותית בכל העולם. אילוסטרציה: LexiMedia

התאחדות התעשיינים בראשות הנשיא ד"ר רון תומר הכריזה היום בצהריים (ג') על הקמתו של ענף החלל בהתאחדות, שייקרא Space 5.0. תומר הכריז על הקמת ענף החלל בכנס החלל הבינ"ל ע"ש אילן רמון, המתקיים במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי 2023 אותו מובילה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הענף החדש יפעל במסגרת איגוד ההיי טק הישראלי של התאחדות התעשיינים, כאשר מטרתו המרכזית הנה להוביל לפיתוח תעשיית החלל בישראל כענף משמעותי, מובחן וצומח בתעשייה - תוך שיתוף פעולה עם החברות הישראליות בתחום, לצד גורמי חלל בינלאומיים. 

 

אחת המטרות המרכזיות של היוזמה היא לרכז את כלל הפעילות של תעשיית החלל האזרחי במדינת ישראל, כולל עזרה וסיוע במענקים למחקר ופיתוח, סיוע בקידום טכנולוגיות חדשות, הקמת חממות טכנולוגיות ייעודיות לענף החלל, סיוע וטיפול בקשיים רגולטוריים אל מול משרדי הממשלה ועזרה בהגדלת היצוא של תעשיית החלל לשווקים קיימים וחדשים. כמו כן Space 5.0 יהווה מוקד ידע והעשרה בתחום החלל והכתובת הראשית לכל משקיע אשר מעוניין להתפתח ולהשתלב בענף.

 

בימים אלה מוקם גם - מועצת מנהלים מייעצת ל- Space 5.0 שתורכב מאישים בכירים בתעשייה ובאקדמיה, שיוכלו לתרום מניסיונם ויכולותיהם בכדי לענות על האתגרים ולממש את הפוטנציאל העצום בתחום החלל החדש. כבר היום ישנן עשרות חברות ישראליות הפועלות בתחום החלל, והצפי הינו כי מספר זה רק ילך ויגדל.

 

"נקודת זינוק משמעותית"

בהתאחדות התעשיינים וסוכנות החלל החליטו להקים את Space 5.0 השנה, גם מתוך הכרה בחלק ההולך וגדל שתופס החלל בחיי האנושות על כל היבטיה – צבאי, כלכלי, אזרחי, אקולוגי ועוד. בעשור האחרון זינקה הפעילות בחלל קדימה ומדינות חדשות מצטרפות ואף משתפות פעולה ביניהן. גם ישראל טבעה חותם, בין השאר עם החללית בראשית, האסטרונאוט הישראלי השני בחלל – איתן סטיבה, ועם אפוד המגן אסטרוראד שנוסה, בין השאר, במשימת ארטמיס 1 לירח. 

 

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר אמר כי ״תחום הפעילות החדש והצומח, New Space Industries, נמצא היום בנקודת זינוק משמעותית בכל העולם. בישראל כבר פועלות עשרות חברות ומיזמים העוסקים בתעשיית החלל החדש הצומחת והצפי הוא שהמעגל יתרחב מאוד בשנים הקרובות. לכן חשוב כי ארגון גג חזק כמו התאחדות התעשיינים בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית יתכללו ויקדמו את פעילות הענף תחת Space 5.0 וכך יובילו  להתפתחותן האיכותית של חברות החלל הקיימות והחדשות ויממשו את פוטנציאל היצוא של ענף החלל, המוערך במאות מיליוני ואף יכול להגיע למיליארדי דולרים".

 

מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורי אורון הוסיף כי "סוכנות החלל הישראלית מברכת את התאחדות התעשיינים על הקמת ענף חלל, המהווה צעד משמעותי נוסף בביסוס ופיתוח אקו-סיסטם החלל הישראלי. החלטת התאחדות התעשיינים והעומד בראשה מבטאת הבנה עמוקה של הפוטנציאל הטמון לישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית בפיתוח תחום החלל. תעשיית החלל הישראלית עומדת בבסיס האסטרטגיה הלאומית בנושא חלל, וצמיחתה תקדם את מעמדה של ישראל כשחקנית משמעותית בין המדינות המובילות בתחום".

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

תוצאות ראשונות מהניסוי הישראלי של אפוד ההגנה אסטרוראד, שנוסה במשימת רקיע

איתן סטיבה ואסטרונאוטיות בתחנת החלל התנסו בשהייה בחלל עם אפוד ההגנה מקרינה AstroRad. התוצאות נחשפו לראשונה, לצד תוצאות ניסויים והדגמות אחרים, בכנס משימת רקיע וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

30.01.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
פאנל מומחים על ההיבטים הפיזיולוגיים של משימות מאוישות לחלל. קרדיט: אלעד מלכה
פאנל מומחים על ההיבטים הפיזיולוגיים של משימות מאוישות לחלל. קרדיט: אלעד מלכה

מתוך עשרות ניסויים שערך איתן סטיבה במהלך שהותו בתחנת החלל הבינלאומית באפריל אשתקד, הציגו חוקרים ואנשי תעשייה, אמש בכנס משימת רקיע, הצצה ראשונה לתוצאות. פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, למשל, הציג תמונות מרהיבות של שדוני ברקים שצילם סטיבה כחלק מניסוי המשך לניסוי ה-MEIDEX שערך האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון על סיפון מעבורת החלל קולומביה ב-2003. הניסוי, שאף קרוי על שם רמון (ILAN-ES), עוסק בתצפיות מתחנת-החלל על סופות ברקים ועל תופעות אופטיות באטמוספירה העליונה, הקשורות לברקים חזקים במיוחד ומטרת המחקר הינה לשפר את הבנת התהליכים החשמליים באטמוספירה ומציאת הקשר בינם לבין שינויי האקלים המתרחשים בתקופה הנוכחית. 

 

פרופ' מורן ברקוביץ' מהטכניון הראה כיצד סטיבה הצליח לייצר, לראשונה בחלל, עדשות יציבות מנוזל. ההדגמה מפיחה תקווה באפשרות ליצור בעתיד רכיבים אופטיים בקנה מידה גדול, לטובת טלסקופי חלל ענקיים. 

 

פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, מציג תמונה של שדוני ברקים שצילם סטיבה כחלק מניסוי

 

דניאל רוכברגר מחברת NSLComm


דניאל רוכברגר ועידו דגן, מחברת NSLComm, הציגו הוכחת היתכנות מרשימה של אנטנת תקשורת נפרסת בחלל, אשר בשיגורה תופסת נפח מזערי ובכך מוזילה את עלויות השיגור. רוכברגר ודגן, שרק החודש שיגרו לחלל לוויין נוסף כחלק מתוכנית לשגר קונסטלציית לווייני תקשורת, הודו כי משימת רקיע היוותה עבורם הזדמנות בלתי רגילה, לבדוק הלכה למעשה הטכנולוגיה שפיתחו בתנאי מיקרו גרביטציה למשך זמן ממושך. 

 

יואב שמחוני מאוניברסיטת תל אביב הראה את דפוס החשיפה של רכיבים אלקטרוניים לקרינה קוסמית, במסגרת הניסוי COTS-CAPSULE. פיתוח מנגנון להגנה על מערכות חלליות מנזקי קרינה יאפשר שימוש ברכיבים אלקטרוניים מתקדמים בסביבת חלל למשך זמן ממושך, ויקצר בצורה ניכרת את זמני ועלויות הפיתוח של מוצרים חלליים.

 

ניסוי מרכזי נוסף שנערך במשימת רקיע, היה בדיקת אפוד ההגנה AstroRad. מנכ"ל חברת סטמראד, ד"ר אורן מילשטיין, הציג בכנס את תוצאות המחקר שבדק את נוחות ושימושיות החליפה בחלל.


צפו בכנס רקיע כאן:

 

AstroRad הוא אפוד המגן על אסטרונאוטים מפני קרינה שפותח על ידי חברת StemRad, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית ובשיתוף עם לוקהיד מרטין. האפוד מגן על מח העצם בעצמות האגן וכן על הריאות, הקיבה, המעי הגס, השדיים והשחלות - איברים רגישים במיוחד להתפתחות סרטן עקב חשיפה כרונית לקרינה. במקום להשתמש בעופרת, שאמנם אידיאלית להגנה מפני קרינה אך יקרה לשיגור בשל משקלה, אפוד AstroRad מורכב מפוליאתילן בצפיפות גבוהה, העשיר מאוד ביסוד מימן. הדבר הופך אותו ליעיל מאוד כמגן מפני חלקיקים טעונים אנרגטית המשתחררים במהלך סופות שמש.

 

 כמבחן לפני השימוש המתוכנן בחלל העמוק, אפוד ה AstroRad בגיזרה נשית שוגר לתחנת החלל הבינלאומית (ISS) ב-2 בנובמבר 2019 על סיפון Cygnus NG-12 כחלק מניסוי ה- Comfort and Human Factors  (CHARGE)  -מחקר הערכת האפוד מהפן הארגונומי.

