אם הערב, ב-26 במאי, הירח ייראה לכם מואר יותר, אתם לא מדמיינים.
-
אם הערב, ב-26 במאי, הירח ייראה לכם מואר יותר, אתם לא מדמיינים.
כמו מסלוליהם הטבעיים של גרמי השמיים, גם מסלולו של הירח סביב כדור הארץ איננו מעגל מושלם, אלא צורתו אליפסה, ועל כן מרחקו של הירח מאיתנו אינו קבוע. שכננו הנאמן מתקרב אלינו עד כ-356 אלף ק"מ, ואז הולך ומתרחק עד כ-406 אלף ק"מ בנקודה המקסימלית. הפער בין נקודות הקיצון האלו הוא בערך 13 אחוז ממרחקנו לירח, כלומר הוא פער ניכר, וניתן להבחין בו. על אחת כמה וכמה בהירותו של הירח: זו גדֵלה כפונקציה של המרחק בריבוע, כלומר בעשרות אחוזים, ומהמאור הבוהק הזורח לו בשיא קרבתו קשה מאוד להתעלם.
מחזור הירח אינו מסונכרן עם מסלול ההקפה שלו סביב כדור הארץ, ולכן הירח יכול להיראות במילואו בכל נקודה במסלול. צירוף מקרים שבו הירח במילוא ובו בזמן חולף בקרבה מקסימלית לכדור הארץ מתרחש רק פעמים אחדות בשנה – ואז מקשט את שמי הלילה עיגול מושלם, גדול ובהיר במיוחד, בעל נוכחות מרשימה. תופעה זו זכתה לכינוי הדרמטי מעולם גיבורי העל – "סופרמון".
אז הירח אמנם יזרח אצלנו כ-12 שעות לאחר מעברו בנקודה הקרובה ביותר אלינו, 357.3 אלף ק"מ, אך הוא עדיין יהיה יחסית קרוב גם בעת זריחתו.
כיצד צופים בסופרמון
למרות שכאמור בעת שיא קרבתו הירח המלא לא ייראה מעל ישראל, הוא עדיין יהיה בהיר יותר בהשוואה ללילות אחרים. כדאי באופן כללי לצפות בירח כשהוא בדיוק בזריחתו או בשקיעתו. בשעה שהוא מרחף אי שם באופק, לצידם של עצמים מוכרים כמו גגות בניינים וצמרות עצים. כיוון שאלו מספקים פרספקטיבה, הם מחדדים את גודלו האמיתי והמרשים של הירח, שקוטרו גדול בכ-9 אחוזים מן הממוצע. כאשר הירח יזרח לכיוון הזנית, ממש מעל ראשכם, גודלו אמנם יראה מרשים פחות, אולם מבהירותו עדיין יהיה קשה להתעלם.
לכבוד יום כדור הארץ, קהילת מחנכי החלל הוריזון של סוכנות החלל הישראלית, בשיתוף אגף איכות הסביבה והפלנתניה בנתניה, מזמינים את הציבור הרחב להשתתף בפעילויות לכל המשפחה.
מה בתוכנית:
בשעה 19:00 נערוך מופע כוכבים בפלנטריום "אל עולמות מעבר" ותצפית טלסקופים. תצפית הטלסקופים תתקיים בהתאם לתנאי מזג האוויר.
בשעה 20:00 - תתקיים הרצאה (מגיל 18+) על ידי חגית גפן, מנכ"לית הרשות הירוקה בנושא: "למה כולם מדברים על משבר האקלים".
לכבוד יום כדור הארץ, קהילת מחנכי החלל הוריזון של סוכנות החלל הישראלית, באירוח מרכז החלל ע"ש אילן רמון בכפר ירכא, מזמינה את הציבור הרחב להשתתף בתצפית כוכבים והסבר על כיפת השמיים והרצאה על זיהום אור והשלכותיו.
פרטים נוספים:
מתי: יום חמישי, 22.4.21, 19:00
איפה: המרכז הדרוזי לחלל ע"ש אילון רמון, ירכא
למי: לכל המשפחה
הרשמה: הכניסה חופשית, ללא תשלום וללא צורך בהרשמה מראש.
מרצה: ליאת דוזורץ אביטן, רכזת מדע בקהילת הורייזון
נגישות לבעלי מוגבלויות: נגישות מלאה לבעלי מוגבלויות.
לכבוד יום כדור הארץ, קהילת מחנכי החלל הוריזון של סוכנות החלל הישראלית, באירוח עיירית פתח תקווה, מזמינה את הציבור הרחב להשתתף בתצפית כוכבים, פעילויות לכל המשפחה הכוללות פלנטריום מתנפח, עמדת תצפית כוכבים, ופעילויות יצירה לילדים. ב-18:30 פעילות לכל המשפחה וב-20:45 פעילות לזוגות ומבוגרים – דייט לאור ירח.
לכבוד יום כדור הארץ, קהילת מחנכי החלל הוריזון של סוכנות החלל הישראלית, באירוח רשת המתנ"סים קריית שמונה ועיריית קריית שמונה, מזמינה את הציבור הרחב להשתתף בתצפית כוכבים, פעילות פלנטריום ומגוון פעילויות לכל המשפחה.
פרטים נוספים:
מתי: יום חמישי, 22.4.21, 19:00 – 21:30
איפה: מנהלת רובע ג, קריית שמונה
למי: לכל המשפחה
הרשמה: הכניסה חופשית, ללא תשלום וללא צורך בהרשמה מראש.
מרצה: ליאת דוזורץ אביטן, רכזת מדע בקהילת הורייזון
נגישות לבעלי מוגבלויות: הפעילות והפלנטריום נגישים לכסאות גלגלים. התצפית תתקיים בשטח ואינה נגישה.
החזון של הליוס לעתיד האנושות: בסיס על הירח, עם מאגר חמצן מקומי. קרדיט: Helios
הכירו את החברה הישראלית שרוצה להפיק חמצן מהירח: חברת הליוס (Helios) מצור יגאל, שנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ומתכננת לשגר ניסוי ראשון לתחנת החלל הבינלאומית כבר בשנה הבאה. הליוס מפתחת טכנולוגיה שתאפשר להפיק חמצן ישירות מאדמת הירח. אם היא תצליח, החברה הקטנה מישראל תפרוץ את הדרך להתיישבות אנושית בירח ובמאדים.
"צריך להבין שהקמת תשתיות על הירח זה לא חזון עתידני לעוד 20 שנה", מסביר מנכ"ל הליוס יונתן גייפמן. "בחמש השנים הבאות הולכים לשגר למעלה מ-50 משימות לירח, חלק לא מבוטל בהן במסגרת פרויקט ארטמיס. ובעוד שלוש שנים כבר יסתובבו שני המודולים הראשונים של תחנת החלל הירחית, הלונר גייטוויי, שספייס אקס עתידה לשגר. נאס"א שמה לעצמה למטרה לחזור לירח על מנת להישאר, כלומר לייצר נוכחות קבע על הירח. אלא שכל התוכניות היפות האלה לא יהיו בנות קיימא מבחינה כלכלית לפני שנתגבר על האתגר העיקרי העומד בפני שיגורים לחלל: השינוע של אלפי טונות חמצן מכדור הארץ לירח מדי שנה לצורכי הנעה רקטית. כאשר העלות לשינוע קילוגרם אחד של חמצן מכדור הארץ לירח היא מעל 100,000 דולר, הקמת תשתית רצינית על הירח פשוט תהיה יקרה מדי בשיטה הנוכחית".
ככלל, כדי לשגר מטען לחלל צריך דלק. אלא שמשקל הדלק מוסיף למשקל המטען, מה שמחייב עוד דלק. הדלק הנוסף פירושו משקל נוסף, מה שמצריך עוד דלק – וכך הלאה במעגל קסמים אכזרי שנקרא בפי מהנדסים "עריצות משוואת הטילים". המשמעות היא שמשימות חלל מורכבות מ-95% דלק ורק 5% מטען (אסטרונאוטים, לוויינים, ניסויים מדעיים וכו'). החמצן הוא שחקן מרכזי בבעיה, שכן כדי לשרוף את כל הדלק הזה המשגר צריך לשאת עמו גם את החמצן, שכידוע אין בחלל, וגם לחמצן הזה יש משקל. המון משקל.
"דוגמה טובה היא הסטארשיפ שמפתחת ספייס אקס", מסביר גייפמן. "החללית צפויה לשקול 1,200 טונות – כאשר 850 טונות מסך כל המשקל יהיה חמצן. פשוט חמצן. ואם אחר כך נרצה לשלוח את הסטארשיפ למאדים, נצטרך לתדלק אותה מחדש בעודה במסלול לווייני נמוך מסביב לכדור הארץ – כלומר נצטרך לשגר חללית אספקה מבעוד מועד, שהיא עצמה תהיה עוד סטארשיפ עם עוד חמצן".
הטכנולוגיה המהפכנית שמפתחת הליוס היא הפקת החמצן הנדרש מחול הירח ללא צורך בחומרי גלם מתכלים מכדור הארץ, ובכך לחסוך את העלויות ולאפשר שינוע של מטען גדול יותר על חשבון החמצן. הפקת חמצן על הירח תתמוך לא רק בנוכחות אנושית קבועה על הירח, כמו בתוכניות ארטמיס והלונר גייטוויי, אלא גם במשימות לחלל העמוק – כמו במשימות מאוישות למאדים. מאחר שכוח הכבידה של כדור הארץ חזק בהרבה מזה של הירח, צריך פי 25 יותר אנרגיה כדי לשנע חמצן מכדור הארץ לחלל הקרוב מאשר לעשות זאת מהירח. למעשה, יהיה זול יותר לתדלק סטארשיפ בחמצן מהירח מאשר בחמצן מכדור הארץ, אפילו אם החללית מקיפה את כדור הארץ.
אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה אומר כי "אנחנו צופים שמגמת החזרה לירח סביב תוכנית ארטימיס של נאס"א תייצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות בתעשיית החלל בכלל ותעשיית החלל הישראלית בפרט. חברת הליוס, שהחלה את דרכה בסדנת היזמות של סוכנות החלל במסגרת שבוע החלל הישראלי, הנה דוגמה מצוינת לסטארט-אפ ישראלי פורץ דרך שיוביל ויהיה גורם מרכזי במגמה המתפתחת הזו בעולם".
"למרבה המזל", מספר גייפמן, "חמצן הוא ממש לא מצרך נדיר במערכת השמש. כל גוף סלעי במערכת השמש עשיר בחמצן – כדור הארץ, מאדים וגם הירח שלנו. החמצן נמצא בחול, או ברגולית, של הירח. כמו בכדור הארץ, חול אינו אלא בליל של יסודות כמו ברזל, סיליקון ואלומיניום הקשורים כימית עם חמצן, אשר מהווה כמחצית מהמשקל של החול. הודות לדוגמיות הקרקע שהובאו לכדור הארץ במשימות אפולו, יש לנו מושג לא רע לגבי ההרכב הכימי של אדמת הירח – ומצאו כי בין 42% ל-45% מאדמת הירח היא חמצן, תלוי באתר הנחיתה. האתגר הוא להפריד כימית את החמצן הזה מהברזל, מהסיליקון ומשאר היסודות".
תהליך הפרדת החמצן מהחול בו החברה עושה שימוש הוא אלקטרוליזה, כלומר פירוק תחמוצות בעזרת זרם חשמלי. ראשית מחממים את הרגולית ל-1,600 מעלות צלזיוס – וכך מתיכים אותו. בשלב השני מעבירים זרם חשמלי בלבה, וכך משחררים את החמצן שיבעבע מההתך. כמובן, גם חומרי הלוואי שמופקים בדרך זו יכולים לשמש את ההתיישבות האנושית בירח, כמו הברזל, הסיליקון והאלומיניום.
"הנוסחאות הכימיות פשוטות מאוד", מסביר גייפמן. "זהו ניסוי שעושים בשיעור מדע בכיתה ט', כשמפרידים מים לחמצן ולמימן. הבעיה היא העבודה בטמפרטורות גבוהות, ועם חול ירח מותך שמתנהג כמו חומצה. האתגר שלנו הוא לייצר את התא האלקטרוכימי שישרוד את התהליך הזה. בנאס"א התחילו לדבר על הפקת חמצן מחול הירח עוד בשנות ה-80', וב-MIT הצליחו להפיק חמצן מחול כבר לפני 20 שנה, אלא שזה לא היה בקנה מידה משמעותי – והפרויקט נזנח. לב הפיתוח שלנו הוא אלקטרודות חדשניות, שכבר רשמנו עליהן פטנט. כיוון שאי אפשר להחליף את האלקטרודות שהתבלו כמו שעושים במפעלים בכדור הארץ, האלקטרודות שאנו מפתחים יוכלו להחזיק מעמד בטמפרטורות של 1,600 מעלות לאורך שנים".
התכה של חול ירח מדומה בואקום על ידי אינדוקציה. קרדיט: באדיבות הליוס
ניסויים ראשונים על הירח בשנים הקרובות
מאחורי הליוס עומדים כמה שמות רציניים בתעשיית החלל, כמו ויליאם לארסון, לשעבר מנהל פרויקט ניצול המשאבים המקומיים (ISRU) בנאס"א, פרופסור ברטיל אנדסון, לשעבר המדען הראשי של הקרן האירופית למדע, ויואב לנדסמן, סגן מנהל משימת החללית הישראלית בראשית. לאחר שהוכיחו את ההיתכנות של הטכנולוגיה כאן בצור יגאל, בהליוס מתכוונים לערוך ניסוי ראשון בתחנת החלל הבינלאומית כבר בשנה הבאה, במטרה לבדוק את השפעות המיקרו-כבידה על התהליך האלקטרוכימי של הפרדת החמצן, ובשנים הקרובות – גם מספר ניסויים ראשונים על הירח עצמו.
"כדי לייצר לאנושות עתיד בין הכוכבים", מסכם גייפמן, "נצטרך ללמוד איך לחיות מהאדמה, תרתי משמע, וזה מתחיל מחמצן. אחד הפרופסורים שאנחנו עובדים איתם אוהב להגיד בכנסים שבשנים הקרובות זה מה שהאנושות תעשה בעיקר בחקר החלל: לשנע חמצן ממקום למקום במערכת השמש. אם כן, כדאי שנתחיל מהירח, שעתיד להיות קרש הקפיצה שלנו לעולמות רחוקים יותר".
הדמיית אמן של הסטארשיפ חונה על אדמת הירח. קרדיט: ספייס אקס
במסיבת עיתונאים חפוזה שנערכה ביום שישי הודיעה סוכנות החלל האמריקאית כי היא בחרה בחברת ספייס אקס לפיתוח מערכת הנחיתה האנושית (Human Landing System) שתנחית את האמריקאי הבא ואת האמריקאית הראשונה על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס.
לפי התוכנית החדשה של נאס"א, המשגר הכבד במיוחד מתוצרתה, מערכת שיגור לחלל (SLS- Space Launch System), ישגר ארבעה אסטרונאוטים על סיפון חללית נאס"א מסוג אוריון מכדור הארץ למסלול סביב הירח. שם, שני אסטרונאוטים יעברו לרכב הנחיתה הירחי מתוצרת ספייס אקס וינחתו על פני הלבנה. אחרי שהייה של כשבוע על הירח, אנשי הצוות ישוגרו מפני הירח ברכב הנחיתה של ספייס אקס, יחברו לחבריהם על סיפון באוריון וישובו לכדור הארץ.
13% מעלות הנחתת האסטרונאוטים על הירח בתוכנית אפולו
במאי אשתקד הודיעה נאס"א כי שלוש חברות יתמודדו על המכרז לפיתוח ולייצור המערכת שתנחית את האדם הראשון על הירח מאז 1972: ספייס אקס של אילון מאסק, בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס, שחברה לענקיות החלל המסורתיות לוקהיד מרטין, דרייפר ונורת'רופ גראמן (החברה שבנתה את רכב הנחיתה הירחי במשימות אפולו) ותאגיד הביטחון דינטיקס – שנרשמה למכרז עם למעלה מ-25 קבלני-משנה קטנים כמו תאגיד סיירה נבדה.
ג'ף בזוס חושף את רכב הנחיתה הירחי בלו מון ב-2019, שהוגש למכרז של נאס
מסיבת העיתונאים הדחופה של נאס"א בסוף השבוע הפתיעה רבים בתעשיית החלל, שכן ההנחה הייתה שסוכנות החלל תשתמש גם הפעם בשירותיהם של שני קבלנים לפחות, גם כדי לעודד תחרות בתעשייה וגם כדי לעמוד בלוחות הזמנים במקרה של עיכוב אצל אחת החברות. כאמור, נאס"א בחרה לחרוג ממנהגה ולהעניק לחברת ספייס אקס את מלוא החוזה לפיתוח המערכת, על סך 2.89 מיליארד דולר. הבחירה מעידה על האמון הרב שרוחשת הסוכנות לספייס אקס – לעומת הדשדוש של בלו אוריג'ין, שבימים אלה עומדת על סף טיסת בכורה תת-מסלולית "בלבד".
אבל בסופו של דבר נראה כי השיקול העיקרי של נאס"א היה תקציבי: הסוכנות בנתה על תקציב הולך וגדל לפיתוח מערכת הנחיתה על הירח. אלא שבינואר אישר הקונגרס רק 25% מהתקציב שביקשה נאס"א לפיתוח המערכת – והצעת התקציב של ממשל ביידן ל-2022 לא נראית אופטימית בהרבה. נראה כי הצעת התקציב, שהוגשה בשבוע שעבר, היא שדחפה את נאס"א למהר ולהכריז על ספייס אקס כעל הזוכה היחידה.
ההנחה בתעשיית החלל היא שההגשה של ספייס אקס למכרז הייתה נמוכה בהרבה מזו של מתחרותיה – עד כדי 50%. אם ספייס אקס תעמוד בתנאי החוזה שלה, מערכת הנחיתה בפרויקט ארטמיס תעלה למשלם המיסים האמריקאי רק 13% ממה שעלתה לו המערכת בפרויקט אפולו.
אבל גם מעבר לתחרות האישית עם בזוס, מדובר בפריצת דרך גורלית מבחינת מאסק. החברה שייסד רק ב-2002 מחזיקה היום במערכת השיגור המאוישת היחידה בארה"ב: משפחת משגרי הפאלקון וחלליות הדרגון, שכבר משמשות את נאס"א כדי לשלוח ולהחזיר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית. למעשה, לספייס אקס יש היום יכולות שיגור מאוישות שאין לנאס"א עצמה, בזמן שזו האחרונה עדיין מתעכבת בפיתוח המשגר הכבד בהיסטוריה, ה-SLS, והחללית המאוישת אוריון שתורכב עליו.
אבל זאת רק ההתחלה. בימים אלה מפתחת ספייס אקס את החללית הכבדה סטארשיפ, שתהיה מערכת החלל הרב-שימושית הראשונה בהיסטוריה. עם הסטארשיפ מאסק מקווה להגשים את חלומו ליישב את מאדים, וההחלטה של נאס"א אתמול היא הבעת אמון – ותרומה כספית אדירה – לחזון הזה.
18 האסטרונאוטים שנבחרו לתוכנית ארטמיס. אסטרונאוטית אחת ואסטרונאוט אחד מכאן יהיו הראשונים לנחות על הירח מאז 1972 – אולי כבר ב-2024. קרדיט: נאס
מערכת הנחיתה האנושית שתפתח ספייס אקס לנאס"א במסגרת תוכנית ארטמיס תהיה מבוססת על הטכנולוגיה של סטארשיפ, כמו מנועי הרפטור למשל, ולמעשה תהיה סטארשיפ-מותאמת-ירח. אם החללית תנחית בהצלחה אסטרונאוטים של נאס"א על הירח, לא תהיה כל מניעה לשלוח אותה בהמשך למאדים – בין אם בשירות נאס"א ובין אם באופן פרטי.
יתרה מכך, הסטארשיפ יכולה לשגר אסטרונאוטים לירח בכוחות עצמה, מבלי להזדקק כלל ל-SLS או לאוריון – ובשבריר מהמחיר של המערכת הכבדה והמיושנת. אם יימשכו העיכובים בפיתוח הממשלתי של מערכות השיגור שלה, האם ייתכן כי נאס"א תשלח בסופו של דבר אסטרונאוטים לירח בחללית אחת שתמריא מכדור הארץ ותנחת על הירח בחתיכה אחת, מבלי להזדקק לריקוד העדין של עגינה במסלול? האסטרונאוטים בתוכנית ארטמיס ודאי ישמחו, שכן האוריון של נאס"א תהיה קפסולה ברוחב חמישה מטרים לארבעה אנשי צוות – לעומת חלל פנימי בגודל מגרש כדורסל בסטארשיפ. עבור האסטרונאוטים, המעבר מהאוריון לסטארשיפ במסלול סביב הירח ירגיש כמו מעבר מדוגית ליאכטה.
"מקטן ועד גדול – כולנו מחוברים", כרזת נאס"א ליום כדור הארץ 2021. השמש ככוורת. קרדיט: נאס"א
רגע לפני יום כדור הארץ, שיחול בשבוע הבא, יום חמישי, 22 באפריל, הבית הלבן פרסם הצצה ראשונה להצעת התקציב של נאס"א לשנת הכספים 2022. תקציב ממשל ביידן מציע 24.7 מיליארד דולר לסוכנות החלל האמריקאית – עלייה של 6.3% מהשנה הנוכחית. למרות שעוד לא ברורים כל פרטי ההצעה, ברור כי רוב העלייה באה לידי ביטוי בשני תחומים: טכנולוגיות חלל ומדעי כדור הארץ.
"לשפר את תחזיות מזג האוויר והאקלים"
ממשל טראמפ ניסה בשנים האחרונות לצמצם את תוכנית מדעי כדור הארץ של נאס"א – בדגש על לוויינים שמנטרים את התחממות כדור הארץ ופליטות גזי חממה. הצעת התקציב של ממשל ביידן, שפורסמה ב-9 באפריל, ממפה את העדפותיו של ממשל ביידן. אמנם התקציב המלא יתפרסם בשבועות הקרובים, אולם כבר עתה ברור שהנשיא החדש פועל לחזק את תפקידה של סוכנות החלל בהגנה על הסביבה.
התפרצות הר הגעש פאגְרדאלסְפִיאטְלְ שבאיסלנד, כפי שצולמה ב-22 במרץ על ידי הלוויין Landsat 8 של נאס
לפי ההצעה, תוכנית נאס"א למדעי כדור הארץ תקבל 2.3 מיליארד דולר – עלייה של 300 מיליון דולר, או 15%, בהשוואה ל-2021. בנוסף, מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי נוא"א – יעד קבוע נוסף לקיצוצים על ידי ממשל טראמפ – זכה לתוספת של חצי מיליארד דולר לפיתוח ולשיגור "דור חדש של לוויינים, שיעשו שימוש במגוון טכנולוגיות חדישות במטרה לשפר את תחזיות מזג האוויר והאקלים ולספק מידע חיוני לציבור הרחב" – לשון הצעת התקציב. ואילו תוכנית טכנולוגיית החלל של נאס"א תקבל תוספת של 300 מיליון דולר – עלייה של 27% מקציב התוכנית ל-2021, שעמד על 1.1 מיליארד דולר.
ההצעה מציינת גם את המשך התקצוב למשימת החזרת דוגמיות ראשונה למאדים – שצפויה להביא לכדור הארץ את הממצאים המעניינים ביותר שהרובר החדש פרסוורנס התחיל לאסוף בימים אלה ממש על פני כוכב הלכת האדום – וכן את תקצוב טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן, לשעבר WFIRST. פיתוח טלסקופ החלל, שנועד להשלים את טלסקופ החלל ג'יימס ווב בתחום התת-אדום, לחקור את האנרגיה האפלה ולאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, היה מועמד של ממשל טראמפ לביטול ב-2018 ושוב ב-2020.
קונוס החיפוש של טלסקופ החלל רומן (בכחול), בהשוואה לאזורי החיפוש של קפלר (בירוק) ו-TESS (באדום). ננסי גרייס רומן צפוי למצוא 100,000 כוכבי לכת. קרדיט: NASA's Goddard Space Flight Center
ארטמיס בסכנה?
גם התקציב לתוכנית החלל המאוישת של נאס"א יעלה ב-5%, מ-6.56 ל-6.9 מיליארד דולר – אלא שנתון זה מאכזב מאוד את תומכי תוכנית ארטמיס. ממשל טראמפ קיווה לתקצוב הולך וגדל לקראת 2024, היעד שהנשיא הקודם הגדיר לנאס"א להחזרת אסטרונאוטים אמריקאים לירח. עם גידול תקציבי של 5% בלבד, נראה שהיעד הזה לא ריאלי.
עם זאת, ממשל ביידן לא מתנער מתוכנית ארטמיס. למעשה, בשבוע שעבר הצהיר ממלא מקום מנהל הסוכנות, סטיב יורצ'יק, כי נאס"א תשגר במסגרת ארטמיס את האסטרונאוט השחור הראשון שינחת על הירח – לצד האסטרונאוטית הראשונה, כפי שהצהיר טראמפ.
יצוין כי בחודש שעבר הציג הממשל החדש גם את המועמד שלו לכהן בתפקיד מנהל נאס"א: ביל נלסון, תומך נלהב של תוכנית החלל ומי שהיה הסנאטור הדמוקרטי של מדינת פלורידה. ב-1986, בעודו חבר קונגרס מכהן, נלסון טס במעבורת החלל קולומביה. המינוי – כמו התקציב – טעונים עדיין את אישור הקונגרס, בתהליך שצפוי לארוך חודשים.
אינג'ניואיטי משחרר את שני הרוטורים שלו ב-9 באפריל. בתמונה אפשר לראות בבירור את עקבות הצמיגים של הרובר פרסוורנס. קרדיט: NASA/JPL-
היום, 19 באפריל בשעה 13:15 (שעון ישראל), המסוק אינג'ניואיטי של נאס"א ינסה לעשות היסטוריה ולהיות כלי הטיס הראשון שממריא על פני כוכב לכת אחר. אם הכול ילך כשורה, המסוק הקטן במשקל 1.8 ק"ג ינסה לרחף 3 מטרים מעל מכתש ג'זרו למשך 30 שניות. המידע על טיסת הבכורה יתקבל במעבדה להנעה סילונית (JPL) בקליפורניה, והתמונות יועברו בשידור חי ב-NASA TV וגם כאן:
אינג'ניואיטי היה אמור להמריא ב-11 באפריל, אלא שהתגלתה תקלת תוכנה בזמן הפעלת שני הרוטורים שלו יומיים קודם לכן. הרוטורים החלו להסתובב במהלך הבדיקה, אבל הפסיקו לפני שהגיעו למהירות טיסה של 2,500 סיבובים לדקה. בצוות המשימה זיהו את הבעיה ברצף הפקודות של המסוק, וסיפקו לו עדכון תוכנה.
