מימין: הטסלה של מאסק בכדור הארץ (של מאסק). משמאל: הטסלה של מאסק בחלל (של כולם) |קרדיט: einstraus
כשאנחנו מביטים בהוד ובהדר של שמי הלילה, יש וודאי מי ששואל את עצמו: רגע, אפשר לרשום את זה בטאבו?
אז לא, אי אפשר. בפעם הבאה שסוחר חלקלק יציע למכור לכם חלקה על הירח, אתם מוזמנים להפנות אותו לאמנת החלל החיצון מ-1967. האמנה קובעת שהחלל החיצון הוא נחלת המין האנושי (סליחה חוצנים!), והוא חופשי לשימוש ולחקר כל המדינות, כל עוד השימוש הזה נעשה לצורכי שלום. הירח, כוכבי הלכת והחורים השחורים העל-מסיביים במרכזי הגלקסיות הספירליות – כל אלה של כולנו.
אלא שהאמנה הישנה לא ממש מספקת מענה לאתגרי המאה ה-21. לפי האמנה, כל אחד יכול לעשות בחלל ככל העולה על רוחו – כל עוד השימוש הוא לצרכי שלום. רוצים לשגר כדור דיסקו מנצנץ, שגורם לזיהום אור? אין עם זה בעיה חוקית. תפסתם את מכונית הספורט שאילון מאסק שיגר לחלל ובא לכם לקחת אותה לסיבוב? שלכם. מעבר לקו קרמן, אין לאף אחד בעלות על שום דבר. אוטופיה!
אלא שאוטופיות, כדרכן של אוטופיות, יכולות להפוך מהר מאוד לדיסטופיות. דמיינו, למשל, את התרחיש הבא: המאה ה-22 ואתם מתיישבים בקולוניית מאדים. את הבית שלכם בניתם במו ידיכם. כאן נולדו ילדיכם (המעוותים, בואו נודה, בגלל כוח המשיכה החלש). יום אחד נכנס השכן שלכם ולוקח לכם את הלפטופ, את המיטה ושניים מהילדים. לפי אמנת החלל, השכן לא עבר פה על שום חוק. כל עוד הוא לא הורס את הלפטופ או את הילדים, הם שלו ממש כפי שהם שלכם.
אבל רגע, אם כל החלל שייך לכולם – מה נעשה כשנגיע לחומרים יקרים המשייטים בחלל, כמו זהב או פלטינה?
מימין: הטסלה של מאסק בכדור הארץ (של מאסק). משמאל: הטסלה של מאסק בחלל (של כולם) |קרדיט: einstraus
כשאנחנו מביטים בהוד ובהדר של שמי הלילה, יש וודאי מי ששואל את עצמו: רגע, אפשר לרשום את זה בטאבו?
אז לא, אי אפשר. בפעם הבאה שסוחר חלקלק יציע למכור לכם חלקה על הירח, אתם מוזמנים להפנות אותו לאמנת החלל החיצון מ-1967. האמנה קובעת שהחלל החיצון הוא נחלת המין האנושי (סליחה חוצנים!), והוא חופשי לשימוש ולחקר כל המדינות, כל עוד השימוש הזה נעשה לצורכי שלום. הירח, כוכבי הלכת והחורים השחורים העל-מסיביים במרכזי הגלקסיות הספירליות – כל אלה של כולנו.
אלא שהאמנה הישנה לא ממש מספקת מענה לאתגרי המאה ה-21. לפי האמנה, כל אחד יכול לעשות בחלל ככל העולה על רוחו – כל עוד השימוש הוא לצרכי שלום. רוצים לשגר כדור דיסקו מנצנץ, שגורם לזיהום אור? אין עם זה בעיה חוקית. תפסתם את מכונית הספורט שאילון מאסק שיגר לחלל ובא לכם לקחת אותה לסיבוב? שלכם. מעבר לקו קרמן, אין לאף אחד בעלות על שום דבר. אוטופיה!
אלא שאוטופיות, כדרכן של אוטופיות, יכולות להפוך מהר מאוד לדיסטופיות. דמיינו, למשל, את התרחיש הבא: המאה ה-22 ואתם מתיישבים בקולוניית מאדים. את הבית שלכם בניתם במו ידיכם. כאן נולדו ילדיכם (המעוותים, בואו נודה, בגלל כוח המשיכה החלש). יום אחד נכנס השכן שלכם ולוקח לכם את הלפטופ, את המיטה ושניים מהילדים. לפי אמנת החלל, השכן לא עבר פה על שום חוק. כל עוד הוא לא הורס את הלפטופ או את הילדים, הם שלו ממש כפי שהם שלכם.
אבל רגע, אם כל החלל שייך לכולם – מה נעשה כשנגיע לחומרים יקרים המשייטים בחלל, כמו זהב או פלטינה?
אסטרואידים הם שקים של כסף. הם מורכבים ממתכות כבדות כמו ברזל, פלטינה וזהב! בכדור הארץ שלנו המתכות הללו שקעו למעמקי האדמה אך באסטרואידים סלעיים, הן מפוזרות על פני כל הנפח. ב-2017, בנק ההשקעות גולדמן סאקס הודיע למשקיעים שאסטרואיד בגודל מגרש פוטבול עשוי להיות שווה בין 25 ל-50 מיליארד דולר בפלטינה בלבד. ויש כ-10,000 אסטרואידים כאלה ממש כאן, ליד כדור הארץ, במרחק של עד 1.3 יחידות אסטרונומיות מהשמש!
הבעיה: לא ברור שלי מי הכסף הזה. סעיף 2 של אמנת החלל החיצון מ-1967 קובע שאין קניין פרטי או ריבונות לאומית על אחד מגרמי השמיים. אז העובדה שאמריקאים תקעו דגל בירח אין פירושה שאפשר להוסיפו בתור הכוכב ה-51 בדגל ארצות הברית. אלא שבכל הנוגע לשימוש במשאבים בחלל במאה ה-21, האמנה מציתה ויכוח משפטי בין המדינות החתומות עליה.
כריית אסטרואידים פירושה פירוקו של משאב מתכלה. כלומר לקחת משהו שהיה לשימוש כולם ולמנוע מאחרים גישה אליו. ב-2017, לוקסמבורג הפכה את כריית האסטרואידים לחוקית. שנתיים קודם לכן, ב-2015, ארצות הברית העבירה חוק דומה. שני החוקים האלה מבטיחים ליזמים אמריקנים ולוקסמבורגים, שאם הם יצליחו לכרות מתכות ומינרלים מאסטרואיד – הם יהיו רשאים למכור אותם בשווקים ולשמור את הכסף לעצמם. ואילו לפי מדינות כמו רוסיה וברזיל, כריית אסטרואידים כמוה כתביעת בעלות על אסטרואיד, ומכאן שהיא לא חוקית לפי אמנת החלל החיצון. סביר להניח שהוויכוח הזה יתלהט ככל שנתקרב ליום שבו אחת המעצמות תתחיל לכרות משאבים בחלל.
