v404cyg_illus.jpg

בתמונה החדשה, קרינת הרנטגן שנקלטה על ידי טלסקופ החלל צ'אנדרה (בכחול בהיר) הונחה הורכבה על פני תמונה בתחום האור הנראה, שצולמה במצפה הכוכבים Pan-STARSS שבהוואי. התמונה באור הנראה מראה לנו את הכוכבים בסביבה, ואילו טבעות הרנטגן – שמונה במספר – את ענני אבק שהוארו על ידי ההתפרצות מהחור השחור V404. 

כמו טבעות עצים, טבעות הרנטגן מספרות לאסטרונומים לא רק על התנהגות החור השחור – אלא על הנוף הגלקטי כולו שבין V404 לכדור הארץ. למה הדבר דומה? למכת ברק רחוקה, שמאירה יער אפל. כך למשל, אם הטבעת גדולה יותר, פירושו של דבר שענן האבק קרוב יותר לכדור הארץ – ולהפך.

יתרה מכך, החוקרים השתמשו בנתונים כדי לאפיין את הרכבם הפנימי של ענני האבק הרחוקים, שאין לנו דרך למדוד אותם במישרין. כמו בתצלום רנטגן בבית החולים, חומרים שונים סופגים רנטגן בצורה שונה. על ידי השוואת הספיגה, אסטרונומים הראו כי ענני הגז מורכבים בעיקר מתערובות של גרפיט וגרגרים סיליקטיים – אבל ההרכב אינו אחיד בכל הכיוונים. במילים אחרות, האבק הבינכוכבי שלנו אינו עשוי מקשה אחת.

v404cyg.jpg

iss.jpg

"הו וואו, מה עכשיו?"

זבולון סקוביל, מנהל הטיסה במרכז הבקרה יוסטון בזמן התקלה, סיפר היום לניו יורק טיימס על רגעי האימה: "קיבלנו שתי הודעות, אחת מהן רק של שתי שורות קוד, שמשהו אינו כשורה. בהתחלה חשבנו שמדובר בשגיאה של המערכת. הרמתי את מבטי למוניטורים של הווידאו וראיתי את כל המבערים יורים. יש לך בערך חצי נשימה להגיב עם 'הו וואו, מה עכשיו?' לפני שצריך להתעלם מהתגובה הטבעית הזאת ולנסות לפתור את הבעיה".

כמו בסרט אמריקאי, סקוביל בכלל לא היה משובץ למשמרת באותו יום, והוא הגיע לעבודה מתוך סקרנות – אחרי שלקח חלק בהכנות העגינה של הנאוקה. אלא שהולי ריידינגס, מנהל המשמרת, ביקש מסקוביל להחליף אותו לכמה דקות. "ואני כזה: 'למה לא, החלק הקשה של  העגינה מאחורינו'. הוא התנתק, אני התחברתי ואיך שאני מסתובב אני רואה את האזהרה מהבהבת על המסך".

14094635043_af5fbc1f11_k.jpg

בסופו של דבר מהנדסי הנאוקה הצליחו לכבות את המנועים, "מלחמת המודולים" בין האמריקאים לרוסים הסתיימה והתחנה שבה למסלולה. בעקבות הריאיון עם סקוביל, נאס"א שינתה היום את גרסתה ואישרה כי התחנה התהפכה ב-540 מעלות – במקום ב-45, כפי שהודיעה בתחילה.

הסוף לסטארליינר?

במקביל, נראה כי חללית הסטארליינר של בואינג כבר לא תמריא בקרוב – אם היא תמריא בכלל. 

הסטארליינר, המקבילה של בואינג לחללית הדרגון של חברת ספייס אקס, הייתה אמורה להשתגר לתחנת החלל הבינלאומית ב-30 ביולי. בשל התקלה במודול הנאוקה, בנאס"א דחו את השיגור ל-3 באוגוסט. אך שעות לפני השיגור עצמו הודיעה בואינג על תקלה שהתגלתה במערכת בקרת השסתומים של מבערי החללית – ובנאס"א ובבואינג החליטו לדחות את השיגור מבלי לתת מועד כל חלופי. 

מדובר במכה רצינית לתאגיד האוויר והחלל הוותיק בואינג, המפתח את הסטארליינר במשך כעשור במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית (Commercial Crew Program) של נאס"א. הניסיון הראשון לשגר את הסטארליינר לתחנת החלל הבינלאומית ב-2019, היה רצוף תקלות וכמעט שהסתיים באסון.

בבואינג ובנאס"א הודיעו אז כי בכוונתם לערוך טיסת ניסוי נוספת, משימת ה-OFT-2 (Orbital Flight Test) לפני שינסו להטיס אסטרונאוטים על גבי החללית – על חשבונה של בואינג כמובן. משלם המיסים האמריקאי שילם עד היום כ-5 מיליארד דולר על פיתוח הסטארליינר, ובנאס"א קיוו להראות תמורה – גם אם מאוחרת – בעד האגרה. 

משימת ה-OFT-2 הייתה עתידה לשאת כ-180 ק"ג אספקה לתחנת החלל. בדרך חזרה לכדור הארץ, החללית הייתה אמורה הייתה לפנות כ-250 ק"ג פסולת מהתחנה. אם הטיסה הייתה עוברת כשורה, בסוף 2021 היו אמורים לעלות האסטרונאוטים ברי וילמור, מייקל פינקה וניקול אונפו מאן על סיפון הסטארליינר – לטיסת ניסוי מאוישת ראשונה. 

starliner_gallery-2021-3-960x880.jpg

1500.jpg

חייזרים בחלל, באטמוספרה ואפילו בשמיים, בגבהים של מטוסי קרב

מטרתו המוצהרת פרויקט גלילאו היא לחפש אחר חתימות טכנולוגיות של ציוויליזציות שמקורן מחוץ לכדור הארץ, מנתונים החומקים מהממסד המדעי – לשון ההודעה. מעשית, הפרויקט ישתמש בטלסקופים כמו מצפה הכוכבים ורה רובין, שהולך ונבנה בימים אלה בצ'ילה, כדי לגלות ולעקוב אחר עצמים חוץ-שמשיים כמו אומואמואה. בשלב שני מקווים בגלילאו לשתף פעולה עם סוכנויות חלל כדי לשגר גשושיות שיחקרו את העצמים הבינכוכביים מקרוב, כמו "מיירט השביטים" ((Comet Interceptor) של סוכנות החלל האירופית. בגלילאו ידעו להכווין משימה כזאת ליעדה – ובזמן, לפני שהעצם הבינכוכבי חולף לבלי שוב, כפי שעשה אומואמואה.

אבל אולי החלק המעניין יותר בהודעה לתקשורת נוגע למשימה השנייה של פרויקט גלילאו: לחפש אחר עב"מים כאן בכדור הארץ. ביוני השנה פרסם הפנטגון דו"ח שמסכם את פעילות כוח המשימה המיוחד לחקר תופעות אוויריות בלתי מזוהות. אמנם הדו"ח לא מתייחס במישרין לאפשרות שחיים תבוניים ביקרו או מבקרים בכדור הארץ, אבל הוא מפרט 143 תופעות אוויריות שלא נמצא להן הסבר – מתוכן 18 תופעות שנגרמו בוודאות מטכנולוגיה מתקדמת, כלומר כלים שטסו במהירויות מפתיעות וללא כל שימוש בהנעה נראית לעין. התופעות נצפו על ידי טייסי קרב וכן נקלטו בחיישנים שונים של מטוסי צבא ארה"ב.

640px-LSST_Telescope_-_L1_Lens_of_the_camera.jpg

בגלילאו מתכוונים להשתמש במערך של טלסקופים וגלאים כדי לצלם את התופעות הללו ברזולוציה גבוהה כדי לגלות אם מדובר בכלי טיס מתקדמים של מדינות זרות או בכלי טיס מתקדמים של ציוויליזציה חייזרית. על ידי שימוש בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה, בצוות חוקרי גלילאו בהובלת פרופ' לייב מקווים להבדיל בין חלליות זרות לתופעות אטמוספריות, ציפורים, בלוני מזג אוויר וכאמור – גם כלי נשק חדישים ומסווגים של מדינות כמו סין ורוסיה. 

לדברי החוקרים בגלילאו, ייתכן שהתופעות האוויריות הבלתי מוסברות בדו"ח הפנטגון אינן אלא גשושיות של חייזרים הסורקים את האנושות ברדאר, באור הנצפה ובתת-אדום. "הפרויקט יאסוף נתונים מטלסקופים על כל סוגי הגופים שעשויים להופיע בקרבת כדור הארץ", מסביר פרופ' לייב לסוכנות החלל הישראלית. "זה כולל גופים בין-כוכביים כמו אומואמואה, שאינם נראים כמו שביט או אסטרואיד, וגם תופעות אוויריות בלתי מוסברות באטמוספרה של כדור הארץ. נדרש איסוף נתונים מדעי כדי שניתן יהיה לקבוע את טבע הגופים, לא רק את קיומם".

בהודעה לתקשורת שפרסם פרויקט גלילאו אף מצוין כי מצפה הכוכבים החדיש ורה רובין, שיושלם ב-2023, יהיה מסוגל לגלות גם לוויינים חוצניים בקוטר של מטר אחד ופחות, המקיפים את כדור הארץ מהחלל. אם אכן יימצאו ננו-לוויינים במסלול סביב כדור הארץ שלא שוגרו לשם על ידי אף מעצמת חלל, וגם אינם פסולת חלל, הפרויקט ידאג לכוון אליהם טלסקופים עוצמתיים בהרבה כדי לגלות את טיבם.

בפרויקט מבטיחים שקיפות ציבורית מלאה לממצאים, ואף מזמינים את הציבור לעקוב אחריהם בטוויטר ובאינסטגרם וכן באתר פרויקט גלילאו. מסיבת העיתונאים להשקת הפרויקט תתקיים היום (שני) בשעה 19:00 שעון ישראל ותשודר כאן. 

GP.jpeg

starliner_gallery-2021-11-960x600-nasa.jpg

5 מיליארד דולר מהקופה הציבורית

אחרי טיסת הניסוי שכמעט הסתיימה באסון, בבואינג ובנאס"א הודיעו כי בכוונתם לערוך טיסת ניסוי נוספת לפני שינסו להטיס אסטרונאוטים על גבי החללית – על חשבונה של בואינג כמובן. משלם המיסים האמריקאי שילם עד היום כ-5 מיליארד דולר על פיתוח הסטארליינר, ובנאס"א היו רוצים להראות תמורה לאגרה.

משימת ה-OFT-2 (Orbital Flight Test) תישא כ-180 ק"ג אספקה לתחנת החלל, והיא צפויה להישאר בתחנה כשבוע. בדרך חזרה לכדור הארץ, הסטארליינר תפנה מהתחנה כ-250 ק"ג פסולת וציוד ישן. אם הכול ילך כשורה, בסוף 2021 יעלו האסטרונאוטים ברי וילמור, מייקל פינקה וניקול אונפו מאן על סיפון הסטארליינר – לטיסת ניסוי מאוישת.

חללית הסטארליינר היא חללית מאוישת לשימוש רב-פעמי, שקוטרה 4.5 מטרים – קצת גדולה יותר מתא הפיקוד במשימות אפולו וקצת קטנה יותר מהחללית שנאס"א עצמה מפתחת, האוריון. עם השלמתה, הסטארליינר תהיה מסוגלת לשאת עד שבעה אסטרונאוטים ליעדים שונים במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ, כמו תחנת החלל הבינלאומית, ולשהות בחלל לתקופה של עד שבעה חודשים. החללית נבנתה כך שתתאים להרכבה על גבי המשגרים אטלס 5, הדלתא 4 או הוולקן קנטאור של יונייטד ספייס אליאנס (מיזם משותף של בואינג ולוקהיד מרטין), או, לחלופין, על גבי הפלקון 9 של המתחרה ספייס אקס.

מחזיקים אצבעות לטיסת הניסוי השנייה של הסטארליינר? נאס"א תעביר את השיגור בשידור חי. 

E6A-2GfVEAESZrr.jpg

האדם המבוגר ביותר בחלל והאדם הצעיר 

אחרי החגיגה התקשורתית של טיסת ברנסון, שכללה שידור חי בהנחיית הקומיקאי סטיבן קולבר, בזוס היה צריך לשלוף שפן מהכובע. לטיסה של בזוס יצטרף אחיו מארק בזוס וכן האסטרונאוטית וולי פאנק. הבחירה בפאנק בת ה-82 מרגשת במיוחד, שכן היא הוכשרה כאסטרונאוטית במסגרת תוכנית "מרקורי" כשהייתה בת 21 – אך מעולם לא נבחרה לטוס לחלל בשל אפליה. היום תגשים חלוצת התעופה פאנק את חלומה, ותהפוך לאדם המבוגר ביותר שאי פעם טס לחלל.

לשלושה עתיד היה להצטרף אדם רביעי ששילם 28 מיליון דולר במכירה פומבית למטרות צדקה שנערכה מראש באתר של בלו אוריג'ין. איננו יודעים מיהו אותו מיליונר אנונימי, אבל ביום חמישי הודיעה החברה כי המיליונר הזוכה במכירה הפומבית לא יוכל לטוס היום לחלל בשל "בעיות לו"ז", וכי מחליפו יהיה סטודנט הולנדי לפיזיקה בן 18 בשם אוליבר דאמן, שזה עתה סיים את לימודי התיכון במדינתו. במילים אחרות: בזוס ינסה לייצר עניין תקשורתי סביב הטיסה המסחרית השנייה לחלל על ידי שיגורם של האסטרונאוט המבוגר בהיסטוריה (פאנק) לצד האסטרונאוט הצעיר בהיסטוריה (דאמן), וכמובן האיש העשיר בעולם – בזוס עצמו.

 

 

 

 

View this post on Instagram

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

A post shared by Jeff Bezos (@jeffbezos)

דאמן בן ה-18 ושאר חברי הצוות.

באינטרנט תוהים: מה הסיכוי שבזוס ימות? 

בינתיים נדמה שברשתות החברתיות מתמקדים בעיקר בשאלת הסיכון לחייו של בזוס עצמו. טיסה לחלל היא מסוכנת, בהתחשב בעובדה שהמשגר צריך לשרוף כמות עצומה של דלק תוך שניות ובתיאום מושלם עם המנועים והמשאבו. הסיכון מקבל תשומת לב יתרה, כפי שניתן לראות מגל התגובות ברשתות החברתיות, כאשר מדובר בטיסת בכורה בחללית חדשה. העובדה שהאיש העשיר בעולם, ששוויו לפי הערכות כ-186 מיליארד דולר, יטוס בניו שפרד, ועוד יחד עם אחיו היחיד, היא הבעת אמון עוצמתית של המייסד בטכנולוגיה של בלו אוריג'ין. לשם השוואה, מאסק אמר בעבר שהוא ממש לא רוצה להיות האדם הראשון שיטוס למאדים על סיפון הסטארשיפ של ספייס אקס. "אצטרך להשקיע בתוכנית צוואה טובה במיוחד", אמר מאסק, "כי הסיכוי למות גבוה מאוד".

עד היום שוגרו מאדמת ארה"ב 382 טיסות לחלל, ארבע מהן התפוצצו. סטטיסטית, הסיכון לתקלה חמורה בזמן שיגור לחלל הוא חזרה לאטמוספרה הוא בערך 1 למאה. לשם השוואה, הסיכון להתרסקות מטוס אזרחי הוא 1 למיליון. 

אלא שהסיכון לבזוס כנראה קטן בהרבה, שכן טיסות תת-מסלוליות הרבה פחות מסוכנות מטיסות מסלוליות. הניו שפרד טס במהירות של כ-3,700 קמ"ש, או שלוש פעמים מהירות הקול, לעומת מהירות מסלולית נדרשת של כ-28,000 קמ"ש. פירושו של דבר שהניו שפרד צריך לשרוף הרבה פחות דלק, ומכאן שגם החללית צריכה לשרוף פחות דלק בזמן קצר, מהרבה פחות מנועים. כך שגם הסיכון לפיצוץ קטן. זאת ועוד, משגר הניו שפרד נבדק שוב ושוב. המשגר טס 15 פעמים מאז 2015, לרבות שלוש בדיקות של מערכת החירום שפולטת את הנוסעים במקרה של תקלה בזמן ההמראה. עם זאת, אף אדם עוד לא עלה על החללית – ובזוס יהיה הראשון.

תרמו 25 דולר – וגם אתם יכולים לטוס לחלל

מבחינת תיירי החלל הפוטנציאליים, וירג'ין גלקטיק מציעה זמן טיסה ארוך יותר בשל הדאייה חזרה לקרקע, ואילו בלו אוריג'ין מציעה את החלון הגדול ביותר שאי פעם הותקן בחללית, על מנת כדי ליהנות מהמראה של כדור הארץ מהחלל – וכן גובה רב יותר. שעה שוירג'ין גלקטיק טסה רק לגובה 80 ק"מ (מספיק כדי לקבל את התואר "אסטרונאוט" בתוך ארה"ב), הניו שפרד של בלו אוריג'ין חוצה את קו קרמן של 100 ק"מ מעל פני הים – ההגדרה הבינלאומית לחלל לפי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. 

162561738443018386_812x.jpg

עוד לפני הטיסה של בזוס, ברנסון ממשיך לחגוג את ניצחונו ההיסטורי – וממשיך לגנוב את אור הזרקורים. עם שובו לכדור הארץ, מייסד וירג'ין גלקטיק הכריז על הגרלה למטרות צדקה של שני מושבים באחת מהטיסות הבאות של החברה – כך שאפשר להיכנס אליה גם במחיר של תרומה צנועה, כמו 25 דולר. גם אתם יכולים להירשם.

לשידור החי משיגור הבכורה של בלו אוריג'ין, עם האדם העשיר בעולם בזוס, חלוצת התעופה וולי פאנק והסטודנט אוליבר דאמן (החל מהשעה 14:30 לשעון ישראל). 

טקס החתימה נערך בשגרירות יפן בישראל בהשתתפות מיזושימה קויצ'י, שגריר יפן, הגברת אורית פרקש-הכהן, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, אבי בלסברגר, ראש סוכנות החלל הישראלית, יונתן גייפמן, מנכ"ל חברת הליוס, וטאקשי האקאמדה, מנכ"ל חברת ispace אשר הצטרף בשיחת וידאו מיפן.

החמצן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים והכבדים בטיסה לחלל ומגיע עד ל-70% ממשקל הרקטות  בעת השיגור. חמצן נחוץ לאסטרונאוטים להבטחת מערכות החיים על פני הירח וזאת בנוסף לחמצן הנדרש לדלק של החלליות להבטיח יכולת חזרה לכדור הארץ. לדוגמה חללית סטארשיפ של ספייס אקס אשר לאחרונה נבחרה על ידי NASA להיות כלי התחבורה שיקח אסטרונאוטים לירח, צפוי לצרוך מאות טונות של חמצן לתדלוק בחלל. הבשורות הטובות שכ-40% ממסת הקרקע בירח עשויה מחמצן שיאפשר להפיק במקום, ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וזאת באמצעות הטכנולוגיה שמפותחת בישראל על ידי חברת הליוס.

thumbnail (1).jpg

 

על פי התוכנית תשתלב הליוס בטיסה השניה של ispace לירח שצפויה להתקיים בסוף 2023, המערכת של הליוס תקרא Lunar Extractor-1. במהלך השהות על הירח תפעיל החברה הישראלית מערכת אשר תתיך חול, ותבצע בו אלקטרוליזה אשר תפרק את המינרלים והתחמוצות המרכיבים אותו לחמצן ומתכות. הפקת החמצן תמדד בזמן אמת לצורך שיפור המערכת, ואת תוצר הלוואי המתכתי, המערכת תיצוק לתבנית – מה שיצור את הפריט מעשה אדם הראשון שנוצר על פני הירח בהיסטוריה.

לדברי טאקשי האקאמדה, מייסד ומנכ"ל ispace, הפקת חומרי גלם על הירח תניע את תעשיית הירח, אשר בסופו של דבר תשפיע לטובה על הקיימות של כדור הארץ. חברת ispace אשר מובילה בפיתוח האקוסיסטם הירחי גאה לאפשר להליוס לבצע הדגמה של טכנולוגיה פורצת דרך על פני הירח. 

 

Moon Experimant - zoom.jpg

 

לדברי אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית, "החזרה לירח וביסוס שהייה קבועה עליו מחייבת שיתופי פעולה בין מדינות ובין חברות. סוכנות החלל הישראלית מברכת על שיתוף פעולה זה בין חברת ispace היפנית וחברת הליוס הישראלית ומקווה שיוביל לשיתופי פעולה נוספים בין סוכנויות החלל של שתי המדינות. להערכתנו, החזרה לירח תייצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות בתעשיית החלל העולמית וvחברות הליוס ו-ispace הן דוגמה לחברות שיובילו ויהיו גורם מרכזי במגמה זו. סוכנות החלל הישראלית פועלת לתמוך ולקדם חברות חלל ישראליות במטרה להפוך לגורם משמעותי בכלכלת החלל העולמית הצומחת ובכך לתרום גם לכלכלת ישראל". 

חברת ispace אשר פועלת ביפן, אירופה וארה"ב צפויה לשגר את המשימה הראשונה לירח כבר בשנה הבאה וישתלבו בו מיזמים וארגונים מיפן, דובאי וקנדה. כלי הטיסה נמצא בימים אלו בבניה בגרמניה והשיגור יעשה מארה"ב על רקטת פלקון 9 של ספייס אקס בבעלות היזם אילון מאסק.

לחברת הליוס משרדים בצור יגאל, ישראל ואורלנדו בפלורידה. הפיתוח נעשה בסיוע של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האנרגיה, רשות החדשנות ומשקיעים פרטיים. בין הגורמים שמלווים את החברה נמנים וויליאם לארסון, לשעבר מנהל פרויקט הפקת משאבים בחלל של נאס"א, פרופסור ברטיל אנדרסון, המדען הראשי לשעבר של אירופה, ויואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר וסגן משימת החללית בראשית.