Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

ליקוי ירח חלקי

יום שני 07.8.17
- 21:20
בת שבע ווגון גלמידי

שימו לב לצל המכרסם בירח בערב יום שני. זה אינו ענן אלא "תאטרון בובות" קוסמי, צל שכדה"א מטיל על הירח כשהשמש מאחוריו
-
 
היכונו לליקוי ירח חלקי הערב, שני 7.8. 
 
הליקוי יחל כבר בשעה 18:50, אז יכנס הירח לאזור הצל החלקי (הכוונה לחלק החיצוני, החיוור יותר של הצל, הנקרא פנאומברה). בשלב זה קשה עדיין להבחין בשינוי אך אין זה משנה כי בשעה הזו הירח עדיין לא יזרח בארצנו. לקראת 19:20 נוכל לצפות בזריחת הירח המלא, כשחלקו שרוי עדיין באזור הצל החלקי. בשעה 20:18 כבר נוכל להבחין באזור הצל המלא (מרכז הצל, שהוא האפל ביותר ונקרא אומברה). המתחיל לכרסם בעיגול המאור הקטן. הכרסום הזה ילך ויתעצם עד שיגיע לשיאו בשעה 21:20 – כאשר 24% מהירח יוסתרו ע"י הצל שיטיל עליו כדור הארץ. תוכלו לצפות בפלא הזה במשך שעתיים בערך עד שבשעה 23:50 יגיע הליקוי לקיצו.
 
 

מדוע זה קורה?

 
הירח הוא גוף חשוך, חסר אור עצמי. אנו רואים אותו רק כשהוא מואר על ידי אור חיצוני – אורה של השמש בעיקר. עצם גדול מספיק, שיעמוד בין מקור האור לעצם, יסתיר את האור ויטיל צל. בשולי הצל נראה אזור של צל חלקי, אליו מצליחות להגיע רק מעט מקרני האור, ובלבו של הצל ישרור אזור הצל המלא, אליו לא מגיעות קרני האור כלל. מצב כזה מתרחש כאשר כדור הארץ נמצא בין השמש והירח. בשמי חצי הכדור הפונה אל הירח, נמצא הירח במילוא ומאיר את השמים בעיגול מושלם. עם תחילת הליקוי, מתחיל כדור הארץ להסתיר את אור השמש מהירח, ומטיל צל עגול ענק העובר לאיטו על פני הירח, תוך כדי התקדמות הירח במסלולו. כשהירח כולו מצוי באזור הצל המלא נזכה לראות ליקוי ירח מלא. דרך אגב, אם באותה השעה יזדמן לכם להיות אסטרונאוטים בירח, על הצד הפונה לכדור הארץ, תראו כיצד השמש הולכת ומסתתרת מאחורי כדור הארץ, עד לליקוי חמה מלא.
 
למרבה ההפתעה, ליקוי ירח אינו מתרחש בכל פעם שיש ירח מלא, אלא רק כפעמיים-שלוש בשנה. הסיבה לכך היא, שמישור הסיבוב של הירח סביב כדה"א נטוי בזווית של 5 מעלות יחסית למישור הסיבוב של כדה"א סביב השמש. רק פעם בכמה סיבובים נוצר מצב שבו שלושתם נמצאים על אותו קו ישר במישור. המצב הזה חוזר על עצמו במחזוריות מדויקת להפליא, אותה כבר ידעו לחשב הבבלים לפני יותר מ 3000 שנה. 
 
הצל בשוליים (פנומברה) חיוור יותר כי מעט מאור השמש כן מצליח להגיע משולי כדה
הצל בשוליים (פנומברה) חיוור יותר כי מעט מאור השמש כן מצליח להגיע משולי כדה
 

מעשה אוהבים בין השמש והירח

 
למרות הידע האסטרונומי, אמונות תפלות, מיתוסים ואגדות שונות ומשונות לא פסחו על תופעת הליקוי. רבים האמינו, שהליקויים הם אות מבשר רע על אסונות ומוות או נפילת שליט. תרבויות שונות פיתחו גם אמונות טפלות שנועדו לבטל את ההשפעות ההרסניות של הליקויים. בהודו, למשל, אנשים טובלים בנהר עד מעל לצווארם בהאמינם, שפולחן זה יעזור לירח להגן על עצמו, כנגד הדרקון הרע שמנסה לנגוס בו. ביפן, המנהג הוא לכסות את הבארות במהלך הליקויים, על מנת למנוע הרעלה שמימית של מקורות המים. האסקימוסים, מאמינים שהליקויים מראים על השגחה שמימית: הירח, עוזב לרגע את מיקומו בשמיים, על מנת לבדוק שהכול פועל כשורה על פני כדור הארץ. בטהיטי לעומת זאת, תופעת הליקויים זכתה להסבר הרבה יותר רומנטי ויצירתי -  לא פחות מאשר מעשה אוהבים בין השמש והירח.
 
תגיות:
  • ליקוי ירח
sky calendar Image
ליקוי הלבנה
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

האתגר הטכנולוגי של ונוס מציב את ישראל בחזית תחום הלוויינות בעולם

מערכת ההנעה החשמלית שפותחה ע"י רפאל ללוויין הסביבה מספקת הצצה לעתיד הלוויינות ככלל

31.07.2017
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
מנוע פלזמה מבוסס גז קסנון | התמונה להמחשה בלבד ובאדיבות NASA/JPL-Caltech
מנוע פלזמה מבוסס גז קסנון | התמונה להמחשה בלבד ובאדיבות NASA/JPL-Caltech
 
ב-2 באוגוסט ישוגר ונוס – הלוויין הישראלי הראשון שמוקדש למחקר מדעי. ונוס, פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית, נבנה ויוצר כולו על ידי התעשייה המקומית. סך הכל, ישראל השקיעה בפיתוח הפרוייקט 177 מיליון שקל.
 
במשימתו המדעית יעקוב הלוויין  אחר שדות ושטחים טבעיים מהחלל למטרות מחקרי סביבה, תוך ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד. אבל לוונוס יש תפקיד נוסף: להוכיח שמערכת ההנעה החדשנית שפותחה ברפאל – עובדת.
 
 

מסביב לעולם בשעה וחצי

 
מערכת ההנעה החדשה של רפאל היא מערכת הנעה חשמלית מבוססת פלזמה. זוהי מערכת הנעה שכולה תוצרת כחול לבן, וברפאל מקווים שתפקוד הלוויין ונוס ידגים שהשימוש במערכת חוסך בדלק לטובת הארכת משך המשימה וחיסכון במשקל הלוויין, כך שניתן יהיה להגדיל את משקל הציוד לצורכי מחקר בלוויינים עתידיים.
 
המנוע של ונוס הוא המנוע החשמלי הראשון שמפותח בישראל. ההנעה החשמלית תופסת חשיבות הולכת וגדלה בסוכנויות החלל המובילות, וההנחה בתעשייה היא שרוב משימות החלל העתידיות ישתמשו בהנעה חשמלית.
מערכת ההנעה של ונוס כוללת שני מנועים חשמליים ומערכת גיבוי, המכילה שמונה מנועים כימיים. המנוע החשמלי מבוסס על שימוש בגז קסנון, שבאמצעות שדה מגנטי גורם לגז להפוך לפלזמה ולהיפלט במהירות מהלוויין – דבר היוצר כוח דחף לתנועה. 
 
מערכת הנעה חשמלית יעילה פי חמישה בהשוואה למנוע כימי רגיל הפועל על דלק. במקרה של ונוס, אם למנוע כימי נדרש קילו דלק מסוג הידרזין (דלק חלל) כדי לבצע תמרון מסוים, הרי שאת אותו התמרון יוכל לייצר המנוע החשמלי באמצעות כ-200 גרם גז קסנון בלבד.
 
 
הלוויין ונוס | צילום: רועי גרינברג
הלוויין ונוס | צילום: רועי גרינברג
 
 

תנאי הכרחי למשימה המדעית

 
ככלל, מסלולם של לוויינים סביב כדור הארץ אינו מסלול מדויק בשל הפרעות כגון כוח המשיכה הלא אחיד של כדור הארץ, רוח השמש והגרר שנוצר מהחיכוך עם האטמוספרה, שחלקיקיה מגיעים עד לגובה של מאות קילומטרים מעל הקרקע. כתוצאה מכך, חלות סטיות קלות מהמסלול שצריך לתקן באמצעות הפעלת מנועים – גם בחלל.
 
ונוס עצמו יתחיל את מסעו בגובה 720 ק"מ, ולאחר שנתיים וחצי יחל לרדת לגובה של 410 ק"מ במשך כחצי שנה נוספת. בגובה נמוך כזה, הגרר כתוצאה מהחיכוך עם האטמוספרה משמעותי עד כדי כך, שללא תיקוני מנוע הלוויין ייפול לתוך האטמוספרה ויישרף. 
 
המנוע הוא גם תנאי הכרחי למשימתו המדעית של ונוס. הלוויין עוקב אחר הצמחייה בכדור הארץ באמצעות תמונות שהוא מצלם של אותם אתרים ברחבי העולם, פעמיים ביממה. לשם כך, על ונוס להקיף את כדור הארץ 29 פעמים כל 48 שעות. במילים אחרות, בכל הקפה מספר 30, על הלוויין לעבור בדיוק באותו נתיב של ההקפה הראשונה. כדי שההשוואה בין הצילומים תהיה מדויקת, על הלוויין לשמור גם על זווית צילום קבועה מול כדור הארץ וגם על זווית קבועה של השמש לאזורים המצולמים. מנוע שמסוגל לתקן את הנתיב בצורה מדויקת הוא קריטי על מנת לשמור על הדיוק במיקום ובצילומים. 
 
במסגרת המשימה הטכנולוגית, פותחו אלגוריתמים לתנועה ובקרת מסלול אוטונומיים. כך יוכל ונוס לתקן את מסלולו מתי שנדרש ובאופן עצמאי – וזאת בניגוד לבקרת המסלול המסורתית, שנערכת מהקרקע על ידי צוות אנושי.
 
 

הישג לאומי

 
הוכחת היתכנות התכנון, הפיתוח והייצור של מנוע כזה בישראל, לרבות בקרת התנועה העצמאית, היא הישג לאומי ששם את המדינה בחזית טכנולוגיית הלוויינים כיום. 
 
המהנדסים של רפאל יעקבו אחר פרי עמלם ממרכז הבקרה הטכנולוגי במפרץ חיפה. במרכז יערך תכנון המסלולים של הלוויין ופענוח הנתונים של המסלול והמנועים שמגיעים מהלוויין. את המידע והוראות התמרון הצוות ישתף עם מרכז הבקרה הראשי של הלוויין בתעשייה אווירית, שתעביר בהתאם לכך פקודות תנועה ללוויין. 
 
