נמצאו 3713 תוצאות

תעשיה ומחקר

Gyro-MEMS: שת"פ ישראלי-צרפתי לבדיקת עמידות לחלל לרכיב תוצרת רפאל

סוכנות החלל הצרפתית (CNES) חתמה ב- 25.5.17 על הסכם עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לביצוע בדיקות עמידות לתנאי חלל לרכיב זעיר מתוצרת חברת רפאל שמשמש כיום כחלק ממערכת ניווט של כלי תעופה. בבדיקות העמידות תשקיע ישראל כ-2.2 מיליון ₪, מתוכם 1.5 מיליון ₪ מתקציב סוכנות החלל הישראלית והשאר מרפאל. אם יוכח כי הרכיב עמיד לתנאי חלל, תוכל רפאל לשווקו ליצרני לוויינים ותיפתח בפניה האפשרות לשווקו לשוק הננו והמיקרו לוויינים.

מערך לווייני GPS; הג'יירו מהווה השלמה למערכת ה-GPS המותקנת כיום בלוויינים

מבַצעים:

רפאל, סוכנות החלל הצרפתית

סוכנות החלל הצרפתית (CNES) חתמה ב-25.5.17 על הסכם עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לביצוע בדיקות עמידות לתנאי חלל לרכיב זעיר מתוצרת חברת רפאל שמשמש כיום כחלק ממערכת ניווט של כלי תעופה. בבדיקות העמידות תשקיע ישראל כ-2.2 מיליון ₪, מתוכם 1.5 מיליון ₪ מתקציב סוכנות החלל הישראלית והשאר מרפאל. אם יוכח כי הרכיב עמיד לתנאי חלל, תוכל רפאל לשווקו ליצרני לוויינים ותיפתח בפניה האפשרות לשווקו לשוק הננו והמיקרו לוויינים.

במסגרת ההסכם, שנחתם ב- 25 במאי 2017 על ידי מנהל סוכנות החלל הישראלית, אבי בלסברגר, ונשיא סוכנות החלל הצרפתית, ז'אן איב לה-גאל, ובמעמד מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן, תייצר רפאל מספר דגמים של הרכיב, המכונה בשפה המקצועית Gyro-MEMS, ותבצע בדיקה לעמידותם לתנאי חלל בתשתיות של סוכנות החלל הצרפתית. הסוכנות הצרפתית תספק את התשתיות והאנשים הנדרשים לביצוע הבדיקה לרשות צוות הבדיקה של רפאל.

ג'יירו (Gyro) היא מערכת ניווט שמורכבת משלושה סוג של "ספינרים", בדומה למשחק הפופולרי, אשר מאפשרת לקבוע תזוזות ממיקום. החידוש העיקרי של רפאל הוא בהקטנת רכיב הג'יירו לגודל זעיר וקל משקל, ומכאן גם התוספת – MEMS, כינוי לטכנולוגית מזעור לרמת רכיב של מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות. יצרני לוויינים בעולם מחפשים להוריד במשקל הלוויינים דרך ייצור רכיבים זעירים וקלי משקל, דבר שמוזיל את עלות התפעול והשיגור ולכן נחשב הרכיב לאטרקטיבי במיוחד לצורכי חלל. הג'יירו מהווה השלמה למערכת ה-GPS המותקנת כיום בלוויינים והשילוב ביניהם מאפשר לקבל ולקבוע מיקום מדויק יותר ללוויינים. התאמת הרכיב לתנאי חלל, מוצר שאינו בנמצא כיום בשוק העולמי, ישפר גם את כושר התחרותיות של הטכנולוגיות הישראליות במוצרים המיועדים לתעשיית החלל העולמית.

כיום מותאמת המערכת למטוסים ולטילים אך כעת מעוניינים ברפאל לפרוץ את גבול השמיים ולהגיע עם הרכיב לחלל. אם הבדיקות יעברו בהצלחה, יוכל הרכיב להיות משולב בלוויינים קטנים וזעירים. סוכנות החלל הצרפתית כבר הביעה עניין רב ברכישה של רכיבים מסוג זה.

עודכן ב:

03.10.2023

חדשות החלל

לחדשות החלל

ניסויים גרעיניים במלחמה הקרה שינו את השדה המגנטי של כדור הארץ

פעילות אנושית משנה את מזג האוויר בכדה"א, אבל כעת מסתבר שאנחנו משנים את "מזג האוויר" גם בחלל

עודד כרמלי

24.05.2017

ניסוי גרעיני שנערך מעל נבדה ב-1957. הניסוי הוסיף לכדור הארץ "חגורה" מגנטית, שנשארה במקומה במשך מספר שבועות

מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Space Science Reviews, וכולל מסמכים מסווגים מעידן המלחמה הקרה, חושף שפיצוצים גרעיניים באטמוספרה העליונה ותקשורת רדיו בתדר נמוך מאוד משנים את השדה המגנטי של כדור הארץ.

ככלל, מזג האוויר בחלל הקרוב אלינו נשלט על ידי השמש, אשר שולחת זרם מתמיד של חלקיקים טעונים, או במילים אחרות, רוח סולארית או רוח השמש. בנוסף, מפעם לפעם השמש משחררת כמות גדולה במיוחד של חלקיקים טעונים במיוחד, שנקראים התפרצות סולארית. השדה המגנטי של כדור הארץ הודף את רוב החלקיקים האלה, אבל החלקיקים הטעונים מהשמש יכולים לקצר לוויינים, ובמקרים קיצוניים, כמו בסופה הסולארית של 1859, ליצור זרמים בתוך השדה המגנטי של כדור הארץ, להגיע עד לקרקע ולהרוס רשתות חשמל ותקשורת.

לפי המחקר החדש, אפקט דומה לסופה סולארית נצפה כאשר ארצות הברית וברית המועצות ערכו ניסויים גרעיניים בגבהים של בין 26 ל-402 קילומטרים בין השנים 1958 ל-1962. "הפיצוץ שחרר כדור אש מתפשט של פלזמה, כלומר גז חם של חלקיקים טוענים חשמלית", נאס"א מסרה בהודעה. "אותם חלקיקים יצרו הפרעה בשדה המגנטי של כדור הארץ וחוללו שדות חשמליים על פני השטח".

אנימציה המראה את השינויים בעצמה ובצורה של מספר חגורות ואן אלן המקיפות את כדור הארץ | NASA/Goddard Space Flight Center

מאחר שהשדה המגנטי של כדור הארץ מעוצב על ידי הרוח הסולארית מהשמש, ישנן רצועות קבועות של חלקיקים טעונים, בשם חגורות ואן אלן, המקיפות את העולם שלנו. כך, למשל, האינטראקציה של החלקיקים עם האטמוספרה גורמת לתופעת הזוהר הצפוני. אולם כעת מסתבר שהניסויים הגרעיניים יצרו חגורות מגנטיות מלאכותיות, שנשארו במקומן במשך שבועות עד שנים לאחר הפיצוץ. לאחר הניסוי הגרעיני האמריקאי Starfish Prime, למשל, שנערך בשנת 1962 והיה הניסוי הגרעיני הגדול ביותר שנערך בחלל, החגורה המגנטית שנוצרה נשארה להקיף את כדור הארץ במשך שנים לאחר הפיצוץ המקורי. במקרים אחרים, החלקיקים הטעונים אף גרמו לכשל מערכתי במספר לוויינים, בדומה למה שקורה בזמן התפרצות סולארית. למעשה, ניסוי גרעיני שנערך באוקיינוס השקט ב-1959 יצר למשך מספר שניות זוהר צפוני, או אורורה, שנצפה משבדיה עד אריזונה שבארצות הברית.

האם חגורות ואן אלן מתרחקות

ב-1963 נכנסה לתוקף האמנה למניעת ניסויים גרעיניים, אבל אין פירושו של דבר שהאנושות הפסיקה להשפיע על מזג האוויר בחלל. שידורי רדיו בתדר נמוך מאוד, שמיועדים לצוללות במעמקי האוקיינוסים, מקיפים את כדור הארץ בבועה אלקטרומגנטית מלאכותית. שני לווייני ואן אלן של נאס"א, ששוגרו ב-2012 במטרה לחקור את השדה המגנטי של כדור הארץ, מצאו שהגבול החיצוני של הבועה המלאכותית חופפת לגבול הפנימי של חגורות ואן אלן.

אלא שבועת הרדיו המלאכותית מתנפחת עם הזמן, כך שגבול הבועה התרחק מכדור הארץ מאז שהחלו המדידות בשנות ה-60. מאחר שחגורות ואן אלן מופו במדויק רק בשנים האחרונות, ישנה אפשרות שבּועת שידורי הרדיו בתדר נמוך מאוד דחקה את השדה המגנטי – וחגורות ואן אלן היו קרובות יותר לכדור הארץ ממה שהן היום.

אלה חדשות מדאיגות, שכן חגורות ואן אלן הן שמגינות על האטמוספרה שלנו ומכאן גם על כל החיים בכדור הארץ, אבל גם מעודדות. לפי נאס"א, אולי בעתיד נוכל להשתמש בשידורי רדיו בתדר נמוך על מנת להגן על לוויינים, ולהסיט חלקיקים טעונים בדרכם לכדור הארץ, במקרה של התפרצות סולארית הרסנית.

ניסוי גרעיני שנערך באוקיינוס השקט ב-1959 יצר זוהר צפוני שנצפה משבדיה עד אריזונה

תגיות:

כדור הארץ

חדשות החלל

לחדשות החלל

כל מה שרציתם לדעת על סקס בחלל ולא העזתם לשאול

24.05.2017

משימות מאוישות למאדים עתידות להפוך את החלל ממקום שבו בני אדם עובדים, למקום שבו בני אדם עובדים ו… פשוט חיים לטווח ארוך. מסע בן 21 חודשים למאדים והשהות הארוכה שם, שלא לדבר על תכניות למשימות מאוישות ארוכות יותר בעתיד, כל אלה גורמים למדענים לקחת בחשבון היבט מרכזי בחיי אנוש, שבדרך כלל לא מדברים עליו בהקשר של חלל: סקס ורבייה.

ובכן, מסתבר שהידע שנצבר עד היום בנושא מעיד על כך שהאתגר גדול יותר ממה שאתם חושבים. האתר FiveThirtyEight הפיק סרטון קצר שמסביר מדוע:

Space Sex is Serious Business from Tom McCarten on Vimeo

לאחרונה התפרסם מחקר חדש שהראה כי זרע עכברים מוקפא ומיובש, שנשמר במשך 9 חודשים בתחנת החלל הבינלאומית בתנאי מיקרו-כבידה וקרינה קוסמית, הצליח להפרות ביציות שמהן התפתחו לבסוף עכברים בריאים לחלוטין. מחקר "גורי החלל", כפי שהחוקרים מכנים אותו, הממצא הזה מעודד כי נראה שיש בכל זאת סיכוי לרביה בחלל. בשלב הבא, צוות החוקרים היפני מתכנן לבחון את עמידותן של ביציות מופרות.

פורסם: 24.5.17

תגיות:

חדשות החלל

לחדשות החלל

החיפוש אחר חיים חיזריים במערכת השמש צולל פנימה – לאוקיינוס

הגילויים המרגשים האחרונים בירחים הקרחיים במערכת השמש מחדדים את הצורך בטכנולוגיה שתצליח לחקור את פני השטח עצמם

עודד כרמלי

23.05.2017

הנוף המשוער מפני השטח של אחד מהירחים הקרחיים של צדק, אירופה | איור: NASA/JPL-Caltech

מים נוזלים ומקורות אנרגיה הם שני מרכיבים להם זקוקים חיים, כפי שאנחנו מבינים אותם כיום. אך מים ואנרגיה אינם קיימים רק בכדור הארץ. לכן, השלב הבא בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ מתמקד בעולמות מים – כלומר עולמות בעלי אוקיינוס גלובלי. בשנים האחרונות הצטברו עדויות משכנעות לקיומם של אוקיינוסים במצב צבירה נוזלי במספר ירחים במערכת השמש שלנו, כמו הירח של צדק, אירופה, והירח של שבתאי, אנקלדוס.

בחודש אפריל השנה, נאס"א הודיעה על תגלית דרמטית: פעילות הידרותרמית באנקלדוס, בדומה לזו שמקיימת חיים במעמקים החשוכים של האוקיינוסים בכדור הארץ. השילוב של מים נוזלים ומקור אנרגיה הופך את עולמות המים למועמדים הטובים ביותר לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ.

אלא שבניגוד לחיפוש אחר חיים בעולמות סלעיים כמו מאדים, למשל, עולמות המים הללו שונים מאוד מהעולם שלנו – ומהווים אתגר טכנולוגי ומדעי אדיר. אמנם יש יותר מים באירופה ובאנקלדוס מאשר בכל כדור הארץ, אבל המים בירחים האלה לכודים מתחת לשכבה קשה של קרח. לפי הערכות, עובי שכבת הקרח החיצונית בשני הירחים הוא עשרות קילומטרים.

ב-2022 אמורות לצאת לדרך שתי משימות לחקר עולמות המים. הסוכנות האירופית תשגר את JUICE (ראשי תיבות של Jupiter ICy Moons explorer), שתחקור את ירחי צדק גנימד, קליסטו ואירופה. ואילו נאס"א תשגר את ה-Europa Clipper, על שם ספינות הקליפר מהמאה ה-19, משימה שתורכב מלוויין שיקיף את הירח וישחרר נחתת בשם Europa Lander. הנחתת תנחת על פני הקרח של הירח המסקרן במטרה לענות, בראש ובראשונה, על השאלה האם אנחנו לבד במערכת השמש.

הדמיה של הנחתת Europa Lander, שתשוגר לירח הקרח ב-2022 על גבי ה-Europa Clipper | קרדיט: NASA

כדי להתגבר על האתגר הטכנולוגי הטמון בפני השטח הקרחיים, חוקרים מפתחים בימים אלה כלים רובוטיים מסוג חדש. חוקרים במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א סבורים שפני השטח של אירופה ואנקלדוס דומים יותר לדיונות חול מאשר לקוטב הצפוני. גלגלי כלי הרכב, במילים אחרות, עלולים להתחפר בשלג וגרגירי קרח יכולים לתקוע את המנוע. לשם כך הם מפתחים בימים אלה גלגלים קלים יותר מאלו המשמשים את רכבי החלל במאדים.

וזו רק ההתחלה. כדי לאסוף את הדוגמיות ולענות על שאלת קיום החיים, נאס"א מפתחת גשושית רובוטית שתוכל לחפור את דרכה מבעד לקרח של אירופה ולהחזיר דוגמיות מים מהאוקיינוס באמצעות לחץ אוויר (צינורות פנאומטיים), משגר שיוכל לשגר גשושית נוספת למרחק עשרות מטרים מהרובוט ולהחזיר דגימות ממקומות שהרובוט אינו מסוגל להגיע אליהם, וזרועות רובוטיות בעלות טפרים מחוממים שיוכלו לאחוז בקרח. הזרועות המתקפלות יוכלו להגיע למרחק של עד עשרה מטרים. לשם השוואה, הזרועות הרובוטיות שנאס"א משתמשת בהן במאדים מגיעות למרחק של שני מטרים בלבד.

צפו בסרטון תצוגת תכלית עם כמה מהחידושים שנאס"א מפתחת:

להצמיד אוזן לירח ולשמוע את הים

בנוסף, נאס"א בוחנת מספר אפשרויות פחות פולשניות. כך, למשל, קבוצת מחקר מאוניברסיטת אריזונה בונה בימים אלה סייסמוגרף מיוחד בשם SESE (ראשי תיבות של Seismometer for Exploring the Subsurface of Europa). ברגע שהנחתת תנחת על הירח, הסייסמוגרף "יאזין" לתנועות הגאות והשפל באוקיינוס התת-קרקעי, ועל ידי מדידת המרחק לרחשים יוכל לקבוע מה עובייה המדויק של שכבת הקרח.

הסייסמוגרף גם יוכל לקבוע אם ישנם כיסי מים – כלומר אגמים תת-קרקעיים – במערכת הסדקים הענפה של אירופה. לפי הערכות, הסדקים הללו הם חריצים דרכם מפעפעים מים מהאוקיינוס אל פני השטח. אם הסייסמוגרף יזהה כיסי מים כאלה, הוא עשוי לחסוך לחוקרים את הצורך לבנות מכשירים מורכבים, כמו חפרפרות וצוללות, ולאפשר להם להתמקד באגמים התת-קרקעיים, שהגישה אליהם פשוטה יותר. אם ישנם חיים באירופה, הם אמורים למצוא את דרכם – בהשפעת הגאות האדירה בצדק – גם לחריצים, ומשם הזרוע הרובוטית של נאס"א תדגום אותם בקלות.

למרות שהכלים האלה מפותחים עבור המשימות המתוכננות לאירופה, הם יוכלו לשמש משימות עתידיות גם בירחי קרח אחרים, כמו אנקלדוס, גנימד וקליסטו. אם יש חיים באחד מעולמות המים במערכת השמש שלנו, הם מתחבאים היטב מפני הסביבה העוינת והקפואה.

הסדקים במעטה הקרח של אירופה. רצועות הסדקים נמתחות על פני עשרות, מאות ואפילו אלפי קילומטרים. קרדיט: נאס

סקרני חלל

חידונים ומשחקים

הלוויין הישראלי - צרפתי ונוס

התחל

{{$index + 1}} {{answer.text.value}}

הזמן נגמר

קיבלת {{ mark}} בבוחן הלוויין הישראלי - צרפתי ונוס

I got {{ mark}} בבוחן הלוויין הישראלי - צרפתי ונוס

ביולי 2017 עומד להתקיים אירוע מיוחד במינו: שיגור VENμS, לוויין חישה מרחוק חדשני שטרם נוצר כמותו, שיאפשר עריכת מחקרים ופיתוח שיטות לניטור מצב קרקע, צמחייה יעור וחקלאות מדוייקת, שימור סביבה ואיכות מקווי מים.

התחל שוב

תצפית צדק והירחים הגליליאניים

הקהל הרחב מוזמן לתצפית בכוכב הלכת צדק וירחיו, מיצג פלנטריום, תצפית טלסקופים באזור המדשאה ופעילויות נוספות.

הפעילות בפלנתניה בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

פרטים נוספים:

מתי: רביעי 17.5.17, 19:30 - 21:30
איפה: פלנתניה, שדרות בן גוריון 168, נתניה
למי: הפעילות מתאימה לגילאי 11 ומעלה.
הרשמה: מחיר הפעילות 25 ₪. הכניסה לחברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה - חינם באמצעות הרשמה באתר האגודה. לקהל הרחב: הזמנת כרטיסים מראש באתר פלנתניה או בטלפון 09-7485760 (בשעות פעילות פלנתניה).

צדק וירחיו | צילום: NASA/JPL

חדשות החלל

לחדשות החלל

מנגנון אנטיקיתרה- המחשב העתיק בעולם

בר חיון

17.05.2017

שרידי מנגנון אנטיקיתרה המוצגים במוזיאון אנטיקיתרה | צילום: Tilemahos Efthimiadis

היום לפני 115 שנה התגלה מבין שרידי ספינת משא סמוך לאי היווני אנטיקיתרה, מעין סלע ברונזה עם גלגלי שיניים. במבט ראשון, מבין פסלים רבים ועבודות אמנות מרשימות, הוא נראה כאחד הפריטים הפחות מרשימים שחולצו מהספינה הרומאית, שבשנת 70 לספירה עשתה את דרכה מאנטוליה לאיטליה וטבעה בדרך. אך במבט נוסף ניתן היה להבחין כבר אז, בשנת 1902, כי מדובר במנגנון מורכב הכולל עשרות חלקיקים. ברבות השנים, המנגנון התגלה כמחשב אנלוגי עתיק, אלא שאיש עדיין לא ידע לשם מה בדיוק הוא נועד. בשנים האחרונות, המנגנון שזכה לשם "מנגנון אנטיקיתרה", זוהה כמערכת אסטרונומיה תצפיתית, שנועדה לנבא בטווח של מאות שנים בעתיד את מיקום גרמי השמים. היום גוגל הקדישה אף לו את הדודל היומי באתר הבית שלה.

המנגנון פותח ויוצר על ידי היוונים, ככל הנראה בשנת 150 לפני הספירה. ידוע שהוא לא היה המכונה היחידה באותה תקופה שנועדה לחשב את תנועת גרמי השמים, ואולם מערכת כזו מורכבת טרם נמצאה עד לשלהי ימי הביניים, עם המצאת השעונים המכניים הראשונים.

חוקרים גילו שמנגנון אנטיקיתרה יכול לנבא לא רק את תנועת כוכבי הלכת ומועדי ליקויי חמה וליקויי ירח, אלא גם את השעות המדויקות שבהן הליקויים יחולו ואפילו לחזות את הכיוון שממנו הצל יסתיר את הירח או השמש.

הפאנל הקדמי של המנגנון, בשחזור משנת 2007 | צילום: Mogi Vicentini

ליקוי ירח כיתרון אסטרטגי

יש להבין כי האתגרים המדעיים שעמדו בפני מתכנני המנגנון היו רבים. מסלולו המורכב של הירח הוא דוגמה מאלפת. כיום אנו יודעים, למשל, שהירח סובב סביב כדור הארץ במסלול אליפטי ולא עגול. זה אומר שהוא נע מהר יותר כשהוא הכי קרוב לכדור הארץ ולאט יותר, כאשר הוא רחוק. ולא רק זאת, אלא שאפילו המסלול האליפטי הזה משתנה מדי 9 שנים. כלל לא מובן מאיליו שהקדמונים הצליחו להתגבר על אתגר שכזה אבל מתכנני המנגנון הצליחו לעשות זאת. הם בנו מערכת גלגלי שיניים שנעה במהירויות משתנות ובכך לוקחת בחשבון אפילו את הסטיות המחזורית העדינות הללו.

למנגנון היו כמובן גם אפליקציות מעשיות שונות. כיום משערים, למשל, שליקוי ירח הביא לאסון עבור הצי האתונאי במלחמה נגד ספרטה בשנת 413. 130 ספינות מלחמה צרו על נמל סירקוזה בסיציליה אך תקיפתם עוכבה בעקבות ליקוי ירח מפתיע, ב- 27 באוגוסט. בעקבות העיכוב, האויב התקיף והצי האתונאי איבד חצי מספינותיו. קל להבין, אם כן, שהיוונים חיפשו דרכים לחזות את ליקויי המאורות.

ואולם, קשה לשער שמנגנון אנטיקיתרה נוצר במקור ככלי פרקטי גרידא, לצורך השגת יתרון בשדה הקרב או לשם קביעת תאריכים לחגים דתיים. הדיוק המדעי בהתחשבות בסטיות הקלות שבגרמי השמים והשפעתם זה על זה, הוא ללא ספק תוצר של מחקר רב שנים שוודאי הניעה אותו פליאה וסקרנות מדעית רבה.

צפו בהדמיה המשחזרת את המנגנון:

חדשות החלל

לחדשות החלל

מאיץ לשלום: ישראל, איראן, ירדן והרשות הפלסטינית חונכות מאיץ חלקיקים משותף

מאיץ החלקיקים, ססמי, ישמש חוקרים ממדינות האזור במגוון תחומים מדעיים

16.05.2017

פרופ' אלכסנדר בליי, המדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה, הנסיכה סומיה בת אל חסאן, פרופ' כריס לואן מ-CERN | צילום: יואב דודקביץ

מאיץ החלקיקים המזרח תיכוני יוצא לדרך. בניית "ססמי" (Sesame) הושלמה בעת האחרונה במסגרת שיתוף פעולה מדעי ומדיני יחיד במינו שנתמך בישראל על ידי משרד המדע והאקדמיה הלאומית למדעים. במיזם ישתפו פעולה בפעם הראשונה מדענים מאיראן, מטורקיה, מירדן, ממצרים, מפקיסטן, מקפריסין, מהרשות הפלסטינית ומישראל. עד כה הוגשו 55 הצעות של חוקרים מהאזור למחקרים במאיץ.

המאיץ נחנך היום, 16 במאי 2017, בטקס חגיגי בירדן במעמד מלך ירדן עבדאללה השני, הנסיכה סומיה בנת אל-חסאן ממשפחת המלוכה הירדנית, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ וזאן, שעמד בראש המשלחת הישראלית, יחד עם המדען הראשי במשרד המדע פרופ' אלכסנדר בליי, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן ומשלחות מרחבי המזרח התיכון והעולם. המשלחת הישראלית – כ-25 נציגים מהאקדמיה, ממשרד המדע וממשרדי ממשלה נוספים – הייתה הגדולה ביותר בטקס.

מאיץ החלקיקים "ססמי" הוא מתקן מעגלי בגודל אצטדיון שיוצר קרינה אלקטרומגנטית על ידי האצה של אלקטרונים במהירות הקרובה למהירות האור. המאיץ החדיש ישמש חוקרים ממדינות האזור בתחומי מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, מדע חומרים ועוד. המאיץ יכול אף לסייע בפענוח ממצאים ארכאולוגיים ובמדידת זיהומים בסביבה. המאיץ ממוקם בקרבת העיר עלאן, כ-40 דקות נסיעה מעמאן בירת ירדן.

מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן אמר בטקס כי "דרך שיתוף פעולה אזורי אנו מקווים לחזק את היחסים עם המדינות השכנות. שיתוף הפעולה המדעי יחלחל לשיתופי פעולה בתחומים אחרים. בדרך של קשרים ובריתות ועל ידי חיפוש הזדמנויות עם השכנים שלנו יחד נקדם את האזור ונהיה מוכנים לאתגרי המאה ה-21".

מלך ירדן עבדאללה II (במרכז); מנכל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, (שורה שניה, שני משמאל) | צילום: יואב דודקביץ

מאיץ החלקיקים בתמונה פנורמית 360 מעלות | צילום: CERN — מלך ירדן עבדאללה II (במרכז); מנכל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, (שורה שניה, שני משמאל) | צילום: יואב דודקביץ

מטרות דומות למאיץ החלקיקים ב- CERN

תחילת המיזם בחוקרים מהאזור, מגרמניה מארה"ב ומישראל שביקשו להקים במזרח התיכון מאיץ הדומה מבחינת מטרותיו האנושיות לאלו של המאיץ ב-CERN. בשנת 1997 הצטרפו משרד המדע והאקדמיה הלאומית למדעים ליוזמה, מתוך התפיסה ששיתוף פעולה מדעי באזור יועיל לא רק להתפתחות המדעית אלא גם יוביל לגישור ולהבנה בין מדינות המזרח התיכון. בשנת 2003 הונחה אבן הפינה למתקן ובנובמבר 2008 הושלמה בניית הבניין שיכיל את מאיץ החלקיקים. נוסף על מדינות החברות במאיץ, האיחוד האירופי, איטליה, אונסק"ו וגרמניה תרמו מיליוני דולרים לטובת המיזם ומעבדות מרחבי העולם תרמו ציוד מדעי בשווי של כ-20 מיליון דולרים נוספים. במרוצת השנים השקיעה ישראל כ-40 מיליון שקלים בבניית המאיץ.

מטרותיו המדעיות של ססמי שונות מאלו של המאיץ בז'נבה. שבעת קרני האור שיפעלו במאיץ, ששתיים מהן יתחילו לפעול כבר בחודש הקרוב, יאפשרו למדענים לחקור מאפיינים של חומרים שונים. קרן האור הראשונה שתפעל תשמש לחקור את זיהום האוויר בעמק הירדן על ידי בחינת הימצאות של מתכות בתוך דגימות של אדמה. קרן נוספת תספק גלי קרינה שיאפשרו לחקור תאים סרטניים ורקמות ביולוגיות אחרות.

בעולם קיימים כ-60 מאיצי חלקיקים דומים. ססמי הוא מאיץ מודרני, חדשני והיחיד מסוגו במזרח התיכון. מדענים ותלמידי מחקר ישראלים צפויים להשתמש בשנים הקרובות בתשתיות שמציע המאיץ. לנוחותם של החוקרים ייבנו לצד המאיץ גם מעונות לשהייה במקום.

חדשות החלל

לחדשות החלל

אות מהחלל: לוויין התלמידים הישראלי יצא לדרכו מתחנת החלל הבינלאומית

18.05.2017

שחרור ננו-לוויינים מתחנת החלל הבינלאומית | צילום: NASA

דוכיפת 2, לוויין התלמידים הישראלי, נשלח היום אל מסלולו בחלל מתחנת החלל הבינלאומית. הלוויין, מיזם של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ועיריית הרצליה, שוגר לפני חודש במטרה למפות את שכבה חיצונית באטמוספירה (תרמוספירה), מיפוי שיסייע בין השאר בשיפור של העברת אותותGPS.

בתוך זמן קצר צפוי הלוויין להתחיל לשגר אותות לכדור הארץ ובמהלך הלילה, בסביבות השעה 23:00, לעבור מעל ישראל כך שהאותות ייקלטו גם כאן. אותות הלוויין יגיעו אל תחנת הקרקע במרכז המדעים הרצליה המאוישת על ידי תלמידי הפרויקט. האותות יפוענחו על ידי התלמידים באמצעות תכנות שפיתחו בעצמם.

הלוויין מהווה חלק מלהק של 28 לוויינים זעירים המשוגרים בימים האחרונים מתחנת החלל. השחרור עצמו התבצע באמצעות זרוע רובוטית מיוחדת, שהפעילו האסטרונאוטים באגף היפני בתחנת החלל. שאר הלוויינים ישולחו בשלשות במהלך שלושת הימים הקרובים.

שלישיית הננו-לוויינים ששוגרה; התחתון הוא דוכיפת 2 | צילום: NASA

הלוויין יחל את מסלולו בגובה 400 ק"מ, גובהה של תחנת החלל, וצפוי להנמיך בהדרגה במשך כשנה. בסופו של דבר יצנח הלוויין אל האטמוספרה שם יישרף בגובה של 90 ק"מ מעל פני הקרקע.

דוכיפת 2 הוא הלוויין הזעיר השני שפיתחו תלמידים ישראליים ומשקלו 1.8 ק"ג בלבד. הלוויין שוגר לחלל במסגרת מיזם QB50 של האיחוד האירופי עם לוויינים שבנו סטודנטים מבלגיה, טורקיה, דרום אפריקה, אוסטרליה, גרמניה, צרפת, דרום קוריאה ועוד. הקבוצה הישראלית היא היחידה של תלמידי תוכן, כאשר מתוך 50 קבוצות רק 28 קבוצות עברו את הבדיקות הקפדניות של נאס"א בדרך לשיגור המוצלח.

יותר מ-80 תלמידים – מאופקים, מירוחם, מעפרה, מחוּרה (הפזורה הבדואית) ומהרצליה – עמלו בשנתיים האחרונות על פיתוח דוכיפת 2 בליווי מהנדסים מהאקדמיה וממפעל מבת חלל בתעשייה האווירית. בראש הפרויקט עומד ד"ר מאיר אריאל מנהל מרכז המדעים הרצליה. התלמידים עבדו בעשרה צוותים ולרשותם עמדו חדר נקי, מעבדת אלקטרוניקה ותחנת קרקע לתקשורת עם לוויינים. כל צוות היה אחראי לתחום אחר כגון בחינת המפרט הטכני, תכנות מערכת ההפעלה, פענוח נתוני הלוויין, בקרה, הנדסת מערכת ועוד.

תגיות:

חדשות החלל

לחדשות החלל

תצפית בגלי לבה בירח איו של צדק עשויה לפתור תעלומה מדעית

חלון הזדמנות קוסמי אפשר לחוקרים לצפות בגלי הלבה ובכך, אולי, להסביר תופעה משונה של התבהרות מחזורית

עודד כרמלי

10.05.2017

עיבוד צבעוני לצילום הירח איו מ- 1997 מראה התפרצות געשית מיתמרת מעל האופק אל החלל | צילום: נאס"א, החללית גלילאו

איו, הירח המקיף את כוכב הלכת צדק, הוא העולם הגעשי ביותר במערכת השמש. ההתפרצויות הגעשיות של איו מגיעות עד לגובה של 330 ק"מ. לשם השוואה, תחנת החלל הבינלאומית מקיפה את כדור הארץ בגובה 400 ק"מ. כעת, אסטרונומים ניצלו חלון הזדמנויות קוסמי כדי למפות לראשונה את אגם הלבה הגדול ביותר בירח – ובכך לפתור תעלומה מדעית בת עשרות שנים- תופעת התבהרות מחזורית בירח.

ב-8 במרץ 2015 הירח אירופה, שאף הוא סובב את צדק, חלף על פני איו. בדומה לאופן בו הירח מתמקם לעיתים בינינו לבין השמש ויוצר ליקוי חמה, כך אירופה התמקם כשהוא חוצץ בהדרגה בין איו לבין השמש, תוך שהוא מסתיר את רובו ומאפשר לאסטרונומים למקד את המבט רק בשוליים, בפני השטח הגעשיים. מאחר שפני השטח של אירופה מכוסים בקרח, הם מחזירים מעט מאוד אור באורכי גל אינפרה-אדומים. כך שלמעשה, סידור הירחים הזה הזה אפשר לחוקרים בכדור הארץ לבודד במדויק את החום שנפלט מפני השטח של איו.

ליקוי איו על ידי אירופה, שארע ב-8 במרץ 2015, באינפרה-אדום. קרדיט: LBTO

סרטון בן חמש תמונות שצילמה החללית ניו הורייזונס ב-2007, על פני שמונה דקות. הסרטון מראה עמוד עשן, המיתמר לגובה 330 ק — ליקוי איו על ידי אירופה, שארע ב-8 במרץ 2015, באינפרה-אדום. קרדיט: LBTO

תגיות:

צדק (יופיטר)

מדע על הבר 2017

עשרות מדענים בכירים ומספר תלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-51 ברים נבחרים בתל-אביב, וישוחחו עם הבליינים, על השאלות המדעיות הפתוחות ועל החיים "על הקצה" בחזית המדע העולמית.

כל ההרצאות יתקיימו ביום שני, 15.5.17, בשעה 20:30

פצצות תרמו-גרעיניות בחלל

מרצה: ד"ר דורון קושניר
איפה: Stax מזא"ה 49 – 052-2233711
נושא ההרצאה: כוכבים יכולים להתפוצץ תוך כמה שניות בעוצמה של מיליארד-מיליארד-מיליארד פצצות תרמו-גרעיניות. מדוע זה קורה? ההסבר המפתיע שהתגבש רק בשנים האחרונות.

בחזרה לירח

מרצה: פרופ' עודד אהרונסון
איפה: סאצ'מו ויטל 2 – 052-5508285
נושא ההרצאה: ארבעה עשורים אחרי המירוץ לירח, אנחנו שוב מכוונים אליו תקוות וחלליות, ובהן גם חללית ישראלית. איך עושים זאת? ומדוע החלטנו להנחית את הדגל הכחול לבן על פני השטח של שכננו הוותיק?

בין אור לאפלה

מרצים: אדם רובין והאמנית נטלי אילון
איפה: Mate (דיזנגוף) דיזנגוף 226 - 03-5558200
נושא ההרצאה: מדוע כוכבים מתפוצצים? מה הקשר בין סופרנובות לחורים שחורים? כיצד נוצרים היסודות ביקום? ואיך אנחנו יודעים את מקומנו ביקום?

המסע בעקבות החומר האפל

מרצה: רן אתי
איפה: יום טוב קפה יום טוב 30, כרם התימנים – 03-9692434
נושא ההרצאה: כבר 80 שנה נאבקים האסטרונומים בחידה קשה: כנראה ש-80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? ואולי יש לתקן את חוקי הפיסיקה?

העולמות החדשים

מרצה: אילן מנוליס
איפה: ספייסהאוס – Spicehaus דיזנגוף 117 – 03-5186217
נושא ההרצאה: מה משמעות הגילוי של מערכת שמש ובה שבעה כוכבי לכת דמויי ארץ? כיצד התגלו? מה אנחנו יודעים עליהם? מה הסיכויים שיתקיימו שם חיים? והאם, או מתי, נפגוש חוצנים?

מידע על אודות עשרות הרצאות נוספות ניתן למצוא כאן. 51 מדענים יענו על שאלות מרתקות, כגון: מה סוד הפיסיקה של כוסות בירה ורעידות אדמה? עד מתי נוכל להמשיך ולשבור שיאים בספורט? מהו, באמת, כוח הכובד? איך לערבב את קוקטייל התרופות המושלם? מדוע כוכבים מתפוצצים? האם אפשר לחשב ולתכנן חיסונים במחשב? האם, או מתי, נפגוש חוצנים? כיצד ריחות משפיעים על ההתנהגות? מה בין מוח, שפה ומחשב? מה יכולים עטלפים ללמד אותנו על המוח שלנו? האם אפשר לתרגם צלילים לדימויים וההיפך? ובמה חברת האדם דומה לחברת הנמלים?

מדע על הבר 2017 | מכון ויצמן למדע

חדשות החלל

לחדשות החלל

לראשונה: חוקרים ספרו ציפורים בסכנת הכחדה – מהחלל

מדענים בריטים וניו-זילנדים השתמשו בלוויין כדי לספור מין של אלבטרוסים בסכנת הכחדה

עודד כרמלי

4.05.2017

אלבטרוס נודד מהסוג שצולם ע"י הלוויין, באיי דרום ג'ורג'יה | Wonder_albat/Brocken Inaglory/MFP

בתקדים עולמי, מדענים בריטים וניו זילנדים השתמשו בלוויין כדי לחשב את מספרם של אלבטרוסים החיים באיים מבודדים. החוקרים השתמשו בלוויין החדש WorldView-3, שמסוגל לזהות עצמים עד לגודל של 30 ס"מ – והוכיחו שאפשר להשתמש בתמונות לוויין כדי "לספור" ציפורים מהחלל.

מעקב לווייני אחר נדידת ציפורים אינו דבר חדש. כבר שנים רבות שחוקרים לומדים על מספרם ואורחות חייהם של ציפורים בעזרת הצמדת משדרי GPS. אלא שהצמדת משדרים לציפורים היא עסק יקר ומורכב, במיוחד באזורים נידחים של העולם.

כדי להראות שספירה אוטומטית של ציפורים אפשרית גם בלי הצמדת משדרים, החוקרים פיתחו אלגוריתם ראשון מסוגו בעזרת תמונות לוויין של להקות אלבטרוסים נודדים (Diomedea exulans) באיי דרום ג'ורג'יה שבאוקיינוס האטלנטי, דרומית-מזרחית לארגנטינה. מאחר שהלהקות באיי דרום ג'ורג'יה כבר נמצאת תחת מעקב, החוקרים השוו את הממצאים מהשטח לממצאים מהחלל והוכיחו שאפשר לספור אוטומטית מספרים גדולים מאוד של ציפורים.

בשלב השני, החוקרים השתמשו בשיטה החדשה כדי לספור את האלבטרוס המלכותי הצפוני (Diomedea sanfordi), מין של אלבטרוס שנמצא בסכנת הכחדה ומקנן רק באיי ניו זילנד. כך, למשל, הגישה לחלק מאיי צ'אטהאם בניו זילנד מוגבלת, ועד כה מספר האלבטרוסים המקננים שם היה לא ידוע. האלגוריתם הלווייני הראה שמספרם באי הרחוק ביותר יציב – ואילו בשאר האיים ישנה ירידה דרמטית בגודל האוכלוסייה.

אילוסטרציה של הלוויין WorldView 3 שצילם את האלבטרוסים| צילום: DigitalGlobe

"האלבטרוסים מקננים בכמה מקומות נידחים ביותר", אומר ד"ר פיטר פרטוול מצוות החוקרים. "לספור אותם בשיטות מסורתיות דורשת משאבים רבים. כך קורה שמספר להקות חשובות של הציפורים הללו, הנמצאות בסכנת הכחדה, לא נסקרו מזה עשורים. ואילו תמונות לוויין יכולות לשנות את תמונת המצב. התמונות הללו זולות יחסית, וחשוב מכך – ניתן לצלם את האלבטרוסים מכל מקום בכדור הארץ".

"הרזולוציה חסרת התקדים של הלוויין החדש תאפשר לנו לראשונה לספור אלבטרוסים, ציפורים גדולות גדולים ובעלי חיים אחרים ישירות מהחלל", הוסיף פרופ' פול סקופילד, "וכל זאת מבלי להפריע לסביבתם הטבעית של החיות, בעלויות נמוכות ובמאמץ לוגיסטי מינימלי".

המחקר החדש פורסם ב-Ibis, כתב העת האורניתולוגי החשוב בעולם.

תגיות:

כדור הארץ