 

מנכ"ל חברת סטמראד, ד"ר אורן מילשטיין

 

האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה לובש את אפוד המגן מפני קרינה בתחנת החלל הבינלאומית. צילום: משימת רקיע

 

ארבע אסטרונאוטיות של נאס"א העריכו את האפוד במהלך שהותו בת יותר מ-3 שנים ב-ISS. נעשה שימוש בסקרים ובווידאו בזמן אמת כדי להעריך את גורמי הנוחות והארגונומיה של האפוד בתנאי מיקרו-כבידה ב-ISS. המטרה הייתה לאסוף תצפיות חזותיות ומשוב מהאסטרונאוטים ולהשתמש בנתונים אלה כדי לשפר את הארגונומיה של האפוד למשימות עתידיות בחלל עמוק, בהן האפוד הוא הכרחי ביותר מבחינה מבצעית. הפעילויות שנבדקו כללו לבישה והורדה של האפוד, משימות שגרתיות יומיומיות ומשימות ספציפיות ל-ISS. כמו כן בוצעו מבחני טווחי תנועה שבהם האסטרונאוטיות ביצעו קבוצה מוגדרת מראש של תנועות ותוכנת מעקב תנועה מבוססת בינה מלאכותית שימשה כדי לכמת במדויק את המגבלות שמטיל האפוד על התנועה. בנוסף, על מנת לבחון את הישימות בין המינים של האפוד, האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה לבש את האפוד כחלק מהניסויים של רקיע.

 

בהתבסס על ניתוח ראשוני של התוצאות, נקבע כי נדרשים שינויים קלים אך משמעותיים מבחינת ארגונומיה. שינויים כאלה יגבירו את טווח התנועה של הידיים, הצוואר והרגליים. כמו כן נמצא שחלק מהמגבלות הארגונומיות ניתן לקשור לכך שמידות האפוד לא התאימה באופן אופטימלי לכל האסטרונאוטיות ומכאן נובע הצורך גם בהרחבת מידת ההתאמה לטווח רחב יותר של מידות גוף.

 

בסוף 2022 אפוד AstroRad גם חזר מניסוי נוסף, שבמהלכו שהה במסלול סביב הירח במשימת ארטמיס 1 הלא מאויישת. בשילוב נתוני ניסוי זה יחד עם ממצאי ההתנסות של סטיבה במשימת רקיע, חברת StemRad תוכל לייעל את האפוד הן בפן נוחות השימוש והן בהגנה מפני הקרינה ובכך לספק הגנה אופטימלית לחוקרי החלל העתידיים הצפויים לצאת למסעות לעומק החלל, מרוחקים וממושכים יותר מאי פעם.

תגיות:
  • סטמראד (StemRad)
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

אירועי שבוע החלל הישראלי 2023: החלל בשירות כדור הארץ

29.1–3.2: הרצאות ופעילויות שבוע החלל, לזכר האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, יתקיימו ברחבי הארץ

29.01.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
שבוע החלל הישראלי 2023: החלל בשירות כדור הארץ
שבוע החלל הישראלי 2023: החלל בשירות כדור הארץ

שבוע החלל הישראלי 2023 ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יוצא לדרך! אנחנו מזמינים אתכם למגוון רחב של פעילויות חינוכיות מעשירות אשר יציעו ביקור בירידיי חלל חווייתיים, תצפיות מודרכות בכוכבים, הפעלות חינוכיות בהובלת מומחים ואף מפגשים עם אסטרונאוטים אשר יגיעו במיוחד לישראל. מרבית האירועים חינמיים לחלוטין וחלקם בדמי השתתפות סמליים של עד 15 ש"ח.

 

 

שבוע החלל 2023 אשר יעסוק השנה בנושא "החלל בשירות כדור הארץ" יוקדש לציון 40 שנה לפעילותה של סוכנות החלל הישראלית ו-20 שנה לאסון מעבורת החלל קולומביה בה נספה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל.

 

כנסו לכל אירועי שבוע החלל הישראלי 2023

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מדוע במבט מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה?

מדעני מכון ויצמן למדע מציעים פתרון לתעלומה בת 50 שנה

24.01.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
כדור הארץ כפי שצולם מתחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: NASA
כדור הארץ כפי שצולם מתחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: NASA

כאשר מביטים בכדור-הארץ מן החלל נראים חצאיו – הצפוני והדרומי – בהירים באותה המידה. עובדה זו מפתיעה במיוחד שכן חצי הכדור הדרומי מכוסה ברובו באוקיינוסים כהים, בעוד חלקים נרחבים מחצי הכדור הצפוני מרוצפים בשטחי יבשה בהירים. לאורך שנים, נותרה הסיבה לסימטריה זו בין החצאים בגדר תעלומה. במחקר חדש, המתפרסם השבוע בכתב-העת המדעי PNAS, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם את הקשר בין עוצמת סופות ושיעורי עננות למידת ההחזריות של אנרגיית השמש בכל אחד מחצאי כדור-הארץ. בכך הם מציעים פתרון לתעלומה, ואף מעריכים כיצד עשויה להשתנות החזרת הקרינה בעתיד בעקבות שינוי האקלים.

