"7 דקות של אימה". כך מכנים בנאס"א את הזמן שבו משימת מארס 2020 של נאס"א תצטרך לבלום ממהירות 20,000 קמ"ש – מהיר פי עשרה מכדור רובה – למהירות 0 קמ"ש. אם היא תצליח, אז ביום חמישי, ה-18 בפברואר בשעה 22:55 לשעון ישראל, יגיעו למאדים פרסווירנס, הרובר המתוחכם בהיסטוריה, ואינג'יניואיטי, המסוק הראשון בתולדות חקר מערכת השמש. מארס 2020 היא המשימה הראשונה שמטרתה המוגדרת היא חיפוש חיים במאדים מאז שתי נחתות ויקינג ב-1976. מארס 2020 מגיעה לכוכב האדום כשבוע לאחר כניסתן למסלול של משימת אל-אמל של איחוד האמירויות וטיאנוון 1 הסינית.
[node:field_countdown]
צפו בשידור הישיר:
למרות שהתרגלנו לראות רוברים על מאדים, מדובר במבצע הנדסי וטכנולוגי מורכב בהרבה מנחיתה על כדור הארץ או על הירח, שכן האטמוספרה המאדימית דלילה מכדי להשתמש במצנחים אבל צפופה מספיק כדי לייצר גרר, שמצריך שימוש במגיני חום כבדים. היסטורית, כמחצית מהמשימות שניסו לנחות על מאדים התרסקו על פניו.
כדי לוודא ששנים רבות של פיתוח – וכ-2.1 מיליארד דולר – לא ירדו לטמיון בגלל סלע מקרי, מארס 2020 היא המשימה הראשונה שתשתמש ב"ניווט יחסי לשטח" (TRN), טכנולוגיה שמקורה בטילי שיוט. המערכת מורכבת ממפה פנימית של אתר הנחיתה וממצלמת ניווט שיודעת להשוות את התמונה המתקבלת למפה – בזמן אמת.
סרטון של נאס"א המסביר על מערכת TRN.
חיים על מאדים?
אם הכול ילך כשורה, הרובר פרסווירנס ינחת באתר מיוחד במינו בשם מכתש ג'זרו, שקוטרו כ-50 ק"מ. ב-2007 זיהתה המקפת לסקר מאדים של נאס"א, או MRO, מינרלי חרסית במכתש. כאן בכדור הארץ, חרסית כזאת נוצרת כתוצאה מבליית מים. מאז הצטברו ראיות נוספות לכך שהמכתש היה בעבר אגם בעומק 250 מטרים, וכך זכה לשם ג'זרו – "אגם" בשפות הסלאביות.
24729_PIA23518-Mars-landing-sites-web.jpg
המכתש עצמו נוצר מפגיעת מטאוריט, אלא שבעברו החם והרטוב של מאדים – הוא התמלא מים. הרובר יחקור את שתי הדלתות שנוצרו משני הנהרות העתיקים שהובילו מים לאגם, מצפון וממערב, במחשבה שאם התקיימו אי פעם חיים מיקרוסקופיים או מאקרוסקופיים על פני כוכב הלכת – בין אם באגם עצמו או על גדות הנהרות שהובילו לאגם – ייתכן כי צורתם השתמרה במינרלי החרסית בצורת מאובנים. בדומה למאובנים בכדור הארץ, ייתכן כי הם שקעו באגם וכוסו בסחף.
599px-260184-JezeroCrater-Delta-Full.jpg
לפי מחקר של אוניברסיטת בראון ב-2015, האגם התמלא מים לפחות פעמיים בהיסטוריה של מאדים. האגם התייבש סופית לפני 3.9 עד 3.5 מיליארד שנה. מטרתו העיקרית של הרובר פרסווירנס תהיה לבחון את משקעי החרסית ולחפש בהם מאובנים מיקרוסקופיים. יצוין כי מאובנים מיקרוסקופיים מתקופה זו נמצאו במשקעי חרסית בכדור הארץ.
640px-PIA22907-Mars-LakeJezero-ArtistConcept-20181213.jpg
הרובר הכבד, שמשקלו 899 ק"ג, כולל זרוע בעלת חמישה מפרקים ובאורך 2.1 מטרים, שתאפשר לו לברור את מינרלי החרסית – וברדאר תת-קרקעי שיאפשר לו לדעת היכן נמצאים המשקעים המעניינים ביותר מבחינה גיאולוגית מתחת לפני השטח. לא פחות מ-23 מצלמות, לרבות רטנגן וקרינה על-סגולה (UV), יאפשרו לפרסווירנס לזהות חתימות ביולוגיות דוגמת תרכובת אורגניות בחרסית.
קראו עוד:
- האם למאדים הייתה פעם אטמוספירה והאם ייתכן שתהיה לו בעתיד?
- שיירה למאדים: שלוש חלליות יגיעו בימים הקרובים למאדים – אמירתית, סינית ואמריקאית
- צפו: אזרחים בדובאי נדהמו לראות אמש שני ירחים מרהיבים ומשונים בשמי הלילה
- מדענים: כדור הארץ מסתובב מהר יותר – ואנחנו לא יודעים למה
הרחפן הראשון בחלל
עזרה נוספת – ולא צפויה – יקבל הרובר מהמסוק הרובוטי אינג'יניואיטי. זהו כלי הטיס הראשון בהיסטוריה שיפעל מחוץ לכדור הארץ. הרחפן הקטן ישתמש בשני רוטרים קואקסיאלי (כלומר הפוכים זה לזה, בדומה למסוק רגיל) בקוטר 1.1 מטרים כל אחד במטרה להתרומם באטמוספרה המאדימית הדלילה, שנפחה כ-1% מנפח האטמוספרה בכדור הארץ.
25119_PIA23961-1041.jpg
מטרתו העיקרית של האינג'יניואיטי תהיה להוכיח שאמנם ניתן להשתמש בכלי טיס, מאוישים ובלתי מאוישים, כדי לסרוק את פני מאדים. ככלל, רחפן כמו אינג'יניואיטי יכול לצלם את הקרקע ברזולוציה טובה פי עשרה מזו של לוויינים המקיפים את כוכב הלכת האדום. אבל תוך כדי הוכחת היכולת, הוא גם יסייע לרובר למצוא נישות שיהיו מוסתרות מהמצלמות שלו בגלל תוואי השטח – כמו משקעים חשודים מאחורי סלעים גדולים. בסך הכול, המסוק יפעל למשך 30 יום, במהלכם יבצע עד חמש טיסות. כל טיסה צפויה לארוך פחות משלוש דקות, כאשר הרחפן ימריא לגובה של עד 10 מטרים מעל פני השטח.
למעשה, בנאס"א שוקלים בימים אלה לספק תגבורת נוספת למאמצים האסטרוביולוגיים של פרסווירנס: המקפת לסקר מאדים (MRO). בסוכנות החלל שוקלים להורות למקפת הוותיקה, שמקיפה את מאדים מאז 2006, לשנות את מסלולה כך שתוכל לשמש כתחנת ממסר לתקשורת בין פרסווירנס לבין כדור הארץ. זהו מהלך שעלול לשבש את הניסויים המדעיים הייעודיים של MRO, שצפויה לצאת משימוש בשנים הקרובות. בנאס"א משהים את ההחלטה הסופית עד שיתקבל האישור כי הרובר אכן נחת בהצלחה.