במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (מוצ"ש), סוכנות החלל האמריקאית הודיעה כי חללית הסטארליינר של בואינג, שעוגנת בתחנת החלל הבינלאומית, עדיין מסוכנת מדי לטיסה. לפיכך החליטה נאס"א שהאסטרונאוטים סוניטה ("סוני") ויליאמס ובארי ("בוטץ'") וילמור, שנשלחו בחללית למשימה בת שמונה ימים ביוני, יישארו בתחנת החלל עד לפברואר 2025 – ואז יחזרו לכדור הארץ בחללית דרגון של ספייס אקס. ואילו חללית הסטארליינר תחזור לארץ בטיסה אוטונומית ובלתי מאוישת בחודש הבא. 

ב-2014, במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית (CPT) של נאס"א, ענקית התעופה בואינג קיבלה 4.2 מיליארד דולר על מנת לפתח את הסטארליינר – כמעט פי שניים מכפי שקיבלה ספייס אקס על פיתוח חללית הדרגון. 

טיסת הבכורה המאוישת של הדרגון נערכה ב-2020, כאשר בוב בנקן ודאג הארלי הטיסו את החללית בהצלחה לתחנת החלל הבינלאומית – טיסת החלל הפרטית הראשונה בהיסטוריה. מאז נערכו עוד 12 טיסות מוצלחות של הדרגון המאוישת, שהטיסו 50 אסטרונאוטים לחלל. למעשה, בימים אלה ממש עוגנת בתחנה המשימה השמינית של ספייס אקס בשירות נאס"א, שנשאה לשם שלושה אסטרונאוטים אמריקאים ואחד רוסי, ומחר צפויה להמריא בדרגון משימת פולאריס דון הנועזת, שתישא ארבעה אזרחים פרטיים. לעומת זאת, דרכה של הסטארליינר הייתה רצופה עיכובים ותקלות.

ההליום דולף והמבערים פשוט נכבים

טיסת הניסוי הלא-מאוישת הראשונה של החללית נערכה בדצמבר 2019, אלא שבעיה בשעונים הפנימיים של הסטארליינר גרמה לחללית להאמין שהיא בתמרון כניסה חזרה לכדור הארץ, ולשרוף יותר מדי דלק. כתוצאה מכך, יומיים אחרי השיגור, החללית נאלצה לנחות חזרה מבלי שעגנה בתחנת החלל. בדיעבד מזל שבבואינג לא ניסו לעגון בתחנה, כי הסתבר שהייתה תקלת נוספת בחללית, שלא הייתה מאפשרת לה לעגון בעדינות, וההסטארליינר הייתה עלולה להרוס ולהיהרס בניסיון העגינה. חללית הניסוי הלא-מאוישת השנייה אמנם עגנה בתחנה במאי 2022, אבל גם בה נמצאו שורה של ליקויים. 

Image

טיסת הבכורה המאוישת של החללית הייתה אמורה לצאת לדרך ביולי 2023, אך מערכת מצנחי החללית לא עמדה בדרישות נאס"א והתברר גם שהסרט הדביק שמלפף את כל החיווט בחללית יוצר מחומר דליק. לבסוף, אחרי שבואינג נאלצה להוסיף 1.6 מיליארד דולר מכיסה על פתרון הבעיות, ואחרי דחיות שיגורים נוספות, טיסת הניסוי המאוישת של הסטארליינר נערכה ב-5 ביוני השנה.

אלא שכמה שעות לאחר השיגור, בזמן שהאסטרונאוטים עושים את דרכם לתחנת החלל, התגלו דליפות הליום שאילצו את האסטרונאוטים לסגור שני בלוני הליום – ולמעשה לשתק שישה מתוך 28 המבערים במערכת בקרת התגובה (מערכת הכוון החללית במרחב באמצעות מנועים רקטיים קטנים). בנאס"א ובבואינג מעריכים כי בעיית דליפת ההליום היא מערכתית, כלומר שישנה בעיית הליום מובנית בתכנון מערכת בקרת התגובה של החללית. אולם מה שבאמת הדיר שינה מעיני מפקדי המשימה הוא מה שקרה אחר כך: בזמן שהסטארליינר התקרבה לעגינה, חמישה מבערים נוספים פשוט נכבו ללא הסבר. 

הסוף של סטארליינר?

כאמור, אמש הודיעה נאס"א כי אין בכוונתה להמר על חיי האסטרונאוטים, וכי הסטארליינר אינה בטוחה לשימוש. מנהל סוכנות החלל ביל נלסון אף הזכיר את אסונות מעבורות החלל צ'לנג'ר ב-1986 וקולומביה ב-2003, שבה נספה גם האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל. "ההחלטה להשאיר את בוטץ' ואת סוני בתחנת החלל הבינלאומית ולהחזיר את הסטארליינר הביתה כשהיא לא מאוישת נובעת ממחויבות לבטיחות", אמר נלסון במסיבת העיתונאים.

בספטמבר תטוס חללית דרגון מאוישת לתחנת החלל המאוישת, אך במקום ארבעה אנשי צוות היא תישא רק שניים – כדי לפנות מקום לשני האסטרונאוטים של הסטארליינר, שיצטרפו לצוות הדרגון אחרי שאלה יסיימו את עבודתם בתחנה, כלומר בפברואר 2024. 

ומה לגבי עתיד הסטארליינר? איש אינו יודע. לפי נלסון, בואינג מחויבת לחללית שלה – אם כי לא ברור אם המחויבות הזאת תכלול גם הוצאה כספית נוספת. זאת ועוד, לפי ההסכם עם נאס"א, אחרי הפיכת החללית למבצעית אמורה בואינג להוציא בין שתיים לשש טיסות מאוישות לתחנת החלל הבינלאומית עד שנת 2030. אלא שהחללית לא תמריא לטיסת ניסוי מאוישת נוספת עד 2026, כך שמשימה סדירה ראשונה לא תטוס עד 2027. במילים אחרות: אם ועד שהסטארליינר תהפוך למבצעית, יכול להיות שכבר לא תהיה תחנת חלל בינלאומית לטוס אליה.

Image

הסטארטאפ הגרמני Rocket Factory Augsburg, ובקיצור RFA, ינסה לשגר את המרקיע הרב-שלבי מתוצרתו RFA One בשבועות הקרובים – כך חשף מרקו פוקס, מנכ"ל חברת האם OHB. 

אם השיגור יצליח, RFA תהיה החברה הפרטית האירופית הראשונה שמשגרת מרקיע לטיסה מסלולית מסביב לכדור הארץ – והעשירית בעולם שמחזיקה ביכולת שיגור עצמאית למסלול, לצד ספייס אקס, רוקט לב, פיירפליי ואסטרה (האמריקאיות), איי-ספייס, גלקטיק אנרג'י, ספייס פיוניר, לנד ספייס ואוריאן ספייס (הסיניות). עוד יצוין כי גם לסוכנות החלל הגרמנית אין כרגע יכולת שיגור עצמאית, אלא במסגרת חברותה בסוכנות החלל האירופית. 

השיגור הראשון בהיסטוריה מאדמת בריטניה

RFA נוסדה ב-2018, כספין אוף של ענקית הלוויינים הגרמנית OHB, שמחזיקה בכ-65% מ-RFA. הסטרטאפ ממוקם באוגסבורג, סמוך למינכן, ומונה 300 עובדים מ-45 מדינות, עם מרכז פיתוח בפורטוגל, אתר ניסויים בנמל החלל החדש אסריינג' בשוודיה ואתר שיגור בנמל החלל החדש סקסהוורד שבאיי שטלנד הסקוטיים – השיגור הראשון מנמל החלל, ובכלל השיגור הראשון בהיסטוריה מאדמת בריטניה.

Image

שלושת שלבי המרקיע "וואן" כבר מורכבים על כן השיגור בסקסהוורד לקראת ניסיון השיגור. המרקיע, שגובהו 30 מטרים, משתמש בתשעה מנועים מתוצרת החברה. לפי RFA, המרקיע מסוגל לשאת 1,300 ק"ג מטען למסלול מסונכרן-שמש (SSO).

ב-RFA הצהירו בפני משקיעים שבכוונתם "לשבור את השוק" עם מחירים של עד 3 מיליון יורו לשיגור – המחיר הזול בעולם. לשם השוואה, כל שיגור מסחרי של המרקיע הקל אלקטרון של רוקט לב עולה 7.5 מיליון דולר. RFA משתמשת בפלדת אלחלד זולה ובמרכיבים קיימים מתעשיות האוטו, הנפט והאנרגיה. בהמשך מבטיחים בחברה שהשלב הראשון והמנועים ימוחזרו, כך שהמרקיע יהיה רב-שימושי.

אבל נראה כי עיקר ההוזלה תתאפשר הודות לייצור סדרתי והמוני של המרקיעים, בדומה למהפכת הייצור שערך הנרי פורד בתחילת המאה ה-20 לתעשיית הרכבים. הבעיה עם ייצור המוני כזה בענף החלל הוא שכל לוויין צריך להגיע למסלול אחר. את הבעיה הזאת של הסטנדרטיזציה RFA ינסו לפתור בעזרת השלב האחרון של המרקיע, רדשיפט, שאפשר להצית את מנועיו כמה וכמה פעמים. ההצתה החוזרת ונשנית תאפשר לרדשיפט לשנות כיוון וגובה באופן מדויק, וכך לשאת לוויינים ליעד ספציפי, עד כדי משימות להארכת חיי לוויינים וניקוי פסולת חלל (שמן הסתם מצריכות מפגש מתוזמן עם עם עצם קטן כמו לוויין).

שיגור מסחרי כמפתח לחלל

באפריל 2022 זכתה RFA בתחרות המיקרו-מרקיעים שיזמה סוכנות החלל הגרמנית (DLR). החברה זכתה ב-11 מיליון יורו, וכן הבטיחה את ממשלת גרמניה כלקוחה בשני השיגורים הראשונים של המרקיע "וואן". בנוסף, יצרני לוויינים, מכוני מחקר וסטרטאפים מגרמניה, איטליה, הונגריה, פולין וספרד חתמו על הסכמי שיגור עם RFA לשני שיגורי הבכורה. בסך הכול ישוגרו שבעה לוויינים בשיגור הראשון וחמישה בשיגור השני.

בנוסף, RFA זכתה במענק פיתוח בסך 3.5 מיליון לירות שטרלינג מסוכנות החלל הבריטית, כדי להבטיח את השיגור מנמל החלל החדש באיי שטלנד. המענקים מבריטניה ומגרמניה ניתנו במסגרת תוכנית Boost! של סוכנות החלל האירופית (ESA), שמטרתה לסייע לחברות אירופיות פרטיות לפתח יכולות שיגור מסחריות.

למעשה, לא רחוק ממפעל RFA באוגסבורג יושבים שני סטרטאפים נוספים שזכו במענקים בתחרות של סוכנות החלל הגרמנית: איזר, שגם היא זכתה בתחרות המיקרו-מרקיעים של DLR, והילימפוס. שתי חברות ההזנק נשענות על מרכז ההייטק והתעשייה במינכן, במטרה להידמות לספייס אקס – או לכל הפחות לרוקט לב – ולשמש ספק שיגורים מרכזי לאירופה ובכלל. 

חברת אינטואיטיב משינס (Intuitive Machines) מתכוונת לקחת את הרובר וייפר (VIPER) של נאס"א ולהביא אותו לירח באחת הנחתות שלה. במקביל, נאס"א בחרה בנחתת של בלו אוריג'ין (Blue Origin) כדי לערוך ניסוי שלה על הירח. וייפר והניסוי הם שלבים חשובים בתוכנית ארטמיס, שהולכת ועוברת לידיים פרטיות.

"הרובר חשוב לעתיד תוכנית ארטמיס"

וייפר, קיצור של Volatiles Investigating Polar Exploration Rover, היה אמור להיות כלי הטיס האמריקאי הראשון שנוחת על הירח מאז משימת אפולו 17 ב-1972, והפעם הראשונה בכלל שנאס"א משגרת רובר אוטונמי לירח.

הרובר אמור עתיד לנחות במכתש נובילי הסמוך לקוטב הדרומי של הירח, לנסוע בין 16 ל-24 ק"מ ולדגום לפחות שישה אתרים בחיפוש אחר משאבים החיוניים להתיישבות אנושית, ובראשם מים. בין היתר, הרובר יכול לקדוח לעומק של כמה מאות ס"מ, ואף להיכנס בעצמו למספר מכתשים קטנים.

התוכנית הייתה שאת המים שימצא וייפר ישתו בעתיד האסטרונאוטים של תוכנית ארטמיס. בנוסף, את המים ניתן יהיה לפרק כימית למרכיביהם, אטום מימן ושני אטומי חמצן, ולהשתמש בחמצן כאוויר לנשימה ובמימן להפקת דלק רקטי.

נאס"א אישרה ב-2021 את פרויקט וייפר בעלות של 433 מיליון דולר – לשיגור ב-2023. אלא שביולי הודיעה סוכנות החלל כי היא מבטלת את הפרויקט. מנהלי נאס"א טענו כי הפרויקט התעכב והתייקר מאוד:  בעת ביטול הפרויקט ביולי, העלות התנפחה ל-609 מיליון דולר ומועד השיגור נדחה לספטמבר 2025.

Image

אלא שהרובר עצמו כבר בנוי, ובנאס"א ממש לא רוצים לזרוק רובר חדיש ומשוכלל לפח. בסוכנות החלל פנו לחברות אמריקאיות בהצעה: מי שתוכיח יכולת לשאת את וייפר לירח, ולמלא אחר רוב משימותיו המדעיות – תקבל את הרובר. לחלופין, הודיעה נאס"א, אם היא לא תמצא חברה פרטית ש"תאמץ" את וייפר – היא תפרק אותו למכשיריו ולחיישניו השונים.

הדדליין לבקשה הוא 2.9, אבל חברת אינטואיטיב משינס כבר הודיעה לנאס"א שהיא מעוניינת ברובר. בפברואר השנה הנחיתה החברה את הנחתת אודיסאוס על פני הירח. היתה זו הפעם הראשונה שבה גוף לא-ממשלתי נוחת נחיתה רכה על עולם אחר. בחברה אומרים שהם ישתמשו בנחתת הבאה שלהם, Nova-D, שעדיין נמצאת בשלבי פיתוח, כדי לשאת את הרובר שמשקלו 500 ק"ג. 

לפי החברה, ה-Nova-D תוכל לשאת עד 1,500 ק"ג מטען, ופירושו של דבר שיעמדו לרשותם 1,000 ק"ג נוספים למכור בכסף – למשל לסוכנויות חלל אחרות, שירצו לשגר רוברים קטנים או לערוך ניסויים משל עצמן על הירח. 

באשר להערכת נאס"א שיש להשקיע 84 מיליון דולר בבדיקות וייפר, מנכ"ל אינטואטיב משניס אמר שמדובר ב"מספר ממשלתי", ושהוא מעריך שהשוק הפרטי יבצע את הבדיקות במחיר נמוך בהרבה. "עמדתנו בנושא היא שהמדע של וייפר חשוב למדעני הירח וחשוב לעתיד תוכנית ארטמיס".

נאס"א בוחרת (שוב) בבלו מון

במקביל, נאס"א הודיעה בשבוע שעבר כי בחרה בנחתת בלו מון של חברת בלו אוריג'ין לשאת ניסוי שלה לירח.

את בלו מון בונה בלו אוריג'ין עבור האסטרונאוטים של תוכנית ארטמיס של נאס"א – לצד הסטארשיפ של ספייס אקס. במאי אשתקד זכתה החברה במענק פיתוח מנאס"א על סך 3.4 מיליארד דולר, מענק הכולל שתי נחיתות לא-מאוישות שנועדו לבחון את רכב הנחיתה. בלו אורג'ין מתכוונת לשגר את הנחתת הלא-מאוישת הראשונה כבר במרץ 2025, על גבי המרקיע החדש שלה ניו גלן (New Glenn).

Image

כעת הודיעה נאס"א שנחתת הבלו מון הראשונה תישא גם ניסוי שלה בשם Stereo Cameras for Lunar Plume Surface Studies, או SCALPSS). מדובר במערכת מצלמות שיורכבו על גבי הנחתת ויצלמו את האופן שבו פליטות המנוע מעיפות את הרגולית הירחי בזמן הנחיתה. 

מאחר שאין על הירח תשתיות כמו אספלט, ומאחר שהכבידה על הירח היא רק כשישית מזו שעל הארץ, כל חללית שנוחתת או ממריאה מעיפה המון אבק – שעלול לסכן מערכות אלקטרוניות ואסטרונאוטים סמוכים, ואפילו חלליות המקיפות את הירח כמו הלונר גייטוויי (Lunar Gateway), תחנת החלל הירחית החדשה שנאס"א מתכננת יחד עם בעלות בריתה.

יצוין כי מערכת SCALPSS כבר טסה לירח בנחתת של אינטואיטיב משינס בפברואר, וכי מערכת נוספת תטוס לשם בנחתת של פיירפליי (Firefly) בהמשך השנה. אלא שנחתות אלו זעירות לעומת הבלו מון, ובנאס"א מעוניינים לבדוק את האינטראקציה עם אדמת הירח בנחתות בעלות דחף של לפחות 3,600 ק"ג – ובלו מון העצומה היא הנחתת היחידה שעומדת ברף הזה.

בתמורה לעריכת הניסוי, נאס"א תשלם לבלו אוריג'ין 6.1 מיליון דולר במסגרת תוכנית שירותי המטען המסחריים לירח (Commercial Lunar Payload Services, או CLPS).

מסירת וייפר לידיים פרטיות, והמשך מדיניות המיקור-חוץ של ניסויי נאס"א בדרך למימוש תחנת מחקר מאוישת על פני הירח, מעידים על ההבדל התהומי שבין תוכניות ארטמיס לתוכנית אפולו: כל בורג טס לירח במסגרת תוכנית אפולו היה בבעלות ממשלת ארה"ב. בארטמיס, נאס"א נפטרת מכמה שיותר ברגים. התוצאה היא הזנקת תעשיית החלל המקומית, שעתידה להיכנס לעשור הבא כשמאחוריה הניסיון והכלים להנחתת אסטרונאוטים פרטיים על עולמות אחרים.

החלל מעולם לא היה קרוב יותר: סוכנות החלל הישראלית נוחתת אצלכם באוזניות עם הסיפורים הכי חמים על התעשייה ועל המדע הכי מרתקים בפלנטה. "קול היקום" הוא הסכת שמוריד את החלל לקרקע. 

מגיש ומפיק: בר חיון | מגיש שותף: עודד כרמלי (איתי לוי בפרק 4)

בפרק 9 של "קול היקום" בר חיון ועודד כרמלי מדברים על ההכרזה של נאס"א על עדות אפשרית לחיים שהתקיימו במאדים העתיק, ומתי נדע זאת בוודאות; כיצד חומר הפלא שמצאו הסינים על הירח עשוי לסייע לאנושות לייצר אותו כאן, בכדור הארץ; כיצד מגה-מערכי לוויינים סיניים עומדים להתחרות זה בזה ואיך זה משתלב בתוכניות של סין להפוך למעצמת החלל המובילה תוך עשור?

בנוסף, יחד עם ד"ר עדי ניניו גרינברג אנחנו נפרדים מהלוויין הישראלי-צרפתי ונוס שהצליח להניב כל כך הרבה פתרונות סביבה ואקלים לחוקרים בעולם.

פרק 8 

בר חיון ועודד כרמלי מדברים על כמה דברים שנוכל לראות בשמיים, מתחנת החלל הבינלאומית מידי ערב, דרך מטר הפרסאידים באוגוסט, ועד האסטרואיד אפופיס ב-2029. וגם: הסיפור המדהים על פרויקט של סוכנות החלל הישראלית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שהחל ביישובי עוטף עזה והולך להשפיע על החיים של כולנו, עם מיפוי נקודות אסבסט מהחלל ועוד.

פרק 7 

דיברנו על מה אפשר ללמוד מהמתנדבים שחזרו לאחרונה מהדמיית מאדים הארוכה ביותר שנאס"א ערכה (ולמה בשנים הקרובות יהיו יותר ויותר כאלה). דיברנו גם על מטוס החלל ההודי, ועל החלום הישן של האנושות להגיע לחלל ממסלול המראה פשוט וגם הזמנו לאולפן את חן אורנשטיין מחברת אקטר, שסיפרה לנו איך חברה קטנה מקריית גת הגיע כבר לעשרות משימות ברחבי מערכת השמש, ואיך זה שעדיין אין לה ממש תחרות בעולם?

פרק 6

בעקבות ההחלטה של נאס"א לשלם לספייס אקס קרוב למיליארד דולר כדי לרסק את תחנת החלל הבינלאומית, דיברנו בפודקאסט של סוכנות החלל על האובייקט היקר בהיסטוריה שב-2030 יגרר למעמקי האוקיינוס השקט, ב"בית קברות לחלליות". שוחחנו גם עם הראל בן עמי, נציג סוכנות החלל הישראלית בוועדות האו"ם להגנה על כדו"א מפני אסטרואידים (!), כדי להבין כיצד הסתיים התרגיל האחרון של נאס"א, ומה הסיבה שסימולציות להגנה פלנטרית מסתיימות בדרך כלל בכישלון. לבסוף, דיברנו עם נדב נחשון, מנכ"ל ומייסד גורילה לינק, שמחברת בין חיישנים ללוויינים כדי להביא לנו את מהפכת האינטרנט של הדברים. האזינו ל"קול היקום" בכל מקום שבו אתם מאזינים לפודקאסטים.

פרק 5 

לאחר הניסוי המוצלח של סטארשיפ, התכנסנו להבין אם החללית הזאת אכן עומדת לשנות את העולם. ביררנו עבורכם גם איפה ולמה תוכלו לזהות הקיץ כוכב חדש בשמיים, וגם שוחחנו עם פרופ' רן גינוסר, נשיא חברת "רמון ספייס" שייצרה מחשבים שטסים ברחבי מערכת השמש. שאלנו אותו איך בינה מלאכותית תשנה את הלוויינים כפי שאנחנו מכירים אותם.

פרק 4

דיברנו על מרוץ החימוש בחלל – האם הוא באמת מתחדש וכיצד זה עלול להשפיע על כולנו? למה אירופה רוצה מערך לוויינים ובאיזו חברה ישראלית היא נעזרת? איך רעיון שאפתני של חוקרים בטכניון העפיל שלב בתחרות של נאס"א לרעיונות חדשניים שגובלים במדע בדיוני? ומי החברה הישראלית שרוצה להקים מערך לווייני תקשורת וכיצד היא מתכוונת להתחרות במגרש של חברות שכבר השקיעו בתחום הזה מיליארדי דולרים?

פרק 3

סיפרנו איך נדד הזוהר הצפוני דרומה ומתי בהיסטוריה ראו אותו מישראל? מדוע נאס"א רוצה אינטרנט במאדים ולמה דווקא תיירי חלל ינסו את הדור החדש של חליפות החלל של ספייס אקס? וגם: מי החברה הישראלית שרוצה להאכיל אסטרונאוטים בעלים ירוקים ועל הדרך, לעשות מהפכה בתזונה כאן, בכדור הארץ?

פרק 2:

דמיינו פרץ של כוכבים נופלים בעקבות משהו שקרה לפני 3,000 שנה. תארו לכם שני קווי שירות לתחנת החלל הבינלאומית, שמופעלות על ידי שתי חברות מסחריות. דמיינו מפרשית שרותמת אור במקום רוח על מנת להגיע רחוק ומהר יותר. ודמיינו בית חרושת לתרופות בחלל – ללא מגע יד אדם. 

בפרק הבכורה סיפרנו על החוקר הישראלי ששכנע את נאס"א לרדוף אחרי ליקוי חמה במטוס מיוחד; צללנו לשאלה למה משרד ההגנה האמריקאי מתעניין בתשתית רכבות על הירח; ראיינו את המדען הישראלי שיחד עם עמיתיו ממכון ויצמן למדע לכד פיצוץ כוכב בגלקסיה שכנה שאלנו אותו מה הוא גילה; וביררנו כיצד סטארט-אפ ישראלי קטן בשם הליוס, ששואף להפיק חמצן מחול ירח, מצא את עצמו באיגוד יצרניות הפלדה העולמי.

"קול היקום" הוא הסכת של סוכנות החלל הישראלית, המספר על החידושים הכי מעניינים בתחום החלל: על המרוץ החדש לירח בין סוכנויות החלל הגדולות, על חברות ומיליארדרים שמשנים את העולם משם, מהחלל, ועל חוקרים וסטארטאפים ישראלים שמכוונים הכי גבוה שאפשר. פרקים חדשים בהסכת קול היקום עולם בימי שני מדי שבועיים.

עקבו אחרי פרסומי פרקים חדשים בדף התוכנית בספוטיפיי, באפל, או היכן שאתם ואתן מאזינים ומאזינות להסכתים.

מדי שנה בחודש אוגוסט מתקבצים המונים כדי לצפות בתופעת טבע לילית ומדהימה "רואים כוכבים- מטר המטאורים" (פרסאידים) בה נצפים מטאורים רבים מנקודה אחת בשמי הלילה. השנה המטר מגיע לשיאו באמצע אוגוסט ב-9-13.8.

אבל מטר הפרסאידים מספק גם הזדמנות לצפות בגרמי שמיים נוספים. אז אם אתם רוצים להכיר את נוגה ושבתאי מקרוב, להבין מהי ערפילית? מהו המרחק האדיר של שנת אור? ולתהות, כמה חלב יש בשביל החלב? אתם מוזמנים להתאהב בטבע מחדש, לשכב על הגב ברגיעה ולחזות באחד המופעים היפים ביותר של הטבע עם שלל פעילויות חווייתיות ולימודיות במיוחד, שסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות הטבע והגנים ומצפי הכוכבים ברחבי הארץ הכינו עבורכם. באירועים השונים מחכות לכם תצפיות במטאורים ובגרמי שמיים בהדרכת אנשי מקצוע שונים ואמצעים ייעודיים שיאפשרו להם להסתכל על הכוכבים הנופלים דרך עדשת טלסקופים גדולים ומקצועיים.

הפעילויות מתקיימות בכל רחבי הארץ ובתאריכים שונים ומגוונים, כך שכל אחת ואחד יוכלו לבחור את הפעילות המתאימה לו. אירועים מרכזיים יתקיימו בגן הלאומי כוכב הירדן, חאן בארות, גם לאומי תל ערד, גן לאומי ממשית וכן במצפי הכוכבים טייבה, מרכז החלל פלנתניה, פארק קרסו למדע, מועצה אזורית הערבה התיכונה, מרכז החלל ירכא, מצפה מעלה אדומים, ומצפה כנרת. 

כל האירועים יתקיימו בהתאם להנחיות פיקוד העורף: הירשמו מראש לאירוע מתוך מגוון תצפיות ברחבי הארץ>>

רוצים לצאת אל הטבע בלילות המטר ולצפות באופן עצמאי ושקט מבלי להירשם לאף אירוע? אפשרי בהחלט: הכנו עבורכם מדריך איך לתכנן לעצמכם תצפית עצמאית במטר הפרסאידים. בנוסף, רשות הטבע והגנים פרסמה עבורכם מפה מסודרת המרכזת את נקודות התצפית וחניוני הלילה בהן ניתן לחזות במאורע, זאת על מנת לאפשר צפייה בטוחה ומהנה למבקרים ולצמצם את הפגיעה בטבע. לצפייה במפה. 

מטר הפרסאידים, מתרחש כתוצאה ממפגש כדור הארץ עם השובל של כוכב השביט סוויפט-טאטל, הוא נחשב כמטר גדול במיוחד שבו ניתן לראות מטאורים רבים בלי שימוש באמצעי ראייה. בשיא המטר, קצב המטאורים הנראים מגיע ל-80 עד 100 מטאורים בשעה. על מנת שתוכלו להנות מהחוויה ריכזנו עבורכם את כל האירועים אליהם תוכלו להצטרף ולהפוך את החוויה לחגיגה של ממש, אנו ממליצים לעקוב אחר מצב העננות והחושך קרוב למועד המטר.

סין שיגרה אתמול (שלישי) 18 לוויינים ראשונים ממגה-מערך הלוויינים "אלף מפרשים" (Qianfan), שעתיד לכלול למעלה מ-14,000 לוויינים. המערך נועד לספק אינטרנט מהיר מהחלל בכיסוי גלובלי, ובכך לתת מענה סיני לשירות סטארלינק של ספייס אקס.

הלוויינים שוגרו ב-09:42 (שעון ישראל) ממרכז שיגור הלוויינים טאי-יואן (Taiyuan) שבצפון המדינה, על גבי מרקיע מסוג לונג מארץ' 6. לפי הערכות, עוד השנה ישוגרו שני מקבצים נוספים של קונסטלציית "אלף מפרשים" – מקבץ בן 36 לוויינים ואחד נוסף בן 56. עד סוף 2025 ימנה המערך 648 לוויינים, שיספקו כיסוי אינטרנט אזורי לסין עצמה. כיסוי עולמי ראשוני יושג לאחר הצבתם במסלול לווייני נמוך של 1,296 לוויינים.

מודל הממשלתי-פרטי ייחודי

מאחורי "אלף מפרשים" – שעד לאחרונה נקרא “G60” על שם הכביש המהיר המחבר את שנגחאי לקונמינג –עומדת חברת Shanghai Spacecom Satellite Technology, או SSST. אך כמו רבים מהפרויקטים הלאומיים בסין, התמונה מורכבת בהרבה – ומאחורי החברה הפרטית עומדים גם גורמים ממשלתיים. בפברואר השנה הודיעה החברה החדשה, שנוסדה ב-2021, כי גייסה 6.7 מיליארד יואן – קרוב למיליארד דולר – בסיבוב הגיוס הראשון שלה. בין המשקיעים העיקריים ניתן למנות את הקרן הלאומית של סין לשדרוג ופיתוח הייצור (NMTUF), את זרוע הון הסיכון של הממשל המקומי בשנגחאי ואת זרוע הון הסיכון של האקדמיה הסינית למדעים (CAS).

למעשה, "אלף מפרשים" הוא אפילו לא המגה-מערך הסיני היחיד שנועד לספק אינטרנט מהיר מהחלל. ב-2021 ייסדה סין חברה ממשלתית בשם China Satellite Network Group , או SatNet, על מנת שתנהל את פרויקט "רשת לאומית" (Guowang) השאפתני, העתיד לכלול 12,000 לוויינים. לווייני "רשת לאומית" הראשונים צפויים להמריא גם כן השנה. לא ברור מדוע סין צריכה שני מגה-מערכים לאינטרנט בפס רחב. האם המערכים יתחרו זה בזה? האם אחד ישמש את סין והשני יהיה פתוח מסחרית לכל העולם? לעת עתה, סין אינה מפרסמת פרטים רבים על הפרויקטים.

גם האיחוד האירופי רוצה "עצמאות"

סין אינה לבד. האיחוד האירופי משקיע בימים אלה 6 מיליארד יורו במערך לוויינים בשם IRIS² (קיצור של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite). המערך האירופי – בפיתוח משותף של ענקיות אירופיות כמו תאלס ודויטשה טלקום – נועד לאתגר את ההגמוניה המוחלטת של סטארלינק בשוק האינטרנט הלווייני העולמי ולהבטיח את צורכי התקשורת והביטחון של היבשת, בנפרד מחברות פרטיות כמו ספייס אקס, קויפר ו-OneWeb.

Image

יצוין כי למערכי לוויינים המספקים אינטרנט מהחלל יש חשיבות מכרעת גם בשדה הקרב המודרני, שכן חיילים, ובעיקר כלים לא-מאוישים כמו כטב"מים, זקוקים לאינטרנט כדי לנווט למטרתם. עם פרוץ המלחמה באוקראינה, רוסיה הרסה את תשתית האינטרנט והטלפון במדינה – מה שהקשה על צבא אוקראינה לתפקד. אילון מאסק נעתר אז לבקשת מממשלת אוקראינה לפתוח את סטארלינק במדינה – ואף תרם לה 20,000 מסופי קצה. אולם ב-2022 סירב מאסק לבקשת צבא אוקראינה לפתוח את השירות כדי לתקוף את חצי האי קרים – ובכך סיכל למעשה את המתקפה. 

הדוגמה הזאת הבהירה למקבלי החלטות ברחבי העולם שאינטרנט במאה ה-21 הוא צורך חיוני, ושלא ניתן להסתמך על חברות מסחריות או על מדיניות ידידותיות – בדומה לאופן שבו סין, אירופה, רוסיה, הודו ויפן שיגרו בשנים האחרונות מערכות ניווט לווייניות עצמאיות כדי לא להסתמך על ה-GPS האמריקאי.

כמו בכל שנה, סוכנות החלל הישראלית מזמינה אתכם למגוון פעילויות ותצפיות שטח לרגל מטר הפרסאידים (כל האירועים יתקיימו בהתאם להנחיות פיקוד העורף). שיא המטר ב-2024 יתקיים ב-12.8.2024 לפנות בוקר, אך גם בלילות שלפני ואחרי ניתן להנות ממנו. ניתן להתרשם ממגוון אירועי מטר הפרסאידים כאן, שיתקיימו בתאריכים 1-15.8.2024. יחד עם זאת, מי שמעוניין ליהנות ממטר המטאורים באופן עצמאי - עדכנו עבורכם גם השנה את המדריך המלא לצפייה עצמית. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא, להאזין, ולצאת לתצפית עצמאית בעצמכם.

מאזינים בדרך למטר הפרסאידים עם פודקאסטים

1. האזינו לפרק מיוחד שהכנו עבורכם ביולי 2024, בפודקאסט של סוכנות החלל הישראלית "קול היקום", על מטר הפרסאידים וסיפורים מעניינים אחרים. 
2. רוצים לצלול לסיפורים מרתקים על מטר הפרסאידים ומטרים אחרים? האזינו לפודקאסט שלנו בעושים היסטוריה, ולומדים על שביטים והקשר שלהם לגשם מטאורים.
3. מוזמנים להאזין גם לפודקאסט "שומעים כוכבים" שפיתחנו יחד עם המועצה המקומית מצפה רמון בקישור הבא.

קוראים על מטר הפרסאידים

1. מידע כללי על מטר הפרסאידים: מתי הוא מתקיים, מדוע הוא קורה ועוד. 
2. מידע על מטרי מטאורים באופן כללי. 

מדריך צפייה במטר הפרסאידים

1. מה אורזים- אורזים שמיכת פיקניק, סנדויצ'ים כמספר האנשים, תרמוס וכוסות, פנס עטוף בצלופן אדום (שלא תסתנוורו), ורשימת משאלות להביע כשיופיעו "כוכבים נופלים".
2. מתי יוצאים- שיא המטר השנה (2024) צפוי ב-12 באוגוסט לפנות בוקר. אולם, ניתן ליהנות ממטאורים גם בימים שלפני ואחרי השיא, וגם בשעות הלילה המוקדמות יותר.
3. לאן יוצאים- יוצאים מהבית לאחר החשיכה למקום בו יש כמה שפחות תאורה, מומלץ להתרחק מאזורים עירוניים בהם זיהום האור גבוה. למי שמוכן להשקיע - מזמינים אתכם לחפש במפת זיהום האור בישראל אתר מתאים קרוב למקום מגוריכם. להלן גם מפת חניוני הלילה ללא תשלום של רשות הטבע והגנים ויש גם מפה המרכזת את כל נקודות התצפית האופטימליות לצפייה ב-2024. 
4. איפה ואיך מחפשים- הביטו לשמיים וחפשו מטאורים! ניתן לאתר מטאורים בכל שמי הלילה, אך הסיכוי הרב ביותר למציאת מטאורים הוא בכיוון צפון-מזרח, בסביבת קבוצת הכוכבים פרסאוס, על שמה נקרא מטר הפרסאידים, שכן זו נקודת המוצא שלהם. חפשו את קבוצת הכוכבים בעזרת אפליקציית התמצאות בשמיים, כמו זו לדוגמא. היעזרו במדריך לצייד המטאורים שהכנו עבורכם. 
5. נמנעים מתאורה- מתמקמים במקום נעים, פורסים מחצלת, שוכבים על הגב ומביטים לשמיים. נמנעים משימוש בתאורה מלאכותית - עיניכם מתרגלות לחושך רק אחרי כחצי שעה של שהייה בחושך.
6. נמנעים מהירח- אור הירח בוהק מאוד ביחס לכוכבים ולמטאורים, ולכן התנאים הטובים ביותר לצפייה במטאורים מתקיימים דווקא כשהירח אינו זורח בשמיים. למזלנו הרב, השנה הירח ישקע אחרי חצות ואורו לא יאפיל על המטאורים. ולכן, אם תישארו ערים, צפויים לכם תנאים נהדרים לתצפית. אם תתכננו תצפית במועדים אחרים, אתם מוזמנים לעקוב אחרי מופעי הירח וזמן השקיעה והזריחה שלו באפליקציה מתאימה לכך, כמו זו למשל. כך תוכלו לתזמן את ליל התצפית המושלם עבורכם.

חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים (CAS) הודיעו כי מצאו גרפן טבעי בדוגמיות הירח שאספה הגשושית הסינית צ'אנג-אה 5 (Chang'e 5) מאדמת הירח. גילוי הפתיתים – שעוביים נע בין שתי שכבות לשבע – עשוי לשפוך אור חדש על ההיסטוריה הירח, לסייע בבניית תחנות מחקר על הירח והעיקר: לעזור לאנושות לייצר גרפן בקלות רבה יותר כאן בכדור הארץ.

חזק מיהלום, שקוף מזכוכית ומוליך יותר מנחושת

גרפן הוא שכבה אחת ויחידה של אטומי פחמן. הוא יוצר לראשונה ב-2004 כאשר שני פיזיקאים רוסים-בריטים, אנדריי גיים וקונסטנטין נובוסלוב, השתמשו בסלוטייפ ביתי רגיל כדי לקלף שכבות גרפן מחתיכת גרפיט – החומר שנמצא בקצה העיפרון (ונקרא בטעות "עופרת"). על תגליתם זכו גיים ונובוסלוב בפרס נובל ב-2010.

גרפן נחשב לחומר פלא – ולחומר החשוב ביותר שהתגלה מאז הפלסטיק. החומר הדו-ממדי (עוביו כמיליונית מעובי שערה של אדם) קשה יותר מיהלום (מבנה מולקולרי אחר של פחמן), שקוף יותר מזכוכית, עמיד יותר מפלדה וקל יותר מאלומיניום. והעיקר: הוא מוליך חשמל מהר יותר מנחושת, ולכן עשוי להחליף אותה בעתיד כבסיס תעשיית האלקטרוניקה. 

למרות שקל מאוד לבודד פתיתי גרפן – כאמור לא צריך יותר מגרפיט וסלוטייפ – קשה מאוד לייצר יריעות גדולות וטהורות הנדרשות לתעשייה. מאז גילויו ועד היום, האנושות שוברת את הראש בשאלה איך עוברים מייצור של גרמים בודדים לייצור סיטונאי של טונות גרפן בשנה. באותו הזמן, פתיתי גרפן טבעי התגלו במכרה בכדור הארץ, במטאוריטים ובחלל הבינכוכבי. למעשה, מדענים מעריכים ש-1.9% מהפחמן בתווך הבינכוכבי מסודר בצורה של גרפן. 

Image

האם אפשר לייצר גרפן שלא מגרפיט?

כעת, סין הוסיפה לרשימה את הירח אדמת הירח שלנו. הגשושית הסינית צ'אנגה 5 נחתה על פני הירח ב-1 בדצמבר 2020, אספה כ-1,700 גרם דוגמיות מאדמת הירח והחזירה אותן בהצלחה לכדור הארץ ב-16 בדצמבר – המשימה לאיסוף והחזרת דוגמיות קרקע מהירח לארץ מאז המשימה הסובייטית לונה 24 ב-1976. ניתוח הדוגמיות העלה שיירי מים – העדות הישירה הראשונה לקיומם בירח – ואת אבני הירח הצעירות ביותר.

במחקר הנוכחי, שתוצאותיו התפרסמו ב-National Science Review, חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים בחנו ספקטרומטרית דוגמית קטנה, שמידותיה 2.9 על 1.6 מ"מ, וזיהו כתמים המכילים אחוז גבוה במיוחד של פחמן. הכתמים הללו התגלו כגרפיט, אך מאחר שגרפן במהותו אינו אלא שכבה בודדת של גרפיט – הם בחנו את הכתמים בהגדלה גדולה עוד יותר ואכן מצאו שם פתיתי גרפן.

Image

עובי פתיתי הגרפן שנמצאו הוא בין שתי שכבות לשבע. מאחר שהפתיתים נמצאו על גבי קליפת פחמן שהכילה מינרלים אחרים ותרכובות ברזליות – החוקרים מעריכים שהגרפן לא קולף מגרפיט בתהליך מכני אלא נוצר מעצמו. לפי השערה אחת, הגרפן נוצר בפעילות געשית בימיו הראשונים של הירח, כשהוא עוד היה פעיל גיאולוגית, וכי רוח טעונה מהשמש שימשה כקטליזטור (זרז) להסתדרות אטומי הפחמן בצורת המשושה (כוורת) של הגרפן. 

כך או כך, מציאת הגרפן בקליפת הפחמן רומזת לתהליך של היווצרות מלמטה למעלה, "מאפס", להבדיל מתהליך בדיעבדי של הפרדה כימית, חשמלית ופיזיקלית מהגרפיט. אם זה נכון ואכן ישנו תהליך ליצירה ישירה של יריעות גרפן שאינו ידוע למדע – מדובר בפריצת דרך שעשויות להיות לה השלכות דרמטיות. החוקרים מציעים לערוך מחקרי המשך בירח על מנת להבין את תהליך יצירת הגרפן על הירח ולחקותו כאן, בכדור הארץ. לדבריהם, מציאת תהליך ישיר ליצירת גרפן יממש את ההבטחה הגדולה של החומר –  ויחולל מהפכה של ממש בתעשייה ובמדע.

זאת ועוד, מציאת מרבצי גרפן על הירח – או תהליך זול ופשוט ליצירת גרפן ממינרלים על הירח או על הארץ – טומן בחובו הבטחה גדולה לתוכניות של ארה"ב וסין עצמה להקים תחנות מחקר מאוישות על הירח. הגרפן יכול לשמש את האסטרונאוטים והטייקונאוטים לבניית או לחיזוק מבני מגורים, לוחות סולאריים, גלגלי רוברים ועוד. 

بعد سبع سنوات في المدار، القمر الصناعي لرصد الغطاء النباتي والبيئة، (VENµS)، تم إيقاف تشغيله أمس (يوم الأربعاء) وسيبدأ في العودة إلى الأرض ليحترق في الغلاف الجوي. أثبت القمر الصناعي، وهو جهد مشترك بين وكالات الفضاء الإسرائيلية والفرنسية، فعاليته في العديد من الدراسات العلمية بفضل قدراته التصويرية عالية الدقة المكانية، والأطوال الموجية المخصصة، والصور المتكررة والمتسلسلة في مواقع محددة.
 
تم تصميم القمر الصناعي فينوس في الأصل ليكون نظاما توضيحيا للأقمار الصناعية سنتينال-2 ، كجزء من برنامج كوبرنيكوس الأوروبي لأقمار الاستشعار عن بعد. لكن، في أعقاب تأخيرات فنية، تم إطلاق فينوس في 2 أغسطس/ آب 2017 بعد هذه الأقمار الصناعية. مع ذلك، فقد تمكن من تمييز نفسه من خلال التركيز على حوالي 150 موقعا بحثيا مستهدفا حول العالم. مكنت الدقة المكانية ووقت العودة المرتفع (حتى مرة واحدة في اليوم) للقمر الصناعي من تطبيقات فريدة مختلفة تتعلق بدراسة الأرض وخزانات المياه والغلاف الجوي.
 
وقال العميد (احتياط) أوري أورون، مدير وكالة الفضاء الإسرائيلية في وزارة الابتكار والعلوم والتكنولوجيا: "القمر الصناعي فينوس، الذي عمل في الفضاء تقريبا بشكل مضاعف من الوقت الذي كان مخططا له في الأصل، هو مثال على التعاون الدولي المتميز مع وكالة الفضاء الفرنسية، وكذلك الابتكار الإسرائيلي في مجال الأقمار الصناعية البيئية على وجه الخصوص". "بعد سبع سنوات ، حقق فينوس أهدافه التكنولوجية والعلمية بطريقة غير عادية، حيث كان بمثابة منصة للبحث في جميع أنحاء العالم. تواصل وكالة الفضاء الإسرائيلية العمل وبدء شراكات مع وكالات الفضاء الرائدة في العالم ، بهدف وضع إسرائيل في طليعة أبحاث الفضاء والصناعة".
 
القمر الصناعي فينوس، بحجم الثلاجة المنزلية يزن 270 كجم، هو نتاج صناعة الفضاء الإسرائيلية في المقام الأول: الصناعة الجوية لاسرائيل مسؤولة عن تطوير أنظمة الأقمار الصناعية والمحطات الأرضية، وقد تم تطوير نظام الدفع الكهربائي في رفائيل، في حين أن فرنسا هي المسؤولة عن تطوير كاميرا متعددة الأطياف ونظام معالجة الصور. كانت وكالة الفضاء الفرنسية مسؤولة عن تطوير كاميرا القمر الصناعي، ولكن تجدر الإشارة إلى أن الشركة التي فازت بالمناقصة الفرنسية وطورت الكاميرا الفعلية كانت أيضا شركة إسرائيلية:  إلبيت أنظمة الكترو- بصرية أل-أوب. 

Image

قصة نجاح تكنولوجية وعلمية وتعليمية

كان لمهمة فينوس هدفان رئيسيان. كان الهدف التكنولوجي هو اختبار محرك دفع كهربائي، الأمر الذي سمح للقمر الصناعي بالعمل في الفضاء لفترة زمنية أطول بكثير من أوقات تشغيل محركات الوقود. أجرى المحرك النفاث لأيونات الزينون تعديلات على المسار وحافظ على ارتفاع 400 كيلومتر للتغلب على السحب الجوي.
 
كان الهدف الثاني للقمر الصناعي علميا: التقاط صور عالية الجودة (4-5 أمتار) وعالية التردد (مرة واحدة يوميا أو يومين) لحوالي 150 موقعا محددا في 12 شريطا طيفيا. طوال حياته التشغيلية، خضع فينوس للعديد من التغييرات في المسار لتحقيق هذه الأهداف. أدت هذه الارتفاعات المختلفة إلى دقة مكانية مختلفة، مما زاد من قدرات جمع بيانات القمر الصناعي.
 
تم استخدام القمر الصناعي من قبل الباحثين الاسرائيليين والزملاء في جميع أنحاء العالم وقدم بيانات للبحث المشترك، من أجل تطوير حلول للتحديات البيئية والمناخية. بالإضافة إلى ذلك، في إسرائيل وحدها، قام باحثون من مؤسسات أكاديمية مختلفة بتنزيل عشرات الآلاف من صور فينوس التي تم استخدامها لدراسات مختلفة في مجالات الزراعة والغابات والأيقونات والغلاف الجوي. ساهمت بيانات فينوس في نشر أكثر من 100 مقال علمي، معظمها كتبه باحثون إسرائيليون.
 
في الوقت نفسه، كان لفينوس أيضا دورا في تعزيز تعليم الفضاء في إسرائيل. خططت الدروس على أساس قدراته تم تدريسها في المدارس الاعدادية  في جميع أنحاء البلاد وفي برنامج أبحاث الفضاء، طور طلاب من جنوب إسرائيل تطبيقات بحثية زراعية وبيئية بناء على بيانات فينوس هذا البرنامج أيضا حصل على وسام الامتياز من قبل الاتحاد الدولي للملاحة الفضائية (IAF). 
 
الآن ، وفقا للمعاهدة الدولية للفضاء الخارجي، من الضروري توجيه  فينوس بأمان إلى الأرض، من أجل تقليل مخاطر إتلاف الأقمار الصناعية النشطة الأخرى التي تعمل في نفس المدار. كجزء من هذه العملية، سيتم استخدام كل وقود القمر الصناعي قبل أن ينزل تدريجيا نحو الأرض، حتى يتفكك في النهاية أثناء احتكاكه بالغلاف الجوي.
 

לאחר שבע שנים במסלול, הלוויין לניטור צמחייה וסביבה, ונוס (VENµS), יצא אתמול (רביעי) משימוש ויתחיל לעשות את דרכו חזרה לכדור הארץ על מנת להישרף באטמוספרה. הלוויין, שהנו מאמץ משותף של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, הוכיח את יעילותו במחקרים מדעיים שונים הודות ליכולות הדימות ברזולוציה מרחבית גבוהה, לאורכי גל ייעודיים, ולצילומים חוזרים ותכופים באתרים ספציפיים.

במקור תוכנן לוויין ונוס להיות מערכת הדגמה ללווייני סנטינל-2, כחלק מתוכנית קופרניקוס האירופית ללווייני חישה מרחוק. אולם, בעקבות עיכובים טכניים, ונוס שוגר ב-2 באוגוסט 2017 אחרי לוויינים אלה. עם זאת הוא הצליח לבדל את עצמו על ידי התמקדות בכ-150 אתרי מחקר ממוקדים ברחבי העולם. הרזולוציה המרחבית וזמן החזרה הגבוה (עד פעם ביום) של הלוויין אפשרו יישומים ייחודיים שונים הקשורים לחקר הקרקע, מאגרי מים והאטמוספירה.

"הלוויין ונוס, שפעל בחלל כמעט כפול מהזמן שתוכנן עבורו במקור, הוא דוגמה לשיתוף פעולה בינלאומי יוצא מן הכלל עם סוכנות החלל הצרפתית, וכן לחדשנות ישראלית בתחום לווייני הסביבה בפרט", אומר תא"ל (מיל) אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "לאחר שבע שנים ונוס עמד במטרותיו הטכנולוגיות והמדעיות באופן יוצא מן הכלל, ושימש פלטפורמה למחקר ברחבי העולם. סוכנות החלל הישראלית ממשיכה לפעול וליזום שיתופי פעולה עם סוכנויות החלל המובילות בעולם, מתוך כוונה להציב את ישראל בחזית המחקר והתעשיה בתחום החלל".

הלוויין ונוס, בגודל של מקרר ביתי ובמשקל 270 קילוגרם, הוא תוצר של תעשיית החלל הישראלית בעיקר: התעשייה האווירית לישראל אחראית לפיתוח מערכות הלוויין ותחנת הקרקע, מערכת ההנעה החשמלית פותחה ברפאל, ואילו צרפת אחראית על פיתוח המצלמה המולטי-ספקטרלית ומערכת עיבוד התמונות. סוכנות החלל הצרפתית היתה אחראית לפיתוח המצלמה של הלוויין, אולם ראוי לציין כי החברה שזכתה במכרז הצרפתי ופיתחה את המצלמה בפועל, היתה אף היא חברה ישראלית: אלביט מערכות אלקטרו-אופטיות אל-אופ.

Image

סיפור הצלחה טכנולוגי, מדעי וחינוכי

למשימת ונוס היו שתי מטרות עיקריות. המטרה הטכנולוגית היתה לבחון מנוע הנעה חשמלית, שאפשר ללוויין לפעול בחלל פרק זמן ארוך במידה משמעותית בהשוואה לזמני הפעולה של של מנועי דלק. המנוע הפולט סילון של יוני קסנון, ביצע התאמות מסלול ושמר על גובה של 400 ק"מ על מנת להתגבר על גרר האטמוספרי.

מטרתו השניה של הלוויין היתה מדעית: צילום תמונות איכותיות ברזולוציה גבוהה (4-5 מטרים) ובתדירות גבוהה (אחת ליום-יומיים) של כ- 150 אתרים נבחרים ב-12 פסים ספקטרליים. לכל אורך חייו התפעוליים ונוס עבר מספר שינויי מסלול כדי להשיג מטרות אלו. הגבהים השונים הללו הובילו לרזולוציות מרחביות שונות, מה שהגביר עוד יותר את יכולות איסוף הנתונים של הלוויין.

הלוויין שימש חוקרים ברחבי העולם וסיפק נתונים למחקרים משותפים למדענים ישראלים ועמיתים ממדינות אחרות, במטרה לקדם פתרונות לאתגרי סביבה ואקלים. בנוסף, בישראל בלבד, חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים הורידו עשרות אלפי תמונות ונוס ששימשו למחקרים שונים בתחומי החקלאות, היערנות, האיקונוגרפיה, והאטמוספרה. נתוני ונוס תרמו לפרסום של למעלה מ-100 מאמרים מדעיים, כאשר רובם נכתבו על ידי חוקרים ישראלים.

בד בבד, לוונוס היה גם חלק בקידום החינוך לחלל בישראל. מערכי שיעור המבוססים על יכולותיו נלמדו בחטיבות הביניים ברחבי הארץ ובתוכנית החקר SHE-SPACE, תלמידות מדרום הארץ פיתחו אפליקציות מחקר בתחום החקלאי והאקולוגי, המבוססות על הנתונים של ונוס. תוכנית זו אף זכתה באות הצטיינות מאת הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAF). 

כעת, בהתאם לאמנת החלל החיצון הבינלאומית, יש צורך להכווין את ונוס בבטחה בחזרה לכדור הארץ, וזאת על מנת למזער סיכונים לפגיעה בלוויינים פעילים אחרים הפועלים באותו המסלול. כחלק מתהליך זה, כל הדלק של הלוויין ינוצל לפני שהוא ירד בהדרגה לכיוון כדור הארץ, עד שלבסוף הוא עתיד להתפורר בעת החיכוך עם האטמוספירה.