Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס: האסטרונאוטים הבאים על הירח ייסעו ברכבים אוטונומיים

וגם: סוכנויות החלל היפנית, הקנדית והאמירתית חתמו על הסכמים לשיגור רוברים זעירים לירח

עודד כרמלי
2.06.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיית אמן של רכב הנדידה הירחי החשמלי והאוטונומי. קרדיט: לוקהיד מרטין/ג'נרל מוטורס
הדמיית אמן של רכב הנדידה הירחי החשמלי והאוטונומי. קרדיט: לוקהיד מרטין/ג'נרל מוטורס
 

ממשלות וחברות פרטיות ברחבי העולם ממשיכות בהכנות הקדחתניות לפרויקט ארטמיס – שיחזיר אסטרונאוטים לירח עד 2024 ויבסס נוכחות אנושית קבועה על הירח עד שנת 2030. ענקית התעופה לוקהיד מרטין הודיעה כי תשתף פעולה עם ענקית כלי הרכב ג'נרל מוטרוס בניסיון לייצר רכב נדידה ירחי שיהיה חשמלי ואוטונומי, ושיוכל לנסוע למרחקים ארוכים יותר מ"לונר רובר" ששימש את האסטרונאוטים במשימות אפולו.

 

בדרך לקוטב הדרומי – עוצרים לתדלק

רכב הנדידה הירחי של משימות אפולו היה מעין טרקטורון מגושם למדי, עם טווח נסיעה מרבי של 6.5 קילומטרים ומהירות מרבית של כ-13 קמ"ש. לעומת אפולו, מטרת תוכנית ארטמיס היא ליצור תחנת מחקר מאוישת על פני הירח, ולצאת ממנה למסעות מחקר ארוכים. לשם כך האסטרונאוטים של ארטמיס יזדקקו לכלי רכב מהירים, חסכוניים וארוכי טווח יותר. לכן בלוקהיד מרטין שחררו בשנה שעברה קול קורא להצעות לדור הבא של רכבי נדידה ירחיים – ובג'נרל מוטורס נענו לקריאה עם הצעה לבניית רכב חשמלי ואוטונומי.

 

לשני החידושים האלה יתרונות בירח. את רכב הנדידה החשמלי, להבדיל מרכבי הנדידה באפולו שנסעו על בטריות ללא יכולת הטענה, ניתן יהיה להטעין מחדש על ידי התקנת לוחות סולאריים על גבי הרכב עצמו – או לעצור רגע בבסיס הירחי ולהטעין את הרכב לפני שממשיכים בנסיעה. לפחות במהלך השבועיים בחודש שבו חציו פונה לשמש, הירח שלנו טובל באור חזק מאוד, שאינו מסונן על ידי אטמוספרה.

 

אבל זאת רק ההתחלה. החידוש הגדול הוא האוטונומיות של הרכב. רק כ-5% מפני הירח נחקרו באופן ישיר – בין אם על ידי אסטרונאוטים ובין אם על ידי רוברים – ולהבדיל מהאסטרונאוטים של אפולו, שבעיקר ניתחו ואספו סלעים – צוותי ארטמיס יהיו עסוקים בשנים הראשונות של התוכנית בבניית הבסיס והתשתית הנדרשת. הרכבים האוטונומיים, בדומה לרוברים על הירח ועל מאדים, יוכלו לעשות את העבודה הזאת עבור האסטרונאוטים: למפות את פני השטח, לנתח תצורות גיאולוגיות ולאסוף על הדרך חומרי בנייה לבסיס. למעשה, רכב הנדידה הירחי החדש ישמש גם כרובר עצמאי (שלא זקוק לאסטרונאוטים כלל) וגם ככלי רכב (לשימוש האסטרונאוטים).

 

כמובן, במקרה של תקלה במערכת האוטונומית, לאסטרונאוטים תהיה אפשרות לעבור לשליטה ידנית. הסכנה החמורה יותר היא תקלה במערכת בזמן שרכב הנדידה הירחי פועל אוטונומית – כי אז האסטרונאוטים יצטרכו ללכת לאסוף אותו.

 

סרטון שפרסמו לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס של הרכב הירחי החדש.

 

רובר יפני, רובר ערבי ורובר קנדי – מעבר לפינה

יצוין כי נאס"א עוד לא בחרה את יצרן רכב הנדידה הירחי הבא, וכי ייתכן שהרכב האוטונומי של לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס לא ייבנה בסופו של דבר. עם זאת, מעניין לראות שגם חברה כמו ג'רנל מוטורס מעוניינת להצטרף למהפכת החלל החדש – ולהתרחב אל מחוץ לגבולות כדור הארץ. והיא ממש לא היחידה.

 

אתמול (שלישי) הפכה ניו זילנד למדינה ה-11 שחותמת על "הסכמי ארטמיס", אחרי ארה"ב אוסטרליה, קנדה, יפן, לוקסמבורג, בריטניה, איחוד האמירויות, איטליה ודרום קוריאה. בשבוע שעבר הודיעו שלוש מהחברות בתוכנית, קנדה, יפן ואיחוד האמירויות, כי ישגרו רוברים קטנים לחלל במסגרת "משימה 1" לבדיקת טכנולוגיות שונות לקראת ארטמיס – כבר בשנה הבאה. 

 

סוכנות החלל היפנית, JAXA, תנחית רובר קטן, בערך בגודל של כדור בייסבול. הרובר הזעיר מתוצרת טויוטה יתפצל לשני חצאים אחרי הנחיתה, ולאחר מכן ינסה לנוע באופן אוטונומי על הירח – כדרך לבדיקת היתכנות של טכנולוגיה כזאת גם ברכב נדידה ירחי כמו זה שמציעות JAXA וטויוטה, שיתחרה בהצעה של לוקהיד מרטין וג'נרל מוטורס.

