בזמן שנאס"א מחפשת חלופות למשימת איסוף הדוגמיות שלה ושל סוכנות החלל האירופית ממאדים – סין הודיעה רשמית כי בכוונה לשגר את משימת האיסוף שלה לכוכב הלכת האדום כבר ב-2028. זו רק אחת מההודעות הדרמטיות שנמסרו בכנס הבינלאומי השני לחקר החלל – שנקרא גם פורום טיאנדוּ – הנערך בימים אלה בסין ונועד לעודד שיתוף פעולה בינלאומי בתוכניות מרחיקות הלכת של מעצמת החלל העולה. בפורום גם נחשפו לראשונה משימה לצדק ומשימה להגנה פלנטרית.

האם סין תקדים את ארה"ב?

סין מקמצת במידע על תוכניותיה, ולאורך השנים – בעיקר מראיונות עם מהנדסי המשימה – נודע כי בכוונתה לשגר משימה שתחזיר לראשונה בהיסטוריה דוגמיות קרקע ממאדים, בעיקר כדי לענות אחת ולתמיד על השאלה אם אי פעם התקיימו חיים במאדים. מראיונות אלה, ומאחר שחלון ההזדמנויות לשיגור למאדים נפתח אחת ל-26 חודשים, מומחים העריכו שהמשימה תשוגר ב-2028 או ב-2030. כעת הודיע המתכנן הראשי של משימת טיאנוון 3 (Tianwen) ליו ז'יזונג, כי המשימה תשוגר כבר ב-2028.

Image

המשימה תכלול שני שיגורים מכדור הארץ על גבי שני מרקיעים מסוג לונג מארץ' 5. מרקיע אחד יישא נחתת ורכב המראה, והשני יישא מקפת וקפסולה שתחזור לכדור הארץ עם הדוגמיות. ייתכן שהמשימה אף תכלול מסוק – לאור הצלחת אינג'ניואיטי של נאס"א – וכן רובוט זוחל בן שש רגליים. ז'יזונג הוסיף כי ארצו תכלול ניסויים בינלאומיים במשימה, תשתף את העולם בממצאיה ותשמור על ההסכמים הבינלאומיים בנושא הגנה פלנטרית – הן של מאדים מפני "זיהום" בחיים מיקרוביאליים מכדור הארץ, וכמובן מדאיג הרבה יותר, של כדור הארץ מפני זיהום פוטנציאלי בחיידקים ממאדים.

Image

אם התוכנית תצא לפועל כמתוכנן, לפחות 500 גרם דוגמיות קרקע ממאדים עשויות להגיע לכדור הארץ כבר ב-2031. מדובר בלוח זמנים שאין אפשרות כרגע להשוותו לזה האמריקאי, שכן בחודש אפריל השנה החליט מנהל נאס"א ביל נלסון לעצור את משימת איסוף הדוגמיות המשותפת של סוכנויות החלל האמריקאית והאירופית, לאחר שתקציבה התנפח ל-11 מיליארד דולר ומועד שיגורה הלך ונדחה ל-2040. בנאס"א החליטו לחשב מסלול מחדש, ופנו לחברות פרטיות כמו ספייס אקס שיציעו להן תוכנית זולה ומהירה יותר. בימים אלה בוחנת נאס"א את ההצעות שהתקבלו.

גם על הכוונת: צדק, אורנוס ואסטרואיד

וזאת לא ההפתעה היחידה ששמרה סין לכנס. זמן קצר אחרי טיאנוון 3, כנראה ב-2029, תשוגר משימת טיאנוון 4 לענקים הגזיים של מערכת השמש. לפי התוכנית, המשימה תכלול מקפת לחקר צדק וגשושית קטנה יותר, שתצויד בגנרטור דעיכה רדיואקטיבית כדי להפיק חשמל, ותערוך טיסת יעף באורנוס.

זאת ועוד, סין הודיעה כי תשגר גשושית שתתנגש באסטרואיד ותנסה להסיטו ממסלול. המשימה המוצעת מחקה למעשה את משימת דארט של נאס"א ב-2022, והיא תורכב מחללית אחת שתתנגש באסטרואיד (בדומה לדארט של נאס"א) ובחללית שנייה שתמפה את הפגיעה ותמדוד את הצלחתה (בדומה למשימת הרה של סוכנות החלל האירופית).

כפי הנראה, האסטרואיד ביש המזל שנבחר 2015 XF261, סלע חלל בקוטר כ-30 מטרים ששועט במהירות של כ-42,000 קמ"ש ביחס אלינו. מעתה ועד סוף העשור יש לאסטרואיד כמה מעברים קרובים לכדור הארץ – זאת מבלי להוות כל סכנה ליושביו – כאשר הקרוב ביותר יחול באפריל 2029, אז יתקרב עד כדי 6.8 מיליון ק"מ מאיתנו. 

תחילת בניית הבסיס הירחי: ב-2030

כמובן, גולת הכותרת בתוכניות סין לחלל העמוק היא הקמת תחנת מחקר מאוישת סמוך לקוטב הדרומי של הירח, כתמונת ראי לתוכנית ארטמיס של ארה"ב ובעלות בריתה. בכנס חשפה סין כי תחנת המחקר תוקם בשני שלבים: שלב רובוטי ראשוני שיוקם באמצעות חמישה שיגורים בין השנים 2030 ל-2035, ושלב שני מאויש שיושלם עד שנת 2050. הנציגים הסיניים פירטו שתחנת המחקר תפיק חשמל בין היתר באמצעות גנרטורים גרעיניים, וכי יערכו מסעות חקר גם לאזורי קו המשווה ולצד הרחוק של הירח.

עדכון [12.9.24]

הליכת החלל האזרחית (ללא אסטרונאוטים מקצועיים) תחל בשעה 12:58 (שעון ישראל). צפו בשידור החי:

עדכון [10.9.24] 

לאחר מספר דחיות, ספייס אקס מתכננת לשגר את משימת פולאריס דון ביום שלישי ב- 12:24 (שעון ישראל). צפו בשידור הישיר כאן:

***

חלון ההזדמנויות לשיגור המשימה ההיסטוריה פולאריס דון (Polaris Dawn) ייפתח ביום שני הקרוב, 26.6. חברי הצוות ג'ארד אייזקמן, סקוט "קיד" פוטיט, שרה גיליס ואנה מנון הגיעו נרגשים השבוע (שני) למרכז החלל קנדי לקראת טיסתם הקרובה בחללית הדרגון של חברת ספייס אקס, טיסה שעתידה לשבור שיאים כמו ההקפה הגבוהה ביותר של כדור הארץ והליכת החלל הפרטית הראשונה אי פעם. במקביל הודיעה ספייס אקס כי משימה פרטית אחרת עתידה לטוס השנה מעל הקטבים – בני האדם הראשונים שנכנסים למסלול זה. 

ממשימות החלל השאפתניות והאמיצות בהיסטוריה

אם הכול ילך כשורה, בבוקר יום שני, 26.8, ימריא המרקיע פאלקון 9 של חברת ספייס אקס, ועליו חללית הדרגון של ספייס אקס, כשהיא נושאת ארבעה "אזרחים": המפקד אייזקמן, הטייס פוטיט, ושתי עובדות ספייס אקס – שרה גיליס ואנה מנון. אייזקמן המיליארדר בן ה-41, מייסד ומנכ"ל חברת הסליקה האלקטרונית Shift4Payment, מממן את ההרפתקה הזאת מכיסו.

למעשה, זאת לא תהיה הפעם הראשונה של אייזקמן בחלל. ב-2021 כבר קנה אייזקמן, שהוא גם טייס, ארבעה מושבים בחללית דרגון של ספייס אקס – והקדיש שניים מהם לבית חולים לגיוס כספים למען בית חולים לילדים חולי סרטן: מושב אחד במשימת אינספריישן4 (Inspiration4) הוגרל בין מי שתרם כסף לבית החולים; מושב שני ניתן לאחות בבית החולים, שבעצמה הייתה ילדה חולת סרטן שטופלה בו. המושב השלישי הוגרל בין מטמיעי מערכת Shift4Payment והמושב הרביעי אויש על ידי אייזקמן עצמו, ששימש כמפקד המשימה. 

מאחר שלא הצטרף אליהם אף אסטרונאוט "מקצועי", המשימה הייתה משימת החלל הראשונה בהיסטוריה המורכבת כל כולה מאזרחים: יזם, אחות, מהנדס תוכנה וגיאולוגית. הארבעה הקיפו את כדור הארץ במשך שלושה ימים בגובה של 585 ק"מ מעל גובה פני הים.

Image

שנה אחר כך הפתיע אייזקמן את העולם כשהודיע על שלוש טיסות נוספות שקנה מספייס אקס, כחלק מתוכנית חלל בזעיר-אנפין הנקראת פולאריס. שתיים מהן יערכו בדרגון, והשלישית תהיה המשימה המאוישת הראשונה בסטארשיפ שספייס אקס מפתחת בימים אלה.

כאמור, המשימה הראשונה, פולאריס דון, תהיה שאפתנית עד מאוד. המשימה תנסה לשבור שני שיאים: הליכת חלל ראשונה במשימה מסחרית והקפה מאוישת של כדור הארץ בגובה שישבור את השיא הקודם של 1,375 ק"מ מעל גובה פני הים – שיא שקבעו צ'ארלס "פיט" קונראד וריצ'רד גורדון במשימת ג'מיני 11 ב-1966 (כמובן, משימות אפולו לירח טסו גבוה בהרבה, אבל לא סביב כדור הארץ).

Image

שני השיאים הללו מאתגרים מאוד. ראשית, טיסה בגובה 1,400 ק"מ פירושה שהאסטרונאוטים יחצו את חגורות הקרינה שעוטפות את כדור הארץ – הראשונים מאז אפולו 17 ב-1972 – במטרה לבדוק את השפעת הקרינה על גוף האדם.

סיכון  ממשי יותר יגיע ביום השלישי למשימה, כשאייזקמן וגיליס יצאו להליכת חלל בת שעתיים – הליכת החלל הפרטית הראשונה אי פעם. הליכות חלל הן עסק מסוכן תמיד, אך מאחר שחללית הדרגון לא נבנתה במחשבה על הליכות חלל, אין לה מנעל אוויר שמפריד בין ריק החלל לסביבה המבוקרת של החללית. המשמעות היא שגם פוטיט ומנון, אף שלא ייצאו מהחללית, ייחשפו לריק החלל (השיא הקודם של הליכת חלל/חשיפה לריק עמד על שלושה אסטרונאוטים בטיסה הבכורה של מעבורת החלל אנדוור ב-1992). יצוין כי כל ארבעת אנשי צוות פולאריס דון ילבשו את חליפות החלל החדישות שחשפה לאחרונה ספייס אקס. 

טיסה פרטית ראשונה – לקטבים

בד בבד הודיעה ספייס אקס בשבוע שעבר, 12.8, על משימה פרטית נוספת של חללית הדרגון: פראם2 (Fram2), על שם האונייה הנורווגית המפורס

Image

מת שחקרה את החוג הארקטי ואת אנטרקטיקה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. 

פראם2, שתשוגר עוד השנה, תהיה החללית המאוישת הראשונה בהיסטוריה שמקיפה את הארץ ממסלול קוטבי – כלומר היא תעבור מעל הקוטב הדרומי והצפוני של הארץ מדי הקפה. מאחר שמסלול כזה לא יכול להיעזר בסיבוב כדור הארץ סביב צירו, ממערב למזרח, צריך להשקיע יותר אנרגיה, כלומר לשרוף יותר דלק, כדי להיכנס אליו. מסלול קוטבי משמש בעיקר לווייני תצפית, מיפוי ומזג אוויר של אזורי הקוטב.

את הטיסה קנה צ'ון וונג, יזם מלטזי שעשה את הונו מכריית ביטקוין בסין, ויצטרפו אליו קולנוענית שוודית, הרפתקן אוסטרלי וחוקר רובוטיקה גרמני. הארבעה יקיפו את הארץ במשך שלושה עד חמישה ימים מגובה של כ-450 ק"מ, ויחקרו בין היתר  פליטת אור משונה בשם STEVE ) Strong Thermal Emission Velocity Enhancement) שהתגלו ב-2016, ואת הקשר שלה לתופעת זוהר הקטבים.

وقعت وكالة الفضاء الإسرائيلية ورابطة تكساس للأعمال (TAB) مذكرة تفاهم (MOU) للعمل معا  بالمبادرات المتعلقة بالفضاء.  وتركز الاتفاقية الموقعة في جامعة بن غوريون في النقب على تعزيز التعاون بين الشركات والمؤسسات الإسرائيلية والتكساسية في صناعة الفضاء. تحدد مذكرة التفاهم خططا لتبادل المعرفة وتعزيز فرص التواصل ودعم نمو قطاع الفضاء في المنطقتين. الغرض من مذكرة التفاهم هو تعزيز الوجود الإسرائيلي في صناعة الفضاء، مع منح شركات تكساس إمكانية الوصول إلى الخبرات والتعاون الإسرائيلي.  ترمز هذه الاتفاقية ذات المنفعة المتبادلة إلى الالتزام بالنهوض باستكشاف الفضاء والصناعات ذات الصلة من خلال التعاون الدولي.

بالإضافة إلى تطوير وتعزيز المبادرات الصناعية والتعاون التنظيمي والعمليات التعليمية في مجال الفضاء، تحدد مذكرة التفاهم عدة أهداف استراتيجية تتعلق بتعزيز قدرات إسرائيل.  ويشمل ذلك دعم الشركات الإسرائيلية في الوصول إلى الفرص في تكساس فيما يتعلق بالمبادرات الفضائية، وتبادل البعثات الصناعية والأكاديمية بين وكالة الفضاء الإسرائيلية و-TAB. كل ذلك لدعم تبادل المعرفة وتمكين وتعزيز فرص التواصل والتشبيك.

مذكرة التفاهم- التي وقعها أوري أورون، مدير الوكالة، وجلين همر، الرئيس التنفيذي لشركة TAB، تعطي الأولوية لعلاقات التعاون وتعزز الإجراءات والقدرات والأساليب والخبرات الحالية لكل من الوكالة و-TAB. بالإضافة إلى ذلك، تؤكد مذكرة التفاهم أيضا الملكية المشتركة لأي محتوى تم تطويره بشكل مشترك، مما يمنح وكالة الفضاء الإسرائيلية و- TAB الحق في استخدام هذا المحتوى بشكل مناسب.

أوري أورون، مدير وكالة الفضاء الإسرائيلية: "إن توقيع مذكرة التفاهم هذه مع رابطة تكساس للأعمال (TAB) هو دليل على التزامنا بتعزيز الوجود الإسرائيلي في صناعة الفضاء. لن تعزز هذه الاتفاقية التعاون بين الشركات والمؤسسات الإسرائيلية وتكساس فحسب، بل ستمهد أيضا الطريق لتحسين تبادل المعرفة وفرص التشبيك. من خلال العمل معا، نهدف إلى دعم نمو قطاع الفضاء في كلتا المنطقتين، والاستفادة من خبرتنا الجماعية لتعزيز استكشاف الفضاء والصناعات ذات الصلة". 

البروفيسور دان بلومبرج، رئيس وكالة الفضاء الإسرائيلية ونائب رئيس جامعة بن غوريون في النقب: "نحن نقدر زيارة وفد تكساس التشريعي والاقتصادي الموقر إلى النقب وجامعة بن غوريون خلال هذه الأوقات الصعبة. علاقاتكم مع طلابنا واهتمامكم في تطوير النظم الإيكولوجية في الأمن السيبراني، والروبوتات، وخاصة في علوم الفضاء وهندسة الطيران ، هي ذات أهمية عميقة بالنسبة لنا. يشرفنا توقيع مذكرة التفاهم بين رابطة تكساس للأعمال ووكالة الفضاء الإسرائيلية في بئر السبع، وهي مركز ناشئ للتكنولوجيا المتطورة.  أنا واثق من أن التعاون بين تكساس وإسرائيل سيكون له تأثير كبير على دراسات المناخ العالمي، تقنيات الصحراء وعلوم وتكنولوجيا الفضاء".

ב-22 בספטמבר 2022, הגשושית דארט של נאס"א התרסקה על פני האסטרואיד דימורפוס בניסוי ראשון בהגנה פלנטרית. בחודש הבא, סוכנות החלל האירופית תשגר את הגשושית הֶרה, שתמדוד את השינוי במסלול, במהירות ובציר הסיבוב של האסטרואיד. החללית האירופית צפויה להגיע לאסטרואיד ב-2027.

הגנה על כדור הארץ: מקדימים תרופה למכה

מה נעשה אם מחר נגלה אסטרואיד שעושה את דרכו לכדור הארץ? בסרטים נהוג לפוצץ אותם, אך האמת היא שרוב האסטרואידים גדולים מדי. לפי מחקר אחד שפורסם ב-2018 בכתב העת Journal of Experimental and Theoretical Physics, יידרש ראש נפץ עוצמתי פי 200 מהפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה כדי להשמיד אסטרואיד קטן יחסית בקוטר 200 מטר. כמובן, במקרה של תקלה בשיגור ראש הנפץ, הנשורת הרדיואקטיבית מניסיון היירוט עלולה ליצור בעיות חמורות עוד יותר מפגיעת האסטרואיד עצמו. יתרה מכך, במקרה של הצלחה והתפרקות האסטרואידים לרסיסים – הרסיסים הללו עלולים ליפול ברחבי העולם (במקום בנקודה אחת ידועה מראש), לגרום לנזק רב ולחמם את האטמוספרה.

Image

דרך אלגנטית בהרבה להגן על כדור הארץ מאסטרואיד היא להסיטו ממסלול ההתנגשות: אפילו פגיעה קינטית קטנה מבעוד מועד יכולה להצטבר לשינוי משמעותי במסלול, ולגרום לך שהאסטרואיד יפספס אותנו בבוא העת.

השאלה כמובן היא כמה קטנה צריכה להיות הפגיעה. הגשושית Double Asteroid Redirection Test, או DART, של נאס"א הייתה הניסוי הראשון בהיסטוריה בהגנה פלנטרית. המטרה שנבחרה היא האסטרואיד דידימוס (מיוונית: "תאום"), שלו ירח קטן בשם דימורפוס ("בעל שתי הצורות", שכן משימת דארט שינתה את מסלולו), או "דידימון" כפי שהוא מכונה בחיבה. דידימוס הוא אסטרואיד בקוטר 780 מטר ובמסה של 524 מיליון טונות. דימורפוס הוא אסטרואיד קטן בהרבה, בקוטר 139 מטר – כגודל הפירמידה הגדולה של גיזה.

Image

חשוב להדגיש שדידימוס ודימורפוס אינם מהווים כל סכנה לכדור הארץ. האסטרואיד הכפול נבחר למשימה משום שקשה מאוד למדוד שינוי קטן במסלול גדול, כמו סביב השמש. דארט התנגשה בדימורפוס הקטן על מנת שיהיה ניתן למדוד את השינוי במסלולו, לא סביב השמש, אלא סביב דידימוס. דימורפוס מקיף את דידימוס ממרחק של 1.2 קילומטר, והוא משלים הקפה סביב האסטרואיד מדי 11.9 שעות, כלומר במהירות איטית מאוד של פחות מ-10 ס"מ לשנייה. בנאס"א קיוו שהפגיעה תאט את הקצב הזה ב-1 מ"מ לשנייה, ובסך הכול תאריך את המסלול של דימורפוס בעשר דקות.

נחיתה על אסטרואיד

בפועל, הניסוי הראשון בהסטת עצם ממסלולו עבד הרבה יותר טוב מהמצופה: המסלול של דימורפוס הוארך ב-32 דקות. מתברר שעם כל הכבוד לתנע של הגשושית, שפגעה באסטרואיד במהירות יחסית של כ-24,000 קמ"ש, את רוב השינוי במסלול האסטרואיד יש לייחס לתנע כאלף טונות האבק שההתנגשות העיפה לחלל, מספיק כדי למלא שש או שבע קרונות רכבת. 

אבל המבחן האמיתי של דארט יגיע עם הרה. המקפת האירופית, שתשוגר באוקטובר הקרוב מנמל החלל קייפ קנוורל על גבי מרקיע מסוג פאלקון 9 של ספייס אקס. ב-2025 הגשושית תרתום את הכבידה של מאדים כדי לבצע תמרון מסוג מקלעת כבידתית, ותנצל את ההזדמנות הזאת כדי לצלם את ירחו הזעיר דימוס. משם תמשיך הרה לחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק, ותיכנס למסלול סביב דימורפוס בתחילת 2027. 

בעתיד, אם וכאשר נצטרך לשגר משימת הגנה פלנטרית, נצטרך לדעת להתאים בין המסה וההרכב של האסטרואיד המסוכן לתנע שיש להעביר לאסטרואיד במהלך הפגיעה כדי להסיטו ממסלול. לכן המשימה העיקרית של הרה תהיה למדוד את המסה, את הצפיפות ואת הרכבו של דימורפוס. בנוסף, המקפת תחקור את מכתש הפגיעה שנוצר ותבדוק אם חלו שינויים נוספים שאיננו יכולים למדוד מכדור הארץ – כמו למשל בסיבוב האסטרואיד סביב צירו. 

אחרי שתמפה את פני השטח, ותעקוב אחר שינויים החלים בעקבות כוחות הכבידה שמפעיל האסטרואיד הגדול יותר, דידימוס (למשל מפולות סלעים "עונתיות"), שני לווייני קובייה יצאו מהמקפת וינסו לנחות על האסטרואיד. אם זה יצליח, ולקראת סוף המשימה, ייתכן שהמדענים בסוכנות החלל האירופית ינסו להנחית גם את הרה עצמה על דידימוס – אולי במכתש הפגיעה של דארט.

מטר דימורפוס בכדור הארץ? נראה שלא

בינתיים, כל האבק הזה שהועף בפגיעה של דארט ממשיך לעוף בחלל לפי חוקי התנועה של ניוטון. לאן הוא עף? זאת שאלה טובה.

צוות חוקרים, בהובלת המדען הראשי של הרה, ניסה למדל את מסלול החלקיקים ואת השפעות הכבידה של השמש וכל כוכבי הלכת, ומצא שמיליוני החלקיקים עשויים ליפול על מאדים ב-2035. יצוין כי החלקיקים קטנים, ורובם ככולם צפויים להישרף באטמוספרה הדלילה. במילים אחרות, אם יהיו אסטרונאוטים על מאדים עד 2035, ייתכן שהם ייהנו שם ממטר המטאורים הראשון בהיסטוריה שהוא מעשה ידי אדם.

ומה לגבי כדור הארץ? בניגוד לפרסומים, אנחנו לא צפויים לראות כוכבים נופלים מתוצרת נאס"א.

אחת השאלות החשובות במידול חלקיקי האבק היא מהירותם. לוויין קובייה איטלקי קטן שליווה את דארט מצא חלקיקים בגודל של עד 10 ס"מ שנפלטו מהאסטרואיד במהירות של עד 1,800 קמ"ש. אלה החלקיקים שעשויים להגיע למאדים. אבל מצפה הכוכבים וייז של אוניברסיטת תל אביב במכתש רמון וטלסקופ הסקר LAST של מכון ויצמן בערבה מדדו חלקיקים שנפלטו במהירויות גדולות בהרבה, של עד 6,400 קמ"ש. חלקיקים אלה עשויים להגיע לכדור הארץ כבר ב-2029, אבל מאחר שגודלם אינו עולה על מיקרונים בודדים – לא ניתן יהיה לראותם נשרפים בשמיים.

Image

חברת כריית האסטרואידים אסטרופורג' (AstroForge) הודיעה בשבוע שעבר (20.8) כי בכוונתה לשגר בשנה הבאה גשושית שתנחת על אסטרואיד מתכתי קרוב-ארץ. אם התוכנית תצא לפועל, תהיה זאת המשימה הפרטית הראשונה שנוחתת על אסטרואיד, ובכלל המשימה הפרטית הראשונה שנוחתת על גוף מחוץ למערכת הארץ-ירח.

חברת ההזנק הקליפורנית אסטרופורג' נוסדה ב-2022 במטרה להגשים חלום ישן-נושן של האנושות: כריית משאבים מאסטרואידים – והיא מקווה להיות החברה המסחרית הראשונה שהופכת כריית אסטרואידים לכדאית מבחינה כלכלית.

10 קוודריליון דולר משייטים להם בחלל

ככלל, גופים מסיביים כמו כדור הארץ עוברים תהליך של הפרדת מסות ("דיפרנציאציה פלנטרית"), שבמהלכו יסודות כבדים שוקעים לליבת כוכב הלכת ויסודות הקלים יותר צפים כלפי שטח הפנים. מסיבה זו אנחנו כורים מתכות כמו ברזל וניקל בכמויות זעירות, שעה שרוב ליבת כדור הארץ עשויה ברזל וניקל. לעומת זאת, בגופים קטנים יותר כמו אסטרואידים התפלגות היסודות אחידה, ואפשר למצוא מתכות נדירות ויקרות גם על פני השטח. כך, למשל, בדצמבר 2020 הגשושית היפנית היאבוסה 2 החזירה בהצלחה לכדור הארץ 5.4 גרם דגימות קרקעיות ותת-קרקעיות מהאסטרואיד רְיוּגוּ. בניתוח הדוגמיות נמצאו כמויות משמעותיות של ניקל, ברזל וקובלט, ולפי הערכות האסטרואיד כולו עשוי להיות שווה 82 מיליארד דולר.

ואפילו זה כסף קטן לעומת אסטרואידים מתכתיים (M), המהווים כ-10% מהאסטרואידים המוכרים למדע. לפי הסברה המקובלת, אסטרואידים אלה הם חתיכות שנשברו מליבה של כוכב לכת קדום, או פלנטסימל, שעבר הפרדת מסות חלקית לפני שהתפרק. אסטרואיד ה-M הגדול ביותר הוא פסיכה, שלפי הערכות שווה במתכות נדירות כמו ברזל, ניקל וזהב סכום דמיוני-כמעט של 10 קוודריליון דולר. בשנה שעברה שיגרה נאס"א את הגשושית פסיכה, המשימה הראשונה בהיסטוריה לעולם מתכתי, במטרה לבדוק אם אכן מדובר בליבה חשופה של כוכב לכת קדום. הגשושית צפויה להגיע לאסטרואיד ב-2029.

Image

לזקק פלטינה בחלל

באסטרואידים מתכתיים, שנוטים להיות קטנים בהרבה מאסטרואידים "רגילים", מתמקדת אסטרופורג'. זאת ועוד, באסטרופורג' רוצים לזקק ולעבד את עפרות הברזל במקום, כלומר בחלל, ולהחזיר לכדור הארץ אך ורק מתכות יקרות ערך מ"קבוצת הפלטינה":  רותניום, רודיום, פלדיום, אוסמיום, אירידיום ופלטינה.

באפריל 2023 שיגרה החברה לוויין קובייה בשם ברוקר-1 (Brokkr, על שם הנפח הגמד במיתולוגיה הנורדית). את הלוויין בנתה עבורם חברת אורבאסטרו (OrbAstro) הבריטית והוא שוגר באמצעות מרקיע פאלקון 9 של ספייס אקס. הלוויין הקטן נועד כהדגמה טכנולוגית למערכת הזיקוק של החברה, ולמרות שהוא נתקל בבעיות תקשורת – באסטרופורג' לא הצליחו בתחילה לזהות את הלוויין מבין 100 הלוויינים ששוגרו יחד – בחברה טוענים כי ההדגמה עברה בהצלחה.

Image

המשימה השנייה של החברה, אודין (Odin), נבנתה על גבי גוף לוויינים משמעותי בהרבה, במשקל 100 ק"ג, ואת רוב מערכותיה בנו אסטרופורג' עצמם. הגשושית עתידה להשתגר בדצמבר השנה למסלול הליוצנטרי, גם כן על גבי מרקיע פאלקון 9 של ספייס אקס בדצמבר השנה. אודין תתקרב לאסטרואיד קרוב-ארץ ותנסה להכריע אם מדובר באסטרואיד מתכתי, ואם כן – לזהות מתכות מקבוצות הפלטינה על פני השטח שלו. בחברה סירבו לפרסם את שם האסטרואידים שנבחרו כמועמדים, בין היתר בשל חשש ממתחרה סינית בשם אוריג'ין ספייס (Origin Space), אבל אמרו שמדובר באסטרואידים קטנים, שקוטרם פחות מ-400 מטרים, ושלאודין יידרשו כמה חודשים להגיע אליהם.

שתי המשימות הללו מומנו על ידי 13 מיליון דולר שגייסה החברה במאי 2022. כעת הודיעה החברה כי גייסה 40 מיליון דולר נוספים – שישמשו אותה למשימת הנחיתה עצמה: וסטרי (Vestri).

וסטרי תהיה גשושית במשקל 200 ק"ג. היא תשוגר יחד עם משימת IM-3 של אינטואיטיב מאשינז לירח ותנסה לעגון באותו אסטרואיד מתכתי שתמצא אודין. מאחר שהאסטרואיד צפוי להיות עשוי ברזל ברובו, הגשושית תעגון בו בקלות באמצעות מגנטים. הגשושית תאפיין את האסטרואיד באמצעות ספקטרומטר מסה, ותמשיך לחקור אותו עד לתום המשימה.

אז האם עתיד כריית האסטרואידים יהפוך בקרוב למציאות, כפי שתיירות חלל הפכה ממדע בדיוני לענף כלכלי ממשי בהחלט? ימים יגידו. אבל גם אם לא, נחיתה של חברה פרטית על אסטרואיד היא אירוע היסטורי, שמראה שוב את כוחה ההולך וגדל של תעשיית החלל החדש.