אוקי, אז נגיד שהוצאתם גרין קארד, או לוקסמבורג קארד ופניכם מועדות לעושר השופע בחלל. מה הדבר הכי יקר שתוכלו להניח עליו את ידיכם?
טוב, לא באמת. אבל אם אנחנו מדברים על משהו חומרי בחלל שהאנושות יכולה להגיע אליו מתישהו, הרי זה האסטרואיד 433 Eros, שלפי הערכות, שווה 1.75 קווינטיליון שקל (או מיליארד מיליארדים). אם אף פעם לא ראיתם את המספר 1.75 קווינטיליון, זה נראה ככה: 1,750,000,000,000,000,000.
כך נראה 433 Eros. לאחרים, כך נראים 1,750,000,000,000,000,000 שקלים | צילום: NASA/JPL/JHUAPL
לפי הערכות,433 Eros מכיל 20 מיליון טון אלומיניום, פלטינה וזהב. והוא ממש כאן, מעבר לפינה (וב"מעבר לפינה" אנחנו מתכוונים ל-218 מיליון קילומטרים בממוצע). ב-1998 הגשושית NEAR Shoemaker של נאס"א אף נכנסה למסלול סביב האסטרואיד. כרגע האסטרואיד חוצה את מסלולו של מאדים, אבל בתוך 10,000 שנה הוא עלול לשנות את מסלול ולחצות את מסלולנו ואולי אף להתנגש בנו. אבל אם תצליחו להנחית אותו בבטחה קודם לכן, או לפרק אותו ולהשתלט על חלקיו בחלל, אתם תהיו עשירים מאוד.
אבל 433 Eros הוא חטיף לעומת מה שמחכה לכם בחלל העמוק. תכירו את 55 Cancri e, כוכב לכת שמקיף שמש דומה לשמש שלנו בקבוצת הכוכבים סרטן, בערך במרחק 40 שנות אור מהכיסים שלכם. לפי הערכות, החום הרב והלחץ האדיר בעולם זה מספיקים כדי להפוך פחמן ליהלום. אם זה אכן המצב, כשליש מהמסה של Cancri e 55, כשלושה כדורי ארץ, הוא יהלום. במונחי השוק שלנו, עולם היהלום Cancri e 55 שווה כ-95 נוניליון שקל. אם אינכם נמנים עם הנוניליון העליון, אז 95 נוניליון שקל נראה ככה: 95,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000.
כמובן, גם לו הייתם יכולים לחזור עם כל השלל הזה, בפועל סביר להניח שתרסקו את המחירים של החומרים הללו. סך כל הזהב שנחצב עד כה בכדור הארץ, למשל, הוא 180,000 טון. פלטינה היא נדירה עוד יותר, עם כמה אלפי טונות. אז יהיה לכם קשה למצוא שוק לעשרה מיליון טון זהב ופלטינה, שלא לדבר על יהלום במסה של כוכב לכת. מן הסתם כל חברה שתרצה לכרות אסטרואיד כמו 433 Eros תמצא את עצמה מול לובי משומן וממומן היטב של תכשיטנים, שלא ממש ישמחו לאפשרות שטבעת הנישואין שהם מוכרים תהיה שווה פחות מטבעת ביסלי בצל.
בשביל להשיג את החומרים היקרים באמת, יהיה עליכם לחשוב על החומרים הנדירים באמת...
אטומי אנטי מימן | איור: Chukman So/University of California, Berkeley
מה שלא תוכלו לכרות בשום אסטרואיד בסביבה, הוא אנטי-חומר, כלומר חומר שמורכב מחלקיקים בעלי מטען חשמלי הפוך. אם, למשל, אטום מימן מכיל פרוטון עם מטען חשמלי חיובי ואלקטרון בעל מטען חשמלי שלילי, אז אנטי-מימן יכיל אנטי-פרוטון (עם מטען שלילי) ואנטי אלקטרון (עם מטען חיובי).
כשגרם אחד של אנטי-חומר בא במגע עם חומר רגיל, הוא משחרר אנרגיה בסדר גודל של 43 קילוטון חומר נפץ, או פעמיים וחצי האנרגיה של הפצצה האטומית "איש שמן" שהופלה על נגסקי. אנטי-חומר הוא הנשק והדלק האולטימטיבי.
לפי תיאורית המפץ הגדול, אמור להיווצר חומר ואנטי-חומר בכמות שווה. אם זה באמת היה כך, לא היה נשאר דבר כי החומר והאנטי-חומר היו מבטלים זה את זה. מסיבות שאינן ידועות לנו, ביקום המוקדם מאוד היה טיפה יותר חומר מאנטי-חומר, כך שכל חלקיק אנטי-חומר פגש מאז בחומר והושמד במקום, אבל נשאר מספיק חומר רגיל כדי לייצר את היקום שבו אנו חיים.
אם, תאורטית, הייתם מוצאים אזור ביקום שבו אנטי-חומר ניצל, בדרך נס, מהמפגש עם החומר הרגיל (ונכון להיום אין לנו עדויות שאזורים כאלו קיימים בכלל), ומוצאים דרך לאחסן גוש אנטי-חומר בבטחה (מבלי שייגע בחומר רגיל), הייתם עושים הרבה, הרבה מאוד כסף. כמה כסף? לפי הערכות, ייצורו של גרם אנטי-חומר יעלה בסביבות ה-88 מיליארד שקל. ב-1995, מאיץ החלקיקים CERN הצליח לייצר תשעה אטומי אנטי-מימן – בעלות של כמה מאות מיליוני פרנקים.
לא מצאתם את האנטי-יקום? לא נורא. אתם עדיין יכולים להציל את האנושות – ועל הדרך להפוך להיות עשירים כקורח. יש משהו שכולנו צריכים נואשות, והוא ממש פה מעבר לפינה.
כן, זה נוצץ ויקר, אבל זהב לא יציל את העולם | איור: Frozenbyte
בואו נודה באמת: בניגוד לחשבון הבנק שלכם, העולם לא זקוק לעוד טונות של זהב, המצוי בשפע באסטרואידים במערכת השמש. אף אחד לא יאבד שן כי לא היה מספיק זהב כדי להכין כתר. זהב הוא יקר משום שהוא יחסית נדיר ויש לו גם שימושים בתעשייה, אבל יש חומרים נדירים שהם באמת יקרים מפז, תרתי משמע. חומרים שאילו הייתם יכולים להביאם לכדור הארץ, הייתם יכולים להציל את העולם.
הכירו את הליום-3. בזמן שהליום רגיל (הליום-4) מורכב משני פרוטונים ושני נייטרונים, בהליום-3 יש רק נייטרון אחד. לכן יש מדענים המאמינים שהליום-3 הוא המפתח לגביע הקדוש של ייצור האנרגיה: היתוך גרעיני.
שלא כמו ביקוע גרעיני, שהוא פיצול גרעין אטום של יסודות כבדים כמו אורניום, היתוך גרעיני הוא מיזוג גרעינים קטנים לגרעינים גדולים יותר. השמש שלנו – וכל הכוכבים כמוה – מייצרת אנרגיה באמצעות היתוך גרעיני. היתוך גרעיני הוא דלק העתיד, אלא שיש בעיה אחת: מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, קבוצות מדענים מרחבי העולם שוברות את הראש בניסיון ליצור מערכת היתוך גרעיני שמשחררת יותר אנרגיה מכפי שהיא צורכת – ולא מצליחות. והסיבה לכך היא שבתגובות גרעיניות נפלטים נייטרונים שגורמים לבזבוז אנרגיה, ועל הדרך הופכים את סביבתם לרדיואקטיבית. מאחר שבהליום-3 יש נייטרון אחד פחות, בהיתוך שני אטומים של הליום-3, למשל, לא משתחרר אף נייטרון והמערכת הופכת לכדאית מבחינה אנרגטית. אם כן, הליום-3 עשוי להפוך את החלום למציאות, לשחרר את האנושות מתלותה בדלקי מאובנים ולהזניק אותנו לכוכבים – עם דלק כוכבים.
למרבה האכזבה, כאן בכדור הארץ הליום-3 הוא גז נדיר ביותר. השמש שלנו, שכאמור מייצרת הליום-3 כחלק מתהליך ההיתוך הגרעיני שלה, פולטת מולקולות הליום-3 כל הזמן, אלא שהאטמוספרה שלנו חוסמת את דרכן.
הליום-3: תמונת אילוסטרציה
לירח, כידוע, אין אטמוספרה כזאת, וההליום-3 המגיע מהשמש פשוט נספג בו כבר כמה מיליארדי שנים. כ- 100 מיליון טון כבר ספוגים באדמתו. חממו את אבק הירח ל-600 מעלות צלזיוס, והאד שיצא ממנו – זה הליום-3.
לו הייתם ממלאים תא המטען של מעבורת חלל בהליום-3, הייתם דוחסים לשם בערך 25 טון, והמשלוח האחד הזה היה מספיק כדי לענות על כל תצרוכת האנרגיה של כל ארה"ב למשך שנה. במחירי שוק האנרגיה האמריקני, מטען כזה שווה 250 מיליארד שקל, שלא לדבר על ההפחתה המשמעותית בגזי החממה המגבירים את ההתחממות הגלובלית.
שלא במפתיע, סוכנויות חלל ויזמים פרטיים מרחבי העולם לוטשים עיניהם אל גז הלבנה, אבל נראה שבמרוץ לדלק כוכבים הסינים פתחו פער ניכר על מתחריהם. אם הכול יתנהל כשורה, ב-2019 תשוב הגשושית הסינית צ'אנג-אה 5 עם 2 ק"ג אדמת ירח – הדוגמית הראשונה מאז תוכנית אפולו – במטרה להתחיל לכרות את החומר בכמויות תעשייתיות כבר בעשור הקרוב.
לא מצאתם את דלק העתיד שיציל את האנושות? רוצים לקפל את הבסטה וזהו? נסו למכור את כדור הארץ יד שנייה. לא תאמינו כמה כסף הוא שווה.
אטלס נושא את כדור הארץ על שכמו. אילו היה יודע כמה הוא שווה, אולי לא היה טורח | צייר: ג'ון סינגר סרג'נט (1922)
לא צריך לכרות זהב באסטרואידים או לחפש הליום-3 בירח; כדור הארץ הוא סלע בחלל בפני עצמו, וגדול הרבה יותר מכל אסטרואיד או ירח. יש לכם מושג כמה חומרים יקרים יש בכדור הארץ?
ב-2012, ערוץ ההיסטוריה שידר פרק בשם "כמה שווה כדור הארץ?". לפי החישוב שלהם, אם נחבר את כל המשאבים בכדור הארץ, מזהב ועד מים, ונמכור אותם לפי שווים בשוק, נרוויח בסביבות 24,000,000,000,000,000, או קוודריליון, שקל.
Image
הרבה יותר ממיליון דולר, Mr. Evil | מתוך הסרט "אוסטין פאוורס"
לא רע, לא רע בכלל – אלא שהסכום הזה מתייחס רק למשאבים של כדור הארץ. מה לגבי כדור הארץ עצמו? נניח שהייתם יכולים לגרוט את כל כדור הארץ ולמכור את חלקיו בשוק השחור האינטרגלקטי – כמה כסף הייתם מרוויחים?
אבל רגע: לפני שאתם מוכרים את כדור הארץ, זה אך הוגן שקודם כל תמכרו את עצמכם. גוף האדם מכיל יסודות יקרים, כמו נחושת, ברזל וכרום. עם הצורן שנמצא בתאים שלכם, למשל, אפשר לייצר שבבי מחשב. ועם הבור ניתן לייצר פיברגלס. למעשה אין אדם אחד בעולם שאפשר להגיד עליו שהוא חסר ערך.
ובכן, לו הייתם יכולים לפרק את עצמכם לגורמים (תהליך שכנראה היה עולה יותר ממה שאתם שווים, אבל ניחא) ולמכור את עצמכם לתעשיות השונות, הייתם שווים קצת פחות מ-10,000 שקל. ואם הייתם שומרים על עצמכם בחתיכה אחת אבל מוכרים את כל שאר 7.5 מיליארד השכנים שלכם לחייזרים, הייתם מרוויחים 17,500,000,000,000 שקל חדש. זה לא כולל מע"מ, אבל ממילא כבר לא יהיה מי שיגבה אותו.
אז מרכיבי בני האדם שווים 17.5 טריליון שקל. וכמה שווים מרכיבי עולם הבית שלהם? ובכן, אם הייתם יכולים להפריד את היסודות שמרכיבים את כדור הארץ ולמכור אותם במחירי השוק של, ובכן, כדור הארץ – הייתם עושים קופה יפה של כ-56 סקסטיליון שקל. אם אף פעם לא ראיתם סקסטיליון, זה נראה ככה: 56,000,000,000,000,000,000,000.
לשם השוואה, סך כל ההון בעולם (מזומן, ניירות ערך, כיסאות נוח) מוערך בכמה עשרות עד מאות טריליונים. וזאת, אולי, מחשבה משונה אך מנחמת: האנושות שווה יותר מסך כל גופי האדם בעולם, אבל עדיין פחות מהעולם שבזכותו היא מתקיימת.
פיזור החומר ביקום, כמו על בלון מתנפח בקצב מאיץ | איור: Drschawrz
ב"אנני הול" של וודי אלן, הילד אלווי שוקע בדיכאון. "היקום מתפשט", הוא מסביר לפסיכולוג, "והיקום הוא הכול. אז אם היקום מתפשט, יום אחד הוא יתפרק וזה יהיה הסוף של הכול". אמא שלו צועקת עליו: "אבל איך זה העסק שלך? אתה כאן בברוקלין! ברוקלין לא מתפשטת!".
אז לא, ברוקלין לא מתפשטת. גם תל אביב לא. כוחות כבידה מקומיים יכולים לגבור על כוח ההתפשטות של היקום. אבל היקום בכללותו באמת מתפשט – וכעת מסתבר שהוא מתפשט מהר בהרבה מכפי שחשבנו.