 

Thumbnail_2_555x357_tcm-11-1697137.jpg

המתחרה העיקרי בינתיים: רכב הנדידה של JAXA וטויוטה. ביפן רוצים לייצר רכב ירחי שיהיה תא לחץ, כך שאסטרונאוטים יוכלו לנסוע על הירח בלי חליפות חלל. קרדיט: JAXA, טויוטה
המתחרה העיקרי בינתיים: רכב הנדידה של JAXA וטויוטה. ביפן רוצים לייצר רכב ירחי שיהיה תא לחץ, כך שאסטרונאוטים יוכלו לנסוע על הירח בלי חליפות חלל. קרדיט: JAXA, טויוטה
 
 

כפי ששמה מרמז, משימה 1 היא המשימה הראשונה של חברת ispace היפנית, שתשוגר לירח על גבי משגר מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס. יחד עם הרובר האוטונומי הזעיר, ispace תנחית גם את הרובר ראשיד – הרובר הירחי הראשון איחוד האמירויות הערביות. הרובר הערבי הראשון על הירח יצויד במכשירים משלוש חברות קנדיות, שזכו לתמיכת סוכנות החלל הקנדית במסגרת תוכנית ארטמיס, והן כוללות מחשב ברובר ראשיד שישתמש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, מצלמה שמסוגלת לצלם ב-360 מעלות ומערכת ניווט שתשתמש בתמונות שצולמו ממסלול סביב הירח כדי לדייק את מיקום הרובר.

 

בנוסף, קנדה ממשיכה בתוכניות לשגר רובר זעיר משל עצמה, שישוגר לירח ב-2024 – ויהיה הרובר העצמאי הראשון של המדינה שנוחת על הירח.

חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

היי לדאטה: השימוש בנתוני הלוויינים בחיי היומיום (לחט"ב)

נושא
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
מדע וטכנולוגיה
קהל יעד
ז' - ח'
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
לוויין על רקע כדור הארץ

הלוויינים הסובבים את כדור הארץ מספקים לנו מידע זמין ורלוונטי בכל רגע נתון. למעשה, האנושות לא תוכל לקיים את החיים המודרניים אילולא השימוש בלוויינים. לרוב אנו לא מודעים לשימושם בחיינו. פעולות פשוטות כמו צפייה בטלוויזיה (בלוויין), איתור מקומות, ניווט, חיזוי מזג אוויר, מעקב אחרי שינויים אקלימיים, תהליכי עיור, מחקר ושימושים בטחונים. כל אלו ועוד עושים שימוש בלוויינים כל הזמן.  

 

איך תוכלו להשתמש במידע זה בכיתה ובאמצעותו ללמד נושאים שונים בתכנית הלימודים? בחרנו להציג לכם מספר כלים פשוטים ונגישים לשימוש במידע לווייני אמיתי בשילוב המלצות ודרכים שונות להטמיע את השימוש בהם בכיתה. 

 

מדריך זה נועד להביא למודעותם של תלמידי כיתות ז-ח את עצם קיומם של הלוויינים המשרתים אותנו לצרכים יום- יומיים ואת חשיבותם הרבה לניהול חיינו.  במשימות המוצגות לפניכם, יפעלו התלמידים באופן אינטראקטיבי ושיתופי באמצעות כלים דיגיטליים העושים שימוש במידע המתקבל מלוויינים ויוכלו ללמוד ולהעמיק בנושאים לימודיים שונים. 

 

חלק מהכלים המוצגים כאן יוכלו לשמש את התלמידים לטובת עבודות חקר במדעים וגיאוגרפיה ולהעמיק את ההסתכלות שלהם על כדור הארץ ותופעותיו, באמצעות הלוויינים עבודות מחקר יכול להיות שונות ומרתקות ולספק נקודת מבט חדשה על הדברים שלא רואים מכאן.  

קבצים מצורפים:
מערך שיעור
ת.ז למילוי תרגיל 3
פורסם בתאריך:
20.04.2021
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

היי לדאטה: השימוש בנתוני הלוויינים בחיי היומיום (ליסודי)

נושא
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
מדע וטכנולוגיה
קהל יעד
ה' - ו'
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
לוויין על רקע כדור הארץ

הלוויינים הסובבים את כדור הארץ מספקים לנו מידע זמין ורלוונטי בכל רגע נתון. למעשה, האנושות לא תוכל לקיים את החיים המודרניים אילולא השימוש בלוויינים. לרוב אנו לא מודעים לשימושם בחיינו. פעולות פשוטות כמו צפייה בטלוויזיה (בלוויין), איתור מקומות, ניווט, חיזוי מזג אוויר, מעקב אחרי שינויים אקלימיים, תהליכי עיור, מחקר ושימושים בטחונים. כל אלו ועוד עושים שימוש בלוויינים כל הזמן.  

 

איך תוכלו להשתמש במידע זה בכיתה ובאמצעותו ללמד נושאים שונים בתכנית הלימודים? בחרנו להציג לכם מספר כלים פשוטים ונגישים לשימוש במידע לווייני אמיתי בשילוב המלצות ודרכים שונות להטמיע את השימוש בהם בכיתה. 

 

מדריך זה נועד להביא למודעותם של תלמידי כיתות ה-ו את עצם קיומם של הלוויינים המשרתים אותנו לצרכים יום- יומיים ואת חשיבותם הרבה לניהול חיינו. במשימות המוצגות לפניכם, יפעלו התלמידים באופן אינטראקטיבי ושיתופי באמצעות כלים דיגיטליים העושים שימוש במידע המתקבל מלוויינים ויוכלו ללמוד ולהעמיק בנושאים לימודיים שונים. 

קבצים מצורפים:
מערך שיעור
פורסם בתאריך:
20.04.2021
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

הרשת החברתית: לוויינים ו-GPS מאיצי תהליכי גלובליזציה

נושא
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
גיאוגרפיה
משפט וחברה
משך פעילות
45 דקות
קהל יעד
כיתה ז'
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
כדור הארץ מרושת

מאז השליש האחרון של המאה ה-20 העולם עובר תהליך של גלובליזציה, כלומר אנו חיים בתקופה שבה בני אדם, רעיונות, טכנולוגיה, כסף ומוצרים חוצים גבולות מדיניים ויוצרים שוק משותף של קהילה עולמית.  

 

אם עד לפני כמה עשרות שנים טיול במדינות רחוקות, טלפון סלולרי, חוויות תרבותיות ועוד נועדו רק לאמיצים ולעשירים, היום כולנו יכולים ויכולות ליהנות מ-15 שניות התהילה של צמד ליצנים מדרום קוריאה שמככבים בטיק טוק. המהפכה החברתית, התרבותית, הכלכלית, הפוליטית הזאת מתאפשרת בין היתר הודות לפריצות דרך טכנולוגיות.