 

כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת כשמדענים ניתחו את נתוני הלוויינים המטאורולוגיים הראשונים, הם זיהו כי באופן מפתיע שני חצאי כדור-הארץ מחזירים אותה כמות של קרינת שמש; החזריות המכונה בשפה המקצועית "אלבדו". כדי להבין טוב יותר מהו אלבדו, חישבו על נהיגה בשעת לילה: כמה קל לזהות את קו ההפרדה הלבן, המחזיר היטב את האור מפנסי הרכב, אך קשה לראות את האספלט הכהה. כך גם כאשר מתבוננים בכדור-הארץ מן החלל –  היחס בין אנרגיית השמש הפוגעת וזו המוחזרת מכל אזור ואזור בכדור-הארץ תלויה בגורמים שונים, ובהם היחס בין אוקיינוסים כהים ויבשה בהירה, שממש כמו האספלט וקו ההפרדה נבדלים במידת החזר האור שלהם. בחצי הכדור הצפוני שטח היבשה גדול בערך פי שניים מאשר בחציו הדרומי, ואכן כשמודדים סמוך לפני השטח בשמים בהירים ישנם הבדלים של יותר מ-10% באלבדו. ובכל זאת, ברום האטמוספירה נראים החצאים בהירים באותה מידה.

 

צירוף פסיפס של תצלומי כדור הארץ

 

במחקר החדש, בהובלת פרופ' יוחאי כספי ותלמיד המחקר אור הדס מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון, התמקדו המדענים בגורם המצוי בגובה רב ומחזיר קרינה מהשמש – העננים. המדענים ניתחו נתונים שמקורם במאגרי מידע מהמתקדמים בעולם, ובהם נתוני עננות שנאספו באמצעות לוויינים של נאס"א (CERES) ונתונים מ-ERA5, מאגר נתוני מזג אוויר גלובלי ובו מידע שנאסף ממגוון מקורות באוויר ובקרקע החל משנת 1950. המידע במאגר ERA5, אפשר את השלמת נתוני העננות והצלבת 50 שנה של נתונים אלו עם מידע מקביל על עוצמת סופות.

 

המדענים סיווגו את הסופות שהתחוללו בשנים אלה לשלוש קבוצות לפי עוצמתן, וחשפו קשר ישיר בין עוצמת הסופות וכמות העננים שנוצרים סביבן. הם הבחינו כי אזורי יבשה, וחצי הכדור הצפוני ככלל, מתאפיינים בסופות חלשות יותר – בעוד סופות בינוניות וחזקות שכיחות יותר בחצי הכדור הדרומי ומעל האוקיינוסים. מניתוח הנתונים עלה כי הקשר בין כמות העננים ועוצמת הסופות, מסביר היטב הבדלים בעננות בין שני חצאי הכדור. ״אלבדו העננים כתוצאה מהסופות החזקות בחצי הדרומי, נמצא כמאזן ברמת דיוק גבוהה את האלבדו שמקורו בשטח היבשה הרב בחצי הצפוני״, אומר הדס ומוסיף: ״זה מוכיח כי סופות הם הגורם המקשר בין בהירות פני השטח והעננים, וכך נשמרת הסימטריה באלבדו בין שני חצאי כדור-הארץ״.

 

קשר בין עצמת הסופות למידת ההחזריות של כדור הארץ. קרדיט: NASA

 

האם שינוי האקלים יהפוך אחד מחצאי הכדור לכהה יותר?

בשנים האחרונות כדור-הארץ משתנה במהירות. כדי לבחון האם וכיצד שינוי האקלים ישפיע על הסימטריה באלבדו, השתמשו החוקרים ב-CMIP6, מערכת מודלים שמריצים מרכזי מחקר אקלים ברחבי העולם בניסיון לחזות את שינוי האקלים. אחד מחסרונותיהם העיקריים של מודלים אלה הוא יכולתם המוגבלת לספק תחזיות על מידת העננות. ואולם הקשר שנמצא במחקר בין עוצמת הסופות ובין העננות מאפשר להסיק את מידת העננות מתחזית הסופות.

 

לפי מודלים אלה, שינוי האקלים יביא לירידה בשכיחותן של כלל הסופות בחצי הכדור הצפוני ושל הסופות החלשות והבינוניות בחצי הדרומי. עם זאת, הסופות החזקות בחצי הדרומי יתעצמו. הסיבה להבדלים נחזים אלו היא "ההגברה הארקטית" בחצי הכדור הצפוני, תופעה שבמסגרתה הקוטב הצפוני מתחמם מהר יותר פי-שניים לפחות מהממוצע בכדור-הארץ. לכאורה, ניתן היה לצפות שהבדל זה ישבור את הסימטריה באלבדו, אך מממצאי המחקר עולה כי בסופות חזקות מאוד מגיעה כמות העננים לרוויה. לפיכך, עלייה נוספת בעוצמתן לא תשנה את מידת העננות, וייתכן שהסימטריה תישמר.

 

מימין: אור הדס ופרופ' יוחאי כספי

 

העננות בכדור-הארץ כפי שנקלטה לאורך יותר מעשור (2015-2002) על-ידי לוויין המחקר אקווה. פיזור העננים אינו שווה בין שני חצאי הכדור. מקור: נאס"א

 

"לא ניתן עדיין לקבוע בוודאות האם תישבר הסימטריה באלבדו לנוכח ההתחממות הגלובלית", אומר פרופ' כספי, "עם זאת, המחקר החדש עונה על שאלה בסיסית ומרחיב את הבנתנו על מאזן הקרינה של כדור-הארץ והגורמים המשפיעים עליו. בבואנו להתמודד עם שינוי האקלים יהיה הכרח בפיתוח פתרונות גאו-הנדסיים שיאפשרו לנו לחיות לצדו. כולי תקווה כי הבנת תופעות אקלימיות בסיסיות, כמו הסימטריה באלבדו, תסייע בפיתוח פתרונות אלו".

 

במחקר השתתפו גם ד"ר ג'ורג' דאצריס ופרופ' ביורן סטיבנס ממכון מקס פלאנק למטאורולוגיה בהמבורג; ד"ר חואקין בלנקו ופרופ' רודריגו קבאלרו מאוניברסיטת סטוקהולם; וד"ר סנדרין בוני מאוניברסיטת סורבון בפריז.

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

אוניברסיטת תל אביב חנכה את תחנת הקרקע הראשונה בישראל למעקב אחר לוויינים

לשנות את כללי המשחק: האם ישראל תהפוך למדינה השנייה בעולם אחרי סין שתדגים תקשורת אופטית קוונטית?

עודד כרמלי
24.01.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תחנת קרקע טלסקופית משדרת לייזר. תמונת אילוסטרציה: Jörg Weingrill
תחנת קרקע טלסקופית משדרת לייזר. תמונת אילוסטרציה: Jörg Weingrill

המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת תל אביב חנך את תחנת הקרקע הראשונה בישראל, ובין המתקדמות בעולם, לעקיבה אחר לוויינים. הפרויקט, אשר נתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כולל תחנת עקיבה שתשמש גופים ממשלתיים ומסחריים מהארץ ומהעולם שירצו לבדוק את בריאות לווייניהם במסלול. אולם זאת רק ההתחלה. בטווח הארוך,  התחנה נועדה להוכיח את ההיתכנות הטכנולוגית של תקשורת אופטית, ובהמשך גם של תקשורת אופטית קוונטית, עם לוויינים – טכנולוגיה שצפויה לשנות מן היסוד את חוקי המשחק של הצפנה, החל מרמת תקשורת בין גופים פיננסיים וצבאיים, ועד לרמת הוואטסאפ שאנחנו שולחים.

 

תחנת הקרקע כוללת כיפת מצפה לוויינים בקוטר 4.25 מטרים, מערכת עקיבה, מצלמה מהירה ראשית ומצלמות משניות, לייזרים, גלאי פוטונים בודדים ורובוט עקיבה המאפשר נשיאה בו-זמנית של שני טלסקופים. בשלב זה הרובוט נושא טלסקופ בקוטר 61 ס"מ, ובקרוב יתווסף אליו טלסקופ שני, המיועד לצילום בתחום התת-אדום, שנקנה בתמיכת סוכנות החלל הישראלית.

 

טלסקופ מצפה הלוויינים קרדיט: אוניברסיטת תל אביב


 

האתגר הראשון שעומד בפני הצוות באוניברסיטת תל אביב – הכולל גם את מנהל הטלסקופ מיכאל צוקראן ואת סטודנטי המחקר גאורגי גרי רוזנמן, יובל רכס ותומר נחום – הוא לעקוב אחר לוויינים בחלל, יכולת שלא קיימת היום בישראל. בתקשורת "רגילה", הלוויין מתקשר עם תחנות הקרקע ברדיו. זה לא אתגר גדול, שכן הרדיו מתפזר כגל רחב. לתקשורת אופטית, כלומר לאיתות המידע בלייזר, שלושה יתרונות: יהיה קשה מאוד לצד שלישי ליירט את המידע (הוא יצטרך להציב תחנת קרקע סמוך מאוד לקו הלייזר שבין התחנה המיועדת ללוויין), העברת המידע מהירה הרבה יותר (למשל עם מקפת שמקיפה את מאדים) וקצב הורדת המידע לקרקע מהיר הרבה יותר.


 

מאחר שכמויות המידע הזורמות לכדור הארץ מלווייני תצפית ותקשורת הולכות וגדלות, עד כדי כך שגם תדרי הרדיו המוקצים לכך אוזלים, ענקיות חלל כמו ספייס אקס ואמזון, וסוכנויות חלל כמו נאס"א וסוכנות החלל האירופית, מנסות לעבור לתקשורת אופטית מבוססת לייזר. כך למשל, לווייני סטארלינק למשל כבר מתקשרים אחד עם השני באמצעות לייזר, נאס"א הצליחה לשדר בלייזר את המונה ליזה של דה וינצ'י למקפת לחקר הירח (LRO) ב-2013 ומשימת פסיכה שתשוגר באוקטובר השנה תחזיר את ממצאיה לתחנת הקרקע בעזרת תקשורת אופטית.

 

אך כדי לתקשר אופטית עם לוויין צריך קודם כל לעקוב בהצלחה אחר עצם זעיר ממרחק רב – בגובה מאות ק"מ – שטס במהירות אדירה – של 26,000 קמ"ש. לצורך הדגמת היכולת, בשבוע שעבר (3.1) שיגרה אוניברסיטת תל אביב את הננו-לוויין TAU-SAT3, שתחנת הקרקע תנסה לתקשר איתו אופטית.

 

"TAU-SAT3 הוא לוויין בגודל 30 ס"מ", אומר פרופ' סוכובסקי. "ברזולוציה של תחנת הקרקע, זה פיקסל אחד שנע מהר מאוד. על הפיקסל הזה הותקנו לדים. זה עוד לא לייזר, כלומר זו עוד לא תקשורת אופטית אמיתית, אלא זה אור לד שמתפזר – אבל זה יעזור לנו לכייל את תחנת הקרקע ויוכיח שאנחנו יכולים לפענח מידע אופטי מלוויין בגובה 550 ק"מ מאיתנו. בהמשך ננסה לשדר תקשורת לייזר לרחפן, שיחזיר את האות לתחנה בעזרת רטרו-רפלקטור, מערכת מראות שתותקן עליו. אחר כך נירה מידע באמצעות לייזר מהרחפן לתחנת הקרקע, ונפענח את האות האופטי במעבדה הסמוכה לטלסקופ. במקביל אנו בונים ובוחנים פרוטוקולים לתקשורת אופטית קוונטית בתוך המעבדה – כלומר בין מקלט ומשדר אשר מונחים בשני צדדים של השולחן האופטי, ובהמשך בין בניינים סמוכים –. כל אלה הינם צעדים מקדימים לקראת המטרה הסופית: תקשורת אופטית קוונטית חופשית, שתשנה את חוקי המשחק".



 

הצפנה חסינה לחלוטין

"הגביע הקדוש של הפרויקט הוא ביסוס תקשורת אופטית קוונטית בין תחנת הקרקע לחלל", מספר ראש מעבדת המחקר פמטו-נאנו פרופ' חיים סוכובסקי. "אבל כדי להגיע לגביע הקדוש עלינו לעבור שלושה שלבים מקדימים: לעקוב אופטית אחרי לוויין במסלול, לבסס תקשורת אופטית עם לוויין ולבסס תקשורת קוונטית כאן בתווך האוויר – בין שני בניינים כאן באוניברסיטה, בין תחנת הקרקע לבין רחפן ובין תחנת הקרקע לבין מל"ט. רק אחר כך אפשר לשלב את התכונות הקוונטיות של האור לצורך תקשורת קוונטית עם לוויינים בחלל".

 

תקשורת קוונטית משתמשת בפוטונים שזורים קוונטית כדי להעביר מפתח המאפשר קידוד מידע באופן מוצפן. לפי עקרונות מכניקת הקוונטים, כל ניסיון של צד שלישי לקלוט או להעתיק את המידע יהרוס את השזירה וכך ישבש את האות – ויחשוף את ניסיון הפריצה לשני הצדדים המתקשרים.

 

"רוב תעבורת המידע היום, למשל בין בנקים או בוואטסאפ, מוצפנת בפרוטוקול RSA", מסביר פרופ' עוז, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית. "מפתח ההצפנה ב-RSA אינו סודי, הוא פשוט בעיה מתמטית מורכבת מאוד שלמחשב רגיל יכול לקחת זמן רב לפתור אותה – ובזמן הזה מחליפים את המפתח. למחשב קוונטי יש פוטנציאל לפצח את הצפנת ה-RSA תוך רגעים ספורים, כך שיש חשש ממשי מפריצה למאגרי המידע בעתיד. בתקשורת קוונטית המפתח הוא מפתח חסין לחלוטין, הוא קיים רק בינינו, וצד שלישי לא יכול להשתמש בו או לשכפל אותו".

 

למעשה, תקשורת קוונטית כבר קיימת. כך, למשל, בנקים בשוויץ מעבירים ביניהם מידע בתקשורת קוונטית, אבל בעזרת סיבים אופטיים – שהם מוגבלים עקב דעיכת האות לטווח של כ-200 ק"מ. סין אמנם רישתה ברשת קוונטית מבוססת סיבים את בייג'ינג לשנגחאי, במרחק של מעל 1,000 ק"מ – אבל בעזרת תחנות ממסר מורכבות שמייצרות המון רעש סביבתי שפוגע באות ועלול להתפרש כניסיון האזנה לו.

 

"לא ניתן פרקטית לפרוס באופן מאובטח סיבים אופטיים בין כל הגורמים שרוצים להעביר ביניהם מידע מוצפן", אומר פרופ' עוז. "לכן האתגר הגדול הוא לבסס תקשורת קוונטית שיכולה להתממש באמצעות התווך החללי. ב-2016 הפכה סין למדינה הראשונה, ועד כה גם היחידה שדיווחה על הצלחה לעשות זאת, כאשר הדגימה תקשורת קוונטית בין תחנת קרקע ללוויין. אנחנו מכוונים לאותה מטרה". 

 

לפרויקט הלוויין ולתחנת הקרקע שותפים רבים בסגל אוניברסיטת תל אביב, ובהם פרופ' עפר עמרני ששימש כחוקר ראשי בפרויקט, ראש מעבדת המחקר פמטו-נאנו פרופ' חיים סוכובסקי, פרופ' מאיר אריאל וכן הדוקטורנטים והסטודנטים שעסקו במחקר ובפיתוח מערכות הלוויין: ד"ר דולב בשי, עידן פינקלשטיין, מיכאל צוקראן, אופיר כהן, דוד גרינברג, ברק לוי, אלון הרמתי, און רנגינגד, אופיר יפה, שחר מורג, אורי דגן, אלעד שגיא ואורלי בלומברג.

 

מיכאל צוקראן וגרי רוזנמן
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

עמוק בתוך החוג הארקטי: שוודיה חנכה את נמל החלל הראשון ביבשת אירופה

בנמל החלל אסריינג' ינסו למצוא תשובה הולמת למהפכת החלל החדש – ולספייס אקס

17.01.2023
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה

ביום שישי (13.1) גזרו ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון ומלך שוודיה קרל השישה-עשר גוסטב את סרט החניכה בנמל החלל הראשון ביבשת אירופה – נמל החלל אסריינג' (Esrange) הסמוך לעיירה קירונה שבלפלנד. נמל החלל החדש יאפשר לתאגיד החלל השוודי (SSC), לסוכנויות חלל של חברות אחרות באיחוד האירופי וכמובן לסוכנות החלל האירופית (ESA) לשגר לוויינים משטח האיחוד – יכולת שקיימת היום רק לעשר מדינות ברחבי העולם.

 

נמל החלל הצפוני בעולם

ככלל, נמלי חלל נבנים סמוך לקו המשווה כדי לנצל את מהירות סיבוב כדור הארץ על צירו. כוכב הלכת שלנו מסתובב במהירות של 1,650 קמ"ש, מהירות שפוחתת ופוחתת ככל שמתקרבים לקטבים. כך שלוויין המשוגר סמוך לקו המשווה עם סיבוב כדור הארץ נהנה מתנופה של 1,650 קמ"ש  ובכך חוסך בדלק. מסיבה זו נמל החלל של ארה"ב נמצא בפלורידה, נמל החלל של רוסיה נמצא בקזחסטן ונמל החלל של האיחוד האירופי – בקורו שבגינאה הצרפתית, כלומר בדרום אמריקה.

 

אולם יש שיקול חשוב נוסף בבחירת מיקום של נמל חלל: צפיפות אוכלוסין. משגרים נוטים להתפוצץ על הכן, ולכן משגרים אותם לרוב ממערב למזרח מעל הים. כך למשל, משגר מסוג פאלקון 9 של ספייס אקס, שבנמל החלל קנדי שבפלורידה, משוגר מהחוף לכיוון האוקיינוס האטלנטי. במקרה של תקלה, שברי המשגר ייפלו מעל הים ולא יסבו נזק בחיים או ברכוש. לאירופה אין אוקיינוס שנמצא ממזרח לה – ולכן צריך למצוא מקום מבודד במיוחד. נמל החלל אסריינג' עונה על הצורך הזה. הוא ממוקם בשממה קפואה בצפון לפלנד, כשהוא מוקף ב-5,200 קמ"ר ללא נפש חיה. 

 

שיגור של רקטה תת-מסלולית של סוכנות החלל הגרמנית מאסריינג' לפני שדרוג האתר לנמל חלל. קרדיט: DLR

 

התשובה האירופית לאילון מאסק

למעשה, אסריינג' משמש מאז 1964 כמרכז מחקר ואתר ניסויים לרקטות תת-מסלוליות, וכ-600 רקטות תת-מסלוליות שוגרו ממנו לאורך השנים. שדרוגו לנמל לשיגור מסלולי מחזק את כוונותיה של אירופה לשחק תפקיד מרכזי במהפכת החלל החדש – שמאפשרת לשגר יותר מטענים לחלל בפחות כסף. תאגיד החלל השוודי מעריך שעד 2040 ישוגרו בעולם כ-100,000 לוויינים למסלול – זאת בהשוואה ל-5,000 לוויינים שמקיפים את כדור הארץ היום – ובאיחוד האירופי רוצים שחלק מהשיגורים הללו יערכו אצלם. 

 

שלא כמו נמל החלל הצרפתי בקורו, שמשמש לשיגור מטענים גדולים כמו טלסקופ החלל ג'יימס ווב, נמל החלל אסריינג' ישמש לשיגור לוויינים קטנים על גבי משגרים קטנים. התחרות הגדולה ביותר של אירופה כיום – ושל עולם החלל כולו למעשה – היא חברת ספייס אקס של אילון מאסק. עוד לפני שיגור הבכורה של הסטארשיפ, שצפויה לחולל רעידת אדמה בתחום, ספייס אקס הצליחה להוריד דרמטית את עלות השיגור לקילוגרם מטען באמצעות שימוש רב פעמי במשגרים.

 

הדמיה של המשגר הרב פעמי תמיס של סוכנות החלל האירופית. קרדיט: ESA

 

באסריינג' סוכנות החלל האירופית תנסה להתקדם בפרויקט תמיס שלה: משגר רב פעמי מתוצרתה, שנבנה על ידי תאגיד החלל אריאן. שוודיה עצמה מפתחת "מיקרו-משגרים" (באורך 30 מטר) רב פעמיים. וכמובן, חברות הזנק בתחום החלל, מרחבי היבשת ומעבר לה, יוכלו לשכור את נמל החלל החדש. בסוכנות החלל האירופית מעריכים ששוק החלל העולמי, ששווה היום כ-350 מיליארד יורו, צפוי לחצות את קו הטריליון בעשורים הקרובים.

 

מי תהיה המדינה האירופית הראשונה לשגר מהיבשת?

בשוודיה מקווים שהלוויין המסלולי הראשון מאירופה ישוגר מנמל אסריינג' עד סוף השנה, אבל עליהם להזדרז: כל היבשת נמצאת בימים אלה במרוץ פנימי לתואר הנכסף של השיגור האירופי הראשון. בין היתר, פורטוגל בונה נמל חלל באיים האזוריים, השכנה נורווגיה באי אנדויה, ספרד באנדלוסיה ובריטניה באיי שטלנד. 

 

יש לציין כי המרוץ השאפתני הזה כבר זכה לחבלי הלידה הראשונים שלו. ימים ספורים לפני חניכת נמל החלל באסריינג', ב-9 בינואר, וירג'ין אורביט ניסתה לשגר את הלוויין המסלולי הראשון מ"נמל החלל קורנוול" – שדה תעופה למעשה, שכן וירג'ין אורביט משגרת לוויינים זעירים ממטוס בואינג 747. אלא שהשיגור ההיסטורי הסתיים בכישלון, ומשגר הלאנצ'ר וואן ששוחרר מהמטוס לא הביא את תשעת הלוויינים למסלול. עוד לא ברור מתי יערך ניסיון השיגור הבא של וירג'ין אורביט. 

 

השנה בכנס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון, במסגרת שבוע החלל הישראלי 2023, יתקיים מושב מיוחד העוסק במגמות המשתנות בכל הקשור לגישה לחלל החיצון. אנשי תעשייה ומתעניינים בתחום יכולים להירשם בעמוד הכנס. 

 

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 73
  • 74
  • 75
  • 76
  • 77
  • 78
  • 79
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית