בדרך למאדים: סטמראד, חליפת הגנה מקרינה שפותחה בישראל, תשוגר במסגרת הסכם בין סוכנויות החלל הישראלית והגרמנית

הסוכנויות חתמו היום על הסכם שנועד לבחון פיתוח ייחודי של חברת סטמראד, שנועד להגן על אסטרונאוטים במאדים
שתף: 
  • החליפה להגנה מקרינה, לצד החללית אוריון של נאס"א | צילום: אורן מילשטיין
נגיעה ישראלית במסע למאדים: סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע חתמה היום, 31 בינואר, על הסכם עם המרכז הגרמני לחקר החלל לשיגור של פיתוח ישראלי חדשני לחלל. ההסכם נחתם  במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי, ומטרתו לשגר בטיסת הניסוי הבאה של החללית "אוריון", המתוכננת להגיע למאדים, חליפה חדשנית להגנה מפני קרינה שפיתחה חברה ישראלית. 
 
על ההסכם חתום מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר ומנכ"לית סוכנות החלל הגרמנית ד"ר פסקל ארנפרוינד במעמד מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן. שר המדע אופיר אקוניס אמר כי "הטכנולוגיות הישראליות בתחום החלל ידועות בחדשנות שלהן ובחשיבה מחוץ לקופסה. אנחנו גאים לפרוץ דרך ולהשתלב באחד הניסויים המרתקים ביותר של בני האדם בשנים הקרובות". 
 
תחילת הסיפור בלילה לבן שעבר על ד"ר אורן מילשטיין לאחר אסון הכור הגרעיני בפוקושימה. הידע שצבר במהלך הדוקטורט שלו באימונולוגיה במכון ויצמן למדע לא נתן לו מנוח והביא אותו לחשוב על פתרון שיכול להציל אנשים שנחשפו לקרינה קיצונית. חודשים ספורים לאחר האסון, הקים ד"ר מילשטיין את חברת הסטארט-אפ סטמראד (StemRad)  שפיתחה חגורה מיוחדת שמגינה על אגן הירכיים המכיל חצי ממח העצם באדם. החגורה נמצאת כיום בשימוש נרחב בקרב "מגיבים ראשונים" בארץ ובעולם.  
 
"קרינה מייננת בעוצמה גבוהה משמידה מח עצם, המהווה מפעל יצור הדם של הגוף, וגורמת לאנמיה קשה, זיהומים וסרטן" אומר ד"ר מילשטיין. "מחקרים הראו כי מספיק להגן על 5% ממח העצם כדי להביא לחידוש התאים ולהתאוששות". 
 
על אותו עקרון של החגורה, מפתחת כיום החברה, יחד עם חברת לוקהיד מרטין, חליפה מתקדמת יותר שתגן מפני קרינת קוסמית בחלל. החליפה צפויה להיות משוגרת בטיסת הניסוי הראשונה של החללית "אוריון" שבונים כיום בנאס"א ושתשוגר ב-2018 לירח. הטיסה, Exploration Mission 1, נחשבת הכנה קריטית לקראת הטיסות הבאות של אוריון שיהיו מאוישות וייקחו אסטרונאוטים למאדים, שלא לדבר על תכנונים להקים מושבות קבע על הכוכב האדום.
 
 המסע למאדים נחשב ארוך במיוחד ובמהלכו עתידים האסטרונאוטים העתידיים להיחשף לקרינה רבה, במיוחד בעת התפרצויות שמש. ב"אוריון" קיים שטח קטן שבו יוכלו האסטרונאוטים להסתתר בעת ההתפרצות, אך מדובר בפתרון לא פרקטי שכן ההתפרצות יכולה להימשך גם שבוע. כך, כשיקבלו האסטרונאוטים בחללית או במאדים התרעה על התפרצות שמש, הם יוכלו ללבוש את החליפה ולהמשיך בתפקוד הרגיל. 
 
 

לקראת המסע המאויש

 
החליפה שפיתחו  בסטמראד מבוססת על עקרון ההגנה הסלקטיבית של מח עצם ושל הריאות, החזה, הקיבה, המעי הגס והשחלות, הרגישים במיוחד להיווצרות סרטן עקב חשיפה לקרינה. החליפה עשויה מחומרים עתירי מימן ולובשים אותה בדומה לווסט על פלג הגוף העליון. היות שנשים רגישות במיוחד לקרינה, הותאמה החליפה בשלב הראשון לנשים. מאחר שבמסע כה ארוך לחלל כל גרם הוא משמעותי, מצאו בחברה פתרון למחזר את חומרי האריזה שבחללית, כגון הפלסטיקים שבהם אורזים את המזון, לטובת החליפה. על ידי התכת האריזות, נוצרים דיסקים של פלסטיק דחוס אותם ניתן להדביק על גוף החליפה. הפלסטיק מכיל מימן שלו תכונות אידיאליות לעצירת חלקיקים יונים. 
 
במסגרת טיסת הניסוי ב-2018 ייבדקו לראשונה השפעות הקרינה בחלל העמוק ומידת היספגותה בגוף האדם.  סוכנות החלל הגרמנית (DLR), תחת המרכז הגרמני לחקר החלל, תיעזר ב- "מטרושקה", גופת דמי המכילה אלפי גלאי קרינה, שתשוגר במסגרת הטיסה לבושה בחליפה שפיתחה החברה הישראלית, לצד "מטרושקה" ללא חליפה. כחודש לאחר מכן, כשהחללית תחזור לכדור הארץ, יוכל הצוות לבחון את רמת הקרינה שנספגה בה ואת יעילותה ולבצע התאמות בחליפה כנדרש. השאיפה היא כי החליפה תיכלל כסטנדרט במסע המאויש Exploration Mission 2  המתוכנן לשנת 2021 ובמסע העתידי למאדים.
 
קבוצת המחקר, שבה לצד ד"ר מילשטיין מאיישים תפקידי מפתח גם ד"ר גדעון ווטרמן ותמר ניקס, ביקרה כבר במתקני בניית החללית בנאס"א והציגה את החליפה. בין היועצים של החברה גם יצחק מאיו, שהיה מחליפו המיועד של אילן רמון והתאמן בזמנו להיות אסטרונאוט במתקני נאס"א. במסגרת היועצים המלווים של החברה ניתן למצוא גם שלושה חתני פרס נובל – פרופ' מיכאל לויט, פרופ' אהרן צ'חנובר ופרופ' רוג'ר קורנברג. 
 
 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}