חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

רוסיה וסין חתמו על הסכם לבניית תחנת מחקר משותפת – על הירח

10.03.2021
הדמיית אמן של הלונר גייטוויי של "המערב". קרדיט: נאס"א
הדמיית אמן של הלונר גייטוויי של "המערב". קרדיט: נאס"א

רוסיה וסין חתמו אמש (שני) על מזכר הבנות לבניית תחנת מחקר בינלאומית על הירח. על ההסכם חתמו בפגישה וירטואלית ראש מינהל החלל הסיני (CNAS) ג'אנג קג'יאן ומקבילו מסוכנות החלל רוסקוסמוס, דמיטרי רוגוזין. יצוין כי לא רוסיה ולא סין חתמו עד כה על "הסכמי ארטמיס" של נאס"א לבניית תחנת מחקר שתקיף את הירח, הלונר גייטוויי. בינתיים שותפות לתוכנית האמריקאית סוכנויות חלל של שמונה מדינות: ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, יפן, לוקסמבורג, בריטניה ואיחוד האמירויות הערביות. על מזכר הבנות להצטרף לתוכנית בהובלת נאס"א חתמו גם ברזיל ואוקראינה.

 

בדומה לארטמיס, תחנת המחקר הירחית הבינלאומית (ILRS) הרוסית-סינית מתוארת כבסיס ניסויים מקיף שייבנה על הירח או במסלול סביב הירח, ויכלול מגוון פעילויות: חקר מאויש של פני הירח, שימוש במשאבי הירח, תצפיות אסטרונומיות מאדמת הירח, ניסויים מדעיים והדגמות טכניות. התחנה מיועדת לפעול באופן אוטונומי לטווח ארוך, ככל הנראה בקוטב הדרומי של הירח.

 

מסלול עוקף נאס"א?

ברוסקוסמוס וב-CNAS הדגישו כי תחנת המחקר הירחית תהיה פתוחה לשיתוף פעולה בינלאומי מצד כל המדינות המעוניינות בכך. אלא שקשה להתעלם מכך ששתי מעצמות החלל אינן נוטלות חלק בשאיפות המאוישות של ארה"ב ובעלות בריתה – גם הן בקוטב הדרומי של הירח, השופע מאגרים גדולים של מי קרח.

 

CNSA.jpg

נציגי מינהל החלל הסיני ובשיחת וידאו נציגי רוסקוסמוס בעת חתימת המזכר. קרדיט: CNSA
נציגי מינהל החלל הסיני ובשיחת וידאו נציגי רוסקוסמוס בעת חתימת המזכר. קרדיט: CNSA

 

ככלל, החוק האמריקאי אוסר על נאס"א לחתום על הסכמים בילטראליים עם סין, מחשש לגניבת טכנולוגיה. כך, למשל, טייקונאוט סיני מעולם לא טס לתחנת החלל הבינלאומית – שאירחה בני לאומים רבים, כמו אסטרונאוטים ממלזיה, מקזחסטן, מאיחוד האמירויות וממדינות קטנות אחרות. ואילו רוסיה לא מעוניינת לפי שעה להצטרף להסכמי ארטמיס. "זה פרויקט פוליטי, וההסכמים מתמקדים יותר מדי בארה"ב", טען דמיטרי רוגוזין בראיון שנתן באוקטובר אשתקד, וקרא לנאס"א לאמץ שיתוף פעולה מלא, בדומה לשיתוף הפעולה בתחנת החלל הבינלאומית.

 

אם בשנות ה-60 מרוץ הירח היה בין ארה"ב לברה"מ, כיום המתחרות העיקריות על הבכורה הן ארה"ב וסין. בנאס"א מתכוונים להנחית את האסטרונאוטית הראשונה ואת האסטרונאוט הבא על פני הירח עד 2024. במקביל, תחנת החלל הבינלאומית שתקיף את הירח תאפשר לאסטרונאוטים של נאס"א ושאר המדינות החברות לערוך ביקורים תכופים יותר ויותר על פני הלבנה, עד לייסודה של תחנת מחקר קבועה בקוטב הדרומי.

 

סין היא מעצמת חלל חדשה בהרבה, אבל בשנים האחרונות היא משקיעה הון עתק בתוכנית צ'אנגה (הקרויה על שם אלת הירח הסינית). ב-2013 הפכה סין למדינה השלישית בהיסטוריה – אחרי ברה"מ וארה"ב – שהנחיתה חללית על הירח עם צ'אנגה 3, וב-2019 הפכה למדינה הראשונה בהיסטוריה שהנחיתה רובר בצד הרחוק של הירח עם צ'אנגה 4. עוד ב-2019 שבר הרובר יוּטוּ 2 ("ארנב"- מבוסס על דמות הארנב הניבט מפני הירח, לפי פולקלור הסיני) את שיא השרידות על הירח של הרובר הסובייטי לוּנוֹחוד 1 ב-1971. ואילו בדצמבר אשתקד הביאה צ'אנגה 5 כמעט 2 קילוגרם מאדמת הירח לכדור הארץ – דוגמיות הקרקע הראשונות מהירח מאז לונה 24 ב-1976.

 

china-flag-moon.jpg

דגל סין מונף על הירח ב-2020. קרדיט: CNSA
דגל סין מונף על הירח ב-2020. קרדיט: CNSA

 

גם רוסיה משתתפת במרוץ הזה לירח, ובאוקטובר השנה רוסקוסמוס מתכוונת להנחית על הקוטב הדרומי של הירח את לונה 25 – המשימה העצמאית הראשונה מאז התמוטטות ברה"מ והמשימה הראשונה של סוכנות החלל לירח מאז 1976. ב-2024 תשוגר לירח המקפת לונה 26, ב-2025 הנחתת לונה 27 וב-2027 לונה 28 – משימת איסוף דוגמיות. סוכנויות החלל הרוסית והסינית כבר הודיעה כי לונה 27 – כמו גם צ'אנגה 7  הסינית – יהיו משימות משותפות.

 

 

קראו עוד:

 

למרות ההצהרות, שיתוף הפעולה עם ארה"ב – נמשך

עם זאת, מוקדם לדבר על מלחמה קרה חדשה בין שלוש המעצמות, וארה"ב ורוסיה עדיין משתפות פעולה בתחום החלל. דוגמה טובה לכך פורסמה יחד עם ההודעה על ההסכם לפיו ב-4 באפריל תשגר נאס"א את האסטרונאוט מארק ונדה היי במסגרת משימת סויוז הרוסית לתחנת החלל הבינלאומית.

 

הסידור הזה הושג בתיווך חברת החלל הפרטית אקסיום. בתמורה לשיגור על הסויוז, נאס"א תבטיח לאקסיום מושב על אחד מהשיגורים הבאים של הדרגון 2 לתחנה, כנראה ב-2023, אותו תעניק אקסיום לקוסמונאוט רוסי.

 

תגיות: