סדרה ראשית

  • מערכת שמש כפולה. לא כל הכוכבים הם כמו השמש שלנו | איור: Chesley Bonestell דרך פליקר (Tom Simpson)
  • כוכב מסוג סופר ענק כחול, גדול יותר מהחלק הפנימי של מערכת השמש | NASA
השמש שלנו היא כוכב. אנחנו כל כך רגילים אליה שקשה לנו לדמיין כוכב אחר, השונה ממנה. אולם בין מיליארדי המיליארדים של הכוכבים ברחבי היקום ישנם גם כוכבים קטנים מן השמש, וכוכבים הגדולים ממנה פי אלפים. ישנם כוכבים צהובים וכתומים, אדומים ואפילו כחולים. ישנם כוכבים המאירים באור חזק מהשמש שלנו פי מאות אלפים, וכוכבים המאירים באור חלוש. הגרף שלפניכם מציג מיון של הכוכבים על פי הצבע והטמפרטורה שלהם, ועל פי עוצמת ההארה שלהם ביחס לשמש. מרבית הכוכבים שאנו מכירים מסודרים בגרף לאורך קו מאוד ברור, מהפינה השמאלית העליונה של הגרף אל הפינה הימנית התחתונה, ואנו קוראים למשתייכים לקבוצה זו כוכבי הסדרה הראשית.
 
 
זה לא מקרי שרוב מכריע של הכוכבים מסודרים כל כך יפה לאורך הגרף שלפניכם. כאשר החלו לחקור לעומק את חייהם של הכוכבים, גילו החוקרים כי יש קשר עמוק בין השלב בחייו של כוכב לבין מיקומו בגרף. הסדרה הראשית היא השלב הראשון בחייהם של כל הכוכבים. כאשר הכוכבים מצויים בשלב זה, הם מפיקים אנרגיה בליבתם בתהליכי היתוך גרעיני, שבהם מימן הופך להליום. ככל שהכוכב הנולד הוא מסיבי יותר, מיקומו על הסדרה הראשית יהיה גבוה יותר והוא יהיה כחול וחם יותר; אלה הענקים הכחולים. כוכבים קלים יהיו בתחתית הסדרה הראשית – אלו הננסים האדומים, הקטנים משמעותית מהשמש.
 
לאורך רובם המכריע של חייו הארוכים של כוכב, תהליך ההיתוך הגרעיני בליבתו יהיה יציב וקבוע והכוכב יימצא בסדרה הראשית. כאשר כוכבים מתקרבים לסיום חייהם, חלים שינויים בתהליכי ההיתוך הגרעיני בליבותיהם, הגורמים להם להתנפח מאות מונים, לשנות את צבעם ואת עוצמת ההארה שלהם. כוכבים בשלבים אלה יוצאים מתחום הסדרה הראשית, ומתמקמים באזורים אחרים ופחות צפופים של הגרף.
 

אולי תאהבו גם