 
 
תגיות:
  • לוויין ונוס (VENμS)
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

תצפית שבתאי שניה במצפה מעלה אדומים

הקהל הרחב מוזמן לתצפית על שבתאי וביקור במצפה הכוכבים, מעלה אדומים. לפני התצפית והביקור תתקיים הרצאת הכנה קצרה.
 
מספר המקומות מוגבל ולכן חובה לתאם הגעה. 
 
פרטים נוספים:
  • מתי: יום שלישי, 29.8.17, בין השעות 19:30 - 20:30
  • איפה: מצפה הכוכבים, דרך קדם 70, מעלה אדומים
  • עלות: 20 שקלים.
  • חובה לתאם הגעה: ניתן לעשות זאת דרך כתובת המייל: mitzpe.oma@gmail.com
 
 
Event Image
עיבוד צבע של צילום וויאג'ר 2 את טבעות שבתאי | NASA
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

האתגר המדעי חוצה היבשות של לוויין הסביבה הישראלי הראשון

היסטוריה כחול-לבן: ונוס יעקוב אחר שינויים סביבתיים באמריקה, באירופה, באפריקה ובישראל

27.07.2017
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
המשימה המדעית של ונוס
המשימה המדעית של ונוס
 
ב-19 בספטמבר 1988, ישראל הפכה למדינה השמינית להצטרף למועדון החלל האקסקלוסיבי כששיגרה את הלוויין אופק 1. מאז ישראל שיגרה כמה וכמה לוויינים לחלל אך ב-2 באוגוסט, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע תשגר את הלוויין הישראלי הראשון שיוקדש למחקר מדעי: Vegetation and Environment on a New Micro Satellite או בראשי תיבות: VENμS (ונוס).
 
המטרה המרכזית של ונוס שהוא פרי שיתוף פעולה של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, היא מחקר אקולוגי. מדובר בלוויין היחיד בחלל שישלב בין שלוש יכולות: מצלמה בעלת 12 ערוצים ספקטרליים צרים, רזולוציה של כחמישה מטרים וחזרה לאותן נקודת צילום מדי יומיים. השילוב חסר התקדים הזה יאפשר לוונוס הישראלי לזהות שינויים סביבתיים שלא ניתן לזהות מכדור הארץ – ובכלל לא ניתן לראות בעין אנושית רגילה – כמו יובש בצמחייה, התפשטות של מזיקים, עקה של מלח, דליפות של טפטפות, זיהומי מים במאגרים ושרפות יער.
 
ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים מדי 48 שעות, כאשר הוא מצלם 110 אתרים קבועים הפזורים באירופה, באמריקה, באפריקה ובישראל. כל תמונת לוויין של ונוס, המכסה שטח של 730 קמ"ר, ישדר הלוויין חזרה לתחנת הקליטה בשוודיה. לאחר שהתמונות יועברו לתחנה בצרפת לצורך עיבוד ופענוח, הן יעברו לידיהם של מדענים וגופים ממשלתיים מרחבי העולם. כך, למשל, תמונות הלוויין ונוס ישמשו לביצוע מחקר במדינת מישיגן שבארה"ב, שיבחן את הקשר בין אזורים חקלאיים ומיוערים באזור לרמות הפחמן הנפלט לאטמוספרה.
 
זרימת המידע של ונוס: איור: סטודיו שינדלר
 
 
 

ארכיב לאומי לתמונות של ישראל – מהחלל

 
התמונות מישראל יגיעו למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המהווה זרוע תפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה. הצילום יכסה שלוש רצועות משטחה של ישראל, הכוללות את הגליל, הנגב, ומישור החוף עם רצועת הים הקרובה. מהמרכז בשדה בוקר יופצו התמונות לצורכי מחקר ויועמדו לטובת חוקרים באוניברסיטאות, וכן לרשות גופים ממשלתיים כמו רשות המים ורשות הטבע והגנים.
 
למעלה ממאה מחקרים יערכו כבר בשנה הקרובה על הנתונים שיספק ונוס. פה בישראל, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע השקיעה כ-5 מיליון שקלים למימון מחקרים חדשים. בנוסף, התמונות יישמרו בארכיב לאומי כנקודות ייחוס למדידות ארוכות טווח, שיאפשרו לעקוב אחר מגמות בשימושי ובכיסויי הקרקע כתוצאה משינויים דמוגרפיים, פוליטיים ואקלימיים.
 
 
 
הכיסוי של ונוס מעל ישראל | איור: סטודיו שינדלר
 

העתיד: חקלאות מדייקת

 
בנוסף לתועלת המדעית, לנתונים שיספק ונוס תהיה תועלת ממשית מאוד לחיי היומיום של כולנו. תמונות הלוויין ונוס ישמשו חקלאים ומקבלי החלטות למעבר לחקלאות מדייקת, כלומר לחקלאות שבוחנת את השינויים במרחב ובזמן של מצב הצמחייה בתת-חלקות. איתור חריגות באזורים שונים יאפשר לחקלאי לטפל בחלק הפגוע בלבד, ובכך לסייע לחסכון בתשומות הגידול כגון מים, דשנים וחומרי הדברה. בהתאם, פעולות מדודות ומדויקות יביאו גם להפחתת זיהום הקרקע ומי התהום.
 
ההדמיות שיפיק הלוויין יוכלו לזהות נזק שמתחיל לפשוט בשדה חקלאי, עוד לפני שהחקלאי בשטח רואה אותו. לדוגמה, אם רק חלק מהשדה נפגע על ידי מזיקים, יופיע אותו אזור בצבע שונה לאחר עיבוד ממוחשב של תמונות הלוויין, כך שניתן יהיה לטפל רק באזור שנפגע ללא צורך לרסס את השדה כולו. באופן דומה, ניתן יהיה להשקות את השדה רק במידה המדויקת הנחוצה לגידול, לזהות דליפה בצנרת או זיהום במאגר מים. 
 