 

בפעילות זו יכירו התלמידים את המונח "גלובליזציה" דרך יישומים טכנולוגיים בחלל ויבינו את השפעתם על אורחות חייהם. עיקר הדגש בפעילות זו הוא על פיתוח לוויינים שדרך פעולתם יוצרת מעין רשת חברתית בכדור הארץ ובחלל, ורשת חברתית רעיונית בין תושבי המדינות השונות בכדור הארץ.

 

מערכים נוספים בתחום:

  • חידון הלוויינים הגדול
  • לווייני תקשורת
קבצים מצורפים:
מערך שיעור הרשת החברתית
כרטיסיות מה הקשר לתלמיד
מה הקשר – קובץ פתרונות
מצגת לשיעור
תרגיל 2- מפה
פורסם בתאריך:
25.04.2021
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

צפו: הרובר קיוריוסיטי של נאס"א צילם עננים מוזרים במאדים

כוכב הלכת האדום לא מפסיק להפתיע

עודד כרמלי
30.05.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תמונת תצרף שצילם קיוריוסיטי במרץ. בנאס"א תיקנו את הצבעים כך שתמונה תידמה למה שהייתה רואה העין האנושית. (NASA/JPL-Caltech/MSSS)
תמונת תצרף שצילם קיוריוסיטי במרץ. בנאס"א תיקנו את הצבעים כך שתמונה תידמה למה שהייתה רואה העין האנושית. (NASA/JPL-Caltech/MSSS)

זה לא חורף בהרי אילת – זה מאדים: התמונה הזאת, שמורכבת מ-21 תצלומים שונים, צולמה על ידי הרובר קיוריוסיטי מעל מכתש גייל שבכוכב הלכת האדום.

 

כידוע, האטמוספירה של מאדים היא רק 1% מזו של כדור הארץ. לכן גם במאדים יש עננים, אבל הם קלושים וגבוהים מאוד, בדומה לענני צירוס בעולם הבית שלנו, והם מנצנצים קצת אחרי השקיעה – בדומה לענני הלילה בשמי כדור הארץ.

 

עד כה ההנחה הייתה שעננים במאדים נוצרים בקיץ, עם העלייה (היחסית) בטמפרטורות, אלא שלפני שנתיים הצליח הרובר קיוריוסיטי לצלם עננים בשמי מאדים כבר במאי. המדענים בנאס"א הבינו שרב הנסתר על הגלוי בעננות המאדימית, והשנה הורו לרובר לתצפת על השמיים עוד בשלהי החורף.

 

ezgif-4-cb4189e45960.gif

גיף שמראה את תנועת העננים מעל הר שארפ. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS
גיף שמראה את תנועת העננים מעל הר שארפ. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS


מאדים לא הכזיב, והעננים שאתם רואים צולמו במרץ. העננים הדקים עשירים במי-קרח ומפזרים את אור השמש בצבעים כמו אדום, ירוק, כחול וסגול. אבל גם מעבר למופע היפה, ענני החורף החדשים לא עולים בקנה אחד עם מה שידוע לנו על מזג האוויר במאדים. כך, למשל, ענני הקיץ במאדים לרוב מרחפים בגובה של כ-60 קילומטרים מעל הקרקע – ואילו העננים האלה גבוהים בהרבה (בנאס"א לא נקבו במספר מדויק). ייתכן כי ההבדל נובע מהבדל בהרכב העננים עצמם, וכי העננים בחורף הקפוא מורכבים מקרח יבש או מפחמן דו-חמצני קפוא.

 

האמת היא שהמדענים בצוות קיוריוסיטי עדיין לא בטוחים מהם העננים האלה. כדי לפזר את ענן המסתורין, הם צפויים לשוב ולהורות לקיוריוסיטי – ואולי גם לרובר החדש פרסווירנס – לעצור מפעם לפעם ופשוט להביט לשמיים.


 


 

ezgif-4-f15b365e43a6.gif

העננים אחרי השקיעה ב-28 במרץ. הגיף הזה נוצר ממספר תמונות שצולמו על ידי מצלמת הניווט שעל
העננים אחרי השקיעה ב-28 במרץ. הגיף הזה נוצר ממספר תמונות שצולמו על ידי מצלמת הניווט שעל

 

קראו עוד:

  • למה מאדים אדום?
  • צפו: עננים חולפים בשמי מאדים
  • סוף סוף נפתרה תעלומת הענן הלבן, הארוך והמסתורי בשמי מאדים
  • ממה עשויים עננים בכוכבי לכת אחרים?
  • כמה חזקות הרוחות במאדים?
  • בחנו את עצמכם, אם תצליחו לזהות: האם זה מאדים או כדור הארץ?
תגיות:
  • מאדים
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

האישה הראשונה בהיסטוריה שתפקד על משימת חלל פרטית – והמנצח מתוכנית ריאליטי שיטוס איתה

תיירות החלל עולה שלב – ומגיעה למסכי הטלוויזיה: "מי רוצה להיות אסטרונאוט"

עודד כרמלי
27.05.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
פגי ויטסון בתחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: נאס"א
פגי ויטסון בתחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: נאס"א

האסטרונאוטית פגי ויטסון רגילה לשבור שיאים: היא הייתה האישה הראשונה שפיקדה על תחנת החלל הבינלאומית, האישה המבוגרת ביותר שטסה לחלל (בגיל 57, בשנת 2017) והיא מחזיקה בשיא לשהות מצטברת בחלל לאישה אמריקאית (665 ימים) ובשיא העולמי למספר הליכות חלל לאישה (10). כעת ויטסון תעשה היסטוריה נוספת, כשתהפוך לאישה הראשונה שמפקדת על משימת חלל – פרטית.

 

חברת אקסיום הודיעה שלשום (שלישי) כי בחרה בויטסון לפקד על משימת Ax-2, המשימה המסלולית השנייה של החברה במסגרת ההסכם שלה עם חברת ספייס אקס. אקסיום חלל קנתה מספייס אקס ומנאס"א את כל המושבים בארבע טיסות של חללית הדרגון 2 המאוישת של ספייס אקס לתחנת החלל הבינלאומית. המשימה הראשונה, Ax-1, תשוגר בינואר 2022 ותכלול את היזם האמריקאי לארי קונור, את המשקיע הקנדי מארק פאתי ואת הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה. על משימת Ax-1 יפקד אסטרונאוט נאס"א לשעבר וסגן נשיא אקסיום, מייקל לופז אלגריה.

