ממשלות וחברות פרטיות ברחבי העולם ממשיכות בהכנות הקדחתניות לפרויקט ארטמיס – שיחזיר אסטרונאוטים לירח עד 2024 ויבסס נוכחות אנושית קבועה על הירח עד שנת 2030. ענקית התעופה לוקהיד מרטין הודיעה כי תשתף פעולה עם ענקית כלי הרכב ג'נרל מוטרוס בניסיון לייצר רכב נדידה ירחי שיהיה חשמלי ואוטונומי, ושיוכל לנסוע למרחקים ארוכים יותר מ"לונר רובר" ששימש את האסטרונאוטים במשימות אפולו.
בדרך לקוטב הדרומי – עוצרים לתדלק
רכב הנדידה הירחי של משימות אפולו היה מעין טרקטורון מגושם למדי, עם טווח נסיעה מרבי של 6.5 קילומטרים ומהירות מרבית של כ-13 קמ"ש. לעומת אפולו, מטרת תוכנית ארטמיס היא ליצור תחנת מחקר מאוישת על פני הירח, ולצאת ממנה למסעות מחקר ארוכים. לשם כך האסטרונאוטים של ארטמיס יזדקקו לכלי רכב מהירים, חסכוניים וארוכי טווח יותר. לכן בלוקהיד מרטין שחררו בשנה שעברה קול קורא להצעות לדור הבא של רכבי נדידה ירחיים – ובג'נרל מוטורס נענו לקריאה עם הצעה לבניית רכב חשמלי ואוטונומי.
לשני החידושים האלה יתרונות בירח. את רכב הנדידה החשמלי, להבדיל מרכבי הנדידה באפולו שנסעו על בטריות ללא יכולת הטענה, ניתן יהיה להטעין מחדש על ידי התקנת לוחות סולאריים על גבי הרכב עצמו – או לעצור רגע בבסיס הירחי ולהטעין את הרכב לפני שממשיכים בנסיעה. לפחות במהלך השבועיים בחודש שבו חציו פונה לשמש, הירח שלנו טובל באור חזק מאוד, שאינו מסונן על ידי אטמוספרה.
אבל זאת רק ההתחלה. החידוש הגדול הוא האוטונומיות של הרכב. רק כ-5% מפני הירח נחקרו באופן ישיר – בין אם על ידי אסטרונאוטים ובין אם על ידי רוברים – ולהבדיל מהאסטרונאוטים של אפולו, שבעיקר ניתחו ואספו סלעים – צוותי ארטמיס יהיו עסוקים בשנים הראשונות של התוכנית בבניית הבסיס והתשתית הנדרשת. הרכבים האוטונומיים, בדומה לרוברים על הירח ועל מאדים, יוכלו לעשות את העבודה הזאת עבור האסטרונאוטים: למפות את פני השטח, לנתח תצורות גיאולוגיות ולאסוף על הדרך חומרי בנייה לבסיס. למעשה, רכב הנדידה הירחי החדש ישמש גם כרובר עצמאי (שלא זקוק לאסטרונאוטים כלל) וגם ככלי רכב (לשימוש האסטרונאוטים).
כמובן, במקרה של תקלה במערכת האוטונומית, לאסטרונאוטים תהיה אפשרות לעבור לשליטה ידנית. הסכנה החמורה יותר היא תקלה במערכת בזמן שרכב הנדידה הירחי פועל אוטונומית – כי אז האסטרונאוטים יצטרכו ללכת לאסוף אותו.
סרטון שפרסמו לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס של הרכב הירחי החדש.
רובר יפני, רובר ערבי ורובר קנדי – מעבר לפינה
יצוין כי נאס"א עוד לא בחרה את יצרן רכב הנדידה הירחי הבא, וכי ייתכן שהרכב האוטונומי של לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס לא ייבנה בסופו של דבר. עם זאת, מעניין לראות שגם חברה כמו ג'רנל מוטורס מעוניינת להצטרף למהפכת החלל החדש – ולהתרחב אל מחוץ לגבולות כדור הארץ. והיא ממש לא היחידה.
אתמול (שלישי) הפכה ניו זילנד למדינה ה-11 שחותמת על "הסכמי ארטמיס", אחרי ארה"ב אוסטרליה, קנדה, יפן, לוקסמבורג, בריטניה, איחוד האמירויות, איטליה ודרום קוריאה. בשבוע שעבר הודיעו שלוש מהחברות בתוכנית, קנדה, יפן ואיחוד האמירויות, כי ישגרו רוברים קטנים לחלל במסגרת "משימה 1" לבדיקת טכנולוגיות שונות לקראת ארטמיס – כבר בשנה הבאה.
סוכנות החלל היפנית, JAXA, תנחית רובר קטן, בערך בגודל של כדור בייסבול. הרובר הזעיר מתוצרת טויוטה יתפצל לשני חצאים אחרי הנחיתה, ולאחר מכן ינסה לנוע באופן אוטונומי על הירח – כדרך לבדיקת היתכנות של טכנולוגיה כזאת גם ברכב נדידה ירחי כמו זה שמציעות JAXA וטויוטה, שיתחרה בהצעה של לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס.
Thumbnail_2_555x357_tcm-11-1697137.jpg
כפי ששמה מרמז, משימה 1 היא המשימה הראשונה של חברת ispace היפנית, שתשוגר לירח על גבי משגר מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס. יחד עם הרובר האוטונומי הזעיר, ispace תנחית גם את הרובר ראשיד – הרובר הירחי הראשון איחוד האמירויות הערביות. הרובר הערבי הראשון על הירח יצויד במכשירים משלוש חברות קנדיות, שזכו לתמיכת סוכנות החלל הקנדית במסגרת תוכנית ארטמיס, והן כוללות מחשב ברובר ראשיד שישתמש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, מצלמה שמסוגלת לצלם ב-360 מעלות ומערכת ניווט שתשתמש בתמונות שצולמו ממסלול סביב הירח כדי לדייק את מיקום הרובר.
בנוסף, קנדה ממשיכה בתוכניות לשגר רובר זעיר משל עצמה, שישוגר לירח ב-2024 – ויהיה הרובר העצמאי הראשון של המדינה שנוחת על הירח.