 
ונוס יצלם פעם ביומיים כ- 110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם | איור: סטודיו שינדלר
זרימת המידע של ונוס: איור: סטודיו שינדלר
 
תגיות:
  • לוויין ונוס (VENμS)
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

לוויין חקר הסביבה ונוס ישוגר לחלל ב-2 באוגוסט

פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית עתיד לספק נתונים לחקר סביבה וצמחיה ברחבי העולם

25.07.2017
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
חופת השיגור, ובתוכה הלוויין ונוס, מוסעת אל כן השיגור | צילום: Service Optique CSG/ESA/CNES/ARIANESPACE
חופת השיגור, ובתוכה הלוויין ונוס, מוסעת אל כן השיגור | צילום: Service Optique CSG/ESA/CNES/ARIANESPACE
 
"ונוס" – הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה – ישוגר ב-2 באוגוסט 2017 על גבי משגר "וגה" מגיאנה הצרפתית. הלוויין, פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES), נמצא בימים אלו בהכנות לשיגור בבסיס החלל של חברת "אריאן ספייס" והוא מתוכנן לשיגור ממרכז החלל האירופי בקורו בשעה 04:58 לפנות בוקר (שעון ישראל).
 
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר כי "ישראל נודעת ברחבי העולם בזכות התעוזה והחדשנות שלה, מרכיבים שבאים לידי ביטוי גם בפיתוח הטכנולוגי של ונוס. אנו מלאי גאווה לראות כיצד עשייה רבת השנים של טובי המהנדסים והחוקרים של ישראל בהובלת סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES) צפויה להגיע לשיאה בשיגור הצפוי". 
 
ללווייני חקר סביבה חשיבות עולה בשנים האחרונות בעיקר לאור בעיות הסביבה של כדור הארץ כגון צפיפות אוכלוסין, התדלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע. ונוס, שנבנה בשנים האחרונות במפעל חלל של התעשייה האווירית לישראל, הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון שנבנה ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והוא נחשב הקטן ביותר מסוגו בעולם. הלוויין יעקוב אחר שדות ושטחי טבע מהחלל למטרות מחקר סביבה, תוך ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד. 
 
ונוס מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות הדמיות מדי יום שכל אחת מהן תכסה כ-760 קמ"ר. מסלול הלוויין מאפשר צילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה בתדירות גבוהה יחסית, של אחת ליומיים. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים תוך 48 שעות ויספק הדמיות פעם ביומיים תוך שהוא חוזר בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים יבשתיים ובאטמוספרה. שילוב תכונות אלו הוא ייחודי לוונוס, ואין לוויין המכיל את כולן יחד. 

 

לוויין כחול-לבן: רכיבי החומרה פותחו בישראל

 
בעת השיגור, ישקול הלוויין 265 ק"ג והוא ישוגר יחד עם לוויין איטלקי על משגר "וגה". מרגע השיגור ועד שייכנס למסלולו בחלל, יעברו בדיוק שעה 37 דקות ו-18 שניות. האות הראשון מהלוויין, המסמן כי הוא פועל, אמור להתקבל בתחנת הקרקע בישראל לאחר כחמש וחצי שעות מרגע השיגור. הלוויין ייכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של 720 ק"מ בתוך יומיים מהשיגור. הדמיות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין יתקבלו לאחר כשבוע מהשיגור והדמיות ראשונות יופצו למשתמשים לאחר כשלושה חודשים מהשיגור. הלוויין מתוכנן לפעול בחלל במשך שנתיים וחצי שנים, ולאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר בגובה 410 ק"מ, בו יפעל במשך שנה נוספת. 
 
ונוס יצלם פעם ביומיים כ-110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם. בישראל, יצלם ונוס באותו מעבר שלושה פסי צילום ארוכים בגליל, מישור החוף כולל רצועת הים הקרובה, והנגב. אלה יכללו את מרבית הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע, מרבית היערות הטבעיים והנטועים וכן תחנות אקולוגיות של מחקרים ארוכי טווח. ההדמיות ברמות שונות של עיבוד יופצו לצרכי מחקר ויועמדו לטובת חוקרים באוניברסיטאות, רשויות כגון רשות המים ורשות הטבע והגנים, ומכוני מחקר ממשלתיים. 
 
הרכבת משגר וגה על כן השיגור | צילום: Service Optique CSG/ESA/CNES/ARIANESPACE
 
 
הלוויין ישדר נתונים לתחנת קליטה בצפון שוודיה ומשם יעבור הנתונים לעיבוד ראשוני בסוכנות החלל הצרפתית. ההדמיות של ישראל יגיעו למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בראשות פרופ' ארנון קרניאלי, מרכז המהווה זרוע תפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה. בישראל, השקיעה סוכנות החלל הישראלית כ-5 מיליון שקלים לביצוע מחקרים על תוצרי הלוויין. אחד הפרויקטים המחקריים הראשונים שישתמשו ההדמיות הלוויין הוא של תלמידי תיכון מראשון לציון ומרחובות בהשקעה של כחצי מיליון שקלים מהסוכנות.  
 
לוונוס גם משימה טכנולוגית חדשנית של הוכחת היתכנות של מערכת הנעה חשמלית מבוססת פלזמה שפותחה על ידי רפאל. שימוש במערכת הנעה חשמלית חוסך בדלק ובמשקל הלוויין, כדי להגדיל את משקל הציוד לצורכי מחקר. 
 
ונוס הוא אומנם פרויקט משותף לישראל וצרפת, אך כל מרכיבי החומרה של הלוויין פותחו בתעשיות החלל בישראל. כך, נוסף לתעשייה האווירית שבנתה את גוף הלוויין ושילבה בו את המרכיבים, פיתחה חברת אלביט, את המצלמה הייחודית, ורפאל פיתחה את מערכת ההנעה. כתוצאה מכך, הלוויין כולו הוא פרי בנייה ופיתוח כחול-לבן. 
 
שיגור ונוס: לוחות זמנים | איור: סטודיו שינדלר
הרכבת משגר וגה על כן השיגור | צילום: Service Optique CSG/ESA/CNES/ARIANESPACE
 
תגיות:
  • לוויין ונוס (VENμS)
  • לוויין
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

נמצאו מרבצי מים בכמויות משמעותיות בירח

מדענים זיהו לראשונה כמויות מים משמעותיות מים במרבצים געשיים בירח, מה שעשוי להצביע על כך שהירח עשיר במים לא פחות מהמעטפת הפנימית של כדוה"א

עודד כרמלי
24.07.2017
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
"זריחת הארץ", התמונה המפורסמת שצילם האסטרונאוט ויליאם אנדרס ב-1968 | צילום: נאס"א
"זריחת הארץ", התמונה המפורסמת שצילם האסטרונאוט ויליאם אנדרס ב-1968 | צילום: נאס"א
חוקרים מאוניברסיטת בראון זיהו כמויות משמעותיות של קרח מים באינספור זרימות לבה עתיקות בירח. המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Nature Geoscience, מחזק את הרעיון לפיו ליבת הירח עצמה עשירה במים.
 
ב-2008, חוקרים זיהו שיירי מים בחלק מדוגמיות הזכוכית הגעשית (זכוכית הנוצרת כתוצאה מהתקררות מהירה של מאגמה) שהובאו לכדור הארץ במשימות אפולו 15 ו-17. ב-2011, מחקר נוסף הראה שכמויות דומות של מים קיימות גם בגבישים הזעירים שבתוך הזכוכית הגעשית, מה שהעלה את האפשרות שליבת הירח מכילה כמויות מים דומות לכמויות שבמעטפת הפנימית של כדור הארץ, שלפי הערכות כוללת כמות מים שוות ערך לכמות המים בכל האוקיינוסים יחד.
 
עד היום לא היה ברור אם הדוגמיות הללו ממשימות אפולו מהוות מדגם מייצג של הירח, או שמא שני אתרי הדגימה היו במקרה אזורים עשירים יותר במים. עתה,  בחינה מדוקדקת של מידע שנאסף מה-Moon Mineralogy Mapper, ספקטרומטר הנמצא על הלוויין ההודי Chandrayaan-1 סביב הירח, העלתה שמים קיימים בכמויות גדולות באינספור אתרי התפרצויות געשיות.
 
מדידה ספקטוגרפית מראה משקעי מים בכמויות משמעותיות במכתש געשי על הירח |ISRO/NASA/JPL-Caltech/USGS/Brown Univ
 
 
ספקטומטריה היא שיטת מחקר המודדת את אורך גלי האור המשתקפים מחומרים כדי לזהות את מרכיביהם. מאחר שחומרים שונים מחזירים גלי אור באורכים שונים, השיטה מאפשרת למדענים בכדור הארץ לחקור את הרכבם של גופים שמימיים.
 
החוקרים מצאו עדויות למים כמעט בכל המרבצים הגעשיים שמופו עד כה על פני הירח, לרבות המרבצים הסמוכים לאתרי הנחיתה של אפולו 15 ו-17, משם הובאו דוגמיות הזכוכית הגעשית.
 
 

האם הירח נוצר עם מים?

 
הרעיון לפיו פנים הירח עשיר במים מעלה שאלות מעניינות לגבי תהליך היווצרות הירח. מדענים מעריכים היום שהירח נוצר מחומר שהועף לאחר שגוף בגודל מאדים פגע בכדור הארץ הצעיר. אבל ספק אם אטומים של מימן, הדרושים ליצירת מים (מולקולת מים מורכבת משני אטומי מימן ואטום אחד של חמצן), היו שורדים את החום הרב שנוצר בהתנגשות שני הגופים.
 
ציור המראה התנגשות שמימית בסדר גודל שעשוי היה ליצור את הירח לפי התאוריה | קרדיט: NASA/JPL-Caltech
 
 
הימצאותם של מרבצי מים שהובאו לפני השטח על ידי התפרצויות געשיות מחלישה לכאורה את התאוריה הזאת, אלא אם כן המים הובאו לשם על ידי פגיעות אסטרואידים וכוכבי שביט לפני שהירח התמצק.
 
בנוסף לעניין המדעי, למחקר החדש יש השלכות לגבי משימות מאוישות לירח. מחקרים קודמים הראו שישנם מרבצים של מי קרח בקטבים המוצללים של הירח, אבל עד כה לא היה ידוע על כמויות משמעותיות של מים מחוץ לקטבים – מים שיכולים לסייע במשימות חלל ארוכות-טווח. בשנים האחרונות נאס"א חוקרת דרכים לכרות מים מהירח וזאת מסיבה טובה: מים, או ליתר דיוק, פירוק המים למימן וחמצן, עשויים להיות מקור זול לדלק במשימות חלל לירח והלאה משם, למאדים. 
 
