Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

After 7 years of success in space: The French-Israeli satellite VENμS is reaching the end of its career

The cooperation between the space agencies has turned out to be a technological, scientific and educational success.

1.08.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
The Venus satellite
The Venus satellite

After seven years in orbit, the vegetation and environmental monitoring satellite, Venus (VENμS), was retired on Wednesday and will begin making its way back to Earth to burn up in the atmosphere. The satellite, which is a joint effort of the Israeli and French space agencies, has proven its effectiveness in various scientific studies thanks to its high-resolution spatial imaging capabilities, dedicated wavelengths, and frequent re-imaging of specific sites.

 

The Venus satellite was originally designed to be a demonstration system for Sentinel-2 satellites, as part of the European Copernicus program for remote sensing satellites. However, due to technical delays, Venus was launched on August 2, 2017, after these satellites. However, it was able to differentiate itself by focusing on about 150 targeted research sites around the world. The spatial resolution and high reflection time (up to once a day) of the satellite have enabled various unique applications related to study of soil, water reservoirs and the atmosphere.

 

"The Venus satellite, which operated in space almost twice as long as was originally planned, is an example of outstanding international cooperation with the French Space Agency, as well as Israeli innovation in the field of environmental satellites in particular," says Brig. Gen. (Res.) Uri Oron, Director General of the Israel Space Agency at the Ministry of Innovation, Science and Technology. "After seven years, Venus has met its technological and scientific goals exceptionally well, serving as a platform for research around the world. The Israel Space Agency continues to operate and initiate joint ventures with the world's leading space agencies, with the intention of placing Israel at the forefront of research and industry in the field of space."

 

The Venus satellite, the size of a home refrigerator and weighing 270 kilograms, is mainly a product of the Israeli space industry: Israel Aerospace Industries is responsible for the development of the satellite systems and the ground station, the electric propulsion system was developed at Rafael Advanced Defense Systems, while France is responsible for the development of the multispectral camera and image processing system. The French Space Agency was responsible for developing the satellite's camera, but it should be noted that the company that won the French tender and actually developed the camera was also an Israeli company: Elbit Electro-Op Systems.

 

Image
משגר וגה הנושא את לוויין ונוס ולוויין OPTSAT 3000, שניהם תוצרת כחול לבן | צילום: ESA/CNES/ARIANESPACE/Optique Video du CSG-OV
The Vega launcher carrying the Venus satellite and the OPTSAT 3000 satellite, both made in Israel | Photo: ESA/CNES/ARIANESPACE/Optique Video du CSG-OV

 

A technological, scientific and educational success story

The Venus mission had two main goals. The technological goal was to test an electric propulsion engine, which allowed the satellite to operate in space for a significantly longer period of time, in comparison to the operating times of fuel engines. The jet-emitting engine of xenon ions made orbital adjustments and maintained an altitude of 400 km to overcome atmospheric drag.

 

The second goal of the satellite was scientific: to take high-quality high-resolution images (4-5 meters) and frequently (once every day or two) of about 150 selected sites in 12 spectral bands. Throughout its operational life, Venus has undergone several orbital changes to achieve these goals. These different altitudes led to different spatial resolutions, further enhancing the satellite's data-gathering capabilities.

 

The satellite was used by researchers around the world and provided data for joint studies by Israeli scientists and their colleagues from other countries, with the goal of advancing solutions to environmental and climate challenges. In addition, in Israel alone, researchers from various academic institutions downloaded tens of thousands of Venus images that were used in various studies in the fields of agriculture, forestry, iconography, and atmosphere. The Venus data contributed to the publication of more than 100 scientific papers, most of which were written by Israeli researchers.

 

At the same time, Venus also played a part in promoting space education in Israel. Lesson plans based on its abilities were taught in junior high schools across the country and in the SHE-SPACE research program; students from the south of the country developed research applications in the agricultural and ecological fields, based on the data from Venus. This program also presented with an award of excellence by the International Astronautical Federation (IAF).

 

Now, in accordance with the International Outer Space Treaty, it is necessary to direct Venus safely back to Earth in order to minimize the risks of damage to other active satellites operating in the same orbit. As part of this process, all of the satellite's fuel will be used up before it gradually descends towards Earth, until it is finally decayed during friction with the atmosphere.

יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

שני מטרי מטאורים: מטר דלתא אקווארידים וקפריקורנידים

יום רביעי 31.7.24
בת שבע ווגון גלמידי

עד שתגיע המנה העיקרית – מטר הפרסאידים שבאוגוסט – בינתיים השמיים מזמנים לנו מְתַאֲבֵן: בליל יום רביעי, 31.7, עד חצות, תוכלו לצפות במטר מטאורים ("כוכבים נופלים"), המגיחים היישר מכיוון הכוכב "דלתא" דלי, הממוקם בדרום קבוצת הכוכבים דלי (Aquarius) זו הסיבה שמטר המטאורים הזה נקרא "דלתא אקווארידים דרומי". ההמלצה לצפות עד חצות היא כיוון שהירח יזרח לאחר מכן ואורו יפריע במידה על הצפייה במטר.
 

מדוע מתרחש מטר המטאורים?

מטר מטאורים מתרחש כאשר כדור הארץ חוצה נחילי אבק, תוך כדי הקפתו את השמש. נחילים אלו הם מזכרת קטנה מכוכב שביט (ולעתים נדירות גם אסטרואיד) שעבר שם. כשהשביט הקפוא מתקרב לשמש, הקרח המצוי בפניו מתחמם והופך לגז ותוך כדי כך משחרר גרגירי אבק הכלואים בתוך הקרח. גרגירי האבק, שמסתם נעה בדרך כלל בין אלפית למאית הגרם, ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה למסלול השביט. פעם בשנה, בתאריך קבוע פחות או יותר, חוצה כדור הארץ את מסלול חלקיקי האבק, ומושך אליו את הגרגירים בכוח הכבידה. אלו נכנסים במהירויות גבוהות מאוד לאטמוספרה - 41 ק"מ לשנייה! -מתחממים ותוך כדי כניסה לאטמוספרה משאירים שובל של אור. זאת משום שהגזים באטמוספרה שדרכם עברו החלקיקים מתחממים מאד, עד כדי כך שאלקטרונים ניתקים מהאטומים. כשהם שבים, הם עושים זאת תוך כדי פליטת אור כחלחל, מה שהמקנה את המראה המרהיב של ה"כוכב הנופל". 

 

לכדור הארץ לוקח כמה ימים לעבור את הנחיל הזה. הפעם הוא יעשה זאת מה- 12/7 עד ה-23/8 ויעבור דרך חלקיק האבק שהשאיר לנו למזכרת השביט המחזורי "96P/ MachHolz". הלילה נגיע לשיא המטר – כלומר כדור הארץ יעבור באזור הצפוף ביותר של נחיל האבק.

 

לא כדאי שתבנו על מופע זיקוקים פרוע ומרהיב בשמיים, שכן מטר האקווארידים הדרומי נחשב לבינוני ודי חיוור. במיקום ובתנאים אופטימליים יהיה ניתן לספור כ-16 מטאורים בשעה, וכאן, בישראל, נוכל לראות בערך 70% מהם, בתנאי שהשמיים יהיו ללא עננים. בכל מקרה, לאלה מכם הששים לקראת ביקורים של גרמי שמים מהחלל החיצון זו סיבה למסיבה כפולה, כי כדי לחמם קצת את האווירה החליט גם מטר הקפריקורנידים להצטרף. גם מטאורים אלה יגיחו מדרום השמיים - הפעם מקבוצת הגדי (קפריקורוס). 

 

הקפריקורנידים נכנסים לאטמוספירה במהירות איטית יחסית – 23 ק"מ לשנייה בערך – והמטר הזה דליל מאוד- רק כ 5 מטאורים לשעה. ואולם, יחסית לקווארידים החיוורים מטר הקפריקורנידים מתאפיין במטאורים צהובים ובהירים מאוד הנראים ככדורי אש בשמיים, כך שאין סיכוי שלא תבדילו ביניהם.


 
sky calendar Image
איור שביט המותיר אחריו שובל | Lynd Ward 1930
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

נאס"א: מצאנו ראיות אפשריות לחיים מיקרוביאליים קדומים במאדים

האם הכתמים הבהירים על הסלע "מפלי צ'יאבה" הם מאובנים של חיידקים?