פיסת מקורית מהמטוס של האחים רייט
אינג'ניואיטי הוא רחפן קטן בעל שני רוטורים קואקסיאליים (כלומר שני להבים המסתובבים על ציר משותף אבל בכיוונים הפוכים, בדומה למסוק רגיל), בקוטר 1.1 מטרים כל אחד. טיסה מבוקרת במאדים היא אתגר הנדסי וטכנולוגי. אמנם כוח הכבידה על כוכב הלכת הוא כשליש מכוח הכבידה על כדור הארץ, אבל הלחץ האטמוספרי הוא רק כ-1% מאשר האוויר בעולם שלנו.
יתרה מכך, המרחק כעת בין המעבדה להנעה סילונית למסוק הוא 278 מיליון ק"מ – ופירושו של דבר שאות רדיו שנשלח מהמסוק לכדור הארץ יגיע כעבור 15 דקות ו-27 שניות, ופקודה מכדור הארץ למסוק תגיע כעבור 15 דקות ו-27 שניות נוספות. מסיבה זו, אינג'ניואיטי יאלץ לטוס לגמרי בכוחות עצמו, עם מערכות הכוונה, ניווט ובקרה אוטונומיים. את שורת הבדיקות לפני האור הירוק להמראה, ואת המידע מהטיסה תעביר האנטנה של הרובר פרסוורנס, שחונה כ-65 מטרים מהמסוק, לרשת החלל העמוק של נאס"א ומשם חזרה לקליפורניה.
אינג'ניואיטי נושא עמו פיסת בד מקורית מהמטוס של האחים רייט, כלי הטיס הראשון שהמריא על כדור הארץ לפני 117 שנה. טיסת הבכורה על מאדים תהיה מתועדת בהרבה מטיסת הבכורה על כדור הארץ: פרסוורנס יתעד את הטיסה בעזרת שתי מצלמות, ואילו אינג'ניואיטי יצלם את הטיסה מהפרספקטיבה שלו.
הדמיה של המסוק אינג'יניואיטי בפעולה. קרדיט: NASA/JPL-Caltech
מחפשים אחר סימני חיים
פרסוורנס ואינג'ניואיטי הם שני חלקי משימת מארס 2020 של סוכנות החלל האמריקאית, ששוגרה למאדים ב-30 ביולי 2020 ונחתה במאדים ב-18 בפברואר השנה. אם הכול ילך כשורה, הרובר פרסרוורנס ינחת באתר מיוחד במינו בשם מכתש ג'זרו, שקוטרו כ-50 ק"מ. ב-2007 זיהתה המקפת לסקר מאדים של נאס"א, או MRO, מינרלי חרסית במכתש. כאן בכדור הארץ, חרסית כזאת נוצרת כתוצאה מבליית מים. מאז הצטברו ראיות נוספות לכך שהמכתש היה בעבר אגם בעומק 250 מטרים, וכך זכה לשם ג'זרו – "אגם" בשפות הסלאביות.
המכתש עצמו נוצר מפגיעת מטאוריט, אלא שבעברו החם והרטוב של מאדים – הוא התמלא מים. הרובר והמסוק יחקרו את שתי הדלתות שנוצרו משני הנהרות העתיקים שהובילו מים לאגם, מצפון וממערב, במחשבה שאם התקיימו אי פעם חיים מיקרוסקופיים או מקרוסקופיים על פני כוכב הלכת – בין אם באגם עצמו או על גדות הנהרות שהובילו לאגם – ייתכן כי צורתם השתמרה במינרלי החרסית בצורת מאובנים. בדומה למאובנים בכדור הארץ, ייתכן כי הם שקעו באגם וכוסו בסחף.
בדלתה הנהר ניתן לראות בבירור את השינויים הכימיים להרכב הקרקע שנגרמו על ידי בליית מים. בירוק: החרסית המסקרנת. קרדיט: NASA/JPL/JHU-APL/MSSS/Brown University
הרובר הכבד, שמשקלו 899 ק"ג, כולל זרוע בעלת חמישה מפרקים ובאורך 2.1 מטרים, שתאפשר לו לברור את מינרלי החרסית – וברדאר תת-קרקעי שיאפשר לו לדעת היכן נמצאים המשקעים המעניינים ביותר מבחינה גיאולוגית מתחת לפני השטח. לא פחות מ-23 מצלמות, לרבות רטנגן וקרינה על-סגולה (UV), יאפשרו לפרסוורנס לזהות חתימות ביולוגיות דוגמת תרכובת אורגניות בחרסית.
ואילו מטרתו העיקרית של אינג'ניואיטי תהיה להוכיח שניתן להשתמש בכלי טיס, מאוישים ובלתי-מאוישים, כדי לסרוק את פני מאדים – ובכלל כדי לחקור עולמות אחרים, כמו טיטאן למשל. אינג'ניואיטי יכול לצלם את הקרקע ברזולוציה טובה פי עשרה מזו של לוויינים המקיפים את כוכב הלכת האדום. אבל תוך כדי הוכחת היכולת, המסוק יסייע לרובר למצוא נישות שיהיו מוסתרות מהמצלמות שלו בגלל תוואי השטח – כמו משקעים חשודים מאחורי סלעים גדולים.
הדמיה של מכתש ג'זרו בימים יפים ורטובים יותר. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/University of Arizona
בסך הכול, ובהנחה שטיסת הבכורה תעבור בשלום, אינג'ניואיטי יפעל למשך 30 יום, במהלכם יבצע עד חמש טיסות. כל טיסה צפויה לארוך פחות משלוש דקות, כאשר המסוק ימריא לגובה של עד 10 מטרים מעל פני השטח.
פסטיבל מיורי לבראשית: לילה על חלל רביעי בחניון הלילה ממשית
-
-
ברוכים הבאים לפסטיבל "מיורי לבראשית", ביוזמת סוכנות החלל הישראלית שמשרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף עמותת SpaceIL!
בחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים מצפה לכם סוף שבוע של פעילות מרתקת לכל המשפחה, כולל צפייה בכוכבים והכרת הסיפור הישראלי בחקר ותעשיית החלל.
לרגל ליל יורי, מחווה בינלאומית ליורי גגאקין, האדם הראשון שהגיע לחלל ב-1961, ולציון הגעת החללית הישראלית "בראשית" לירח 58 שנים אחר כך, אנו מזמינים אתכם לשלל פעילויות למשפחות ולמטיילים בחניוני לילה נבחרים של רשות הטבע והגנים.
הערה: הפעילות תלויה בתנאי מזג האוויר. אם עננים יכסו את פני השמיים הפעילות תיעשה באופן תיאורטי המתאים לכולם.
פרטים נוספים:
מתי: הפעילות תתקיים בימי חמישי בערב, 13.5.21, משעה 20:30
תשלום: ההשתתפות בפעילות בחניוני הלילה היא למזמיני לינת לילה בלבד ואינה כרוכה בתשלום נוסף על מחיר הלינה. לינה יש להזמין במערכת ההזמנות באתר רשות הטבע והגנים בלינקים לעיל, והיא על בסיס מקומות פנויים בלבד.
הזמנת לינה: הזמנת לינה נעשית במערכת ההזמנות באתר רשות הטבע והגנים והיא על בסיס מקומות פנויים בלבד. כנסו לחניון הלילה המועדף עליכם בלינקים לעיל.
גלקסיית שביל החלב חוצה את השמים במראה מרהיב. אך מה מסתתר בגלקסיה זו? כמה כוכבים יש בה? כמה צברי כוכבים? איך נוצרו חורים שחורים וענני אבק יש בה? מתי נוצרה הגלקסיה? האם היא עתידה להתנגש בגלקסיות נוספות? היכן נמצאת מערכת השמש בגלקסיה? כמה פלנטות נושאות חיים נמצאות בה? על שאלות אלה ורבות נוספות נשוחח ונדון במפגש השישי של חובבי האסטרונומיה של מצפה כנרת, שיתקיים ביום יורי - המציין את שיתוף הפעולה הבינלאומי בחקר החלל.
פרטים נוספים:
מתי: השידור המיוחד ייערך ביום ראשון 12.4.21 בשעה 17:30.
למי: חובבי אסטרונומיה.
הרשמה: המפגש הוא מפגש מקוון ואינו כרוך בתשלום אך נדרשת הרשמה מראש בקישור הזה. לנרשמים יישלח קישור.
