חברת רמון ספייס (לשעבר "רמון צ'יפס"), הוקמה לפני 11 שנים, זמן לא רב לאחר אסון המעבורת קולומביה וקרויה על שם אל"מ אילן רמון ז"ל. החברה אשר פעילותה נתמכת ומקודמת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, הוקמה בניסיון לתת מענה על צורך אסטרטגי של ישראל בזמנו לבניית שבבים ללוויינים, מאחר וקיימות מגבלות רבות על יבוא שבבים לצורכי חלל, בעיקר מארה"ב. כיום מפתחת רמון ספייס, במימון סוכנות החלל הישראלית, את הדור הבא של שבבי החלל שיתמחה בעיבוד אותות ומידע שמקבלים לוויינים. למשל, בעת צילום תמונה, יוכלו שבבים אלה לעבד ולשפר את התמונה ואף לגלות בה עצמים או תכונות שהוגדרו מראש. לוויינים למטרות סביבה אזרחיות, כגון "ונוס" הישראלי הנבנה בתעשייה האווירית על ידי סוכנות החלל הישראלית, יוכלו בעתיד להשתמש בשבבים אלה לעיבוד המידע המגיע מצילומי שדות חקלאים, למשל, ולעבד את המידע בדבר השקיית שדות. במקום לשלוח את התמונה לכדור הארץ, יאפשר השבב המתקדם לעבד את המידע כבר ברגע שהתקבל בחלל ולהתגבר על מגבלות העברת נתונים רבים מדי מלוויינים לכדור הארץ.
הדור הבא של שבבי חלל שמפתחת רמון ספייס יתאים גם ללווייני תקשורת כגון לווייני עמוס. לוויינים אלה מהווים כיום תחנת ממסר פשוטה אולם בעתיד, אפשר יהיה לנתב ולהפוך את הלוויין למרכזיה ששולחת את השידורים באופן מדויק ללקוחות על הקרקע, כולל לקוחות ניידים, ולספק להם באופן ספציפי תקשורת מהירה וחכמה יותר. לצורך דוגמה, כיום הטכנולוגיה של שידור טלוויזיה מלוויין בנויה על כך שהאנטנה בבית הלקוח מקבלת כמות עצומה של תקשורת והממיר בוחר את הערוץ שבו צופים באותו רגע. הדור הבא של שבבי חלל יאפשר, בין השאר, שידור לכל לקוח רק את הערוץ שהוא רוצה לראות באותו רגע ולא את כל השאר, תוך חיסכון באנרגיה ותעבורת מידע, שיאפשר לספק מידע למספר גדול בהרבה של לקוחות.
לצד ההיבט המסחרי, לשבבי החלל של רמון ספייס מקום של כבוד גם במשימות חלל בין-לאומיות. בתחילת דצמבר 2014 שיגרה סוכנות החלל היפנית (JAXA) את חללית האיאבוסה 2 אל משימתה לחקור את אחד מאסטרואידי אפולו. האיאבוסה 2, שצפויה להגיע לאסטרואיד בשנת 2018, לחקור אותו במשך שנה וחצי ולחזור לכדור הארץ עד סוף 2020, נושאת על גביה שבב מחשב פרי תכנון של חברת רמון ספייס ושייצורו מתבצע בחברת טאואר במגדל העמק.
משימת האיאבוסה 2, שהינה פרי שיתוף פעולה בין סוכנות החלל היפנית לבין סוכנות החלל הגרמנית (DLR), נושאת עמה שאלות כבדות משקל לגבי היווצרות מערכת השמש בכלל ואסטרואידי אפולו הקרובים לכדור הארץ בפרט, והשבב הישראלי ימלא תפקיד מכריע בניסיון לספק את התשובות. במסגרת המשימה לחלל, ינהל השבב את הנחתת שתצא מהחללית היפנית, תנחת על האסטרואיד ותאפיין את הקרקע שלו כדי ללמוד על אסטרואידים ועל היווצרות מערכת השמש. השבב יכוון גם את הנחתת לאחר הנחיתה, ינהל את הניסויים והבדיקות שהנחתת תעשה בקרקע האסטרואיד, כגון הזזת את החפירה שתדגום אדמה ואבנים מפני השטח, וכן יפעיל את המעבדה הכימית הקטנה המותקנת בנחתת שתבדוק את חומרי הקרקע. לבסוף, אחראי השבב על שידור הנתונים מבדיקות אלו חזרה לחללית ומשם לכדור הארץ.