מצוקת דיור? מסתבר שלצוות סטודנטים ישראלים זאת לא בעיה מסובכת, אפילו כשמדובר במושבה בכוכב הלכת מאדים, שנמצא 225 מיליון קילומטרים בממוצע מכדור הארץ. הרעיון אותו הגו ותכננו הסטודנטים הוא מבנה של בועה קלת משקל, שבגלל תנאי האטמוספרה במאדים נדרש מעט מאוד גז על מנת לנפח אותה. הסטודנטים, שהגיעו לגמר תחרות בין-לאומית יוקרתית של נאס"א, יציגו את הפתרון שלהם היום (חמישי) בכנס רעיונות פורצי דרך במדע ליזמי מדע צעירים שמקיים משרד המדע והטכנולוגיה בהשתתפות מנכ"ל המשרד פרץ וזאן.
אחד האתגרים במסע אל מאדים הוא בשינוע חומרי גלם מכדור הארץ. בשל המרחק הגדול והמקום המוגבל בחללית, יצטרכו המתיישבים הראשונים לבנות הכל מהסביבה המקומית. במסגרת התחרות של נאס"א התבקשו המתמודדים לתכנן מבנה המתאים למגורי ארבעה אסטרונאוטים עם מקום למערכות טיהור אוויר ומים. ההצעה של הסטודנטים הישראלים כוללת מקום לאזור שינה, סלון וחדר אוכל, שירותים, חדר כושר ומעבדה. התכנון כולל מחיצות פנים ניידות שמאפשרות לשנות את המבנה לפי צרכי האסטרונאוטים. בתוך הבועה ישנם עמודים שאותם ממלאים עם חול מאדמת מאדים שעובר תהליך של חימום באמצעות קרני השמש, שהופך אותו לחומר קשיח במיוחד. מילוי העמודים בחומר מחזק את עמודים ואת המבנה כולו.
בשל התנאים הקשים השוררים במאדים הכוללים סופות חול, קרינה גבוהה וטמפרטורות קיצוניות, תכוסה גם הכיפה של המבנה באמצעות לבנים מהחומר הקשיח. את הכיסוי יבצעו מיקרו-רובוטים שיצרו את החומר ויניחו אותו על הכיפה. באחרונה אף הציגו הסטודנטים את הרעיון לסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע שהביעה בו עניין רב.
מושבה במאדים: האתגר הגדול של האנושות
את הרעיון מובילים הלן וקסלר וליאור אהרוני. וקסלר, בוגרת ארכיטקטורה בבצלאל, תמשיך בקרוב לתואר שני בלימודי הנדסה ועיצוב באוניברסיטת הרווארד. בימים אלו נמצאת בהכנות ליציאה לאוניברסיטת החלל הבין-לאומית שאליה תיסע בתמיכת מלגה של סוכנות החלל הישראלית. אהרוני סיים תואר במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה וכיום הוא בתקופת התמחות ב-Media Lab של אוניברסיטת MIT בבוסטון.
"הרעיון של להיות חלק מהאתגר הכי גדול של האנושות בימינו הוא מסעיר", אומרת וקסלר, "ההתמודדות שלנו שנעשתה במשאבים מוגבלים מוכיחה שהיצירתיות ו'החוצפה' הישראלית עדיין מהווים יתרון".
התחרות של נאס"א נערכת בין צוותי סטודנטים ויזמים מכל העולם ומיועדת לפתח ולקדם שיטות לבניית מבני קבע על מאדים. הסטודנטים עברו את השלב הראשון של התחרות של נאס"א שנערך לפני שנתיים, שכלל תכנון קונספט עיצובי וארכיטקטוני. סוף השלב קיבלו הסטודנטים ציון לשבח, תוך שהם עוקפים צוותים מאוניברסיטאות גדולות וידועות ברחבי העולם ומתמודדים מול צוותים שכללו ארכיטקטים בעלי מוניטין ואסטרונאוטים. רק 7 צוותים מתוך 163 צוותים עמדו בדרישות בשלב הזה, לאחר שרבים מהצוותים לא עמדו בדרישות המחמירות של נאס"א מבחינת הדיוק בהדפסה תלת ממדית של המבנים.
לשלב השני נדרשים הצוותים להציג פיתוח של חומר הדומה לחומרים הנמצאים במאדים, על מנת לבחון את ההצעה שלהם על פני כדור הארץ. הצוות הישראלי שיתף פעולה עם פרופ' שלמה מגדסי וד"ר מיכאל ליאני ממכון קזאלי לכימיה יישומית באוניברסיטה העברית. יחד הצליחו ליצור חומר המבוסס על בזלת גרוסה העוברת תהליכים חדשניים, וניתן להדפסה במדפסת תלת ממד תוך שהוא מדמה את החומרים המקומיים במאדים.
הסטודנטים יציגו את הפתרון החדשני שלהם בתחרות Falling Walls של משרד המדע והטכנולוגיה. בתחרות נדרשים חוקרים להציג רעיונות פורצי דרך אשר ישנו את העולם בהרצאה של 3 דקות בלבד, וללא שימוש במצגות. הזוכים יזכו להציג את הרעיון שלהם בגמר תחרות Falling Walls העולמית.
קראו עוד:
- למאדים ובחזרה: יומן מסע
- נופי מאדים כפי שמעולם לא ראיתם אותם
- הכוכב האדום מחכה לנו- ועכשיו עם מים זורמים