 
המיפוי המינרלי של הירח מראה את פיזור המים בכחול בקטבים | הדמיה: NASA
מדידה ספקטוגרפית מראה משקעי מים בכמויות משמעותיות במכתש געשי על הירח |ISRO/NASA/JPL-Caltech/USGS/Brown Univ
 
תגיות:
  • הירח
חינוך לחלל
arrow-left
סרטוני שיעורים והדגמות
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

איך לבנות את לוויין הסביבה ונוס מנייר (אוריגמי)

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
 
תגיות:
  • לוויין ונוס (VENμS)
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

כנס חטיבת הנוער של האגודה הישראלית לאסטרונומיה

בני ובנות נוער סקרנים וחובבי חלל- מחפשים משהו קצת מעבר לבית הספר? האירוע הזה הוא בשבילכם!
 
לאחר הפוגה קלה, חטיבת הנוער של האגודה הישראלית לאסטרונומיה שבה לפעילות ואתם מוזמנים להצטרף ולהגיע לכנס הפתיחה החגיגי. הכניסה למבוגרים אסורה בהחלט!
 
מה בתכנית: הרצאות מרתקות של מיטב המרצים מבין המבוקשים בתחום, תצפית והפתעות נוספות. 
בכנס תפורסם המשך פעילותה של חטיבת הנוער לשנת הלימודים הקרובה.
 
פרטים נוספים:
  • מתי: יום רביעי ה-26/07 החל מהשעה 16:00
  • איפה: הכנס יתקיים במצפה הכוכבים, רחוב המרי 66 גבעתיים
  • קהל יעד: בני נוער המתעניינים בחלל. 
  • הרשמה: ההשתתפות ללא עלות אך נדרשת הרשמה מראש:
  • האירוע בפייסבוק
 
Event Image
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

כנס שביט לנוער- אסטרוביולוגיה וחלל

כיצד אסטרוביולוגים צדים אחר חיים ביקום? מה הסיכוי למצוא אותם? וכיצד נגן עליהם כאן, בכדור הארץ, מפני איום אסטרואידים?
 
כנס שביט לנוער יארח בכנס בחסות סוכנות החלל הישראלית שני מרצים מרתקים שישוחחו על נושאים אלה ואתם מוזמנים!
 
פרטים נוספים:
  • מתי: יום חמישי, 27.7.17, 18:00 - 20:30
  • איפה: במועדון הכוכב השמיני, יוסף נבו 18, הרצליה
  • הרשמה: מספר המקומות מוגבל ומומלץ להירשם בהקדם. כנסו לאתר שביט.
  • מה בתכנית: 
    • אסטרוביולוגיה- המצוד אחר חיים ביקום: ד"ר רעות סורק אברמוביץ', אסטרוביולוגית ומקימת אגודת מאדים הישראלית בין השאר, תדבר על החיים המוזרים שניתן לזהות כאן בכדור הארץ ועל הסיכוי למצוא אותם בחלל. 
    • אש מהשמים- על סכנת האסטרואידים ועל תקוות NEOShield2: ויקטור בר, מנהל אזור ישראל ב"יום האסטרואיד" וסוכן בארגון האירופי לפיתוח טכנולוגיות להסטת אסטרואידים, ידבר על הסכנה הטמונה באסטרואידים ועל התקווה למניעתה.  
 
Event Image
כנס חלל | צילום: Tal Bright via flickr
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

בנו את לוויין ונוס מקיפולי נייר (אוריגמי)

נושא
ישראל בחלל
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
אומנות ויצירה
משך פעילות
15 דקות
קהל יעד
כל הגילאים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
רוצים דגם של לוויין ונוס בכף ידכם? כל מה שאתם צריכים זה דף מדפסת ועשר דקות של קיפולי נייר (אוריגמי). 
 
באוגוסט 2017 סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית ישגרו לוויין אזרחי לצורכי מחקר סביבה בשם VENμS. היכולות הטכנולוגיות של VENμS, לוויין חישה מרחוק חדשני שטרם נוצר כמותו, יאפשרו ניטור בתחום החקלאות והסביבה באיכות ותדירות חסרות תקדים.
 
 
 
 
למעוניינים בתכנית לימודים בת שלושה שיעורים בנושא, לחצו כאן>>
 
קבצים מצורפים:
הנחיות כתובות ליצירת מודל לוויין ונוס מקיפולי נייר
פורסם בתאריך:
18.07.2017
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

משימה חדשה לכוכב חמה תנסה לפתור את תעלומת החיים

המשימה, הנושאת גם טכנולוגיה ישראלית, תנסה לענות על שאלת השאלות: האם אנחנו לבד ביקום?

עודד כרמלי
18.07.2017
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הלוויין היפני (למטה) יחקור את השדה המגנטי והלוויין האירופי יחקור את עוצמת הקרינה האולטרה-סגולה של כוכב חמה |איור: ESA
הלוויין היפני (למטה) יחקור את השדה המגנטי והלוויין האירופי יחקור את עוצמת הקרינה האולטרה-סגולה של כוכב חמה |איור: ESA
כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, הוא לכאורה המקום האחרון שכדאי לחפש בו חיים. בלילה הטמפרטורה צונחת למינוס 173 מעלות – וביום היא מטפסת ל-801 מעלות, מספיק כדי להתיך עופרת. אבל דווקא הכבשן הזה עשוי לספק תשובות לאחת השאלות החשובות של המדע: האם אנחנו לבד ביקום?
 
לאחרונה סוכנות החלל האירופאית וסוכנות החלל היפנית סיימו את הבדיקות האחרונות ל- BepiColombo, משימה משותפת לכוכב חמה. הגשושית, שעלותה 1.6 מיליארד יורו, עתידה להשתגר באוקטובר 2018 ולהגיע לעולם העוין אחרי מסע מפרך בן שבע שנים.
 
אז למה כוכב חמה? התשובה קשורה להתפתחויות החדשות והמסעירות בתחום גילוי כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש. כיום אנחנו יודעים על קיומם של אלפי כוכבי לכת חוץ-שמשיים (Exoplanets), רובם הודות לטלסקופ החלל קפלר. מאחר שכוכבי לכת עמומים בהרבה מכוכבי שבת, ונבלעים באורם החזק, קפלר מזהה את המעבר המחזורי של העולמות כנגד השמשות, מעבר שגורם להתעמעמות מחזורית של אור הכוכב.
 
מסיבה זו, קפלר, כמו טלסקופים אחרים, יכול להבחין בעולמות גדולים המקיפים את כוכבם ממרחק – או בעולמות קטנים הנמצאים במסלול קרוב מאוד לכוכב האם. ככלל, ייתכנו חיים בעולמות קטנים המקיפים כוכבים ממרחק קצר, אבל רק בתנאי שגם הכוכבים הללו יהיו קטנים וקרים – כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים על פני השטח.
 
וכאן אנחנו חוזרים לכוכב חמה. השמש שלנו היא שמש גדולה בהרבה מרוב השמשות בקטלוג קפלר (למשל, מהשמש הננסית TRAPPIST-1, שהעולמות המקיפים אותה נחשבים למועמדים הטובים ביותר לחיפוש אחר חיים) – כך שככל הנראה לא ייתכנו שם חיים כפי שאנו מכירים אותם. עם זאת, הסמיכות של כוכב חמה לשמש מאפשרת לחוקרים ללמוד את התנאים המיוחדים של כוכבי לכת חוץ-שמשיים הנחשבים למועמדים טובים בחיפוש אחר חיים.
 
כוכב חמה מקיף את השמש במרחק ממוצע של 58 מיליון קילומטר – בהשוואה למסלול כדור הארץ של כמעט 150 מיליון קילומטר. בעזרת המשימה החדשה BepiColombo, החוקרים מקווים להבין טוב יותר את התנאים המיוחדים שנוצרים בשל הקרבה לשמש, ובמיוחד את עוצמת הקרינה האולטרה-סגולה, כדי להעריך טוב יותר הסיכויים להימצאותם של חיים באותם עולמות חוץ-שמשיים שנתגלו.
 
 
מכתש סקרלטי בכוכב הלכת חמה כפי שצולם על ידי הלוויין MESSENGER | צילום: NASA
מכתש סקרלטי בכוכב הלכת חמה כפי שצולם על ידי הלוויין MESSENGER | צילום: NASA
 

טכנולוגיה ישראלית בלוויין אירופי

 
BepiColombo, הקרויה על שם המתמטיקאי והמהנדס האיטלקי בן המאה ה-20 ג'וזפה קולומבו, היא משימה כפולה, המורכבת משני לוויינים: לוויין אירופי שייכנס למסלול סביב כוכב הלכת ולוויין יפני שיקיף את העולם ממרחק רב יותר במטרה לחקור את השדה המגנטי של כוכב הלכת.
 
החלק האירופי של המשימה מאתגר במיוחד מבחינה טכנולוגית והנדסית, שכן קרינת השמש בכוכב חמה חזקה פי עשרה מאשר בכדור הארץ, כאשר גם פני השטח הלוהטים פולטים חום שיכול להרוס את מערכות הלוויין. במילים אחרות, הלוויין האירופי יקיף את כוכב חמה בעודו מופצץ בקרינה מהשמש מצד אחד ובקרינה מכוכב הלכת מצד שני.
 
בין יתר הטכנולוגיות שפותחו כחלק מהמשימה ישנה גם זווית ישראלית. בעקבות שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית (ESA), סוכנות החלל במשרד המדע סייעה לחברה הישראלית SCD בבדיקת עמידות דיודות לייזר (שבבים מוליכים למחצה) בתנאי חלל. בין השנים 2011 - 2012 נבדקו דיודות לייזר מרובות הספק ולאחר מכן, דיודות דור ראשון מסוג זה נבחרו על ידי סוכנות החלל האירופית למשימת BepiColombo. 
 
תגיות:
  • כוכבי לכת
  • מערכת השמש
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

כוכבים במהירות-על

בינה מלאכותית שניתחה תצפיות אל מעמקי הגלקסיה, אפשרה לחוקרים לאתר כוכבים הנעים במהירות אדירה בגלקסיה

בת שבע וגון-גלמידי
12.07.2017
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
כוכב שמהירותו כה גבוהה שהיא מגיעה למהירות המילוט מהגלקסיה כולה | אילוסטרציה: ESA
כוכב שמהירותו כה גבוהה שהיא מגיעה למהירות המילוט מהגלקסיה כולה | אילוסטרציה: ESA
 
בשנת 2013, שיגרה סוכנות החלל האירופית את טלסקופ החלל גאיה. מאז ועד היום אספה גאיה אינספור נתונים על היקום שמסביבנו, מידע ששימש למיפוי תלת-ממדי מדויק להפליא של מאות מיליארדי כוכבים – המיפוי הרחב ביותר שנוצר אי פעם.
 
במהלך הסקירה השמימית, גילו לאחרונה צוות חוקרים אירופאים מאוניברסיטת אוקספורד שישה כוכבים בעלי מהירות-על בגלקסיית שביל החלב שלנו. הכוכבים המופלאים האלה מגיעים למהירויות בלתי נתפסות של 300 - 400 ק"מ לשניה, כאלפית ממהירות האור. אחד מהם נע כל כך מהר, עד שמהירותו גבוהה אפילו ממהירות המילוט מהגלקסיה, כלומר מהמהירות הנדרשת כדי להצליח להשתחרר מהכבידה שלה כמכלול. זה אומר, שבסופו של דבר הוא עלול פשוט לברוח ממנה ולא לחזור יותר לעולם.
 
כוכבי מהירות-על הם תופעה נדירה ומרתקת. בעוד שכל הכוכבים בשביל החלב נמצאים בתנועה מתמדת סביב מרכז הגלקסיה, אלו מואצים למהירויות של עד מאות קילומטרים לשנייה בכיוונים שרירותיים. המחקר הזה הוצג בשבוע האירופי של אסטרונומיה ומדעי החלל, שהתרחש בסוף החודש שעבר, כך שכל הנושא עודנו טרי; אין עדיין תאוריה מגובשת שתסביר כיצד הצליחו הכוכבים להגיע למהירויות אדירות שכאלו. 
 
בעבר התגלו כוכבים מהירים מאוד, אך לא בסדר גודל כזה. בזמנו, סברו חלק מהאסטרונומים כי הכוכבים צברו את מהירותם בעקבות מעבר בסמוך מאוד לכוכב אחר, או שמא היו שותפים במערכת בינרית יחד עם כוכב שהגיע לקץ חייו ועבר סופרנובה. ששת הכוכבים החדשים שהתגלו לא מתאימים לתאוריות האלו, פשוט כי הם מהירים מידי. לכן אסטרונומים מאמינים שהאפשרות היחידה להאצה מטורפת כזו, היא אינטראקציה עם החור השחור העל-מסיבי ששוכן במרכז הגלקסיה שלנו.
 
התאוריה הזו מעמידה את ששת גיבורי העל שלנו בעמדה חשובה ביותר להבנת מסתורי היקום. הרי מדובר במרגלים מיומנים שעברו כברת דרך, והם נושאים עימם מידע שנאסף היישר מהליבה של הגלקסיה – אזור מלא באבק בין-כוכבי, צפוף מאוד ומטושטש, שהתצפיות עליו עמומות למדי.
 
איור המדמה את בריחת אחד מהכוכבים שהתגלו | אילוסטרציה: NASA
איור המדמה את בריחת אחד מהכוכבים שהתגלו | אילוסטרציה: NASA
 
 

בינה מלאכותית במשימת "מחט בערימת שחת"

 
הבעיה היא, שקשה מאוד לאתר ולעקוב אחר כוכבים מהירי-על (Hypervelocity stars). אז מה מחפשים בעצם? קודם כל כוכבים שלא אמורים להיות במקום שבו הם נמצאים. כשכוכב צעיר ומסיבי, למשל, נמצא באזור שבו ממוקמים בדרך כלל כוכבים קשישים יותר, סביר להניח שהוא אינו יליד המקום, והוא חשוד באופן מידי בהיותו מהיר-על. 
 
על מנת לעמוד באתגר הזה, שקשה לאין שיעור ממציאת מחט בערימה של שחת, משתמש צוות החוקרים בגאיה, בטכנולוגיה המבוססת על "רשת עצבית מלאכותית". הרשת הזו מכילה מספר עצום של יחידות מידע המקושרות זו לזו. כל אחת כזו יכולה לקלוט תמונה, ולבצע עליה פעולה פשוטה, אולם אופן הקישור בין היחידות האלו מדמה את החיבורים שבין הנוירונים במוח, ומאפשר ניתוח של תמונות מאוד מורכבות. האלגוריתם משווה את הפלט המתקבל לפלט הרצוי. כך לומדת התוכנה לתקן את עצמה ולכן היא נחשבת מערכת של בינה מלאכותית.
 
אלנה-מריה רוסיה, מצוות המחקר של גאיה מספרת בהתלהבות על הנתונים שנאספו בסריקה ראשונית של כשני מיליון כוכבים בעזרת הטכנולוגיה שלהם: "תוך שעה אחת בלבד, המוח המלאכותי כבר הפחית את מערך הנתונים לכ -20,000 כוכבים מהירים פוטנציאליים. בחירה נוספת, שכללה רק מדידות מעל דיוק מסוים במרחק ובתנועה, צמצמה כבר ל-80 כוכבים מועמדים".
 
צוות החוקרים כבר מתכנן את השלבים העתידיים של המחקר המרתק הזה. החוקרים נרגשים לקראת גילויים חדשים ומסעירים של הכוחות שעיצבו לנו את גלקסיית הבית. לשם כך, הצוות משדרג את האלגוריתם כך שיוכל לטפל במערך נתונים הרבה יותר גדול, של למעלה ממיליארד כוכבים! עד אפריל 2018 החוקרים צפויים לקבל מיפוי מדויק של מרחקם ומהירותם, ואולי נופתע לגלות כי כוכבים מהירי-על הם הרבה יותר נפוצים ממה שיכלנו לתאר. 
 
 
סימולציה של הכוכבים במהירות העל:
 
תגיות:
  • כוכב

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 240
  • 241
  • 242
  • 243
  • 244
  • 245
  • 246
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית