אסטרונומים במעבדה להנעה סילונית (JPL) של סוכנות החלל האמריקנית גילו כוכב לכת חם יותר מרוב מכוכבי השבת. עם טמפרטורת יום של למעלה מ-4,300 מעלות צלזיוס, KELT-9b הוא לא רק העולם החם ביותר שהתגלה, הוא גם חם יותר מרוב השמשות מסוג ננס אדום, הסוג הנפוץ ביותר בגלקסיית שביל החלב. לשם השוואה, הטמפרטורה על פני השמש שלנו – החמה באופן יחסי לרוב הכוכבים – עומדת על 5,500 מעלות צלזיוס.

 

וזה לא סוף הצרות של הענק הגזי KELT-9b. עולם הגיהינום מקיף את השמש שלו פעם ב-1.5 ימים ארציים. הקרבה הקיצונית לשמש גורמת לו להקפה סינכרונית (Tidal Locking), כך ש-KELT-9b תמיד פונה עם צדו האחד לשמש, בדומה לאופן שבו הירח מקיף את הארץ. ואילו השמש המדוברת, KELT-9, היא שמש מסוג A – פי שניים יותר גדולה ופי שניים יותר חמה מהשמש שלנו.

 

למעשה, נראה שבקרוב יבוא הקץ לייסוריו של כוכב הלכת KELT-9b: השמש שלו הולכת ומאיידת אותו. אסטרונומים אפילו מעריכים שהקרינה האולטרה סגולה האדירה מפרקת את האטמוספרה של כוכב הלכת בקצב מהיר עד כדי כך שהוא משאיר אחריו שובל של חומר מאודה, בדומה לכוכבי שביט.

 

 

 

 

 

למרות ש-KELT-9b גדול פי שניים מענק הגזים צדק, הדחיסות שלו היא רק חצי מזו של צדק. לפי החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Nature, הסיבה לרדיוס המנופח היא התנפחות האטמוספרה של KELT-9b כמו בלון חם. החוקרים מעריכים שהקרינה בצדו המואר של KELT-9b אינה מאפשרת את התגבשותן של מולקולות כמו מים, פחמן דו-חמצני ומתאן – ואילו בצדו האפל המולקולות הללו מתפרקות עד מהרה.

 

"זה כוכב לכת לפי כל הגדרה מקובלת של מסה, אבל האטמוספרה שלו אינה דומה לזו של אף כוכב לכת שאנו מכירים בגלל הטמפרטורה בצדו המואר", מסר פרופ' סקוט גאודי מאוניברסיטת מדינת אוהיו, שהוביל את צוות החוקרים יחד עם פרופ' קיוואן שטאסון מאוניברסיטת ואנדרבליט.

 

"KELT-9 מקרין כל כך הרבה קרינה אולטרה סגולה", הוסיף פרופ' שטאסון, "שכוכב הלכת שלו KELT-9b עלול להתאדות כליל".

אולם תרחיש זה מניח שהשמש לא תבלע את כוכב הלכת קודם לכן. 

 

KELT-9b יתנפח לכדי ענק אדום בתוך כמה מאות מיליוני שנים", אמר פרופ' שטאסון. "האפשרות למצוא חיים, או סתם נדל"ן טוב לצורך העניין, לא נראית מבטיחה במיוחד על KELT-9b".

 

קראו עוד: מה המקום החם ביותר ביקום ואם יש בכלל גבול לחום?

 

מעבר לפניות שאנחנו מקבלים מאת גולשים בכל הגילאים, המתעניינים איך הם יוכלו להיות יום אחד אסטרונאוטים, לא מעט מתעניינים גם כיצד יוכלו להשתלב בתעשיית החלל בישראל ובעולם. 

 

עד כה סקרנו את האפשרויות העומדות בפני צעירים המעוניינים לעבוד בתעשיית החלל בישראל והמשכנו עם כתבה על המסלול האקדמי ותחום החינוך בנושאי החלל. אבל מה לגבי צעירים שכבר יש להם נגיעה כלשהי לאחד מתחומי החלל? כדאי להכיר את אוניברסיטת החלל הבינלאומית והוועדה המייעצת של דור החלל, שניהם מספקים פוטנציאל לצעירים להשתלב במגוון רחב של תחומים.

 

אוניברסיטת החלל הבינלאומית היא מוסד יוקרתי אך נייד. לימודי הקיץ הנודעים שלה מתארחים מדי שנה בשנה במוסדות מתחלפים ברחבי העולם. ב-2016 התארחה אוניברסיטת החלל בטכניון בחיפה. אוניברסיטת החלל מאפשרת לצעירים בתחילת דרכם המקצועית להיחשף לתחומים שונים בתחום החלל ובינתיים לבנות קשרים עם אנשים בתחום.

 

 

 

״מדובר בחודשיים מרוכזים מאוד ואינטנסיביים שבהם לומדים על חלל מכל האספקטים שלו״, אומר יבגני צודיקוביץ, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב בתחום תורת המשחקים. צודיקוביץ השתתף באוניברסיטת החלל בעזרת מלגה של סוכנות החלל הישראלית ואף נמנה עם צוות ההוראה בקורס הקיץ שהתארח בטכניון. לדבריו, בקורס לא עוסקים רק בהנדסת חלל אלא נוגעים גם באסטרופיזיקה, ברפואת חלל, במשפטים, במנהל עסקים ובעוד היבטים רבים אחרים. ״אתה פוגש את הדיסציפלינות השונות ולומד אותן בהקשר החללי. זו דרך מצוינת לפתוח אופקים״.

 

מעבר לכך, הוא אומר, מדובר בהזדמנות מצוינת לנטוורקינג עם דור העתיד של תעשיית החלל מרחבי העולם: ״בדרך כלל יש שם נציגים של לפחות עשרים מדינות ומגיעים לשם בכירים לשאת הרצאות מכל הגופים כמו נאס״א, סוכנות החלל האירופית, לוקהיד מרטין וכן הלאה. זאת הזדמנות מצוינת להכיר אנשים מקבילים אליך מכל העולם שגם הם בתחילת דרכם אבל יום אחד יהיו במקום גבוה יותר בתעשיית החלל״. נוסף על כך, נוצרת רשת בוגרים שאותה צודיקוביץ מכנה ״מאפיית החלל״: ״ברגע שאתה עובר את הקורס ומתחבר לכולם, אתה נכנס למועדון סגור ואקסקלוסיבי של בוגרי האוניברסיטה ויש לך קשרים כמעט בכל מקום, בכל מדינה. אם אני מנהל פרויקט וצריך איש קשר בנאס״א – לא אחפש אותו בגוגל אלא אפנה לחבר בנאס״א שיחבר אותי. לאורך השנים גם קמו סטארטאפים של בוגרים או יצאו מאמרים מכל מיני שיתופי פעולה שהתחילו באוניברסיטה״.

 

דרישת הסף לקבלה היא להיות בוגר תואר ראשון העוסק באיזשהו היבט של חלל. ״חמישים אחוז מהנדסים, אבל בשנה האחרונה למשל הייתה מישהי מישראל שהיא מורה למדעים בחטיבת ביניים, ויש גם עיתונאים״, אומר צודיקוביץ. סוכנות החלל הישראלית מעניקה מדי שנה בשנה מלגות הצטיינות לסטודנטים ישראלים בעלי תואר ראשון המעוניינים להשתתף באוניברסיטת החלל. 

 

 

 

 

ארגון נוסף העשוי לעזור לצעירים להשתלב בתחום החלל הוא הוועדה המייעצת של דור החלל, (SGAC). הארגון, שנוסד ב-1999 על ידי האו״ם, אמור לתת ייצוג לדור העתיד של תחום החלל, בני 18 עד 35, ובין השאר לקדם את הנושא בקרב קבוצת גיל זו. הארגון עושה זאת דרך ארגון כינוסים ומתן מלגות לכינוסים גדולים בתחום החלל כמו ה-IAC, מספר צודיקוביץ, המשמש נציג ישראלי בארגון. ״במסגרת הארגון יש הרבה פרויקטים שרצים לאורך השנה. יש למשל קבוצות עבודה שלאורך השנה עובדות על נושאים של חלל. אפשר להירשם לקבוצה ולעבוד עם אנשים באופן מקוון על דברים מעניינים כמו כריית אסטרואידים, לערוך איזשהו מחקר או לכתוב ניירות מדיניות. הקריטריון היחיד להשתלבות הוא השתייכות לקבוצת הגיל הנכונה והרצון לעשות משהו בתחום החלל. אם אתה מקבל מלגה זה יכול להרים את הקריירה, ואם אתה מתקבל לקבוצת עבודה ומאמר שכתבתם מתפרסם, זה גם טוב״.

 

ל-SGAC יש יתרון מרכזי והוא רשת הקשרים שהוא יוצר. לדברי צודיקוביץ, ״יש כאן ממד חזק של נטוורקינג. זה אחד הדברים החשובים ביותר לקריירה של צעירים בתחום – להכיר אנשים ופעילויות ומשם להמשיך ולצמוח״.

 

״צעירים הרוצים להתחבר לעתיד צריכים לדעת שהחלל הוא העתיד״, אומר אריה הלזבנד, מייסד חברת ההזנק אפקטיב-ספייס. ״בסופו של דבר האנושות תצטרך לחפש לעצמה מושבות אחרות בחלל, וזה יקרה במהלך חייו של הדור ההולך עכשיו ללמוד. וזה האתגר האמתי של האנושות, יותר מכל אתגר אחר. לכן זה צריך להלהיב את האנשים. מדברים כיום על תחילת המסעות המאוישים למאדים ב-2030; במונחים של האנושות זה ממש מעבר לפינה. מי שמתחילים עכשיו ללמוד יתחילו את ההתמחות האמתית שלהם לקראת המשימות האלה״.

 

 

במסיבת עיתונאים שכינסה אמש (רביעי), סוכנות החלל האמריקנית הודיעה רשמית על כוונתה לשגר את ה-Parker Solar Probe.

 

לפי התכנית, ה-Parker Solar Probe תשוגר באמצעות משגר דלתא-4 כבד, בין ה-31 ביולי ל-19 באוגוסט 2018. במשך שבע שנים, ממרחק של למעלה מ-108 מיליון קילומטרים מהשמש, החללית תקיף את כוכב הלכת נוגה לא פחות משבע פעמים כדי להאט את מהירותה, בתמרון שנקרא "מקלעת כבידתית".

 

אבל ההמתנה הארוכה צפויה להשתלם, שכן בתום שבע השנים ה-Parker Solar Probe תצמצם את מסלולה סביב השמש עד שתגיע למרחק שיא של 5.9 מיליון קילומטר מהכוכב. כלומר, היא תגיע פי שבעה קרוב יותר לשמש מכל חללית שנשלחה לפניה ופי עשרה קרוב יותר מכוכב חמה הלוהט, שהוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

 

 

 

 

אין להקל ראש בסופות סולאריות. הסופה הסולארית הגדולה האחרונה, שנקראת גם "אירוע קרינגטון", ארעה ב-1859 – כלומר בראשית המהפכה הטכנולוגית – ושיתקה את קווי הטלגרף ברחבי אירופה וצפון אמריקה. לפי האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים, התפרצות סולארית באותו קנה מידה של אירוע קרינגטון, וללא אזהרה מוקדמת, תעלה היום למשק האמריקני 2 טריליון דולר ועלולה להשאיר את כל החוף המזרחי של ארצות הברית ללא חשמל למשך שנה שלמה.

 

במסיבת העיתונאים החגיגית, נאס"א הודיעה שהמשימה, שקודם לכן נקראה Solar Probe Plus, תיקרא מעתה Parker Solar Probe על שמו של האסטרופיזיקאי האמריקני יוג'ין פארקר, שהיה הראשון להציע שהשמש פולטת חלקיקים טעונים לחלל במאמרו המכונן מ-1958. פארקר בן ה-89 השתתף במסיבת העיתונאים והודה לסוכנות החלל על הכבוד שחלקה לו – ועל האומץ שהפגינה בהכרזה על המשימה הראשונה בהיסטוריה לגעת בשמש.

צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש שלנו, אבל גם 60 שנה אחרי תחילתו של עידן החלל איננו יודעים עדיין לענות על כמה משאלות היסוד הנוגעות אליו. למשל האם יש לו ליבה מוצקה? מה עומק האטמוספרה שלו? ומה עוצמת השדה המגנטי שלו?

 

החללית האמריקאית ג'ונו, שנכנסה למסלול סביב צדק בשנה שעברה, אמורה לנסות לענות על השאלות האלה ועל שאלות רבות נוספות. כעת פרסם צוות חוקרים בינלאומי ממצאים ראשונים מהמשימה המדעית של החללית. תמצית שלהם הופיעה המאמר בכתב העת Science, וכ-40 מחקרים מפורטים מתפרסמים בימים אלה בגיליון מיוחד של כתב העת Geophysical Research Letters.

 

 

צדק הוא כוכב לכת מסוג ענק גזי, כלומר אין לו קרקע מוצקה והוא עשוי מגז דחוס, בעיקר מימן והליום. אחת המשימות של ג'ונו הייתה לנסות ולגלות אם בתוך כדור הגז, שקוטרו 140 אלף קילומטר, שוכנת גם ליבה מוצקה. כדי לעשות זאת נעזרים החוקרים במשדר גלי רדיו, ומודדים בדיוק רב את הגלים שהוא משדר מהחלק במסלולו הקרוב ביותר לאזורים שונים של כוכב הלכת. שינויים בדפוס הגלים עשויים להעיד על הבדלים מקומיים בכבידה, ולכן להצביע על המבנה הפנימי של צדק.

 

בנוסף, המדידות מושפעות מהתפלגות המסה כתוצאה מזרימה של גזים בתוך כוכב הלכת. את המחקר המתבסס על המשדר הזה מוביל ד"ר יוחאי כספי ממכון ויצמן למדע, עם עמית המחקר ד"ר אלי גלנטי. 

 

המשדר הופעל בשתי ההקפות הראשונות של החללית סביב צדק, שעל נתוניהן מבוססים המאמרים הראשונים, וממצאי הכבידה לא התאימו לאף אחד מהמודלים  שחוקרים הציעו בעבר. המסקנה הראשונית העולה מהממצאים היא שלצדק אמנם יש ליבה, איך היא אינה מוצקה, אלא דלילה יחסית ומגיעה בערך עד אמצע המרחק בין מרכז כוכב הלכת לפּניו.

 

"המודל שאנו מציעים כעת הוא קצת מהפכני", אמר כספי בריאיון לאתר מכון דוידסון. "אנו מקווים לאמת אותו באמצעות מדידות נוספות במעברים הבאים. המדידות של ג'ונו מדויקות בשני סדרי גודל לעומת אלה שהיו לנו בעבר, והבאות צפויות להיות מדויקות עוד יותר, כאשר מסלול החללית יהיה בזווית שתיטיב את המדידה".

 

חוקרת נוספת העוסקת במבנה הפנימי של צדק היא פרופ' רווית חלד מאוניברסיטת ציריך ואוניברסיטת תל אביב. "הממצאים של ג'ונו פותחים מחדש את ההגדרה של 'ליבה' בכוכבי לכת גזיים ענקיים", אמרה חלד לאתר דוידסון. "מתברר שאין גבול ברור לאזור הזה שאנו יכולים להגיד ששם מסתיימת המעטפת ומתחילה הליבה עצמה. המדידות רומזות שהמסה של צדק אינה מפוזרת בצורה אחידה, ובמרכז כוכב הלכת יש ריכוז של חומרים כבדים, אבל הצפיפות הולכת ועולה בהדרגה ככל שמתקדמים פנימה, ולא משתנה בבת אחת". מדידה נוספת שבה משתתפת חלד עוסקת בנקיפה (פרצסיה) של הקטבים של צדק - כלומר הסטייה שלהם מציר הסיבוב. "אנו מצפים לנתונים מההקפות הבאות, שיוכלו להעיד על שדה הכבידה, ולגלות לנו פרטים על פיזור המסה בתוך כוכב הלכת", היא מסבירה. 

 

חלד עוסקת גם בחקר תהליכי היווצרותם של כוכבי לכת כאלה, ושותפה בניתוח הנתונים של הרכב האטמוספרה של צדק, העשויים להסגיר פרטים על ההיסטוריה שלו. "מדידה מדויקת של כמות אדי המים באטמוספרה תוכל לסייע לנו להבין אם צדק נוצר במסלול שבו הוא נמצא כעת, או שבעבר היה רחוק יותר מהשמש והתקרב אליה", היא אומרת. "כמובן שחקר המבנה הפנימי של צדק וחקר תהליכי היווצרותו שזורים זה בזה, ואנו מצפים להרבה מידע מעניין במדידות הבאות".  

 

 

כספי שותף בצוות הניהול של החללית, הכולל עשרות חוקרים מארצות הברית ומאירופה, ובהם אלה העומדים בראש קבוצות המחקר המפעילות את המכשירים המדעיים של החללית ומנתחות את נתוניהם. עשרות המאמרים שהם מפרסמים כוללים ממצאים רבים ומפתיעים על כוכב הלכת המסקרן.

 

אחד הממצאים המפתיעים של ג'ונו קשור לשדה המגנטי של צדק. בגלל הצפיפות הגבוהה של הגז בכוכב הלכת, גרעיני האטומים נדחסים זה אל זה בכוח כה רב עד שהאלקטרונים שלהם נפלטים החוצה, ונותרים אזורים גדולים של חומר מיונן, כלומר בעל מטען חשמלי. החומר הזה מסתובב במהירות עצומה (למרות גודלו האדיר, צדק משלים סיבוב סביב עצמו בפחות מעשר שעות), וכך יוצר שדה מגנטי חזק מאוד. אולם הממצאים הראשונים מג'ונו מעלים שעוצמת השדה הזה כפולה ממה ששיערו החוקרים עד כה, והם מקווים שהמדידות הבאות יסייעו להסביר את הממצא המפתיע.