צוות בינלאומי של חוקרים השתמש בטלסקופ החלל האבל כדי לערוך מדידות מדויקות של קצב התפשטות היקום. המדידות החדשות לא עולות בקנה אחד עם תחזיות קודמות, שמתבססות על מסלול היקום בעקבות המפץ הגדול, והן סותרות, לכאורה, את הפיזיקה הקיימת.
הרמזורים של היקום
ככלל, אסטרונומים מודדים את המרחקים בין הגלקסיות על ידי מדידת השינויים בבהירותם של משתנים קפאידים, כוכבים ענקיים שמתעמעמים ומתבהרים באופן מחזורי. בשנת 1912, האסטרונומית האמריקנית הנרייטה ליוויט גילתה קשר בין מחזור הבהירות של הכוכבים הללו לבהירות המוחלטת שלהם. על ידי ההשוואה בין האור שמשתנה קפאידי אמור לפלוט (הבהירות המוחלטת של הכוכב) לאור שמגיע לעינינו (הבהירות הנראית של הכוכב), האסטרונום אדווין האבל הוכיח ב-1929 שהגלקסיות מתרחקות אלו מאלו בקצב קבוע, הוא "קבוע האבל".
מחקרו של האבל הוכיח למעשה את תאוריית המפץ הגדול, שכן אם היקום מתפשט – סימן שבשלב כלשהו בעבר הוא היה מרוכז בנקודה אחת. התרחקות הגלקסיות בקצב הולך ומאיץ פירושה שהיקום, כלומר המרחב עצמו בחלל, הוא המתפשט. במובן הזה, גלקסיות הן כמו גרגירי חול על בלון: הגרגירים יכולים לנוע על פני המרחב אבל ככל שהבלון עצמו מתנפח, המרחק בין כל שתי נקודות גדל והולך.
כעת, וכחלק מהניסיון המתמיד לדייק את "קבוע האבל", טלסקופ החלל האבל, מדד את מיקומם של שמונה משתנים קפאידים בגלקסיית שביל החלב שלנו, אלף פעמים בדקה, כל שישה חודשים, במשך ארבע שנים, ולאחר מכן השווה את בהירותם לקפאידים בגלקסיות אחרות. לפי הנתונים החדשים, היקום מתפשט בקצב של 73 קילומטר לשנייה לכל מגה-פארסק (מגה-פארסק שווה ערך לשלושה מיליון שנות אור).
משתנים קפאידים (בעיגולים) בשתיים מתוך 19 הגלקסיות שהאבל מדד את קצב התרחקותן מאתנו| NASA, ESA, A. Riess STScI/JHU
כשטלסקופ חלל ולוויין מתווכחים
הקצב שהתגלה במחקר הנוכחי מהיר בהרבה מהתוצאות שהניב בעבר הלוויין פלאנק של סוכנות החלל האירופית, שמדד במשך ארבע שנים את קצב התפשטות קרינת הרקע הקוסמית. לפי פלאנק, היקום מתפשט בקצב של 67 עד 69 קילומטר לשנייה למגה-פארסק "בלבד".
רק בשנה שעברה, צוות אסטרונומים בראשות הפיזיקאי חתן פרס נובל אדם ריס השתמש בטלסקופ החלל האבל והגיע למסקנה שהיקום מתפשט בקצב של 72 קילומטר לשנייה. עם זאת, לא נראה שמדובר בטעות במדידות של פלאנק או של האבל – שנבדקו ביסודיות – אלא בטעות מהותית יותר בהבנה שלנו את היקום. לפי השערה אחת של החוקרים, ייתכן שהאנרגיה האפלה – אותו כוח מסתורי שמאיץ את התפשטות היקום – אינו פועל באופן אחיד וקבוע ולכן בכל מדידה תתקבל תוצאה שונה במקצת.
כך או כך, צוות החוקרים הבינלאומי מתכוון להשתמש במידע מטלסקופ החלל האבל ובנתונים ממצפה הכוכבים גאיה של סוכנות החלל האירופית במטרה להגיע למדידות מדויקות עוד יותר של המשתנים הקפאידים, בתקווה לפתור יום אחד את חידת מוצאו וגורלו של היקום שלנו.
שדרוג לטלסקופ הקשיש – מבט מתחת לכיפת הטלסקופ "מיאל" באריזונה | צילום: P. Marenfeld & NOAO/AURA/NSF
אם במקרה אתם נמצאים השבוע באריזונה, לא כדאי שתבנו על ביקור בטלסקופ המפורסם "Nicholas U. Mayall", שכן הוא נסגר זמנית לרגל שיפוצים. הטלסקופ הקשיש בן ה-45, עומד לעבור שדרוג רציני, אשר יהפוך אותו ליחיד מסוגו בעולם, ויעמידו בחזית הקוסמולוגיה. השדרוג יכלול מערכת של 5000 רובוטים זעירים אשר יותקנו עליו, ויעקבו באופן רציף אחרי עצמים שמימיים בחלל העמוק. בעזרתם, יהיה ניתן לערוך מיפוי תלת-מימדי מפורט של היקום הנראה, ולחשב בדיוק חסר תקדים, תוך 5 שנים בלבד מרגע ההפעלה, את מהירותן של 30 מיליון גלקסיות וקווזארים, עד למרחק של כ- 11 מיליארד שנות אור.
אבל משימתה של מערכת הרובוטים המפוארת הזו היא אף יומרנית יותר ממיפוי היקום. המערכת, שמשקלה הכולל הוא כ- 9 טון, זכתה לשם "ספקטרוסקופ אנרגיה-אפלה" (Dark Energy Spectroscopic Instrument או בקיצור: DESI) כיוון שמתכנניה הכריזו כי בקרוב מאוד תהיה בידם התשובה לחידה המסתורית ביותר של הפיזיקה המודרנית.
5000 רובוטים דמויי עיפרון במשקל כולל של 9 טון | צילום: DESI Collaboration
הצד האפל של היקום
בשנת 1912, גילה האסטרונום האמריקאי וסטו סליפר, כי האור מהגלקסיות מגיע אלנו באורכי גל ארוכים יותר מהמצופה. למעשה, ככל שהגלקסיה רחוקה יותר, "ההסחה לאדום" (כתוצאה מאפקט דופלר) תהיה חזקה יותר. כיום אנחנו מבינים שרובן המוחלט של הגלקסיות מתרחקות מאתנו וזו מזו. במילים אחרות, היקום מתפשט. האסטרונומים שיערו תחילה כי מהירות הגלקסיות הולכת וקטנה כתוצאה מכוח הכבידה המנסה לבלום את ההתפשטות, אולם מה רבה הייתה הפתעתם, כאשר בשנת 1998 התגלה שהתפשטותו של היקום רק הולכת ומואצת. אף אחד מחוקי הפיזיקה הידועים לא הצליח להסביר את התגלית, ובלית ברירה נכנסה שחקנית חדשה ואפלה לזירת הפיזיקה המודרנית – "אנרגיה אפלה", כוח מסתורי שגורם להאצה הזאת. על-פי החישובים האנרגיה האפלה התאורטית הזו, מהווה לא פחות מאשר 68% מכלל האנרגיה ביקום.
מערכת ה DESI מורכבת מ 5000 סיבים אופטיים, כל אחד מהם מכוון לגלקסיה או קווזאר, כך שהמערכת עוקבת בו זמנית אחרי אורם הקלוש של 5000 גרמי שמיים בחלל העמוק. האור עובר בסיב במרחק של כ 50 מטר, כמעט מבלי לאבד אנרגיה בדרך, ומנותב היישר לגלאי של ספקטרוגרף משוכלל ורגיש, היושב בחדר נפרד מתחת לטלסקופ. הספקטרוגרף מצייר תמונה מדויקת להפליא של ספקטרום הקרינה הנפלטת מהעצמים, וכך ניתן לעקוב אחר שינוים זעירים במידת הסחתם לאדום, ולחשב את תאוצתם.
טכנולוגיה זו היא אינה החידוש העיקרי בסיפור הזה, כך מסביר אחד ממהנדסי הפרויקט, יוסף זילבר, ממעבדת לורנס ברקלי שבאוניברסיטת קליפורניה. למעשה מערכת גלאים דומה המבוססת על 1000 סיבים אופטיים, כבר מיושמת בטלסקופ החקר "BOSS" (Baryon Oscillation Spectroscopic Survey) שבמצפה אפאצ'י פוינט שבניו-מקסיקו. שם הסיבים עוברים דרך חרירים בלוח מתכת, בכדי לכוונם היישר לעבר המטרה. בכל פעם שרוצים לסרוק שטח שמיים שונה יש להחליף את הלוח, וכך כל סיב מתביית על מטרתו החדשה. את כל ההתעסקות הזו מחליפים 5000 הרובוטים הזעירים בגודל עיפרון במערכת DESI החדשה. כל אחד מהרובוטים מוצמד לאחד מהסיבים, ותפקידו לשלוט על כיוונו. מידי 20 דקות משנים הרובוטים את כיוונם של הסיבים כדי לדלות נתונים מגרמי שמים אחרים.
"ייחודו של הפרויקט הזה הוא בכמות הנתונים האדירה שתיאסף", מסביר מיכאל לוי, מנהל מעבדת ברקלי אשר מובילה את הפרוייקט. ואכן, המערכת תקלוט נתונים בהיקף עצום: פי 10 מאשר אחיה המיושן, BOSS, ותייצר מפה תלת ממדית של היקום הנראה, בהיקף הגדול והמפורט ביותר שנעשה אי פעם. המפה הזו תעזור למדענים לבחון את השפעת האנרגיה האפלה לאורך האבולוציה של היקום, ואת יחסי הכוחות בינה לבין השפעת הכבידה של הגלקסיות.
71 מוסדות מחקר מרחבי העולם עמלים על הפרויקט השאפתני הזה כבר משנת 2010. את המדידה הראשונה שלה צפויה המערכת לבצע באביב 2019, ואולי לקרב אותנו בעוד צעד קטן לפיצוח אחד מסודותיו הגדולים של היקום.
שישה מדענים ומומחים "נחתו" לפני מספר ימים במקום סודי ומבודד באיזור מצפה רמון כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-MARS, הדמיה שהתקיימה לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים אפשריים בעתיד הקרוב על כוכב הלכת מאדים. במהלך הניסוי חיו המשתתפים בתנאים הדומים למאדים, היו מנותקים מהעולם, הסתובבו בחליפות חלל וערכו חמישה ניסויים.
"סוכנויות חלל בעולם כבר עסוקות בהכנות למסע למאדים ובפתרון האתגרים הטכנולוגיים הרבים בדרך לשם", אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. "בין האתגרים שמנסים לפצח הם בניית חללית ומנוע שיכולים להתאים למסע הממושך, השפעת הקרינה הקוסמית על האדם, הובלת והקמת מבנה במקום, חיים בקבוצה קטנה ומבודדת, תקשורת עם כדור הארץ ועוד. לישראל יש כבר חלק בהכנות למסע למאדים בפיתוח טכנולוגיות להתגוננות מפני קרינה".
ששת ה"רמונאוטים" – שילוב של מצפה רמון ואסטרונאוטים – שהשתתפו במשימה מדווחים כי הניסויים הסתיימו בהצלחה: בניסוי הקרינה הקוסמית הצליחו הרמונאטים להוכיח שניתן למדוד בקלות בכל מקום קרינה קוסמית על פני מאדים- דבר קריטי להתיישבות שם, שכן הקרינה על מאדים גבוהה הרבה ביותר מאשר הקרינה לכדור הארץ, בגלל האטמוספרה הדלילה וחוסר השדה המגנטי.
בניסוי הגיאו-ביולוגי נדגמו פיסות קרקע שעברו אנליזה ראשונית במעבדה בתוך ההביטאט, ובהמשך יישלחו למעבדות מחקר במרכז מינרווה שבמכון ויצמן למדע. בניסוי הפסיכולוגי נאספו שאלוני מחקר שנשלחו לאוניברסיטאות באיטליה להמשך המחקר. ניסוי התקשורת הצליח ובזמן תקלת תקשורת בין חדר הבקרה להביטאט, הצליחו הרמונאוטים להתגבר על הבעיה ולהעביר מידע דרך חדר הבקרה באוסטריה.
הרמונאוטים שהו רוב היום ב"הביטאט" שנבנה במיוחד למשימה, ויצאו מספר פעמים החוצה בחליפות החלל לצורכי משימה מדעית ולטיפול בהביטאט. כמות השתייה, מרחקי ההליכה, לחץ הדם וקצב הלב נמדדו לאורך כל זמן המשימה בחוץ.
את המשימה ניטרו במהלך היום צוות בחדר הבקרה במכון דווידסון לחינוך מדעי שהעניק תמיכה בנושאי מדע, בטיחות ותקשורת, תיעד את המשימה והעביר מסרים למשפחות הרומונאוטים – הכל נעשה בעיכוב של עשר דקות.
ד"ר הילל רובינשטיין, מפקד המשימה סיכם את החוויה במאדים: "חווייה מיוחדת ומרגשת, צוות מדהים, גם מבוגרים יכולים להמשיך לחלום על כוכבים רחוקים!".
המשימה הייתה ניסוי כלים ראשון מוצלח ובעתיד הקרוב מתוכננות משימות התבודדות נוספות בהשתתפות תלמידי תיכון כחלק מתכנית "בית ספר לאסטרונאוטים" שבתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע במכון דודסון לחינוך מדעי, ובעתיד ייתכן שייבחרו נציגים מהציבור הרחב. פורום החלל האוסטרי, הגוף המוביל במשימות אנאלוגיות בעולם, מתכנן לערוך הדמייה בין-לאומית ארוכה במיוחד במקום בשנים הקרובות ולימים ייבנה במקום מרכז מבקרים שייפתח לציבור הרחב.