עודד כרמלי
30.07.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תמונת תקריב של החברבורות החשודות כמאובנים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS
תמונת תקריב של החברבורות החשודות כמאובנים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS

סוכנות החלל האמריקאית הודיעה בחמישי כי הרובר פרסווירנס (Perseverance) מצא סלע במאדים, שייתכן שאירח חיים מיקרוביאליים לפני מיליארדי שנים. למרות הזהירות המתבקשת, מדעני המשימה מסרו שזהו הסלע המסקרן ביותר, והראייה החשובה ביותר לקיומם של חיים אורגניים, שהרובר מצא עד כה בשלוש וחצי שנות פעילותו בכוכב הלכת האדום.

 

הסלע, שזכה לכינוי "מפלי צ'יאבה", על שם מפלים בגרנד קניון בכדור הארץ, אינו מרשים במיוחד כשלעצמו. הוא בגודל שולחן קטן ובצורת ראש חץ. אלא שלאורכו עוברים פסים לבנים של סידן זרחני, המעידים על כך שמים זרמו בו בעבר, ופסים אדומים, העשויים ככל הנראה מהמטיט – מתחמוצת הברזל שמעניקות למאדים את צבעו. 

 

אלא שבחינה מדוקדקת יותר של הרובר גילתה עשרות כתמים בהירים בעלי שוליים כהים בתוך הפסים, מעין חברבורות המזכירות מאוד מאובנים. הטבעות השחורות הללו מכילות ברזל ופוספט – מזון פוטנציאלי לחיידקים. זאת ועוד, הרובר גילה בסלע תרכובות אורגניות – מולקולות מבוססות-פחמן המהוות את אבני הבניין לחיים כפי שאנו מכירים אותם.

 

 

הסלע – הדוגמית ה-22 שאוסף פרסווירנס – נמצא ב-21 ביולי בקצה הצפוני של עמק נרטבה (Neretva), ערוץ עתיק שרוחבו כ-400 מטרים. את הערוץ חצבו המים השוצפים שעברו בו עד שנשפכו במכתש ג'זרו (Jezero).

 

"מפלי צ'יאבה הוא הסלע המסקרן, המורכב והחשוב ביותר שנחקר עד כה על ידי פרסווירנס", מסר קן פארלי, מדען המשימה במכון הטכנולוגי של קליפורניה. "מצד אחד, יש לנו את הזיהוי המשכנע הראשון של חומר אורגני, כתמים צבעוניים ייחודיים המעידים על תגובות כימיות שחיידקים יכולים להשתמש בהן כמקור אנרגיה, והוכחות ברורות לכך שמים – הנחוצים לחיים – עברו פעם דרך הסלע. מצד שני, לא הצלחנו לקבוע בדיוק כיצד נוצר הסלע, ועד כמה סלעים סמוכים עשויים היו לחמם את מפלי צ'יאבה ולתרום למאפיינים הללו".

 

Image
סלפי של פרסווירנס, המורכב מ-62 תמונות, שצולם ב-23.7 לצד הסלע המסקרן (במרכז התמונה). קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS
סלפי של פרסווירנס, המורכב מ-62 תמונות, שצולם ב-23.7 לצד הסלע המסקרן (במרכז התמונה). קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS

 

עדיין "לא האקדח המעשן" לחיים במאדים

"התגלית מעניינת בעיקר כי היא מזכירה לנו תהליכים שאנחנו מכירים מכדור הארץ", מסבירה האסטרוביולוגית ד"ר רעות סורק-אברמוביץ', מייסדת-שותפה של חברת ההזנק סטארסטון. "כאן בכדור הארץ אנחנו מכירים סלעים שמים משחררים בהם חומרים כמו ברזל ופוספט, מה שנותן אנרגיה לתהליכים מיקרוביאליים של חיידקים – שבתורם משחררים קלציט ובונים את הסלע לאורך מאות אלפי שנים. המורפולוגיה כאן אכן דומה, אבל קשה לקבוע שזו באמת עדות לחיים".

 

לדברי ד"ר סורק-אברמוביץ', יש רק דרך אחת לדעת אם אכן מדובר בתהליכים אורגניים: להביא דוגמית מהסלע חזרה לכדור הארץ.

 

"בינתיים מדובר בתופעה דומה לתופעות שאנחנו יודעים שהן אורגניות, אבל זה עוד לא האקדח המעשן. האקדח המעשן יהיה לקחת חתיכה, להביא למעבדה בכדור הארץ ומעבר לאנליזה הכימית, הפיזיקלית וכו' – ממש לנסות למצות דנ"א ורנ"א. ויש עוד כמה טריקים. למשל אם יש ספק בכדור הארץ אם תהליך מסוים הוא ביולוגי או לא, בודקים את האיזוטופים. כל צורות החיים בכדור הארץ מעדיפים למשל פחמן 12 על פני פחמן 13. אז אם יש ספק, בודקים את האיזוטופ ואז אפשר לדעת אם המולקולה נוצרה בתהליך מטאבולי או לא. לרובר פשוט אין את היכולות הללו. לכן צריך משימת החזרת דוגמיות".

 

התשובה: רק בעשור הבא

צוות המשימה מיצה למעשה את כל החיישנים של המעבדה הניידת פרסווירנס כדי לבחון את הסלע, אלא שבינתיים משימת החזרת הדוגמיות של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית נקלעה לקשיים. בשנה שעברה הורה מנהל נאס"א לבחון חלופות בשוק הפרטי לתוכנית המורכבת, שתקציבה התנפח ל-11 מיליארד דולר ולוח הזמנים שלה הלך ונמתח עד 2040 – העשור שבו נאס"א מתכננת להנחית את האסטרונאוטים הראשונים על מאדים, שגם הם מן הסתם יאספו דוגמיות קרקע ובכך עשויים לייתר את המשימה הרובוטית. 

 

לא פחות מדאיגה מבחינת האמריקאים היא האפשרות שהסינים יקדימו אותם: סין עובדת על משימה מצומצמת בהרבה במתכונת משימות צ'נגאה 5 ו-6 בירח, שצפויה לאסוף מעט בצורה כמעט "עיוורת" ולהביאן לכדור הארץ כבר ב-2031. וכמובן, תמיד ישנה האפשרות שספייס אקס תשגר אסטרונאוטים למאדים באופן פרטי, כשהיא מקדימה הן את סין, הן את נאס"א.

תגיות:
  • מאדים
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

הביטו למעלה: בימים הקרובים תחנת החלל הבינלאומית תיראה בשמי ישראל

יום ראשון 28.7.24
עודד כרמלי ובר חיון

בערבים הקרובים יש לכם יש הזדמנות לצפות בחללית מאוישת חולפת מעל ראשכם, המבנה היקר ביותר שבנתה האנושות אי פעם, לצורכי מדע ובכלל

כולם מדברים על התיישבות אנושית בחלל, אבל האמת היא שלאנושות כבר יש מושבת חלל. היא מיושבת ברציפות מאז נובמבר 2000, והיא נקראת תחנת החלל הבינלאומית. בסוף יולי 2024, למשך כמה ערבים רצופים, היא תהיה גלויה לעין בשמי ישראל:

  • יום ראשון, 28.7, בשעה 20:54 עד 20:58 מעבר מצפון-צפון מערב למזרח.
  • יום שני, 29.7, בשעה 20:06 עד 20:11 מעבר מצפון למזרח.
  • מעבר נוסף בשני בשעה 21:42 עד 21:44 ממערב לדרום-מערב.
  • יום שלישי, 30.7, בשעה 20:53 עד 20:58 מצפון מערב לדרום-דרום מזרח.
  • יום רביעי, 31.7 בשעה 20:04 עד 20:11 מצפון מערב עד דרום מזרח.
  • יום חמישי, 1.8 בשעה 20:53 עד 20:57 ממערב לדרום.
  • יום שישי, 2.8 בשעה 20:03 עד 20:09 ממערב עד דרום-דרום מזרח. 
 

איך תזהו את תחנת החלל הבינלאומית?

תחנת החלל הבינלאומית תיראה כנקודה בוהקת בעלת אור יציב החולפת בשמיים. בניגוד למטוסים, אורה אינו מהבהב, ובניגוד לכוכבים אורה אינו מנצנץ. והיא בוהקת, לא משום שהיא מפיצה אור, אלא משום שהיא מחזירה את אור השמש. מומלץ להוריד גם אפליקציות, כמו למשל ISS Detector, שיעזרו לכם לכוון את המבט לנקודה הספציפית בשמיים. 
 

רבים טועים לחשוב שתחנת החלל הבינלאומית אינה אלא לוויין נוסף, מעין פחית צפופה. זה לא נכון. תחנת החלל היא מבנה אדיר, שהולך ונבנה מאז שיגור הרכיב הראשון ב-1998. לתחנה נוספים מדי שנה חלקים חדשים, והיא צפויה להמשיך ולפעול לפחות עד 2028. למעשה, תחנת החלל הבינלאומית היא המבנה מעשה ידי אדם הגדול ביותר בחלל, והיא מרשימה גם בכל קנה מידה ארצוני: רוחבה 109 מטרים ואורכה 72 מטרים – בערך כמו בניין עיריית תל אביב. דמיינו את כל בניין עיריית תל אביב – בחלל!

693259main_jsc2012e219094_big.jpg

תחנת החלל הבינלאומית בהשוואה למגרש פוטבול
תחנת החלל הבינלאומית בהשוואה למגרש פוטבול

 

התחנה היא גם המבנה היקר בהיסטוריה של האדם, ועלות הרכבתה ותפעולה, על ידי כל השותפות, מוערכת ב-150 מיליארד דולר. לשם השוואה, עלותו של מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, LHC, היא 9 מיליארד דולר, וכל תקציבה השנתי של מדינת ישראל אינו עולה על 400 מיליארד דולר.

 

תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ כל 92 דקות. עבור האסטרונאוטים שחיים בה שבועות וחודשים, השמש עולה כל שעה וחצי. התחנה, הנעה במהירות ממוצעת של 27,744 קמ"ש ובגובה ממוצע של 400 ק"מ מעל פני הים, למעשה "נופלת". האסטרונאוטים שמרחפים בה אינם מרחפים באפס כבידה – הכבידה במרחק הזה מכדור הארץ היא כ-90% מהכבידה שאנו חווים כאן על הקרקע – אלא נופלים עם סיבוב כדור הארץ. במילים אחרות, הנקודה הבהירה הזאת בשמיים נופלת נפילה חופשית כבר 20 שנה ברציפות. כמו מעלית שלעולם אינה מגיעה לקרקע.

 

1200px-Tracy_Caldwell_Dyson_in_Cupola_ISS.jpg

האסטרונאוטית טרייסי קולדוול דייסון חושבת מחשבות נוגות בעודה נופלת נפילה חופשית
האסטרונאוטית טרייסי קולדוול דייסון חושבת מחשבות נוגות בעודה נופלת נפילה חופשית. קרדיט: נאס"א

 

בשל גודלה המרשים, תחנת החלל הבינלאומית היא מהגופים המאירים ביותר הלילה. עם זאת, ניתן לצפות בה גם באור יום (אם יודעים איפה לחפש, כמובן). התחנה מאירה ביותר מעט אחרי השקיעה ומעט לפני הזריחה, כשהיא עוד מוארת באור השמש אבל השמיים כהים. בשיא בהירותה תחנת החלל מגיעה לדרגה 4- בסולם הבהירות, בדומה לנוגה (ככל שהדרגה בסולם גבוהה יותר, כך שטף הבהירות נמוך יותר).

 

ביוני 2024 הודיעה נאס"א כי היא תשלם לספייס אקס קרוב למיליארד דולר כדי לגרור את תחנת החלל חזרה לכדור הארץ ולבסוף לרסקה באוקייאנוס השקט. למה ואיך זה יתבצע? קראו כאן>>

תגיות:
  • תחנת החלל הבינלאומית
sky calendar Image
בערבים הקרובים תוכלו לנופף חזרה לשלום לנחלה של האנושות בחלל. קרדיט: נאס"א
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

אירופה תשגר גשושית לאסטרואיד אפופיס כשזה יחלוף סמוך לכדור הארץ ב-2029

ה-13.4.2029 יהיה יום מאוד מיוחד בכדור הארץ, אבל אין סיבה לדאגה

עודד כרמלי
22.07.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיה של המשימה האירופית לאסטרואיד אפופיס. קרדיט: ESA
הדמיה של המשימה האירופית לאסטרואיד אפופיס. קרדיט: ESA

סוכנות החלל האירופית (ESA) הודיעה כי תבנה גשושית שתשוגר לאסטרואיד אפופיס (Apophis), במטרה לאמוד את מידת הסכנה שהוא מהווה לכדור הארץ. הגשושית תלווה האסטרואיד בזמן המעבר הקרוב – והבטוח – של האסטרואיד ב-2029, אז יחלוף במרחק של 32,000 ק"מ בלבד מאיתנו.

 

לא יפגע בכדור הארץ ב-100 השנים הקרובות

99942 אפופיס, שהתגלה ב-2004, הוא אסטרואיד שרוחבו כ-375 מטרים. בזמן גילויו, מדענים חישבו ומצאו שיש סיכוי של עד 2.7% שיפגע בכדור הארץ בזמן מעברו הקרוב ב-2029 – ולכן ניתן לו השם המפחיד "אפופיס", על שם הרשע והחשכה המצרי (אם כי מגליו כנראה קראו לו כך על שם החייזר הרשע אפופיס בסדרת המד"ב סטארגייט).

 

אף כי היא לא צפויה להשמיד את הציוויליזציה האנושית כולה, פגיעה של אפופיס צפויה לשחרר אנרגיה שוות ערך ל-12,000 מגהטון TNT – בערך פי שניים או שלושה מסך כל האנרגיה שתשוחרר מפיצוץ כל הארסנל הגרעיני בעולם. תלוי בהרכבו, בזווית ובמיקום הפגיעה, אפופיס עלול לזרוע הרס מוחלט על פני אלפי קמ"ר ולהשאיר מכתש פגיעה בקוטר חמישה ק"מ. 

 

השילוב של סיכוי הפגיעה, והשלכותיה ההרסניות של פגיעה, הקפיצו את אפופיס עם גילויו לרמה 4 בסולם טורינו לדירוג סיכון של פגיעת עצמים קרובי ארץ. בסולם יש 10 דרגות – מסיכוי אפסי לפגיעה בכדור הארץ ועד סיכוי ודאי להתנגשות עם כדור הארץ שתגרום להרס עולמי. הצבת אפופיס ברמה 4 ב-2004 קבעה שיא של כל הזמנים, שלא נשבר מאז (וטוב שכך).

 

תצפיות המשך צמצמו עד מאוד את הסיכוי לפגיעה בזמן המעבר ב-2029, אבל עדיין שמרו על סיכוי מזערי שהאסטרואיד יעבור ב"חור מנעול כבידתי" שקוטרו אינו עולה על כ-800 ק"מ – כזה שיציב את אפופיס במסלול פגיעה ודאי בכדור הארץ שבע שנים אחר כך, ב-2035. התצפיות הללו הצניחו את אפופיס לרמה 1 בסולם טורינו.

 

תצפיות נוספות הורידו את סיכוי הפגיעה אף יותר, וצמצמו את אזור חור המנעול הכבידתי המסוכן לפחות מק"מ אחד, ואפופיס נמחק מסולם טורינו. ב-2021 עדכנה המעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א כי אין שום סיכוי לפגיעה של האסטרואיד אפופיס ב-100 השנים הקרובות.

 

האסטרואיד הענק ייראה גם בשמי הארץ

ובכל זאת, המעבר הקרוב מעורר התרגשות בקרב הציבור ובקרב מדענים. ב-13 באפריל 2029, האסטרואיד יחלוף במרחק של 32,000 ק"מ בלבד מגובה פני הים – קרוב יותר מלוויינים במסלול גאוסינכרוני (GSO). למעשה, האסטרואיד יהיה כה קרוב עד שאפשר יהיה לראותו בעין בלתי מזוינת. הוא יופיע בשמיים של כשני מיליארד אנשים באירופה, אפריקה ואסיה – וכן, גם בישראל.

 

 

Image
המסלול של אפופיס לפני ואחרי המעבר הקרוב של 2029. קרדיט: ESA
המסלול של אפופיס לפני ואחרי המעבר הקרוב של 2029. קרדיט: ESA

 

אסטרונומים מאמינים שאסטרואידים גדולים כל כך חולפים קרוב כל כך פעם ב-5,000 עד 10,000 שנה בממוצע, כך שזאת הזדמנות פז לא רק לאמוד את הסכנה העתידית הנשקפת מאפופיס (כאמור, במאה ה-22 ואילך) – אלא בכלל להיערך לאפשרות שהאנושות תצטרך להסיט אסטרואיד מסוכן ממסלולו, כפי שהודגם בהצלחה במשימת דארט.

 

הגשושית the Rapid Apophis Mission for Space Safety, או RAMSES ("רעמסס"), תחבור לאסטרואיד לפני שיתקרב לכדור הארץ, ותלווה אותו בזמן שיחלוף על פנינו – וזאת על מנת לבדוק כיצד כבידת הארץ משנה את מסלולו ומעוותת את צורתו. הגשושית תשוגר באפריל 2028 ותחבור לאסטרואיד בפברואר 2029, כלומר חודשיים לפני המעבר הקרוב ב-13 באפריל.

 

לפני ואחרי המעבר, RAMSES תערוך שורה של מדידות במטרה לקבוע את צורתו, גודלו ומסלולו של האסטרואיד. כך מקווים המדענים להבין מהי השפעת המעבר על אפופיס, השפעה שתשפוך אור גם על הרכבו, ליבתו, מסתו, צפיפותו ולכידותו של האסטרואיד. 

 

בין היתר, המדענים האירופים מקווים שכוחות הגאות של הארץ יגרמו להפרעות כמו מפולות – שיחשפו חומרים הנמצאים מתחת לפני השטח של אפופיס. במצב עניינים רגיל, כדי לבדוק מה נמצא מתחת לפני השטח של אסטרואיד צריך לשגר גשושית לחלל העמוק, להנחית אותה על פני האסטרואיד ולקדוח או לפוצץ את הקרקע. הפעם הטבע מקרב לפתחנו את הניסוי בחינם.

 

RAMSES לא תהיה לבד. נאס"א כיוונה מחדש את הגשושית אוסיריס-אייפקס (OSIRIS-APEX) – השלב השני של משימת אוסיריס-רקס (OSIRIS-REx), שב-2020 אספה בהצלחה דוגמיות קרקע מהאסטרואיד בֶּנוּ. עתה היא היא צפויה לחבור להגיע אל אפופיס חודש אחרי המעבר, כלומר במאי 2029. ייתכן אפילו שתהיה משימה שלישית. בעקבות קרבתו החריגה יחסית של האסטרואיד הקונגרס האמריקאי הורה לנאס"א להוציא חמישה מיליון דולר לבחינת האפשרות לשגר משימה ייעודית נוספת לאפופיס, בשיתוף עם חברת חלל פרטית, שתגיע אליו לפני המעבר הקרוב.

 

 

Image
תמונות רדאר של אפופיס מ-2021. קרדיט: NASA/JPL-Caltech and NSF/AUI/GBO
תמונות רדאר של אפופיס מ-2021. קרדיט: NASA/JPL-Caltech and NSF/AUI/GBO

 

תגיות:
  • אסטרואיד
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

טלסקופ ג'יימס ווב מדד טמפ' בערב ובבוקר בעולם המרוחק 700 שנות אור

ג'יימס ווב חוגג שנתיים של פעילות עם הוכחת יכולת מרשימה

עודד כרמלי
18.07.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
האזור שבו היום פוגש את הלילה הנצחיים על . קרדיט: NASA, ESA, CSA, R. Crawford (STScI)
האזור שבו היום פוגש את הלילה הנצחיים על . קרדיט: NASA, ESA, CSA, R. Crawford (STScI)

ממרחק 700 שנות אור: טלסקופ החלל ג'יימס ווב הצליח למדוד את הפרשי הטמפרטורות בין ה"בוקר" ל"ערב" בכוכב לכת חוץ-שמשי. זוהי הפעם הראשונה שבה חוקרים מודדים טמפרטורות בשתי נקודות שונות בעולם אחד הנמצא מחוץ למערכת השמש. 

 

קצת קשה להאמין, אך בסך הכול חלפו שנתיים מאז שנאס"א חשפה במסיבת עיתונאים את התמונות הראשונות שצילם טלסקופ החלל היקר והעוצמתי ביותר בהיסטוריה. מאז התרגלנו לתמונות מרהיבות של גלקסיות רחוקות ברזולוציה חסרת תקדים – לצד ניתוח הרכבן של אטמוספרות בעולמות המקיפים שמשות רחוקות.

 

אלא שהפעם ג'יימס ווב התעלה גם על עצמו. צוות בינלאומי של אסטרונומים השתמש בטלסקופ כדי למדוד לראשונה בהיסטוריה את הפרשי הטמפרטורות בתוך כוכב לכת.

 

העולם האמור הוא WASP-39b, המרוחק כ-700 שנות אור מאיתנו בקבוצת הכוכבים בתולה. הוא התגלה לראשונה ב-2011, והתפרסם כאחת ממטרותיו הראשונות של ג'יימס ווב. ווב ניתח את האטמוספרה של כוכב הלכת, ומצא בה בין היתר מים, גופרית דו-חמצנית ואפילו פחמן דו-חמצני – הראשון שנמצא מחוץ למערכת השמש.

 

אסור לטעות: WASP-39b אינו מתאים לקיומם של חיים כפי שאנחנו מכירים אותם, והוא עולם אלים באופן שלא קיים במערכת השמש. הוא ענק גזי מסוג "צדק חם", כלומר עולם בסדר הגודל של צדק אך חם ממנו בהרבה. גודלו של WASP-39b הוא 1.3 מזה של צדק – אם כי המסה שלו היא "רק" כמסת שבתאי. 

 

 

רוחות הבוקר הקרירות (יחסית)

מה שהופך אותו לחם כל כך היא העובדה שהוא מקיף כוכב שבת מסוג G, כלומר כוכב הדומה לשמש שלנו, מקרוב מאוד – קרוב יותר ממסלול כוכב חמה סביב השמש. למעשה, הוא כה קרוב לשמש שלו ששנה על פני WASP-39b אורכת ארבעה ימים בלבד!

 

 

Image
עקומת האור של WASP-39b, בחולפו כנגד הכוכב שלו ובעומדו לבד (מנקודת המבט של ג'יימס ווב). קרדיט: NASA, ESA, CSA, R. Crawford (STScI)
עקומת האור של WASP-39b, בחולפו כנגד הכוכב שלו ובעומדו לבד (מנקודת המבט של ג'יימס ווב). קרדיט: NASA, ESA, CSA, R. Crawford (STScI)

 

כתוצאה מהקרבה המדהימה הזאת, WASP-39b נמצא בנעילת גאות ביחס לשמש שלו – כמו הירח ביחס לכדור הארץ. פירושו של דבר, שהמיספרה אחת שלו תמיד פונה לכיוון הכוכב והמיספרה אחת לעולם אינה פונה לכיוון הכוכב. אלו הם אזורי היום והלילה הנצחיים. בקו הקבוע שבו היום תמיד פוגש את הלילה, השמש פשוט נראית כאילו היא קבועה בקו האופק, מבלי לזרוח או לשקוע. לכן ה"בוקר" (כשהשמש מעל קו האופק) וה"ערב" (כשהיא מתחת לקו האופק), הם מושגים שתלויים לא בזמן, אלא רק באזור הגיאוגרפי על פני כוכב הלכת.

 

ג'יימס ווב הצליח למדוד את הטמפרטורות בשני האזורים הספציפיים האלה ומצא, למרבה ההפתעה, שה"בוקר" קר בהרבה מה"ערב": 600 מעלות צלזיוס ב"בוקר" לעומת 800 מעלות ב"ערב". במאמר שפרסמו ב-Nature, החוקרים מסבירים שהסיבה להפרשים האלה היא רוחות עוצמתיות, שנושבות באלפי קמ"ש מהצד של ה"יום" לצד של ה"לילה", כך שה"בוקר" מקבל רוחות שהספיקו להתקרר (יחסית) בצד החשוך – ואותן מדד טלסקופ החלל ג'יימס ווב.

 

העתיד: תחזית מזג אוויר מדויקת

זהו הישג כמעט בלתי נתפס, שטלסקופ חלל המוצב לא רחוק מכדור הארץ הצליח למדוד את הטמפרטורות בשתי נקודות שונות על פני עולם המרוחק 700 שנות אור מאיתנו. למעשה, צריך טלסקופ אפילו כדי לצפות בכוכב עצמו שאותו מקיף כוכב הלכת WASP-39b. במקרה הזה, החוקרים הצליחו לא רק לזהות את WASP-39b כאשר הוא נע על פני השמש שלו (לפי נפילת כמות האור ממנה בכל מעבר), אלא גם לצלם את כוכב הלכת ישירות כאשר הוא חלף לצידה.

 

למרות ההישג המרשים, צריך לציין כי עולמות ענקיים וקרובים כל כך לכוכבים שלהם הם מטרות קלות יחסית לכוכבי לכת קטנים, רחוקים ובעלי מזג אוויר נאה כמו כדור הארץ. אלה העולמות המסקרנים שמדענים רוצים לחקור את האטמוספרה שלהם בחיפוש אחר חתימות ביולוגיות ואפילו טכנולוגיות. 

 

נוסף על היותו עולם קיצוני ומרתק, ששופך אור על תנאים אקלימיים שפשוט לא קיימים במערכת השמש שלנו אך הם נפוצים ביקום, WASP-39b עוזר לאסטרונומים לשכלל ולכייל את שיטות המדידה שלהם, ולעבור ממדידת ממוצעים למדידה מדויקת של תנאי מזג האוויר. ואולי, בעתיד, נוכל אפילו לצלם את האורות המלאכותיים הנדלקים לעת לילה בערים של ציוויליזציות זרות. 

 

תגיות:
  • טלסקופ
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

משימה פרטית ראשונה למאדים: מקפות רוקט לאב ישוגרו על מרקיע של בלו אוריג'ין

נאס"א תממן את המקפות שפיתחה רוקט לאב כחלק מניסיון להוזיל משימות חקר פלנטריות

עודד כרמלי
16.07.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיה של מקפות אסקפייד במאדים
הדמיה של מקפות אסקפייד במאדים. קרדיט: NASA

ב-29 בספטמבר צפויה להשתגר משימת Escape and Plasma Acceleration and Dynamics Explorers, או ESCAPADE, למאדים – ולעשות היסטוריה כפולה: היא תהיה המשימה הראשונה של חברה פרטית לחלל העמוק, רוקט לאב (Rocket Lab), והיא תשוגר בשיגור הבכורה של המרקיע הפרטי החדש של חברת בלו אוריג'ין (Blue Origin).

 

מה קרה לשדה המגנטי של מאדים?

משימת אסקפייד, במימון נאס"א, נועדה בין השאר להוכיח שאפשר לשגר משימות מדעיות לכוכבי לכת אחרים – במחירים של מהפכת "החלל החדש" ובעשירית ממשימות רגילות של נאס"א. היא מורכבת משתי מקפות זהות, בשם "זהב" ו"כחול", שבנתה חברת רוקט לאב הניו זילנדית-אמריקאית על גבי "פוטון" – מרכב הלוויינים (satellite bus) החדש שלה. במקום לייצר כל לוויין וגשושית מאפס, הפוטון מאפשר התאמה זולה של מכשירים וניסויים על גבי שלדה קיימת, שאותה אפשר לייצר בייצור המוני וזול. הפוטון שוגר לראשונה לחלל ב-2020, וב-2022 שוגר לירח במסגרת משימת CAPSTONE. 

 

"זהב" ו"כחול" יקיפו את מאדים וימדדו את האינטראקציה שבין השדה המגנטי הקלוש של מאדים לרוח השמש. לפי הסברה המקובלת, אחרי שאיבד את המגנטוספרה שלו, חלקיקי השמש הטעונים העיפו לחלל גם את רוב האטמוספרה של מאדים – וכך הוא הפך מעולם חם ורטוב למדבר ציה קפוא.

 

בלו אוריג'ין עולה על המגרש על הגדולים

לא פחות מעניין מהמטען הוא המרקיע. "זהב" ו"כחול" ימריאו למאדים בשיגור הבכורה של ניו גלן (New Glenn), המרקיע החדש של חברת בלו אוריג'ין, שנקרא על שם האסטרונאוט האמריקאי השני ג'ון גלן. זהו משגר כבד ודו-שלבי, כאשר השלב הראשון שלו ינחת חזרה על אסדה צפה – ובחברה מתכוונים להפוך גם את השלב השני לרב-פעמי.

 

זוהי קפיצת מדרגה משמעותית לתעשיית החלל בכלל ולבלו אוריג'ין בפרט. נזכיר שעד כה, החברה הוציאה טיסות תת-מסלוליות בלבד במרקיע הקל שלה, הניו שפרד (New Sheperd, על שם האסטרונאוט האמריקאי הראשון ג'ון שפרד). טיסות אלו הטיסו תיירים לקצה החלל, במטרה לחוות כמה דקות של מיקרו-כבידה. כעת, הניו גלן יאפשר לה להטיס תיירים למסלול סביב כדור הארץ, ולהוציא משימות – כנראה בלתי-מאוישות בשלב זה – לחלל העמוק.

הניו גלן הוא מרקיע מרשים בכל קנה מידה. הוא מתנשא לגובה 98 מטרים, והוא מאפשר לשאת מטען בקוטר נדיב של שבעה מטרים – כלומר טלסקופ חלל כמו ג'יימס ווב היה יכול להיכנס למרקיע הזה בלי צורך לקפל את מבנה המראות שלו. 

 

 

Image
מרקיע הניו גלן עומד על כן השיגור. קרדיט: בלו אוריג'ין
מרקיע הניו גלן עומד על כן השיגור. קרדיט: בלו אוריג'ין

 

כושר הנשיאה של ניו גלן צפוי להיות 45,000 ק"ג מטען למסלול לווייני נמוך (LEO) – פי שניים ויותר ממרקיעים כבדים חדשים כמו האריאן 6 האירופי והוולקן קנטאור הבי (Vulcan Centaur Heavy) של חברת ULA, אבל עדיין פחות מהפלקון הבי (Falcon Heavy), ופחות מחצי מהסטארשיפ (Starship), של חברת ספייס אקס. התמחות אחרת של הניו גלן תהיה מסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי (GTO), שאליו הוא צפוי לשאת 13,000 ק"ג מטען – פי שלושה מהאריאן 6 ובערך כמו הוולקן קנטאור הבי.

 

פירושו של דבר שהלקוחות העיקריים של הניו גלן, לצד תיירי החלל, יהיו לוויינים גדולים ו"מסורתיים" שצריכים להגיע למסלול גאוסטציונרי – או המון לוויינים קטנים שצריכים להגיע למסלול לווייני נמוך. 

 

כך למשל, בלו אוריג'ין כבר חתמה על הסכמים לשיגור לווייני תקשורת של חברת הלוויין האירופית יוטלסאט (Eutelsat) ושל חברת התקשורת והטלוויזיה היפנית סקיי פרפקט (SKY Perfect JSAT) למסלול גאוסטציונרי – לצד חוזים לחמש טיסות ל-LEO לפריסת מערך הלוויינים של וואן-ווב (OneWeb). כמובן, הניו גלן ישמש גם לפריסת מערך הלוויינים קויפר (Kuiper) של אמזון עצמה – ב-12 טיסות לפחות.

 

ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל בלו אוריג'ין שהוא גם מייסד אמזון ואחד האנשים העשירים בעולם, השקיע לפי הערכות 2.5 מיליארד דולר מכיסו כדי לפתח את המרקיע הכבד. חיל החלל של ארה"ב הקצה חצי מיליארד דולר נוספים.

 

עשירית מהמחיר של משימה רגילה למאדים

השיגור של משימת אסקפייד למאדים הוא חלק מתוכנית Small Innovative Missions for Planetary Exploration, או SIMPLEx, של נאס"א, שמממנת משימות מדעיות קטנות וזולות לכוכבי לכת אחרים. קצת קשה להאמין, אבל משימת אסקפייד – שכאמור כוללת שתי מקפות למאדים – תעלה 79 מיליון דולר, כולל השיגור. 

 

מומחים מציינים שלא פחות ממשימת לחקר מאדים, זוהי משימה לחקר משימות חלל. כלומר, זו משימה שנועדה גם לבדוק אם תעשיית החלל האמריקאית יכולה לשגר משימה מדעית של נאס"א – על כל המכשירים של נאס"א ולפי כל התקנים של נאס"א – בעשירית מהמחיר.

 

תגיות:
  • מאדים
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

חיזור גורלי: ביום ראשון ושני מאדים ואורנוס ירקדו צמוד בשמיים

יום ראשון 14.7.24
ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי

ב-14 וב-15 ביולי כוכב הלכת מאדים יחלוף דרומית (מתחת) לכוכב הלכת אורנוס. בשיא ההתקבצות מאדים ואורנוס ייראו כחצי מעלה זה מזה – כקוטר הירח המלא.

 

שני כוכבי הלכת יימצאו בקבוצת הכוכבים שור; השתדלו שלא להתבלבל בין כוכב הלכת מאדים לכוכב השבת אלדברן, שאף הוא אדמדם ובהיר כמאדים. דרך טובה להבדיל בין השניים, ובכלל להבדיל בין כוכבי לכת לכוכבי שבת, היא שכוכבי השבת מנצנצים, בניגוד לכוכבי לכת. מאחר שכוכבי שבת כמו אלדברן מרוחקים מאות ואלפי שנות אור מאיתנו, האור היוצא מהם מגיע אלינו באלומות בודדות ודקות של אור. אלומת אור שמגיעה מכוכב רחוק מוסטת באטמוספירה של כדור הארץ ולכן האור שמגיע לעין שלנו אינו יציב – הוא נשבר ומרצד (למען הסר ספק, בחלל החיצון, היכן שאין אטמוספרה, הכוכבים אינם מנצנצים). לעומת זאת, כוכבי הלכת, ובהם מאדים, קרובים הרבה יותר, אור השמש שמשתקף מהם מגיע אלינו מכמה נקודות שונות, וכך מתקבלת אלומת אור עבה ויציבה.

 

מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי מהשמש, והוא נראה היטב בעין ככוכב בהיר ואדמדם. למעשה, מאדים הולך ומתקרב לכדור הארץ, והוא יגיע לקרבה המרבית שלו אלינו (אופוזיציה) בינואר 2025. אורנוס הרחוק הוא כוכב הלכת השביעי מהשמש, ובניגוד למאדים כמעט בלתי אפשרי לראות אותו בעין בלתי מזוינת. רק מבעד לטלסקופ בהגדלה של x100 או יותר אורנוס ייראה כעולם ממש: דסקה קטנטנה וירקרקה. בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת יהיו קרובים מספיק כדי להיכנס לשדה אחד בטלסקופ בהגדלה קטנה, או במשקפת שדה. 

 

לא פחות יפה מהצמד הזה הוא צביר הכוכבים הפליאדות. חפשו אותו מצפון (מעל) למאדים. הצביר הזה – ששמו בתנ"ך כימה – הוא אחד האובייקטים המרשימים והמפורסמים ביותר בכל שמי הלילה. למעשה, כולנו מכירים את הפליאדות בשמן היפני: סובארו. 

 

Image
לוגו סוברו לצד הלוגו הישן הדומה לקב' הפליאדות. קרדיט: Clément Bucco-Lechat (Logo)/NASA, ESA, AURA/Caltech, Palomar Observatory (Pleiades)/Allen McCloud(file)
לוגו סוברו לצד הלוגו הישן הדומה לקב' הפליאדות. קרדיט: Clément Bucco-Lechat (Logo)/NASA, ESA, AURA/Caltech, Palomar Observatory (Pleiades)/Allen McCloud(file)
sky calendar Image
אורנוס ומאדים
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

אחרי 378 ימים: ארבעה מתנדבים יצאו מהדמיית מאדים של נאס"א

זאת הדמיית מאדים הארוכה ביותר שערכה סוכנות החלל האמריקאית, והיא נערכה במגורים שהודפסו בתלת-ממד

עודד כרמלי
10.07.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
ארבעת המתנדבים חוזרים ל"כדור הארץ". קרדיט: NASA TV
ארבעת המתנדבים חוזרים ל"כדור הארץ". קרדיט: NASA TV

בשבת (6.8), ארבעה מתנדבים המומים ומתרגשים יצאו מ"מנעל האוויר" בהדמיית מאדים שנערכה במרכז החלל ג'ונסון – אחרי ששהו בה במשך 378 ימים. משימת Crew Health and Performance Exploration Analog, או בקיצור CHAPEA, היא הארוכה ביותר שערכה נאס"א – ובסוכנות החלל מתכננים לערוך משימות אנלוגיות דומות ב-2025 וב-2026.

 

ארבעת המתנדבים – קלי האסטון, אנקה סלאריו, רוס ברוקוול ונייתן ג'ונס – נכנסו ב-25 ביוני 2023 ל"חולית מאדים אלפא" (Mars Dune Alpha), סביבה המדמה את מאדים. בסביבה זו יצאו ל"הליכות מאדים", גידלו וקצרו ירקות וסבלו מעיכובים בתקשורת עם כדור הארץ – בדומה לעיכובים שמהם יסבלו אסטרונאוטים של ממש שיטוסו למאדים.

 

כמובן, הקושי העיקרי במשימות הללו הוא הקושי הנפשי. הארבעה היו מנותקים מהעולם, ונאלצו לחיות זה עם זה, ולעבוד זה עם זה, ללא הפוגה. מתנדבי CHAPEA 1 חיו במגורים בגודל 158 מ"ר, שהודפסו במדפסת תלת-ממד ומדמים בסיס מאדימי מבודד. במסיבת העיתונאים שנערכה לכבודם, מפקדת המשימה האסטון הייתה על סף דמעות כשאמרה: "האמת היא שפשוט כל כך נפלא להיות מסוגלת להגיד לכם שלום". 

 

הדפסת המגורים במרכז החלל ג'ונסון.

 

ההרפתקה הגדולה למאדים

הדמיות מאדים נועדו להכין את האנושות להרפתקה הגדולה והמסוכנת של מסע מאויש לכוכב הלכת האדום, שתערך כנראה בעשור הבא.

 

ההדמיה הראשונה נערכה בשנת 2000 באי דבון הקר והיבש – הדומה במאפייניו אלה למאדים – שבצפון קנדה. שם בנתה אגודת מאדים את הבסיס FMARS (קיצור של Flashline Mars Arctic Research Station), ועד היום, מדי שנה בקיץ, מגיע צוות לאייש את התחנה למספר חודשים.

 

תנאי יובש ותוואי קרקר דומים למאדים שוררים גם במכתש רמון, ובו ערכו ב-2021 סוכנויות החלל הישראלית והאוסטרית את הדמיית מאדים AMADEE-20, שכללה שישה מתנדבים מישראל, מאוסטריה, מגרמניה, מהולנד, מספרד ומפורטוגל. ה"רמונאוטים" חיפשו מקורות מים וחיים תת-קרקעיים, הפעילו רובר וערכו שורה של ניסויים מרחבי העולם.

תגיות:
  • מאדים
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

שיגור הבכורה של המרקיע אריאן 6 אמור להבטיח את עצמאותה של אירופה בחלל

האם האריאן 6 החד-פעמי יצליח להתחרות במרקיעים הרב-פעמיים?

עודד כרמלי
8.07.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
האריאן 6 על כן השיגור בנמל החלל קורו. קרדיט: ESA/Manuel Pedoussaut
האריאן 6 על כן השיגור בנמל החלל קורו. קרדיט: ESA/Manuel Pedoussaut

מחר (שלישי), בשעה 21:00 לשעון ישראל, ייפתח חלון ההזדמנויות לשיגור הבכורה של המרקיע החדש אריאן 6 – התקווה הגדולה של אירופה בתחום החלל. המרקיע הכבד, המיתמר לגובה 62 מטרים ושוקל 520 טונות, הוא פרי עמלן המשותף של 13 מדינות ולמעלה מ-600 חברות ביבשת, ופיתוחו לאורך כעשור עלה למשלם המיסים האירופי 3.8 מיליארד יורו. קבוצת אריאן הצרפתית היא הקבלנית הראשית של הפרויקט.

 

המרקיע שישוגר מחר מנמל החלל קורו שבגינאה הצרפתית יישא עימו תשעה לוויינים של סוכנויות חלל וחברות שונות. אולם עוד לפני שיגור הבכורה, לא ברור אם המרקיע החדש יצליח להתחרות במרקיעים רב-פעמיים, ובעיקר בחברת ספייס אקס – שכבר "גונבת" לו לקוחות. 

 

אירופה נשארה בלי יכולות שיגור עצמאיות

האריאן 6 נבנה כממשיך דרכו של "סוס העבודה" של סוכנות החלל האירופית – האריאן 5. האריאן 5 שוגר לראשונה ב-1998, ומאז המריא בהצלחה 117 פעמים. בין היתר, המרקיע הטיס את טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א. 

 

טיסתו האחרונה של האריאן 5 נערכה ביולי 2023, ומאז אירופה איבדה את יכולת השיגור העצמאית שלה – ונאלצה לקנות טיסות במרקיעים זרים. סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס ביטלה את שיגורי חלליות הסויוז שלה מנמל החלל קורו ב-2022, במחאה על תמיכת אירופה באוקראינה, ונמל החלל האירופי נותר ריק. כך למשל, המקפת הֶרָה, שעתידה להמריא באוקטובר השנה לאסטרואיד דידימוס כדי למדוד את השפעת התרסקות הגשושית דארט על האסטרואיד הסובב אותו, דימורפוס, תעשה זאת בעזרת המרקיע פאלקון 9 של ספייס אקס. במילים אחרות, משימות חלל אירופיות משוגרות היום מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה.

 

Image
הדמיית אמן של הגשושית הֶרָה מתקרבת לאסטרואיד ה"פצוע" דימורפוס. משימות חלל אירופיות שמשוגרות כיום מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה. קרדיט: ESA
הדמיית אמן של הגשושית הֶרָה מתקרבת לאסטרואיד ה"פצוע" דימורפוס. משימות חלל אירופיות שמשוגרות כיום מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה. קרדיט: ESA

 

אמינות לעומת מחיר

כעת, אחרי דחיות חוזרות ונשנות, האריאן 6 סוף סוף עומד על כן השיגור – אבל האם זמנו כבר עבר? למרות שהאריאן 6 הוגדר כמרקיע כבד כשהחל תכנונו, היכולות שלו דומות כיום למרקיעים בינוניים כמו פאלקון 9 ונופלות ממרקיעים כבדים אחרים, כמו הפאלקון הכבד, ה-SLS של נאס"א או הלונג מארץ' 10 של סין – והן ממש מתגמדות כשמשווים אותו לסטארשיפ של ספייס אקס, המרקיע הגדול והעוצמתי בהיסטוריה. למעשה, בתוצרתו הנוכחית האריאן 6 בקושי יכול לשאת את המטען שנשא קודמו האריאן 5.

היתרון הגדול של האריאן 6 הוא בפישוט שרשרת האספקה והייצור: בסופו של תהליך יהיה אפשר לשגר אריאן 6 חדש מדי חודש, לעומת אריאן 5 ששוגר מדי חודשיים. יתרון נוסף קשור להתחייבות של סוכנות החלל האירופית להילחם בתופעת פסולת החלל: השלב השני במרקיע מצויד במנוע חדש בשם וינצ'י, שאותו אפשר להדליק ולכבות מספר פעמים. כך, אחרי שישלים את משימותיו בחלל, הרקטה תשרוף את עצמה באטמוספרה במקום להמשיך להקיף את הארץ.

 

 

Image
האריאן 6 מהאוויר. קרדיט: ESA
האריאן 6 מהאוויר. קרדיט: ESA

אלא שספק אם יתרונות אלה מפצים על החיסרון המהותי של האריאן 6: הוא חד-פעמי, וכל חלקיו מושמדים מדי שיגור. ספייס אקס הוכיחה לעולם שמרקיעים רב-פעמיים יכולים לחסוך המון כסף ולהוזיל משמעותית את עלויות השיגור לחלל, ובשנים אלה תעשיית החלל כולה – הממשלתית והפרטית – עוברת למרקיעים רב-פעמיים. 

 

חשוב לציין שגם אריאן 5 היה יקר יותר מהמתחרים, אלא שהוא נחשב למרקיע אמין במיוחד. אלא שבינתיים ספייס אקס שיגרה בהצלחה 360 משימות ממשפחת פאלקון, כך שגם היתרון הזה של קבוצת אריאן הצרפתית הולך ונשחק.

 

עוברים לספייס אקס

אם הכול ילך כשורה מחר והאריאן 6 יהפוך מבצעי, בקבוצת אריאן מתכננים שיגור נוסף בהמשך השנה, שישה שיגורים ב-2025, שמונה ב-2026 ואחר כך קצב שיגורים של בין תשעה ל-12. בחברה מספרים שכבר מכרו 30 משימות למרקיע החדש, מתוכן 18 שיוקדשו לפריסת מערך הלוויינים קויפר של אמזון – שמתחרה במערך סטארלינק של ספייס אקס. 

 

עם זאת, בחודש שעבר הודיע יומטסאט, הארגון האירופי ללווייני מזג אוויר, שבכוונתו לשגר את לוויין מזג האוויר שהיה עתיד להמריא בטיסה השלישית של האריאן 6 – למרקיע האמריקאי המתחרה פאלקון 9.

 

נשיא סוכנות החלל הצרפתית פיליפ בפטיסט זעם בלינקדין על החלטת יומטסאט להעביר את השיגור לספייס אקס, "בשעה שכל מדינות החלל האירופיות הגדולות, כמו גם המועצה האירופית, קוראים לשיגור לוויינים אירופים על מרקיעים אירופים! וזאת מבלי לציין את העובדה שאנחנו 10 ימים לפני טיסת הבכורה של האריאן 6. עד לאן אנו האירופים נלך עם התמימות שלנו? ההחלטה הזאת ממחישה שוב את הצורך העז בתיאום אירופי בחלל". יומטסאט, יש לציין, הוא ארגון על-ממשלתי שניזון מכספי משלמי המיסים ברבות ממדינות אירופה שפיתחו את האריאן 6. 

 

לצפייה בשיגור בשידור חי (החל מ-30 דקות לפני השיגור, 20:30 שעון ישראל):

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

Agreement between ISA and the Texas Association of Business to enhance Space Collaboration

The MOU aims to bolster Israel's and Texas’ presence in the space industry and encourage increased collaboration

8.07.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
Left to right: Prof. Dan Blumberg, Chairman of the Israel Space Agency and Vice President for Regional and Industrial Development of Ben-Gurion University of the Negev, and Glenn Hamer, CEO of Texas Association of Business. Photo: Dudu Koren/BGU
Left to right: Prof. Dan Blumberg, Chairman of the Israel Space Agency and Vice President for Regional and Industrial Development of Ben-Gurion University of the Negev, and Glenn Hamer, CEO of Texas Association of Business. Photo: Dudu Koren/BGU

The Israel Space Agency (ISA) and the Texas Association of Business (TAB) have signed a Memorandum of Understanding (MOU) to work together on space-related initiatives. The agreement, which was signed at Ben-Gurion University of the Negev, is focused on promoting collaboration between Israeli and Texan companies and institutions in the space industry. It outlines plans for knowledge sharing, fostering networking opportunities, and supporting the growth of the space sector in both regions. The MOU aims to bolster Israel's presence in the space industry while also providing Texas-based companies access to Israeli expertise and partnerships. This mutually beneficial agreement signifies a commitment to advancing space exploration and related industries through international collaboration.

 

Alongside promoting and enhancing industrial initiatives, organizational collaboration, and space education processes in the field of space, the MOU outlines some strategy objectives, concerning strengthening Israel's capabilities. These include supporting Israel-based companies in accessing opportunities in Texas concerning space initiatives, and exchanging industrial and academic delegations between ISA and TAB. This is in order to support knowledge sharing and to facilitate and enhance network opportunities.

 

The MOU – which was signed by Uri Oron, Director of ISA, and Glenn Hamer, CEO of TAB – prioritizes a cooperative relationship and leverages the existing operations, capabilities, methods, and expertise of both ISA and TAB. The MOU also emphasizes joint ownership of any content developed collaboratively, granting both ISA and TAB the right to utilize such content appropriately.

 

Image
Bipartisan Delegation of Texas Legislation at signing of MOU with the Israel Space Agency. Photo: Dudu Koren/BGU
Bipartisan Delegation of Texas Legislation at signing of MOU with the Israel Space Agency. Photo: Dudu Koren/BGU

 

Uri Oron, Director of the Israel Space Agency (ISA): "The signing of this Memorandum of Understanding with the Texas Association of Business (TAB) is a testament to our commitment to bolstering Israel's presence in the space industry. An industry that is increasingly developing and is a major engine in Israel's growth.This agreement will not only promote collaboration between Israeli and Texan companies and institutions but also pave the way for enhanced knowledge sharing and networking opportunities. By working together, we aim to support the growth of the space sector in both regions, leveraging our collective expertise to advance space exploration and related industries."

Prof. Dan Blumberg, Chairman of the Israel Space Agency and Vice President for Regional and Industrial Development of Ben-Gurion University of the Negev: "We appreciate the visit of the esteemed Texas Legislative and Economic Development Delegation to the Negev and Ben-Gurion University during these challenging times. Your engagement with our students and your interest in developing ecosystems in Cyber Security, Robotics, and especially Space Sciences and Engineering, is profoundly meaningful to us. We are honored to have signed the MOU between the Texas Association of Business and the Israel Space Agency here in Be'er-Sheva, a burgeoning high-tech hub. I am confident that the collaboration between Texas and Israel will significantly impact global climate studies, desert technologies, and space sciences and technologies."

Glenn Hamer, CEO of Texas Association of Business: "We are deeply grateful for the hospitality shown to us during our visit to the Negev and Ben-Gurion University last week. Texas stands with Israel, and this agreement is a testament to our shared commitment to advancing space technology and exploration. By joining forces with the Israel Space Agency, we are not only enhancing our technological capabilities but also creating new opportunities for businesses in Texas to thrive in the rapidly evolving space sector."

Massey Villareal, Chairman of Texas Association of Business: "We are thrilled to enter this historic partnership with the Israel Space Agency. This Memorandum of Understanding signifies a bold step forward in fostering innovation and collaboration between Texas and Israel, further cementing our positions of leadership in the global space industry. We also extend our heartfelt gratitude for the warm reception during our visit and express unwavering support for Israel during these challenging times."

 

 

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

הסכם בין סוכנות החלל הישראלית לאיגוד טקסס לעסקים לשת"פ בתחום החלל

מטרת מזכר ההבנות היא לחזק את נוכחותה של ישראל בתעשיית החלל

8.07.2024
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
מימין: גלן האמר, נשיא ומנכ"ל איגוד טקסס לעסקים, ופרופ' דן בלומברג, יו"ר סוכנות החלל הישראלית וסגן נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דודו קורן
מימין: גלן המר, מנכ"ל איגוד טקסס לעסקים, ופרופ' דן בלומברג, יו"ר סוכנות החלל הישראלית וסגן נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: דודו קורן/אוניברסיטת בן גוריון

סוכנות החלל הישראלית ואיגוד טקסס לעסקים (TAB) חתמו על מזכר הבנות (MOU) על מנת לפעול ביחד ביוזמות הקשורות לחלל. Texas Association of Business) TAB) הוא ארגון העסקים הגדול ביותר בטקסס, המשמש כקול המוביל של עסקים בטקסס מול הממשל והמועצה הציבורית. הארגון מקדם מדיניות שמטרתה להבטיח סביבה עסקית תחרותית ותומכת לצמיחה כלכלית ושגשוג.  ההסכם, שנחתם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מתמקד בקידום שיתוף פעולה בין חברות ומוסדות ישראלים וטקסניים בתעשיית החלל. מזכר ההבנות מתווה תוכניות לשיתוף ידע, טיפוח הזדמנויות נטוורקינג ותמיכה בצמיחת מגזר החלל בשני האזורים. מטרת מזכר ההבנות היא לחזק את הנוכחות של ישראל בתעשיית החלל, תוך מתן גישה לחברות מטקסס למומחיות ולשיתופי פעולה ישראליים.  הסכם זה,  שהינו בעל תועלת הדדית, מסמל מחויבות לקידום חקר החלל ותעשיות קשורות באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי.

 

לצד קידום וחיזוק יוזמות תעשייתיות, שיתוף פעולה ארגוני ותהליכי חינוך בתחום החלל, מתווה מזכר הבנות כמה יעדי אסטרטגיה, הנוגעים לחיזוק היכולות של ישראל.  אלה כוללים תמיכה בחברות מישראל בגישה להזדמנויות בטקסס בנוגע ליוזמות בתחום החלל, וחילופי משלחות תעשייתיות ואקדמיות בין סוכנות החלל הישראלית ל-TAB. זאת, על מנת לתמוך בשיתוף ידע וכדי לאפשר ולשפר הזדמנויות לנטוורקינג.

 

מזכר ההבנות – שעליו חתמו אורי אורון, מנהל הסוכנות, וגלן המר, מנכ"ל TAB, נותן עדיפות ליחסי שיתוף פעולה וממנף את הפעולות, היכולות, השיטות והמומחיות הקיימות, הן של הסוכנות והן של TAB. כמו כן, מזכר ההבנות מדגיש גם בעלות משותפת על כל תוכן שפותח בשיתוף פעולה, ומעניק לסוכנות החלל הישראלית ול-TAB את הזכות להשתמש בתוכן זה כראוי.

 

Image
ביקור המשלחת של Texas Association of Business (TAB) באוניברסיטת בן גוריון. קרדיט: דודו קורן
ביקור המשלחת של Texas Association of Business (TAB) באוניברסיטת בן גוריון. קרדיט: דודו קורן/אוניברסיטת בן גוריון

 

אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית: "החתימה על מזכר ההבנות עם איגוד טקסס לעסקים היא עדות למחויבות שלנו לחזק את נוכחותה של ישראל בתעשיית החלל, תעשייה שמתפתחת באופן מואץ ומהווה מנוע צמיחה משמעותי. הסכם זה לא רק יקדם שיתוף פעולה בין חברות ומוסדות ישראליים וטקסניים, אך גם יסלול את הדרך לשיפור שיתוף ידע והזדמנויות נטוורקינג. על ידי עבודה משותפת, אנו שואפים לתמוך בצמיחת מגזר החלל בשני האזורים, תוך מינוף המומחיות הקולקטיבית שלנו לקידום חקר החלל ותעשיות קשורות". 

 

פרופ' דן בלומברג, יו"ר סוכנות החלל הישראלית וסגן נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "אנו מעריכים את ביקורה של משלחת החקיקה והפיתוח הכלכלי המוערכת של טקסס לנגב ולאוניברסיטת בן-גוריון בזמנים מאתגרים אלו. הקשרים שלכם עם הסטודנטים שלנו והעניין שלכם בפיתוח מערכות אקולוגיות באבטחת סייבר, רובוטיקה, ובמיוחד במדעי החלל והנדסת החלל, הם בעלי משמעות עמוקה עבורנו. אנו מתכבדים לחתום על מזכר ההבנות בין איגוד טקסס לעסקים לבין סוכנות החלל הישראלית בבאר-שבע, מרכז היי-טק מתפתח.  בטוחני כי שיתוף הפעולה בין טקסס לישראל ישפיע באופן משמעותי על לימודי אקלים גלובליים, טכנולוגיות מדבר ומדעי החלל והטכנולוגיות".

 

גלן המר, מנכ"ל התאחדות העסקים של טקסס: "אנו מודים על הכנסת האורחים שהוענקה לנו במהלך ביקורנו בנגב ובאוניברסיטת בן-גוריון בשבוע שעבר. טקסס עומדת לצד ישראל, והסכם זה מהווה עדות למחויבות המשותפת שלנו לקידום טכנולוגיית החלל והמחקר. על ידי חבירה לסוכנות החלל הישראלית, אנו לא רק משפרים את היכולות הטכנולוגיות שלנו אלא גם יוצרים הזדמנויות חדשות לעסקים בטקסס לשגשוג במגזר החלל המתפתח במהירות."

 

מאסי ויאריאל, יו"ר התאחדות העסקים של טקסס: "אנו שמחים להיכנס לשותפות היסטורית זו עם סוכנות החלל הישראלית. מזכר הבנות זה מסמל צעד נועז קדימה בקידום החדשנות ושיתוף הפעולה בין טקסס וישראל, ומחזק את עמדות ההנהגה שלנו בתעשיית החלל הגלובלית. אנו גם מביעים את תודתנו העמוקה על קבלת הפנים החמה במהלך ביקורנו ומביעים תמיכה בלתי מעורערת בישראל בתקופות מאתגרות אלו."

 

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 29
  • 30
  • 31
  • 32
  • 33
  • 34
  • 35
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית