ראש סוכנות החלל הצרפתית ז'אן איב ל'גאל הגיע לישראל ופגש אתמול, 12 ביוני, בראשון לציון תלמידי כיתה י"א מרחבי הארץ שהשתתפו בתכנית של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, "חקר כדור הארץ מהחלל". באירוע, במעמד מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן, הציגו התלמידים לראש הסוכנות את פרויקטי המחקר שלהם, בהם: מחקר שבחן את הצמחייה והעיור של ראשון לציון מהחלל, מחקר שבדק את איכות הדשא במגרשי כדורגל באמצעות צילומי לוויין, מחקר שבחן את הצמחייה בתל אביב היום בהשוואה ללפני עשר שנים, מחקר שבחן כריתת יערות באינדונזיה באמצעות צילומי לוויין ועוד. 

האירוע התקיים כחלק מאירועי העונה המצטלבת של ישראל-צרפת ועסק בלוויין הישראלי צרפתי "ונוס" לחקר הסביבה, שפותח על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית ושוגר באוגוסט האחרון. בפתיחת האירוע הציגו התלמידים לראש סוכנות החלל הצרפתית, למנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר ולראש תעשיידע חיים רוסו את הפרויקטים שלהם ושמעו הרצאה של ראש סוכנות החלל הצרפתית. בסיום קיבלו התלמידים תעודות עבור הישגיהם בתכנית. 

תלמידי תוכנית חקר כדור הארץ

מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, אבי בלסברגר, בוחן את את ממצאי אחד הפרויקטים

הקבוצה הראשונה ממקיף י"ב מעיין ראשון לציון בהנחיית דב רוסו של התלמידים אריאל מובטחוב, גלעד יצחק, אופיר פרייזלר ודניאל בהג', חקרו את סביבת הכינרת כדי לבחון בה שינויי באמצעות עיבוד צילומי לוויין המשתמשים בטכנולוגיה של חישה מרחוק.

קבוצה שנייה מראשון לציון של תומר לוי, עידן מנור וסתיו נחום, חקרו עיור ושינויים סביבתיים בעיר ראשון לציון במשך השנים בשימוש צילומי לוויין. 

קבוצות נוספות מראשון לציון עסקו בהשפעת רוחב הכנף על מרחק תעופת הדאון, חקר כרמים להפקת יינות באמצעות לווייני חישה מרחוק, חקר התפתחות ההשלכות החקלאות באיזור גבול עזה. 

באורט ע"ש מקס שיין ברחובות פיתחו קבוצת תלמידים אלגוריתמים לזיהוי סוג ואיכות הדשא במגרשי כדורגל, כדי לבחון באילו יש דשא סינטתי ובאילו אמיתי. התלמידים – עשהאל קראוס, נירין זוהר והלל נמדר יישמו את האלגוריתמים על צילומי לוויין, והציגו כיצד עובדת התוכנה. 

קבוצה שנייה מרחובות, של יונתן סברדלוב ואוהד חן, בחנה כריתת יערות באינדונזיה, וחישבה את אחוז העצים הנכרתים באינדונזיה במשך השנים בשימוש בצילומי לוויין. הקבוצה גילתה כי קיימת ירידה דרסטית באחוז העצים במשך השנים. 

קבוצה שלישית מרחובות של יותם כהן ואיתי אסייג בחנה את השפעת הצמחיה במרחב העירוני על רמת החיים באמצעות ניתוח צילומי לוויין. התלמידים גילו כי בחלק מהערים ניתן למצוא קשר בין עלייה בשטח ואיכות הצמחייה לאיכות החיים בעיר ובחלקן אפקט הפוך. 

מחזור ב' של תוכנית חקר כדור הארץ מהחלל הסתיים בהצלחה, לאחר שהיה הזדמנות לתלמידים מצטיינים להכיר את עולם המערכות החלליות ותופעות פיזיקליות, לתרום לשיפור איכות החיים וניצול משאבי כדור הארץ ולהיות חלק מן הקהילה האקדמית טכנולוגית הבינלאומית שמלווה את פרויקט הדגל ונוס. 

פרטים נוספים:

• למי: תלמידים ותלמידות הלומדים בכיתה י' - יא'
• סטטוס: מחזור ב' של התוכנית הסתיים: מחנכים המעוניינים לקבל מידע נוסף מוזמנים להוריד את הדוח המסכם של הפרויקט. לשאלות נוספות ניתן ליצור איתנו קשר. 

מחזור א' של תוכנית חקר כדור הארץ מהחלל הסתיים בהצלחה, לאחר שהיה הזדמנות לתלמידים מצטיינים להכיר את עולם המערכות החלליות ותופעות פיזיקליות, לתרום לשיפור איכות החיים וניצול משאבי כדור הארץ ולהיות חלק מן הקהילה האקדמית טכנולוגית הבינלאומית שמלווה את פרויקט הדגל ונוס. 

פרטים נוספים:

• למי: תלמידים ותלמידות הלומדים בכיתה י' - יא'
• סטטוס: מחזור א' של התוכנית הסתיים: מחנכים המעוניינים לקבל מידע נוסף מוזמנים להוריד את הדוח המסכם של הפרויקט. לשאלות נוספות ניתן ליצור איתנו קשר. 

ביום ראשון (3.6.18) התקיים אירוע השקת מעבדת החלל בתיכון רוגוזין, קרית אתא, שבמהלכו הדגימו בהצלחה התלמידים את התכנות ואופן פעולתה של המעבדה. ההשקה התקיימה במעמד ראש עיריית קרית אתא, מר יעקב פרץ, מנהל סוכנות החלל הישראלית, מר אבי בלסברגר, ואנשי תעשייה ואקדמיה נוספים מתחום הלוויינים.

מתקן השדה המגנטי במעבדה מורכב משישה סלילים, המלופפים בחוטי נחושת ומחוברים לספקי כוח הנשלטים על ידי תוכנת מחשב. כאשר בסלילים מוזרם זרם חשמלי מבוקר, נוצר שדה מגנטי בכל כיוון רצוי. בכך שואפים התלמידים בפרויקט לדמות עבור הלוויין התלוי במרכז המתקן את השדה המגנטי המשתנה, בדומה לכוחות הפועלים עליו בחלל. 

הלוויין, שגודלו 1U (קוביה בגודל 10X10X10 ס"מ), מכיל חומרת מחשב, מגנטומטר (מכשיר למדידת עוצמתו וכיוונו של השדה המגנטי) ומגנטורקרים (מערכת מייצבת תנועה באמצעות שדה מגנטי). הניסויים שהציגו התלמידים באירוע נועדו להראות כיצד פועל המתקן ליצירת שדה מגנטי פועל על הננו-לוויין שבמרכזו:

1. ראשית, כדי להבין את המצב הניטרלי של השדה המגנטי של כדור הארץ, התלמידים מדדו אותו תחילה בעת שהסלילים והלוויין היו מושבתים. המדידה התבצעה באמצעות גאוסמטר ומצפן.
2. בשלב השני, התלמידים הזרימו זרם חשמלי בסלילים והראו כיצד הם מסוגלים לייצר שדה מגנטי קבוע בכיוון מסוים.
3. לאחר מכן התלמידים הראו שהסלילים יודעים לחולל שדה מגנטי משתנה בכיוונו, ממש כמו שקורה ללויין הסובב סביב כדור הארץ ומושפע מהשדה המגנטי המשתנה. התלמידים הפעילו את המגנטורקר והקהל ראה שהננו-לוויין התלוי  על חוט, החל להסתובב כתוצאה מהאינטראקציה בין המגנטורקר לבין השדה המגנטי שיצרו הסלילים. 

"אנחנו מאמינים שבעתיד המעבדה הזו תוכל לשרת סוגים רבים של לוויינים קטנים כדי לבדוק את מערכת הבקרה שלהם", אמר משה שחר, היועץ האקדמי של הפרויקט. לפיכך, בהמשך התלמידים שואפים להשיג דימוי מדויק יותר של שדה מגנטי, לפתח אלגוריתמים שמכוונים את הלוויין לכיוון הרצוי, וכן להחליף את החוט עליו תלוי הלוויין במסב אוויר כדורי שיאפשר ללוויין תנועה תלת-צירית.