הרמונאוטים בשטח, מבצעים ניסויים | צילום: מנחה נופה
בלילה שבין ה-23 ל-24 במרס, בשעה 1:40 לאחר חצות, נוכל לצפות שוב במחזה המרהיב של התקבצות הירח עם אחד מכוכבי השבת הבהירים בשמיים – אַלְדֶּבָּרָן. הירח יחלוף צפונית לאלדברן במרחק זעום – כרבע מעלה בלבד, מרחק ברקיע השווה בערך למחצית לקוטרו של הירח עצמו.
מובן שהאמור הוא לגבי זווית הראייה שלנו, כאן, מכדור הארץ. בפועל, כוכב השבת הבהיר מרוחק מהירח ומאיתנו מרחק בלתי נתפס של כ-65 שנות אור.
-
בלילה שבין ה-23 ל-24 במרס, בשעה 1:40 לאחר חצות, נוכל לצפות שוב במחזה המרהיב של התקבצות הירח עם אחד מכוכבי השבת הבהירים בשמיים – אַלְדֶּבָּרָן. הירח יחלוף צפונית לאלדברן במרחק זעום – כרבע מעלה בלבד, מרחק ברקיע השווה בערך למחצית לקוטרו של הירח עצמו.
מובן שהאמור הוא לגבי זווית הראייה שלנו, כאן, מכדור הארץ. בפועל, כוכב השבת הבהיר מרוחק מהירח ומאיתנו מרחק בלתי נתפס של כ-65 שנות אור. ממרחק כזה אי אפשר לראות בעין שאלדברן הוא למעשה כוכב זוגי: צמד השמשות הסובבות זו את זו מורכב מענק כתום ודומיננטי, הגדול פי 44 מהשמש שלנו ומאיר בעוצמה חזקה פי 350 מעוצמתה, ומננס אדום, צנוע ועמום, שגודלו כשליש מהשמש שלנו. גם המרחק ביניהם בלתי נתפס: פי 607 מן המרחק שבינינו לשמש. עם זאת, מהמרחק שבו אנחנו צופים בשני הכוכבים האלה, הם נדמים לכוכב יחיד, אחד הבהירים ביותר בשמי הלילה.
אלדברן: עין השור
אלדברן מחבב את המפגשים האלה עם הירח שלנו, בשל סמיכותו למישור המילקה, שהוא מישור מסלולם של כוכבי הלכת במערכת השמש, וכן – גם של הירח שלנו. מדי תקופה מתרחשת סדרה של התקבצויות תכופות שכאלה, וכעת אנו בעיצומה של סדרה שעוד צפויות בה כמה התקבצויות קרובות השנה. כדאי לעקוב אחריהן, שכן סדרת ההתקבצויות הבאה תחל רק בשנת 2033. ממקומות מסוימים על פני כדור הארץ ניתן לצפות אף באירועי התכסות שבהם הירח מסתיר את אלדברן לגמרי. אם במקרה אתם נמצאים הערב בחלק הצפוני של יבשת אסיה, אירופה או אמריקה, יתמזל מזלכם ותוכלו לצפות בהתכסות שכזו. אם לא, אירוע התכסות נדיר ייראה מארצנו הקטנה רק בשנת 2034, זמן קצר לאחר תחילת סדרת ההתקבצויות הבאה.
אלדברן הוא הכוכב הראשי בקבוצת שור (אלפא בשור), ובזכות בהירותו הרבה ומקומו בקודקודו הדרום-מזרחי של משולש הכוכבים המציין את ראש השור, הוא זכה לציין את עינו. אפשר לומר שאין זו הפעם הראשונה שירח צד את עינו של השור גדוש היצרים. במיתולוגיה היוונית השור מסמל את זאוס, מלך האלים. זאוס, אשר הוקסם מהנסיכה אירופה – אשר על שמה נקרא ירחו המפורסם ביותר של צדק – וביקש לפתותה, הפך את עצמו לשור לבן ונעים הליכות, וכשאירופה טיפסה על גבו הוא ניצל את ההזדמנות, דהר עימה אל עבר הים, וחטף אותה לאי כרתים.
כך זה נראה לפני כשנה וחצי – התקבצות הירח ואלדברן מה-29/7/16 | צילום: Biochemistry2016
מי מאיתנו לא חולם להגיע לכוכב לכת לא מוכר, למסור ד"ש להורים ובעיקר להירשם בדפי ההיסטוריה כראשון שכף רגלו דרכה במקום? מחר, 15 בפברואר, "ינחתו" שישה מדענים ומומחים במקום סודי ומבודד באזור מצפה רמון, כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-MARS, הדמיה שמתקיימת לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים בעתיד הקרוב על כוכב הלכת מאדים. בהדמיה יהיו המשתתפים מנותקים מהעולם, יבצעו מחקרים, יקימו מבנה המתאים לתנאי מאדים ויסתובבו בחליפות חלל.
"סוכנויות חלל בעולם כבר עסוקות בהכנות למסע למאדים ובפתרון האתגרים הטכנולוגיים הרבים בדרך לשם", אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. "בין האתגרים שמנסים לפצח הם בניית חללית ומנוע שיכולים להתאים למסע הממושך, השפעת הקרינה הקוסמית על האדם, הובלת והקמת מבנה במקום, חיים בקבוצה קטנה ומבודדת, תקשורת עם כדור הארץ ועוד. לישראל יש כבר חלק בהכנות למסע למאדים בפיתוח טכנולוגיות להתגוננות מפני קרינה".
הדמיות מאדים נערכות במקומות ספורים בעולם. הדמיה גדולה מתקיימת ביוטה, לשם נשלח שנה שעברה הדוקטורנט רואי נאור כנציג ישראלי מטעם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. מצפה רמון נחשב לאחד המקומות הבודדים בעולם המדמים תנאים הקרובים יחסית לתנאים השוררים על פני מאדים. האזור דומה למאדים מבחינת מבנה הקרקע, גאולוגיה, צחיחות, מראה ובידוד. הסביבה מספקת שילוב אידאלי עבור הדמיות חלל, שקשה למצוא באזורים אחרים בעולם. במקביל להדמיה הישראלית, מתקיימת בימים אלו הדמיה בין-לאומית בעומאן. שתי ההדמיות, שגם יתקשרו ביניהן בניסוי תקשורת ובניסוי קרינה קוסמית וגם ישוו תוצאות, כחלק מפורום החלל האוסטרי שביקר כאן.
הרמונאוטים באים
לצורך הפרויקט תכננו ובנו סטודנטים מהטכניון, בהובלת אדריכלים אלון שיקר ומשה צגאי, "הביטאט" -מבנה עתידני על מאדים. ההביטאט, שמכונה D-MARS01 (מתוך ציפיה שהוא יהיה הראשון בסדרה) כבר הוצב אתמול במצפה רמון בו יגורו המשתתפים. לימים ייבנה לידו גם מרכז מבקרים והוא ייפתח לציבור הרחב.
חליפות החלל עוצבו ונתפרו במיוחד עבור הפרויקט על ידי מעצב האופנה אלון ליבנה והן מכילות מערכות תומכות חיים, קסדה, ככפות ונעליים מיוחדות, ובהן יסתובבו המשתתפים במהלך היציאה מהמבנה לביצוע המחקרים.
שישה "רמונאוטים" – שילוב של מצפה רמון ואסטרונאוטים – נבחרו למשימה, כל משתתף יהיה אחראי על היבט אחר במשימה: במסגרת הסבב הראשון של הפרויקט, שיימשך ארבעה ימים ויהווה פיילוט ניסויי ראשון שלאחריו יבוצעו משימות ארוכות, יבצעו הרמונאוטים חמישה ניסויים שונים.
קבלו את הרמונאוטים [צילומים: ניר לנגר]:
ד"ר הילל רובינשטיין (40)
פוסט דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון החוקר משימות למאדים ומפתח קונספט של לוויין תצפיתי במסלול נמוך מאוד. בנוסף, גם חובב טבע ובעלי חיים. ד"ר רובינשטיין הוא מפקד המשימה ומופקד על ניסוי התקשורת שבו ינסו לתקשר באמצעות תקשורת לוויינית בין מצפה רמון להדמייה בעומאן.
ד"ר רעות סורק-אברמוביץ (39)
בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, מייסדת אגודת מאדים הישראלית ומרצה לאסטרוביולוגיה באוניברסיטת החלל הבין לאומית. בנוסף - חובבת כנסי פנטזיה ומד״ב וריקודים אתניים . ד"ר סורק-אברמוביץ היא קצינת המדע של המשימה ותהיה אחראית על שלושה ניסויי סימולציה: מחקר חיפוש אחר חיים באמצעות איסוף דגימות קרקע, בדיקת היתכנות של הדפסת תלת מימד מאדמה מקומית וניסוי פסיכולוגי על השפעת תנאי בידוד ולחץ על התפקוד של אסטרונאוטים.
פרופ' גיא רון (42)
מומחה לפיסיקה גרעינית מהאוניברסיטה העברית, החוקר מאיצי חלקיקים במקומות שונים בעולם, ובנוסף- בזמנו החופשי מלמד אומנות לחימה ואקרובטיקה. פרופ' רון יהיה אחראי במשימה על המחקר על מדידת קרינה קוסמית שתיערך במקביל במצפה רמון ובהדמיה בעומאן.
ג׳קלין פיי (32)
מנהלת מרכז המוזיקה במצפה רמון ומדריכה טיולי אסטרונומיה, ובנוסף - נגנית צ׳לו. במשימה תהיה אחראית על תיעוד המשימה וכתיבת תפריט למאדים.
האדריכל אלון שיקאר (37)
בעל פרקטיקה עצמאית לאדריכלות ועיצוב ומרצה בטכניון, מתמחה בתכנון מבני חינוך ובנוסף - מוביל פעולות עיצוב ואומנות עירונית, וחובב ספורט מושבע. שיקאר יהיה אחראי על בניית ההביטאט ותיעוד המשימה.
נדב קושניר (37)
אנטנת תקשורת לוויינית בין
סטודנט לעבודה סוציאלית ומדריך טיולים, עוסק בהנחיית תהליכים חינוכיים וטיפולים בשטח עם יחידים וקבוצות, מרצה ללמידה התנסותית, ובנוסף - בעל קליניקה לטיפול בעזרת שטח. קושניר יהיה קצין הרפואה של המשימה.
בית ספר לאסטרונאוטים במאדים
במסגרת הפרויקט מתוכננים משימות התבודדות נוספות בהשתתפות תלמידי תיכון כחלק מתכנית "בית הספר לאסטרונאוטים" במכון דודסון לחינוך מדעי, ובעתיד ייתכן שייבחרו נציגים מהציבור הרחב.
הפרויקט מפעיל תוכניות חינוכיות בשיתוף מכון דוידסון לחינוך מדעי, סוכנות החלל הישראלית וקרן יק"א ועובד בשיתוף פעולה עם מרכז מדע ים מלח והערבה ומועצה מקומית מצפה רמון. כמו כן מפתח המרכז תכניות וניסויים מדעיים עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית, מרכז מינרווה במכון דווידסון והטכניון. להקמת המבנה תרמו החברות אורמת, דנפל ואלפא פרויקטים. חליפת חלל עוצבה על ידי המעצב אלון ליבנה. את התקשורת למשימה יספקו הלווין עמוס 7 של חברת חלל תקשורת וחברת גילת טלקום.
העתיד כבר כאן: חברות יכולות להזמין שירותי גרר ללוויין בחלל, בדומה לשירות הגרר לרכב. הלוויין הגורר, פרי פיתוח של חברת Effective Space, מבצע משימות שונות לתחזוקה הלוויין. הפיתוח זכה לתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.
הלוויין נצמד ללוויין שאזל לו הדלק ומשמש עבורו כמערכת הנעה חיצונית | הדמיה: באדיבות חברת אפקטיב ספייס
מבַצעים:
Effective Space Solutions
העתיד כבר כאן: חברות יכולות להזמין שירותי גרר ללוויין בחלל, בדומה לשירות הגרר לרכב. הלוויין הגורר, פרי פיתוח של חברת Effective Space, מבצע משימות שונות לתחזוקה הלוויין. הפיתוח זכה לתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.
לווייני הגרר של החברה, SPACE DRONE, מיועדים למגוון משימות שונות לתחזוקה ושימור של לוויינים בחלל. לוויין הגרירה יכול להיצמד ללוויין שנגמר לו הדלק ולאפשר לו המשך תנועה במסלול, דבר שהיה מונע למשל את אובדן הקשר עם עמוס 5, לוויין התקשורת הישראלי. אפשרות אחרת היא לתקן מסלול, להזיז לוויינים למיקום אחר ואף להוציאם ממסלול בתום פעילותם. על פי הערכות בענף השוק של תחזוקת לוויינים יכול לגלגל מיליארדי דולרים בשנים הקרובות.
התחום של לווייני גרירה זכה לתנופה משמעותית, עם הקמתו של גוף מרכז לתחום על ידי DARPA, הסוכנות האמריקאית לפרויקטים ביטחוניים. הגוף יאגד חברות יצרניות בתחום של שירותים ללוויינים במסלול, וייצור כללים אחידים לעוסקים בתחום. מבחינת החברות בשוק מדובר בצעד משמעותי, שכן הרגולציה תיצור ודאות בענף ותאפשר השקעות מצד גופים גדולים.
כיצד ה- SPACE DRONE מתחבר ללוויין תקשורת על מנת לסייע לו לשמור על מסלול או לתקנו | הדמיה: באדיבות חברת אפקטיב ספייס
שוק הלוויינים מתמקד בשנים האחרונות ביותר תוכנית לשימור לוויינים קיימים, מאשר שיגור חדשים. זאת על רקע קשיים פיננסיים של חברות הלוויינים, וקושי בגיוס סכומי כסף גדולים חדשים. אתגר נוסף הוא פיתוח מתקדם של רשתות לוויינים המבוססות על לווייני נמוכי מסלול בעלות נמוכה משמעותית מאשר הלוויינים הרגילים. הרשתות הללו שמקודמות על ידי חברות כמו גוגל ואחרות, מתכננות להציב מאות ואלפי לוויינים זולים בחלל, ולאפשר תקשורת על פני כל כדור הארץ בעלויות נמוכות משמעותית. ב-Effective Space רואים ברשתות הללו פוטנציאל כפול: גם בדרישה של תחזוקה ללוויינים הקיימים והגדולים יותר, כי החברות מעוניינות לחסוך החלפה יקרה שלהן, וגם באפשרויות התחזוקה שידרשו הלוויינים הרבים החדשים בחלל.
הלוויינים הקטנים יוכלו בעתיד גם לסלק ״פסולת חלל״, כדוגמת שברי לוויינים וחלקי משגרים, ולשמש לטובת משימות כריית מחצבים מאסטרואידים ואף ייצור בחלל.
קראו עוד:
הסכם רכש ראשון שנחתם בינואר 2018 עם חברת לווייני תקשורת יאפשר לזרז את תהליך הפיתוח לקראת הספקת שירות שלא סופק עד היום על ידי אף חברה אחרת.
סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הכריזה באחרונה על שיתוף פעולה חדש עם סוכנות החלל הצרפתית במסגרתו יפותחו, ייבנו וישוגרו לחלל שלושה לוויינים זעירים לחקר שינויי האקלים. מערך הלוויינים יחקור לראשונה את מהירות הגידול של העננים מהחלל, ויסייע לפתרון החידה של תפקיד העננים בשינויי אקלים ומכאן למציאת פתרונות לבעיות שנובעות מכך. בסיום הפיתוח והבנייה, ישוגרו שלושת הלוויינים כלהק אחד וינועו בטיסת מבנה.
"המדענים מישראל ייקחו חלק במציאת פתרונות לשאלות שמטרידות את האנושות כולה בהקשר לשינויי אקלים והתחממות גלובלית" אמר היום מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. "מדובר במשימת מחקר רביעית משותפת עם צרפת בשנה האחרונה במסגרת שיתוף הפעולה ההדוק בחקר החלל ובפיתוח טכנולוגיות חלל משותפות".
מערך הלוויינים שיפותח ישמש למדידת הגורמים עיקריים המשפיעים על האנרגיה של מערכת האקלים ושינויי האקלים אשר עד כה לא ניתן היה למדוד אותם בדיוק הנדרש. במסגרת משימת המחקר של הלוויינים, ייחקר המנגנון שבו נוצרים עננים, גדלים ומשפיעים על הטמפרטורה של כדור הארץ, וכן בהתהוות של סופות רעמים.
הלווינים יבצעו שלושה סוגי מדידות בו זמניות: הראשונה, צילום משלוש זוויות שונות שיוצרות מיפוי תלת מימדי של העננים ומאפשרת מעקב אחר ההתפתחות שלהם עם הזמן. הנתונים יאפשרו לחשב את עוצמת הרוחות האנכיות הבונות את העננים – גורם שלא היה מדיד עד כה מלוויינים. השנייה, מדידה ספקטרלית של הרכב המולקולות מסוגים שונים שמסביב לענן, לרבות אדי מים ותחמוצות חנקן. המדידות הבו-זמניות תאפשרנה למצוא את הגורם החשוב ביותר בהשפעת העננים על מערכת האקלים. השלישית, מדידת הברקים הנוצרים בתוך עננים והשלכותיהם על ריכוז גזי החממה כגון אוזון.
לדברי המדענים, המדידות יתרמו לבניית תמונה שלמה יותר של מערכת האקלים ככלל ועננים בפרט, שהיום הידע לגביהם עדיין לוקה בחסר ושהכרחית להבנת שינויי אקלים.
מהצד הישראלי, לוקחים חלק מדענים משלוש אוניברסיטאות: מהאוניברסיטה העברית: פרופ׳ דני רוזנפלד ממכון מדעי כדור הארץ שהוא גם המתאם המדעי, ופרופ׳ ניר שביב יו״ר מכון רקח לפיסיקה. מהטכניון: פרופ׳ גיורא שביב, ד״ר סמדר ברסלר וד״ר ארז ריבק, מהפקולטה לפיסיקה, חוקרי מכון "אשר" לחקר החלל ופרופ׳ יואב שכנר, מהפקולטה להנדסת החשמל על שם ויטרבי, מאוניברסיטת תל-אביב: פרופ׳ קולין פרייס ומהמרכז הבין תחומי הרצליה פרופ׳ יואב יאיר.
מהצד הצרפתי המדענים המובילים הם Céline Cornet מאוניברסיטת ליל, Cathy Clerbaux , ו- Eric Defer מ- CNRS.
הערב בשמונה הירח חולף ליד אחד הכוכבים הבהירים בשמיים, אלדברן, ומזמן לכם תרגיל מחשבתי מתעתע. הביטו בהם, כל כך קרובים בשמיים: הירח מרוחק מכדור הארץ מרחק אדיר, של 384,403 ק"מ בממוצע. לא נשמע הרבה, נכון? ובכן, את כל הפלנטות במערכת השמש היה אפשר לדחוף בשורה בין כדור הארץ לירח, ועדיין היו נשארים לכם בערך 4,400 ק"מ ספר.
-
הערב בשמונה הירח חולף ליד אחד הכוכבים הבהירים בשמיים, אלדברן, ומזמן לכם תרגיל מחשבתי מתעתע. הביטו בהם, כל כך קרובים בשמיים: הירח מרוחק מכדור הארץ מרחק אדיר, של 384,403 ק"מ בממוצע. לא נשמע הרבה, נכון? ובכן, את כל הפלנטות במערכת השמש היה אפשר לדחוף בשורה בין כדור הארץ לירח, ועדיין היו נשארים לכם בערך 4,400 ק"מ ספר.
עכשיו דלגו במבטכם אל אלדברן מצפון לירח, מרחק זוויתי של חצי מעלת קשת בלבד (מרחק השווה לקוטרו של הירח, לצורך השוואה). מובן שהכוכב עצמו מרוחק מאיתנו הרבה יותר. הוא כה רחוק עד שאורו שמגיע לעיניכם ברגעים אלה ממש, בקע ממנו לפני 65 שנה, אי שם בתחילת שנות החמישים. בהתחשב בעובדה שהאור נע במהירות של כ- 300 אלף ק"מ בשניה, המרחק הוא בלתי נתפס (לצורך השוואה, לאור הירח לוקח בערך שניה וחצי להגיע עינינו).
כמה פעמים הרמנו מבט לאזור מסוים בשמים, מבלי לחשוב על כך ששתי פיסות אור באיזור הזה הן למעשה תקופות שונות לחלוטין. התקבצות הירח עם אלדברן היא הזדמנות נהדרת להיווכח בזה. הרי זה כמו להתבונן באזור כיכר דיזנגוף, לראות קצת מהגשר המוגבה עם המזרקה שעליו, להסיט קצת את המבט ולראות את הכיכר בגובה הקרקע עם נוף המבנים כפי שהיה לפני 65 שנה.
זוהי מכונת הזמן שמזמנים לנו שמי הלילה, והלילה במיוחד.