זאת כבר הפכה להיות מסורת: מדי שנה, יזם העל (חלל) אילון מאסק גונב את ההצגה עם תוכנית מהפכנית חדשה. הפעם הוא עשה זאת בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי, שנערך השנה באדלייד שבאוסטרליה, לפני אלפי אנשים בקהל ומיליונים רבים שעקבו אחר נאומו בשידור חי.
בשנה שעברה הציג המיליארדר ומייסד חברת ספייס אקס את תוכניתו ארוכת הטווח, משאת נפשו: להפוך את האנושות לציוויליזציה המתקיימת בשני מקומות במערכת השמש, על כדור הארץ ועל מאדים. התוכנית הסופית של מאסק לגבי מאדים כוללת הקמת יישוב אנושי בן מיליון בני אדם תוך עשור, ובטווח הרחוק יותר "הארצה" (Terraforming) של כוכב הלכת כולו, כלומר הפיכתו לראוי למגורי אדם כמו כדור הארץ, עם אטמוספרה שנוכל לנשום, מים שנוכל לשתות ושפע צמחיה. לשם כך הציג מאסק תוכניות לבניית החללית הגדולה ביותר בהיסטוריה, כזו שתוכל לשגר למאדים עד מאה נוסעים בכל מסע.
בשנה שחלפה, מאסק השקיע סכומים אדירים להמשך פיתוח הרעיונות, לבדיקות טכניות שונות ואף ללבנייה בפועל של חלקים שייכללו יום אחד בחללית עצמה. התוצאה, שנחשפה השנה, היא מערכת אחת שאמורה לבצע את הכול – לשגר לוויינים לחלל, לשגר מטענים וצוותים לתחנת החלל הבינלאומית, להטיס אסטרונאוטים לבסיס בירח, להעביר מתיישבים ואספקה למושבה במאדים ואפילו להפוך לכלי תחבורה מהפכני בתוך כדור הארץ. כן, מאסק מציע לשנע נוסעים מכל מקום לכל מקום על פני כדור הארץ תוך פחות משעה – עם קיצור דרך קטן דרך החלל.
המערכת הכל-יכולה החדשה נקראת BFR – ראשי תיבות של Big Falcon Rocket, אם כי מאסק גילה שבתוך החברה המערכת נקראת בשם ההולם Big Fucking Rocket. אמנם מאסק הנמיך מעט את הציפיות מהתוכנית הקודמת ליישוב מאדים, אבל השימוש החדש לשינוע נוסעים בתוך כדור הארץ הופך את מיזם ה-BFR לשאפתני ביותר בהיסטוריה של החלל בפרט והתחבורה בכלל.
חללית רב תכליתית ורב פעמית
כמובן, כדי להרים חללית אדירה לחלל, לעתים עם מספר מדהים של עד 100 נוסעים, יש צורך במשגר אדיר ממדים. המשגר של מאסק ישוגר מכן שיגור בבסיס החלל קנדי שבפלורידה. דקות ספורות לאחר שיכלה את מכלי הדלק שלו ויתנתק מהחללית, המשגר יחזור לנחיתה מדויקת על כן השיגור עצמו – לקראת המראה נוספת לחלל שעות בודדות לאחר מכן.
ואילו החללית שתשוגר תהיה מסוגלת לשהות בחלל חודשים רבים – להגיע למאדים, לנחות על פניו ולהמריא ממנו אל כדור הארץ, וכן לבצע מסע זה מספר רב של פעמים.
על מאדים, החללית תייצר לעצמה את הדלק הדרוש לה למסע חזרה מהחומרים המצויים שם – מהאטמוספרה ומהקרח של מאדים. דלק החללית יהיה מתאן בשילוב עם חמצן, סוג דלק שמאסק בחר על מנת להיות בלתי תלוי באספקה יקרה של דלק מכדור הארץ. הפקתו על מאדים תאפשר לחללית להגיע ליעדה כמעט ללא דלק, ולנצל את מלוא יכולת הנשיאה שלה לשינוע ציוד ונוסעים.
אם בעבר דיבר מאסק על שותפויות עתידיות עם ממשלת ארה"ב על מנת להפוך את חזונו למציאות, הרי שהיום הוא מאמין כי יוכל לממן בעצמו את המיזם – תוך הסטת כלל משאבי חברת ספייס אקס למטרה זו. כך, אומר מאסק, הוא מתכוון לייתר בעתיד הלא-רחוק את כל המערכות של ספייס אקס, לרבות משגרי הלוויינים מסדרת "פאלקון" (אפילו את הדגם ה"כבד", שכלל עוד לא נוסה וצפוי לטוס לחלל ככל הנראה לקראת סוף שנה זו) והחלליות מסדרת"דראגון" (שמעבירות בשנים האחרונות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית, ובקרוב עתידות לשנע גם אסטרונאוטים). את כל המשימות אלה ועוד, אומר מאסק, תבצע מערכת ה-BFR.
חללית ראשונה למאדים – כבר ב-2022
קצת מספרים, על מנת להתרשם מהתעוזה: ה-BFR (המשגר והחללית יחד) תתנשא לגובה של 106 מטרים, כמעט בגובה סאטורן 5, הטיל הגדול בהיסטוריה בגובה 111 מטרים, שנשא אסטרונאוטים לירחים. קוטר המשגר יהיה 9 מטרים. מספר המנועים, שכבר פותחו ואפילו נוסו בהצלחה – 31. המערכת תוכל לשגר לחלל מטען שיא של 150 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ (השוו זאת, למשל, למשקל של 400 ק"ג שמשגר לחלל משגר הלוויינים הישראלי "שביט"). ואילו בטיסה חד פעמית, שאינה מתוכננת לשוב לכדור הארץ, המשגר ירים אל החלל 250 טון בשיגור יחיד.
בנוסף למסלול סביב כדור הארץ, למושבה במאדים ולבסיס המוצע בירח, החללית של מאסק תוכל לשגר משימות מאוישות לירחים של כוכבי לכת רחוקים יותר דוגמת צדק ושבתאי. בין היתר, בחללית יהיו תאי מגורים, מרפאות חדשניות ומקלט לעת סערות על פני השמש.
לגבי "כפר הירח", מעניין לציין את העיתוי שבחר מאסק: ממש בימים אלה הוצגו תוכניות עבודה של ארה"ב ורוסיה לעבודה משותפת במטרה להקים במטרה להקים בסיס על הירח. כיצד ישתלב חזונו הפרטי הפרטי של מאסק עם תוכניות החלל הממשלתיות והבינלאומיות הממוסדות – עוד מוקדם לנבא.
אילון מאסק כבר הציג רכיבים שונים שנבנו עבור מערכת BFR, דוגמת המנועים הרקטיים, שצברו כבר למעלה מ-1,200 שניות הפעלה ב-50 ניסויים נפרדים, ומכלי הענק העשויים מסיבי פחמן – מכלי הדלק הגדולים ביותר בהיסטוריה מחומר זה. מאסק הצהיר כי בכוונת החברה להתחיל בבניית המערכת עצמה כבר בשנה הבאה, ולשגר את החללית הראשונה למאדים כבר בשנת 2022.
יצוין שבאותו כנס ממש בו הוצג מיזם BFR של מאסק, חברת התעופה האמריקאית לוקהיד מרטין הציגה לראשונה תוכנית משלה למסע מאויש אל מאדים, הכוללות תחנות חלל וכלי רכב חלליים לנחיתה ולהמראה מהכוכב האדום. התוכנית של לוקהיד מרטין נסמכת על חומרת חלל שפותחה עבור נאס"א, לרבות החללית "אוריון", גם אם בשלב זה החברה לא הציגה לוח זמנים למימוש התוכנית.
מניו יורק לשנחאי ב-39 דקות
ואם כל זה לא מספיק, מאסק הצהיר על כוונתו לחולל מהפכת ענק גם פה בכדור הארץ. לפי מאסק, ספייס אקס תנצל את מערכת ה-BFR על מנת להטיס נוסעים, דרך החלל, מכל יעד לכל יעד בכדור הארץ בזמן טיסה מרבי של פחות משעה.
בשל העובדה שהחללית והמשגר הם רב פעמיים ובנויים לעשרות (ובהמשך הדרך למאות) טיסות, ומכיוון שניתן להשיג נחיתות דיוק (כפי שראינו שראינו בסרטוני הנחתת השלב הראשון של משגרי הלוויינים פאלקון 9 בתום משימתם, ושימוש נוסף בהם בהמשך), הרי שניתן להמריא מכל מקום ולנחות בכל מקום – ללא צורך בתשתיות מורכבות מדי. בסרטון שהציג מאסק נראה שיגור של נוסעים מאתר שיגור צף אל מול חופי ניו יורק. החללית יוצאת לחלל ונוחתת חזרה על אתר נחיתה המוצב מול חופי שנחאי שבסין, וכל זאת ב-ב-39 דקות טיסה בלבד. האם מיזם זה יהיה מיועד רק לעשירים? מאסק לא סבור כך. לפי חישובי החברה, המחיר יהיה דומה בסופו של דבר למחיר רגיל של כרטיס טיסה במחלקת תיירים.
ככלל, הרעיון של מאסק אינו חדש. קיצור זמני הטיסה בין יעדים בכדור הארץ באמצעות היציאה לחלל הוא רעיון שמסתובב כבר עשורים רבים, כאשר לפחות חצי-תריסר חברות, ביניהן וירג'ין גלקטיק של המיליארדר-המתחרה ריצ'רד ברנסון, עובדות קשה מאוד בניסיון להפוך את החלום למציאות. אלא שכל החברות הללו מציעות להשתמש במטוסים מיוחדים, שמסוגלים להגיע למהירויות על-קוליות ולגבהים קיצוניים, ואילו מאסק מציע להשתמש ברקטות ממש.
אז האם המיזם השאפתני של מאסק יתממש בימי חיינו? ימים יגידו. בעבר כבר היו מומחים שביקרו את מאסק על נטייתו להציג הדמיות מחשב עתידניות שאין להן כיסוי, במטרה לתפוס כותרות ולגייס הון. גם אם זה נכון, יש לציין שגם המיזמים הקודמים של ספייס אקס, כמו הרקטה הרב שימושית, הוצגו בהתחלה כסרטוני אנימציה מרשימים וחסרי כיסוי, ובסופו של דבר התממשו והפכו לדבר שבשגרה – גם אם בלוחות זמנים אחרים ומאוחרים מאלו שהוצגו בכנסים.
סרטון האנימציה שמדגים את השימוש העתידי במערכת BFR לטיסות בתוך כדור הארץ, דרך החלל. השימוש ברקטות יאפשר לנוסעים להגיע לכל יעד תוך פחות משעה.