 

כאמור, על משימת Ax-2 שתשוגר בסתיו שנה הבאה תפקד האסטרונאוטית פגי ויטסון, המנוסה מכל אסטרונאוטיות סוכנות החלל האמריקאית. ויטסון טסה בשלוש משימות שונות לתחנת החלל הבינלאומית לפני שפרשה מנאס"א ב-2018. כעת, עם משימת Ax-2 הפרטית, ויטסון תשבור את השיא של עצמה – ותהפוך לאישה המבוגרת ביותר שטסה לחלל, הפעם בגיל 62.

 

ערוץ דיסקברי מציג: "מי רוצה להיות אסטרונאוט?"

לא פחות מעניין הוא הרכב צוות משימת Ax-2. איש הצוות השני וטייס Ax-2 יהיה ג'ון שופנר, טייס ואלוף מרוצי מכוניות. מאז שפרש מעולם העסקים, שופנר בן ה-65 תומך במחקר ביולוגי – והוא משתף פעולה עם חברת הזנק מטנסי בשם 10X Genomics. שופנר מתכוון לנצל את שהותו בתחנת החלל הבינלאומית כדי לערוך ניסויים מטעם החברה בריצוף גנטי בתנאי מיקרו כבידה, במטרה למצוא ביטויי רנ"א לאובדן צפיפות עצם בחלל.

 

זהות איש הצוות השלישי טרם נחשפה, אבל זהות איש הצוות הרביעי גם לא תיחשף – שכן הוא או היא ייבחרו במסגרת תוכנית ריאליטי.

 

who wants to be an astro.jpg

עמוד התוכנית
עמוד התוכנית

 

כן, התוכנית בעלת השם המדהים "מי רוצה להיות אסטרונאוט?" תעלה לשידור בערוץ דיסקברי, עם תוכן נוסף בערוץ המדע ובשירותי הסטרימינג של דיסקברי+. תוכנית הריאליטי תלווה את המועמדים בהכשרת האסטרונאוטים שלהם, כנראה במתקני אקסיום, ובשלל משימות מאתגרות בנוסח "הישרדות". בסופו של התהליך, אחד המועמדים יזכה במושב הנכסף במשימת Ax-2 לתחנת החלל הבינלאומית.

 

יצוין כי הרעיון לשדר תוכנית ריאליטי-חלל עלה לראשונה כבר בשנת 2000, כאשר המוח מאחורי "הישרדות" מארק בארנט הציע לרשת NBC תוכנית ריאליטי בשם "היעד: מיר". אלא שממשלת רוסיה החליטה להפיל את מיר ב-2001, לפני שתאבד שליטה על התחנה, והתוכנית לא יצאה לפועל.

 

"מי רוצה להיות אסטרונאוט?" צפויה לעשות היסטוריה בחלל (האסטרונאוט הראשון שנבחר בתוכנית ריאליטי) אבל גם בבידור, שכן שווי הפרס הראשון – טיסה בת שמונה ימים לתחנת החלל הבינלאומית – מוערך בעשרות מיליוני דולרים, והוא יהיה הפרס הגדול ביותר שהוענק בתולדות הטלוויזיה.

 

בדיסקברי כבר פתחו את ההרשמה לתוכנית "מי רוצה להיות אסטרונאוט?". האם אתם אזרחי ארה"ב מעל גיל 18 ובכושר גופני טוב? אתם מוזמנים להציע את מועמדותכם כאן. 

תגיות:
  • אסטרונאוט
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

החברה הישראלית שגייסה 17.5 מיליון דולר לפיתוח מערכות מחשוב־על בחלל

רמון ספייס, הנתמכת על ידי סוכנות החלל במשרד המדע, מתכננת להאיץ את המהפכה הדיגיטלית שעובר ענף החלל באמצעות פיתוח טכנולוגיות מחשוב ותוכנה מתקדמות

25.05.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
חברת רמון ספייס. צילום: בועז פורמן, באדיבות רמון ספייס
חברת רמון ספייס. צילום: בועז פורמן, באדיבות רמון ספייס

חברת רמון ספייס החברה הודיעה היום על הצלחתה לגייס 17.5 מיליון דולר, שנועד להרחיב את פיתוח פתרונות המחשוב של החברה, לתמוך בפעילותה ולסייע בהגדלת צוותי הפיתוח בישראל וברחבי העולם. השבבים של החברה הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, כבר ממלאים תפקידים מרכזיים בכמה ממשימות החלל המפורסמות בעולם, כמו בחללית היפנית היאבוסה-2 או החללית סולאר אורביטר של נאס"א. 

 

בין החברות שלקחו חלק בסבב הגיוס ניתן למצוא את StageOne Ventures, Deep Insight, WorldQuant Ventures, UMC Capital, וגם Grove Ventures משקיעה קיימת בחברה. 

 

181005_mascot.jpg

החללית היפנית משחררת את מסקוט
החללית היפנית היאבוסה-2 משחררת את מסקוט, המעבדה המקפצת על פני האסטרואיד ריוגו. המחשב המרכזי של המעבדה יוצר על ידי חברת רמון צ'יפס | קרדיט: JAXA

 

עמידה בתנאי החלל הקיצוניים

רמון ספייס בונה מערכות מחשוב שמותאמות לתנאים הקיצוניים בחלל, המהוות מהפכה בשימוש בישומי תוכנה ועיבוד מידע בחלל. השימוש בתוכנה מתקדמת בחלל מוגבל בשל המחסור בחומרת מיחשוב אמינה ועמידה בתנאים הסביבתיים בחלל. מערכות המיחשוב של החברה מיועדות לשנות את הדרך בה חומרת מחשבים ותוכנה מופצים בחלל, בכדי לאפשר פיתוח ועידכון של שירותים ואפליקציות בזמן אמת, ויוצרות מרחב אפשרויות אינסופי למערכות לויינים ומשימות חודרות חלל של החלל החדש. פלטפורמות המחשבים ומאגרי המידע של החברה נשענות על טכנולוגיות בינה מלאכותית מרובת מעבדים שמהוות את ליבת יישומי הדור החדש של פתרונות חישה, תקשורת ועיבוד מידע בחלל ומביאות אותן לקידמת הטכנולוגיה.

 

מערכות חלל חכמות דורשות מחשבים ומאגרי מידע מתקדמים בדומה לאלו שנמצאים בכדור הארץ. מערכות המיחשוב לחלל הקיימות היום בשוק אינן יכולות לעמוד בתנאי הקרינה, הטמפרטורות ותנאי הסביבה הקשים בחלל, תוך מתן ביצועי מיחשוב מתקדמים ופעילותן נפגמת. רמון ספייס משתמשת בטכנולוגיית הגנת קרינה וירטואלית שמאפשרת למערכות המיחשוב שלה לפעול ללא תקלות יחד עם ביצועים מן המתקדמים בעולם. 

 

החברה מכוונת למהפכה בתחום השירותים המקיפים את כדור הארץ ע"י הפיכת לווייני הדור הבא לאוטונומים וחכמים מה שיאפשר מתן שירותים חדשים ומתקדמים לשווקים בכדור הארץ, הארכת את זמן החיים המסחרי של לווינים בזכות יכולת השידרוג, התאמה וגמישות עדכון השירותים והאפליקציות.

 

Avi Shabtai.jpg

אבי שבתאי
אבי שבתאי, מנכ

 

אבי שבתאי, מנכ"ל :Ramon.Space "אנו נרגשים לצרף משקיעים מהשורה הראשונה במטרה להוביל טרנספורמציה טכנולוגית בתעשיית החלל. עם טכנולוגיה פורצת דרך, בעלת עוצמת מחשוב דומה לזו שיש על כדור הארץ ובמבנה עלויות יעיל כמו על כדור הארץ, אנו מהווים חלק מרכזי במהפיכת החלל, כמובילי שוק בתחום מערכות מחשוב, תקשורת ורשתות מבוססי תוכנה בחלל. כדי להמשיך להיות בין החברות המובילות בתחום מחשוב החלל, אנו מתכננים בתקופה הקרובה להכפיל את מצבת העובדים בחברה, ולגייס עובדים למגוון רחב של תפקידים", הוסיף.

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

סוכנות החלל האירופית תבנה מערך לווייני GPS ותקשורת – בירח

באיס"א רוצים לבנות את התשתית שתאפשר למעצמות החלל – ולחברות הפרטיות – לבסס נוכחות אנושית על הירח

עודד כרמלי
23.05.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיית אמן של בסיס מחקר ירחי של סוכנות החלל האירופית על הירח. קרדיט: איס"א
הדמיית אמן של בסיס מחקר ירחי של סוכנות החלל האירופית על הירח. קרדיט: איס"א

סוכנות החלל האירופית, איס"א, הודיעה ביום חמישי, 20 במאי, כי היא תעניק חוזי פיתוח לשתי קבוצות במטרה לבחון את רישות הירח שלנו בלווייני ניווט ותקשורת במסגרת יוזמת Moonlight של סוכנות החלל. היוזמה נועדה לשרת תוכניות כמו תוכנית ארטמיס של נאס"א ותוכנית צ'אנגה של סין לביסוס נוכחות רובוטית ואנושית קבועה על פני הירח.

 

קשר עם האסטרונאוטים בשטח

מבלי לנקוב בסכומים, שמוערכים במיליוני יורו כל אחד, סוכנות החלל האירופית הודיעה כי תעניק את חוזי הפיתוח לשתי התאגדויות חברות, אחת בהובלת Surrey Satellite Technology הבריטית ואחת בהובלת Telespazio האיטלקית. בשלב הראשון, שיארך בין 12 ל-18 חודשים, החברות ינסו לאפיין ולתכנן את מערכי הלוויינים. אם הפרויקט יזכה לאור ירוק ב-2022, אירופה תרשת את הירח במערכי לוויינים פעילים עד 2028. למרות שבסוכנות החלל לא חשפו פרטים רבים על היוזמה, יצוין כי יש צורך בארבעה לוויינים לפחות כדי לאכן ולנווט משתמש.

 

תשתית לוויינית כזו תאפשר למשימות רובוטיות ומאוישות לדעת בדיוק היכן הן נמצאות, בדומה למערך לווייני ה-GPS שמשמש את ארה"ב ומדינות אחרות כאן בכדור הארץ. עד כה, כל משימה ששוגרה לירח נאלצה לסחוב עמה את כל מערכות הניווט והתקשורת. ומאחר שכל ק"ג של מטען שמשוגר לחלל, קל וחומר לירח, מצריך הרבה מאוד דלק, ולכן עולה הרבה מאוד כסף, תשתית קיימת בירח צפויה להוזיל משמעותית כל משימה עתידית.

 

זאת ועוד, יוזמת Moonlight תאפשר לבצע משימות בצד הרחוק של הירח מבלי לשגר קודם לוויין שישמש כתחנת ממסר, כפי שעשתה למשל סין במשימת צ'אנגה 4 ב-2019.

Moonlight_logo.jpg

לוגו משימת moonlight
לוגו משימת moonlight. קרדיט: ESA

"היבשת השמינית" צריכה אינטרנט מהיר

היוזמה של סוכנות החלל האירופית באה על רקע עשור חסר תקדים של שיגורים לירח, עם עשרות רבות של ממשלות ויוזמות פרטיות – מנאס"א ועד בראשית 2. אבל שלא כמו מרוץ הירח הקודם, הפעם מעצמות החלל – בעיקר ארה"ב וסין, או סין-רוסיה – מעוניינות לייצר נוכחות קבע על הלוויין הטבעי של כדור הארץ, הן בדמות תחנות חלל שיקיפו את הירח כמו הגייטוויי האמריקאי, והן בדמות תחנות מחקר מאוישות שיפעלו על פניו, וינצלו את משאביו, כמו כיסי הקרח בקוטב הדרומי, הגז היקר הליום 3 והחמצן ברגולית – כפי ששואפת לעשות, למשל, חברת הליוס הישראלית.


כל התוכניות השאפתניות הללו מצריכות כמובן תקשורת, בין כדור הארץ או תחנת הירח לבין האסטרונאוט בשטח, וגם ניווט – כדי לדעת בדיוק היכן לנחות ובדיוק לאן ללכת. באירופה מקווים אם כן להציע למתחרות שירותי ניווט לווייני ותקשורת – ככל הנראה בתשלום, כמיזם עסקי.

 

אלא שיוזמת Moonlight האירופית ממש לא לבד. בנאס"א בוחנים בימים אלה רעיון דומה, בשם LunaNet. למעשה, באוקטובר אשתקד סוכנות החלל האמריקאית חתמה עם נוקיה על חוזה פיתוח בסכום של 14.1 מיליון דולר במטרה לפתח רשת סלולרית על פני הירח בדור 4G, עם אפשרות לשדרוג לדור 5G. בנאס"א רוצים שהרשת, שתהיה רשת האינטרנט הראשונה שמוקמת מחוץ לכדור הארץ, תשרת את תחנת המחקר המאוישת שתיבנה במסגרת תוכנית ארטמיס עד 2030. באיס"א מודעים לתוכניות של נאס"א, ולהפך, אבל באירופה מקווים להקדים את סוכנות החלל האמריקאית – ולשמש כשחקן מפתח בהפיכת הירח ל"יבשת השמינית" של כדור הארץ. בסופו של דבר, לא מן הנמנע שתהיינה שתי רשתות מתחרות, שכן ספק אם סין תרצה או תוכל להשתמש ברשת האמריקאית.

קראו עוד:

  • רוסיה וסין חתמו על הסכם לבניית תחנת מחקר משותפת – על הירח
  • נוקיה ונאס"א יתקינו אינטרנט אלחוטי 4G – על הירח
  • רוסיה וסין חתמו על הסכם לבניית תחנת מחקר משותפת – על הירח
  • חברה ישראלית מתכוונת להפיק חמצן מאדמת הירח – ולתדלק את ספייס אקס למאדים

 

Lunar_missions_overview.jpg

רשימה של המשימות הממשלתיות ששוגרו – ומתכוננות לשיגור – בעשור הנוכחי. גם מדינות כמו בריטניה, גרמניה, דרום קוריאה, הודו, יפן וישראל ברשימה. קרדיט: איס
רשימה של המשימות הממשלתיות ששוגרו – ומתכוננות לשיגור – בעשור הנוכחי. גם מדינות כמו בריטניה, גרמניה, דרום קוריאה, הודו, יפן וישראל ברשימה. קרדיט: איס

 

מהפכת החלל מתרחבת לירח

כך או כך, רישות הירח בלווייני ניווט ותקשורת צפוי להוריד את "רף הכניסה", וכך לאפשר גם למדינות נוספות וגם לשחקנים חוץ-ממשלתיים להרחיב את מהפכת החלל החדש לירח. מיקור החוץ של מערכות הניווט והתקשורת יאפשר לשגר משימות וזולות יותר, ויבטיח אחוזי הצלחה גבוהים יותר. כך, למשל, אם לגשושית הישראלית בראשית היה מערך ניווט ותקשורת לווייני בירח, הוא היה עוקב אחר מסלולה, מסייע לצוות הבקרה במציאת אתר נחיתה ומקל על הנחיתה בפועל. 

 

סרטון התדמית של איס"א ליוזמת Moonlight.

אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

אסטרואיד או חללית: שיחה עם פרופ' אבי לייב על חיים תבוניים מחוץ לכדוה"א

-
-

אומואמואה (Omuamua) הוא גוף אשר התגלה חולף דרך מערכת השמש בשנת 2017.

 

תצפיות שונות ומגוונות העלו שמדובר בגוף שמקורו בין-כוכבי, ז"א שהגיע מחוץ למערכת השמש, מה שהופך אותו לעצם הבין כוכבי הראשון בהיסטוריה שהתגלה בוודאות ככזה.

 

אומואמואה מציג כמה מוזרויות שמדענים התקשו עד עכשיו להסביר כגון צורה מוארכת באופן יוצא דופן, מסה נמוכה מאוד לעצם בגודל כזה ובנוסף, כשהעצם היה בדרכו החוצה ממערכת השמש, הוא האיץ בצורה שלא מסתדרת עם המסלול בו היה וכוח הכבידה של השמש שפעל עליו. כל אלא גרמו לאסטרונומים בכירים ובהם פרופ' אבי לייב להעלות את האפשרות שאומואמואה אינו עצם טבעי אלא כלי מעשה ידי ציוויליזציה תבונית, השערה הנתונה במחלוקת עם אסטרונומים אחרים.

 

באירוע זה נשוחח עם פרופ׳ לייב על הסיבות והנתונים שגרמו לו לפתח את התיאוריה שאומואמוה אינו גרם שמיימי טבעי אלא טכנולוגיה מעשה ציוויליזציה תבונית. 

 

פרטים נוספים:

  • מתי: יום ראשון, 23/05/2021, 20:30 - 22:00
  • איפה: באמצעות זום שישלח לנרשמים
  • למי: לקהל הרחב.
  • הרשמה: האירוע ללא עלות אך צריך להירשם מראש
לאירועי חלל
Event Image
פרופ' אבי לייב. קרדיט: A.R.~hewiki
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

כיפת ברזל מהחלל: חיל החלל האמריקאי שיגר לוויין התראה נגד טילים – בשווי מיליארד דולר

בנוסף להגנה מפני טילים בליסטיים, ארה"ב מתכננת גם מערך הגנה מפני טילים היפר-קוליים שיכולים להגיע ליותר מפי 5 ממהירות הקול

עודד כרמלי
20.05.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
כיסוי גלובלי לטובת הגנה מפני טילים בליסטיים או היפר-קוליים
כיסוי גלובלי לטובת הגנה מפני טילים בליסטיים או היפר-קוליים

חיל החלל האמריקאי שיגר אמש (שלישי) לוויין התראה מוקדמת מפני טילים. הלוויין החדש, בשווי מיליארד דולר, שוגר מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה על גבי המשגר אטלס 5 של חברת United Launch Alliance. זהו הלוויין החמישי והמשוכלל מסוגו במערכת Space Based Infrared System, או SBIRS, שנועדה לזהות את פליטות החום משיגור של טילים בליסטיים בתחום התת-אדום של האור – ולתת התראה מוקדמת על שיגור כזה לארה"ב ובעלות בריתה. 

 

יחד עם לוויין ה-SBIRS, המטען העיקרי, משגר האטלס 5 נשא אמש גם שני לווייני קובייה קטנים, שנועדו לספק הדגמות טכנולוגיות חשאיות לאקדמיית חיל האוויר האמריקני.

 

סייבר וטילים: מתכוננים למתקפה משולבת

בשונה מירי תלול-מסלול, כמו הקסאם למשל, טילים בליסטים הם טילים שרוב המסלול שלהם מתבצע בחלל, כלומר מעל קו קרמן בגובה של לפחות 100 ק"מ מפני הים – דוגמת הטילים של הבין-יבשתיים של איראן. לפיכך מדובר בשיגור לחלל לכל דבר, עם פליטות חום אדירות במהלך השיגור. ולכך נלווית חתימה ייחודית של אור אינפרה אדום, שניתן לקלוט מהחלל.

 

הלוויין החדש, שנבנה על ידי לוקהיד מרטין, ייכנס באופן עצמאי למסלול גאוסינכרוני מסביב לכדור הארץ, בגובה של 36,000 ק"מ מעל פני הים בקו המשווה. ה-SBIRS החמישי מצויד במערכת הצפנה חדישה מפני מתקפות סייבר עליו, שעלולות לשתק את ארבעת הלוויינים הישנים יותר במערכת במקרה של מתקפה.

 

הלוויין הוא גם הראשון מהסוג שלוקהיד מרטין מכנה Combat Bus. לוויינים אלה כוללים מערכות הנעה ואלקטרוניקה משופרות, וכן עיצוב גמיש שמאפשר התקנה ושדרוג מהירים של החיישנים בעתיד – בהתאם להתעדכנות האיומים על הקרקע. יצוין כי עיצוב זה ישמש את לוקהיד מרטין גם החל מ-2026, עם שיגור הדור הבא של לווייני GPS, מערכת הניווט הלוויינית הגלובלית של הצבא האמריקאי – שגם אנחנו, הישראלים, משתמשים בה מדי יום. 

 

2002px-SBIRS_GEO-3 (1).jpg

הדמיה של לוויין ה-SBIRS במסלול. קרדיט: United States Space Force
הדמיה של לוויין ה-SBIRS במסלול. קרדיט: United States Space Force

 

1,000 שיגורים של טילים בליסטיים מדי שנה

הלוויין הראשון במערכת SBIRS שוגר ב-2011, והיא נחשבת למתקדמת מסוגה בעולם. כדי לקבל כיסוי גלובלי, יש צורך במינימום של ארבעה לווייני SBIRS במסלול גאוסינכרוני ובשני חיישני תת-אדום המורכבים על לווייני ריגול סודיים המקיפים את כדור הארץ במסלול אליפטי, מה שמאפשר להם לכסות גם את הקטבים. כל לוויין SBIRS כולל חיישנים המאפשרים סריקה של המיספרה שלמה, עם יכולת להתמקד באזור מסוים – כמו צפון קוריאה למשל. ב-2020 גילתה וניטרה המערכת לא פחות מ-1,000 שיגורים של טילים בליסטיים מסביב לעולם.

 

בשנה הבאה ישוגר לוויין SBIRS נוסף ואחרון מהדור החדש, וב-2025 ישוגר הלוויין הראשון במערכת התראת הטילים הבאה – Overhead Persistent Infrared – שגם כן תשתמש בפלטפורמת ה-Combat Bus של לוקהיד מרטין.

 

במקביל, ארה"ב פועלת כדי לשגר לחלל מערכת התראה מוקדמת גם מפני טילים שגא-קוליים (או היפר-קוליים), כלומר טילים הנעים במהירות העולה על חמישה מאך, פי חמישה ממהירות הקול. רוסיה וסין מפתחות בשנים האחרונות טילים כאלה, כמו טילי האוונגרד הרוסיים או ה-Starry Sky-2 של סין. לא זאת בלבד שטילים שגא-קוליים אלה מסוגלים לתמרן מהר יותר ממערכות היירוט הקיימות של ארה"ב, גם החתימה שלהן עמומה מדי לזיהוי מהחלל בטכנולוגיה הקיימת.

 

לשם כך, בינואר השנה הסוכנות להגנה מפני טילים (MDA) במחלקת ההגנה האמריקאית הודיעה כי תעניק חוזה פיתוח על סך 155 מיליון דולר לתאגיד נורת'רופ גראמן להדגמה טכנולוגית של מערכת ניטור ייעודית בשם Hypersonic and Ballistic Tracking Space Sensor, או HBTSS. אם ההדגמה תצלח, הכוונה היא לשגר תריסר לוויינים כאלה למסלול לווייני נמוך, כל אחד עם שדה ראייה רחב (לזיהוי השיגור) ובינוני (לחישוב המסלול) בתחום האור הנראה, שידעו לזהות שיגור של טילים שגא-קוליים, לעקוב אחר מסלולם ולהנחות את מערכות ההגנה ליירוטם. הצפי הוא שההדגמה הטכנולוגית הראשונית תערך ב-2023.

חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

עשו זאת בעצמכם: פעילויות שטח לחוקרי חלל צעירים

תחום הלימוד
גיאוגרפיה
העשרה
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
קרדיט: Vladimir Pustovit

תצפיות לילה עצמאיות, חישוב הזמן עד לשקיעה בעזרת כף היד, קריאת מפת הכוכבים באמצעות אבנים ואוכל, מופעי הירח ועוד פעילויות. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לצאת לשטח עם מעט זיהום אור, ולהתבונן מעלה, לשמי הלילה. 

 

החוברת שלפניכם נוצרה לכבוד אירועי "מיורי לבראשית" והיא כוללת מידע, הסברים, חידונים ופעילויות שטח שונות. 

קבצים מצורפים:
"לילה על חלל": חוברת לחוקרי וחוקרות חלל צעירים
פורסם בתאריך:
12.04.2021
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

הקרב על הסרט הראשון בחלל: סוכנות החלל הרוסית תשגר מיליארדר יפני וצוות צילום לתחנת החלל הבינלאומית

תיירות החלל מעלה הילוך, ורוסיה לא מתכוונת להישאר מאחור

עודד כרמלי
18.05.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיית אמן של כנרית מנגנת בסטארשיפ במסגרת dearMoon. קרדיט: ספייס אקס
הדמיית אמן של כנרית מנגנת בסטארשיפ במסגרת dearMoon. קרדיט: ספייס אקס

סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס מכרה למיליארד היפני יוסאקו מאזאווה מושבים בחללית סויוז שתשוגר בדצמבר הקרוב לתחנת החלל הבינלאומית – כדי לצלם את המסע ליוטיוב.

 

המעצמות רבות – והמיליארד האקסצנטרי חוגג

בחודש מרץ השנה התפרסם מאזאווה כשהציע שמונה כרטיסים חינם ל"אנשים יצירתיים" לטיסה מסביב לירח בחללית החדשה של ספייס אקס, הסטארשיפ. משימת dearMoon, שתשוגר ב-2023, תהיה המשימה האזרחית הראשונה שתקיף את הירח. מאזאווה הוא אספן אמנות נודע ומתופף לשעבר בלהקת פאנק, שעשה את הונו ממכירת תקליטורים בדואר ואחר כך ברשת. בהמשך פתח את רשת קמעונות האופנה זוזוטאון, כיום הגדולה ביפן, וייסד קרן לאמנות עכשווית שתומכת באומנים צעירים.

 

158050879_240263681145481_2545439889063417448_n.jpg

מאזאווה (באמצע) והמקומות הפנויים על טיסת dearMoon מסביב לירח. קרדיט: dearMoon
מאזאווה (באמצע) והמקומות הפנויים על טיסת dearMoon מסביב לירח. קרדיט: dearMoon

 

אלא שכעת מסתבר שמאזאווה לא מתכוון להמתין בסבלנות עד 2023, ועד להשלמת חללית הסטארשיפ, והוא יטוס לתחנת החלל הבינלאומית כבר בדצמבר 2021. המיליארדר בן ה-45 קנה שני מושבים בחללית הרוסית סויוז, לעצמו ולעוזר ההפקה שלו יוזו היראנו, במטרה לתעד את המסע ולשתף אותו עם 700,000 העוקבים של מאזאווה ביוטיוב. על המשימה בת השבועיים לתחנת החלל הבינלאומית יפקד הקוסמונאוט אלכסנדר מיסורקין, שזאת תהיה הטיסה השלישית שלו לתחנת החלל.

 

מרוסקוסמוס נמסר כי מאזאווה והיראנו כבר עברו את המבדקים הגופניים ונמצאו כשירים לטיסה. החל מחודש יוני יעברו השניים תוכנית אימונים בת שלושה חודשים במרכז להכשרת קוסמונאוטים ע"ש יורי גגרין בסטאר סיטי שפאתי מוסקבה. עד היום טסו בסך הכול שמונה תיירים לתחנת החלל הבינלאומית – כולם בחלליות סויוז של סוכנות החלל הרוסית. מאזאווה יהיה הראשון מיפן, וכן הראשון שרוכש שני מושבים על חללית סויוז במקום מושב אחד. ברוסקוסמוס לא פרסמו את המחיר ששילם מאזאווה בעד שני הכרטיסים, אבל ההערכה היא שמדובר ב-20 עד 35 מיליון דולר לכל מושב.

 

הסרט הראשון בחלל: אקשן אמריקאי או דרמה רוסית?

המהלך הרוסי הוא ניסיון של רוסקוסמוס להחיות את תוכנית תיירות החלל שלה לאור ההתפתחויות הדרמטיות בתעשיית החלל הפרטית.

 

בפברואר השנה הכריזה ספייס אקס שבאוקטובר תשגר חללית מסוג דרגון 2 ללא "אסטרונאוטים מקצועיים". במשימה, ששמה Inspiration4, יטוסו ארבעה נוסעים: היזם והטייס ג'ארד אייזקמן, נוסע נוסף שזהותו טרם פורסמה, נוסע שלישי שיוגרל מבין המשתמשים בחברת המסחר המקוון של אייזקמן ונוסע רביעי שיוגרל מבין התורמים לבית החולים למחקר ילדים סנט ג'וד. ואילו בשנה הבאה תוציא חברת אקסיום טיסה, גם כן על סיפון דרגון 2 של ספייס אקס, עם האסטרונאוט וסגן נשיא אקסיום מייקל לופז אלגריה, היזם האמריקאי לארי קונר, המשקיע הקנדי מארק פאתי וכמובן הישראלי השני בחלל – הטייס והיזם איתן סטיבה.

 

640px-Yulia_Peresild,_March_2013.jpg

השחקנית יוליה פרסילד. תביס את טום קרוז על תואר השחקנית הראשונה בחלל? קרדיט: הקרמלין
השחקנית יוליה פרסילד. תביס את טום קרוז על תואר השחקנית הראשונה בחלל? קרדיט: הקרמלין

 

למעשה, באחת מטיסות ההמשך של אקסיום עתידים להשתגר לתחנת החלל הבינלאומית גם השחקן טום קרוז והבמאי דאג לימן, במטרה לצלם שם סצנות מסרט אקשן חדש. גם כאן ברוסיה מתכוונים להקדים את האמריקאים, ובהודעה נפרדת הודיעה רוסקוסמוס כי כבר ב-5 אוקטובר תשגר לתחנת החלל הבינלאומית את השחקנית יוליה פרסילד ואת הבמאי קלים שיפנקו כדי לצלם סרט משלה – ודווקא דרמה. הסרט, ששמו "אתגר", מופק במשותף על ידי מנהל רוסקומוס דמיטרי רוגוזין וערוץ הטלוויזיה הממלכתי ברוסיה, הערוץ הראשון.

 

כרטיס לטיסה תת-מסלולית לחלל – אפשר להזמין כבר היום

במקביל להתחממות תחום תיירות החלל המסלולית, גם התיירות התת-מסלולית מתחממת. תיירות תת-מסלולית פירושה הגעה לחלל מבלי להיכנס למסלול סביב כדור הארץ, כלומר טיסה קצרה שבסופה כמה דקות של ריחוף במיקרו-כבידה. אחרי "חזרה גנרלית" לא מאוישת מוצלחת באפריל, חברת בלו אוריג'ין של מייסד אמזון ג'ף בזוס הודיעה כי תשגר את הטיסה התת-מסלולית הראשונה על גבי החללית שלה ניו שפרד ב-20 ביולי.

 

כבר בטיסה זו החברה מציעה למכירה מושב אחד לתייר חלל, במכירה פומבית שנפתחה ב-5 במאי באתר בלו אוריג'ין. ההכנסות מהמכירה יועברו ל"מועדון העתיד", קרן פילנטרופית לעידוד לימודי מקצועות המדע, ההנדסה והטכנולוגיה מייסודה של החברה. ההרשמה פתוחה וכל אחד עם כמה מיליונים פנויים, גם מישראל, יכול להציע את הצעתו באתר של בלו אוריג'ין.

 

סרטון פרסומת לטיסת הבכורה של הניו שפרד.

תגיות:
  • תיירות חלל

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 136
  • 137
  • 138
  • 139
  • 140
  • 141
  • 142
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית