האם יש חיים באגמי טיטאן, ירחו של שבתאי? נאס"א שולחת רחפן לגלות

הרחפן יחל את מסעו באזור השופע דיונות בקו המשווה שנהנה ממזג אוויר מתון וימשיך למכתש סלק, שבתחתיתו התקיימו מים ותרכובות אורגניות
שתף: 
  • הדמיית המשימה בשלבים שונים. משמאל: נחיתה ראשונה בדיונות שנגרי-לה, איסוף דוגמיות ולאחר מכן טיסות ארוכות יותר. קרדיט: נאס"א

נאס"א הודיעה שתשגר רחפן לטיטאן, הירח הייחודי והמסקרן של שבתאי. הרחפן, דרגונפליי ("שפירית"), יערוך עשרות טיסות בשמי טיטאן, וכן ינחת לדגום מספר רב של אתרים, במטרה לחפש אחר חיים בעולם הקפוא והעשיר הזה – ולחפש אחר רמזים להיווצרות החיים כאן בכדור הארץ.

 

הרחפן דרגונפליי ישוגר לחלל ב-2026 ויגיע למערכת שבתאי ב-2034 – הרחפן הראשון בהיסטוריה שנוחת על עולם אחר והראשון שמשוגר לחלל בכלל. הסיבה שנאס"א בחרה לשגר רחפן לטיטאן ולא, למשל, למאדים, נעוצה באטמוספרה של טיטאן, שהיא דחוסה פי ארבעה מהאטמוספרה של כדור הארץ. כך, הדרגונפליי יהיה בעל שמונה רוטורים, ולא יהיה שונה מהותית מכלי טיס בלתי מאוישים שאנו רואים בשמים שלנו.

 

היתכנות חיים מבוססי מתאן

טיטאן, ירחו הגדול ביותר של שבתאי, נחשב לאחד המועמדים המובילים לקיומם של חיים במערכת השמש. הירח הגדול הוא הגוף היחיד במערכת השמש, מלבד כדור הארץ כמובן, שעל פניו נמצאו אגמים שלמים במצב צבירה נוזלי. אלא שהאגמים על טיטאן הקפוא אינם מורכבים ממים – הם מורכבים ממתאן, אתאן וחנקן נוזליים. כאן בכדור הארץ, כל היצורים החיים משתמשים במים כממס לפעילותם הביוכימית, אולם תיאוריות של ביוכימיה אלטרנטיבית גורסות כי גם מתאן נוזלי יכול לשמש כממס. משימת דרגונפליי תחפש אחר סימנים כימיים לחיים בהווה ובעבר על פני השטח ובאגמי המתאן של טיטאן, מתוך מחשבה שצורות חיים פשוטות יכולות להתקיים שם על בסיס מתאן.

 

 

בנוסף לגופי המתאן הנוזלי, טיטאן מכוסה בדיונות ובמישורים של חול, העשוי ממגוון תרכובות אורגניות. למעשה, טיטאן דומה מאוד לכדור הארץ הצעיר, ובנאס"א מקווים שהמשימה תשפוך אור גם על מוצאנו. במהלך 2.7 שנות משימתו, הדרגונפליי יחקור מגוון רחב של סביבות, מהדיונות האורגניות לקרקעיתו של מכתש שבו מים נוזלים ותרכובות אורגניות מורכבות התקיימו יחד במשך עשרות אלפי שנים – בדומה לתנאים בכדור הארץ המוקדם. כך, גם אם לא יימצאו חיים מבוססי מתאן בטיטאן, המדענים מקווים לגלות עד לאן התקדמה הכימיה באותו "מרק קדמוני" של כדור הארץ, לפני הופעת הביולוגיה. 

 

שיאים חדשים בעולם אחר

משימת דרגונפליי מתבססת בעיקר על המידע שאספה הגשושית קאסיני ב-13 שנות פעילותה במערכת שבתאי. הרחפן ינחת בפעם הראשונה בשנגרי-לה (Shangri-La), אזור השופע שדות דיונות בקו המשווה של הירח שקאסיני אישרה שהוא נהנה ממזג אוויר מתון. הדיונות באזור שנגרי-לה לינאריות, כלומר ישרות, בדומה לדיונות שאנו מוצאים בנמיביה. דרגונפליי יחקור את האזור הזה בטיסות קצרות, כשהוא דוגם את הקרקע באתרים שונים.

 

לאחר מכן, הרחפן יתחיל לטוס למרחקים ארוכים יותר, של עד 8 ק"מ לטיסה, עד להגיעו למכתש סלק (Selk). לפי הנתונים שאספה קאסיני, בתחתית מכתש זה התקיימו בעת ובעונה אחת מים נוזלים, תרכובות אורגניות ואנרגיה – המתכון לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם.

 

בסופו של דבר, הרחפן דרגונפליי יטוס למעלה מ-175 ק"מ – כמעט כפול מהמרחק שנסעו כל הרוברים על מאדים גם יחד.

 

 

גבולות חדשים – חיים חדשים

טיטאן גדול יותר מכוכב הלכת חמה, והוא הכוכב השני הגדול ביותר במערכת השמש כולה (הירח שלנו מדורג במקום החמישי). קוטרו של טיטאן 2,574 ק"מ, והוא מקיף את שבתאי ממרחק 1,221,850 ק"מ – ומשלים הקפה מדי 16 ימים ארציים. מרחקו הכולל של טיטאן מהשמש הוא 1.4 מיליארד ק"מ, או פי עשרה ממרחק הארץ לשמש. ממרחק כזה, טיטאן הוא עולם קר להפליא: הטמפרטורה הממוצעת על פני השטח של הירח היא מינוס 179 מעלות צלזיוס.

 

משימת הדרגונפליי נבחרה מבין 12 הצעות שהוגשו לתוכנית "גבולות חדשים" (New Frontiers) של נאס"א. ב-2017 צמצמה סוכנות החלל את ההצעות לשתיים: רחפן לטיטאן או משימה חוזרת לשביט צ'וריומוב-גרסימנקו, שאותו חקרה כבר הגשושית רוזטה, במטרה להביא ממנו דגימה לכדור הארץ. הבחירה בדרגונפליי היא חלק ממאמץ כולל בנאס"א להגביר את המאמצים בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ.

 

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}